הפיקוח על מטבע חוץ נועד לאפשר וימות של העיסקאות הכלכליות הכרוכות בתשלומים, או בתקבולים, של מטבע חוץ (להלן מט"ח). הפיקוח .מקל על הממשלה לקבוע ולקיים שער חליפין ללירה הישראלית, השונה מן השער שהיה עשוי להיקבע, כתוצאה מפעולתם החופשית של גורמי השוק, וזאת בדרך של שליטה מסויימת בביקוש למט"ח, והכוונתו באמצעות מנגנון הרישוי. מנגנון זה מצמצם את הביקוש למט"ח לצרכים מסויימים על ידי קיצוב המטבע, :למשל, לנסיעות לחו"ל, או מונע את הביקוש למטרות אחרות, במיוחד יצוא הון.
הפיקוח על תנועות הון מגדיל גם את חופש התמרון של הרשויות המוניטריות בישראל על ידי ניתוק, או החלשה, של הקשר בין שערי הריבית בישראל לאלה בחו"ל.
לפיכך, משמש פיקוח זה אחד הכלים לביצוע המדיניות הכלכלית של הממשלה. אגף מט"ח באוצר מופקד על ביצוע דיני הפיקוח, וההוראות הנובעות מהם ברוח המדיניות הכלכלית ובמסגרתה, כפי שהיא נקבעת על ידי הממשלה בהתאם לנסיבות.
מבקר המדינה בדק בעבר נושאים ספציפיים שונים בתחום הפיקוח על מט"ה (ראה להלן). לנוכח ההרעה שחלה בשנתיים האחרונות במאזן התשלומים של המדינה, ובמצב הררזבות שלה במט"ח, נערכה בחדשים יולי-נובמבר 1975 בדיקה כוללת באגף מטבע חוץ באוצר. הבדיקה התייחסה לתפקידי האגף, לסמכויותיו, למבנהו ולדרכי פעולתו. לא נבדקו נושאים מיוחדים, שהם עניין לפעילות שוטפת, ואף לא פעולות בודדות.