התקציב לשנת הכספים 1973 וביצועו - הדין וחשבון הכולל של האוצר על התקבולים וההוצאות של המדינה לשנת הכספים 1972 הוגש למבקר המדינה על ידי שר האוצר, בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 (נוסח משולב), ב-18.10.1974. את בדיקת התן וחשבון ערך משרד מבקר המתנה בעיקר ביחידות של משרד האוצר; בשאר משרדי הממשלה נערכו בדיקות מסורגות ונסקרו דו"חות ההסבר, שהמציאו המשרדים לאוצר על חריגות מהתקציב. כן נבדקו לסירוגין הבקשות להעברת סכומים מסעיף משנה זה לאחר או מפרט תקציבי אחד למשנהו, שהוגשו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בהתאם לחוק התקציב. ממצאים, המתייחסים לתקציב בכללותו, מובאים בפרק זה; ממצאים מפורטים הנוגעים לתקציב משרד יחיד מובאים בפרקים המתאימים (ראה במיוחד משרד הבטחון, משרד הבריאות, משרד החוץ, משרד השיכון, משרד התיירות, רשות השידור וכן משרד האוצר מינהל הדלק; הנפקת אגרות חוב בשנת הכספים 1973).
הנפקת אגרות חוב בשנת הכספים 1973 - כל פעולה לגיוס הון בדרך של הנפקת אגרות חוב או מניות טעונה אישור מטעם האוצר. בפרק זה מתייחסת הביקורת לאגרות חוב לזמן ארוך ובינוני, שהונפקו בארץ.על ידי בנק ישראל ועל ידי מוסדות כספיים ושנרכשו במקור, לרבות אלה הנקובות במטבע חוץ והנסחרות בארץ. המלווה קצר המועד ואותם מלוות המדינה, שהופצו במסגרת מלווה חובה (מלווה חסכון, מלווה בטחון ומלווה מלחמה) או על פי הסדרים מיוחדים (מלווה בטחון בנקאי ומלווה חברות הביטוח) נסקרים בפרק על מאזן המדינה.
בלשכת הממונה על המימון ושוק ההון נבדקו האישורים להנפקת אגרות חוב, אגרות חוב הניתנות להמרה במניות ושטרי הון, שהוצאו בשנת הכספים 1973 , ובאגף החשב הכללי -הרישומים בגין ההנפקות, שהופקדו באוצר, והנפקות אחרות, שחל עליהן ביטוח הצמדה.
אישור ההנפקות הוא מכשיר רב עוצמה של האוצר, שכן באמצעותו הוא מקיים את השליטה על שוק ההון. רק צד אחד של פעילות האוצר בתחום זה בא, לידי ביטוי בתקציב באמצעות ההנפקות, שתמורתן מיועדת להפקדה קבועה באוצר. לגבי שאר ההנפקות, שאינן כלולות במסגרת התקציב, מחליט האוצר בתוקף סמכויותיו על ייעוד כספי התמורה ותנאי ההלוואות הממומנות מהם. מחמת המורכבות של פעילות זו וכן לנוכח העובדה, שהאוצר מתחייב לכסות בעתיד את הפער ההולך וגדל בין מחיר ההון המגויס ממקור זה לבין תנאי ההלוואות רואה הביקורת זה שנים מספר כאחד מתפקידיה את תיאור ההתפתחויות בשוק אגרות החוב (ראה לאחרונה דו"ח שנתי 24 עמ' 24, 130).
עידוד החסכון במסגרת תוכניות חסכון מאושרות - תוכניות החסכון המאושרות, המופעלות על ידי הבנקים המסחריים, משמשות אמצעי חשוב ביותר בידי האוצר לגיוס כספים מן הציבור. תוכניות אלה נהנות מהקלות והנחות ממס ההכנסה על פי החוק לעידוד החסכון, לאחר הכללתן בצו מיוחד של שר האוצר, המוגש לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת. הצו מפרט את תנאי החסכון, שהם אחידים בכל הבנקים המפעילים תוכנית חסכון מסוג מסוים.
תוכניות החסכון הופעלו לראשונה בשנת 1955 ומאז גדל מספרן, גוונו המטרות שאותן הן משרתות, ועלתה בהתמדה הצבירה השנתית בהן: במשך 10 השנים הראשונות להפעלתן, הצטבר במסגרת תוכניות אלה סכום של כ-200 מליון ל"י בלבד ואילו בשנים 1966 עד 1972 נעו סכומי הצבירה השנתית בין 150 מליון ל"י ל-300 מליון ל"י. בסוף שנת 1972הגיעה יתרת החסכונות ל-1,752 מליון ל"י. בשנת 1973 חלה עלייה משמעותית בהיקף החסכונות, לפי התוכניות השונות, משנוספו עליהם פקדונות בסכום של 730 מליון ל"י, ובמשך שנת 1974 הגיעה הצבירה לשיא חדש, כאשר נתוספו .בתוכניות אלה חסכונות בסכום של 1,627 מליון ל"י. בסוף דצמבר 1974 הסתכמה יתרת החסכונות ב-4,523 מיליון ל"י.
המשך קריאה בקובץ המצורף.