מדינת ישראל מעודדת את רכישתם של מוצרים מתוצרת הארץ בשני מישורים: האחד, העדפת הצעות לרכישת טובין מקומיים על פני טובין מיובאים במכרזים ממשלתיים אם מחירם של הטובין המקומיים אינו גבוה מהם ב-15%; והאחר - המכונה "רכש גומלין" - חיובו של ספק חוץ שזכה במכרז ממשלתי לקיים שיתוף פעולה תעשייתי בארץ.
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים דצמבר 2010-אוגוסט 2011 את נושא עידוד הרכישה של מוצרים מתוצרת הארץ. בביקורת נבדקו פעולותיהם של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך ומשרד הפנים. בדיקות השלמה נעשו בבנק ישראל, במועצה הלאומית לכלכלה, ברשות החברות הממשלתיות, וכן בוועדות המכרזים של גופים מבוקרים נוספים.
עיקרי הממצאים
1. בשנת 1995 הותקנו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן - תקנות העדפת תוצרת הארץ או התקנות). מאז לא נעשתה בדיקה של התועלות המופקות מהתקנות, אף לא קודם להקצאת תקציב ייעודי לנושא "כחול לבן" במשרד התמ"ת. הוועדה המיוחדת לבחינת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים הוקמה רק במרץ 2011, ועל אף החלטתה מאותו החודש למנות יועץ כלכלי שיבחן את תרומתן של התקנות למשק, במועד סיום הביקורת היא טרם מינתה יועץ למטרה זו.
הביקורת העלתה כי: לא כל הגופים הכפופים לתקנות כוללים במכרזיהם תנאי העדפה להצעות לרכישת טובין מתוצרת הארץ שמחירם אינו גבוה ביותר מ-15% מזה של טובין מיובאים; ככלל, הגופים הכפופים לתקנות אינם מוודאים כי הספק שזכה במכרז בגין אותה העדפה מספק בפועל טובין מתוצרת הארץ; התקנות אינן מקנות לגופים הכפופים להן סמכות להטיל סנקציות על ספק שהצהיר כי הוא מספק טובין מתוצרת הארץ, והתברר כי הצהיר הצהרת שווא; התקנות אינן חלות על קופות החולים, על הצעות לרכישת עבודה ושירותים (ובעיקר בשל כך הן אינן חלות על מכרזי BOT ) ועל רכישה באמצעות פטור ממכרז.
2. בהוראות המחילות את החובה להעדפת תוצרת הארץ בהתקשרויות של הרשויות המקומיות - שלא כמו בתקנות העדפת תוצרת הארץ - לא נקבע מנגנון השוואת מחירים, ואין בהן נורמה המחייבת תאגידים מקומיים וגופים אחרים המבצעים רכישות עבור הרשויות המקומיות להחיל את חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזיהם.
3. משרד התמ"ת לא מיצה את הכלים שבידיו לחיזוק התעשייה והתעסוקה כדי לעודד את רכישת תוצרת הארץ. המשרד בחר בדרך של הקמת מטה ייעודי לצורך כך - מטה "כחול לבן". שיתוף הפעולה של מטה "כחול לבן" עם היחידות הרלוונטיות במשרד מועט, והוא אינו מאגם עמן משאבים לצורך עידוד רכישת תוצרת הארץ. מטה "כחול לבן" לא מיפה את הצרכים בנושא עידוד הרכישה של תוצרת הארץ ולא הציב יעדים ברורים לעבודתו.
4. אין פיקוח מהותי (תוכני) רציף, לא מטעם משרד התמ"ת ולא מטעם משרד החינוך, על תכנית "כחול לבן" שמפעילה עמותת חינוך בתחום התעשייה.
5. אין למשרד התמ"ת רשימת מוצרים ישראליים של היצרנים שקיבלו תו "מיוצר בישראל". זאת ועוד, אף שמשרד התמ"ת מחויב לעשות בקרה על עסקים שקיבלו תו "מיוצר בישראל", משנת 2009 ועד מועד סיום הביקורת נעשו ביקורים רק ב-13 מכ-500 העסקים בעלי התו. כשנתיים ורבע לאחר הקמת מטה "כחול לבן" עדיין לא יודע משרד התמ"ת אם השקעתו בתו "מיוצר בישראל" נושאת פרי.
6. במועד סיום הביקורת, כ-17 שנים לאחר שחתמה מדינת ישראל על ההסכם הבין-לאומי לרכישות ממשלתיות (Government Procurement Agreement; להלן: הסכם ה-GPA), היא עדיין לא עשתה בדיקה יסודית, המגובה בנתונים מספריים, לגבי התועלת הכלכלית שהיא מפיקה מההסכם.
סיכום והמלצות
המדינה התקינה תקנות לעידוד רכישת מוצרים ישראליים לצורך פיתוח התעשייה ויצירת מקומות תעסוקה בישראל. משרד מבקר המדינה מצא ליקויים ביישום התקנות על ידי הגופים הכפופים להן. כמו כן, נמצא כי אין פיקוח אפקטיבי לצורך יישום התקנות והשגת מטרותיהן. לפיכך, מן הראוי כי משרד התמ"ת בשיתוף משרד האוצר יגבשו עמדה המבוססת על בדיקה יסודית וייצרו כלים ליישומה, לרבות באמצעות התאמת החקיקה והתאמת אמצעי אכיפה לצורך כך. כמו כן, על משרד התמ"ת לבחון כלים חלופיים לעידוד רכישה של מוצרים ישראליים, נוכח הביטול ההדרגתי הצפוי של רכש הגומלין במסגרת הסכם ה-GPA.