צה"ל, במסגרת תפקידיו וכחלק מפעילותו, עוסק בין השאר בעיצוב דפוסי הפעולה הערכיים של חייליו ומפקדיו. בבסיס פעילותו של צה"ל עמדו מאז הקמתו ערכים, כגון ערך הרעות, הדבקות במשימה והחתירה לניצחון. הצורך לעסוק בערכים באופן שיטתי עלה באופן בולט החל מתחילת שנות השמונים בעקבות מלחמת "שלום הגליל", האינתיפאדה, ראשית ביצוע ההסכמים עם הפלסטינים וגלי העלייה הגדולים, שכולם נתפסו בצה"ל כאירועים מכוננים אשר השפיעו על סדר היום החינוכי.
שני מסמכים מטכ"ליים מהווים בשנים האחרונות מסמכים מכוננים לתפיסת החינוך בצה"ל: מסמך "רוח צה"ל" שאושר לראשונה בדצמבר 1994 על ידי הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אהוד ברק, ועודכן בספטמבר 2001, המהווה את תעודת הזהות הערכית של צה"ל ואשר כללי הפעולה הנגזרים ממנו הם הקוד האתי של צה"ל; ומסמך "ייעוד וייחוד" שאושר בשנת 2004 על ידי הרמטכ"ל דאז, רא"ל משה (בוגי) יעלון, ועודכן באוקטובר 2009, ומהווה תשתית לתפיסת החינוך ולמדיניות צה"ל בתחומים שונים. מסמך "רוח צה"ל" מפרט מספר ערכים: דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, אמינות, דוגמה אישית, חיי אדם, טוהר הנשק, מקצועיות, משמעת, רעות ושליחות. בין מרכיבי התוכן הרבים של תפיסת "ייעוד וייחוד" נמנים גיבוש הזהות הלאומית של חיילי צה"ל; חיזוק הקשר לארץ ולערכי הציונות; חינוך להנחלת זיכרון השואה; המפקדים כמודל לחיקוי; וטיפול בקליטת עלייה.
המפקדים הם האחראים להובלת התהליך החינוכי ביחידותיהם וליישום התפיסה החינוכית של צה"ל בעשייה היום-יומית שלו, והם עושים זאת בסיועו של חיל החינוך והנוער (להלן - חיל החינוך), שמפקדו הוא קצין החינוך והנוער הראשי (להלן - קח"ר). קח"ר כפוף לראש אגף כוח אדם במטכ"ל (להלן - אכ"א), והוא משמש כיועץ מקצועי לרמטכ"ל ולמטכ"ל בתחום שעליו הוא מופקד. מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי (להלן - מקח"ר) המהווה סמכות מקצועית ראשית בתחום הפיקודי-חינוכי, מסייעת למפקדי צה"ל במימוש יעדיו כצבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית. חיל החינוך מפעיל יחידות ביצוע שלו שבהן נלמדים תחומי תוכן חינוכיים שונים, וסגלי החינוך הפועלים ביחידות.
משנת 2008 לשנת 2010 הלכה והתרחבה הפעילות החינוכית שמקיים חיל החינוך באמצעות מכונים אזרחיים במסגרת מיקור חוץ: מכ-700 לכ-2,050 פעילויות בשנה (פי כשלושה), וכן היה גידול בכמות ובמגוון הפעילויות המוצעות במכונים. במקביל, התרחב משמעותית מספר המכונים שאיתם מקיים חיל החינוך שיתופי פעולה בתחום הזהות הישראלית-יהודית: ממספר מצומצם של מכונים בתחילת שנת 2009 עד לעשרות גופים בשנת 2011.
הרבנות הצבאית הראשית (להלן - הרבנות הצבאית) מקיימת אף היא פעילויות חינוך בקרב חיילים ומפקדים בצה"ל. הרב הצבאי הראשי (להלן - רבצ"ר), מפקדה של הרבנות הצבאית, כפוף פיקודית לרמטכ"ל ומייעץ לו בנושאים המצויים בתחום אחריותו, והוא מתואם ומוכוון בפעולותיו על ידי ראש אכ"א. לפי פקודת הארגון שלה (להלן - פק"א), בין הייעוד והתפקידים של הרבנות הצבאית נכלל גם התפקיד של פיתוח התודעה היהודית בנושאים תורניים בקרב מפקדי צה"ל וחייליו - לבנות, להפעיל ולהטמיע תכניות לפיתוח תודעה זו לשם חיזוק רוח הלחימה שלהם.
הרבנות הצבאית עוסקת בנושא התודעה היהודית זה עשרות שנים. בשנים האחרונות פעלה הרבנות הצבאית בהדרגה יותר ויותר בקרב כלל החיילים והמפקדים בצה"ל לחיזוק התודעה היהודית וחיזוק רוח הלוחם היהודי, חילוני ודתי כאחד. הרבצ"ר הקודם, תא"ל (מיל') הרב אביחי רונצקי, מסר לנציגי משרד מבקר המדינה, כי לתפיסתו, חיבור לתקופת המקרא יעשה את החיילים טובים יותר; וכי בסמוך לכניסתו לתפקיד הוא הציג את תפיסתו בפני הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') דן חלוץ. ביוני 2010 נכנס לתפקיד הרבצ"ר תא"ל הרב רפי פרץ. סמוך לכך, במאי 2010, הוא נפגש עם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי. בסיכום פגישה זו ציין הרמטכ"ל, בין השאר, כי "הרבנות צריך שתפעל לחבר את כלל חלקי הציבור המיוצגים בצה"ל, סביב המכנה המשותף והערכים המובילים - הרב הצבאי הראשי הוא הרב של כל הצבא".
פעולות הביקורת
בתקופה מספטמבר 2010 עד אוגוסט 2011 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא החינוך בצה"ל ובמרכזה חיל החינוך. הביקורת התמקדה במספר תחומים המצויים במרכז סדר היום החינוכי בצה"ל, ואשר יש בהם חשיבות רבה למימוש יעדיו של צה"ל בתחום החינוך בכלל ובתחומים העומדים במרכז העשייה החינוכית של צה"ל בפרט. נבדקו בעיקר: הכשירות המוקנית למפקדים למלא את תפקידיהם בתחום החינוך; הפעילות החינוכית של חיל החינוך הנעשית באמצעות גופים אזרחיים; והסדרה ותיאום של פעילות חיל החינוך והרבנות הצבאית בתחום הזהות הישראלית-יהודית והתודעה היהודית. הביקורת נערכה בעיקרה בחיל החינוך, וכן ברבנות הצבאית ובאכ"א. כמו כן, צוות הביקורת שוחח על נושאי הביקורת במסגרת מפגש שקיים עם כ-60 קצינים בדרגות סרן ורס"ן במהלך שהותם בהשתלמות בפרויקט מנהיגות חינוכית צה"לית בירושלים (מחצבי"ם).
עיקרי הממצאים
כשירות מפקדים למלא את תפקידם בתחום השיח החינוכי-פיקודי
1. אף שהמפקדים הם המחנכים העיקריים בצה"ל, קיים פער בין המוטל עליהם בתחום החינוכי, ובמיוחד בנושאים המצריכים קיום של שיח פיקודי עם חיילים, לבין כשירותם למלא תפקידיהם. הפערים העיקריים נוגעים, בין היתר, לחוסר בהכשרה בתחום קיום השיח הפיקודי-חינוכי באמצעות מתודת הנחיה; להיעדר משנה סדורה של מפקדים בנוגע לתפקידם החינוכי; לקושי של מפקדים לקיים שיח פיקודי-חינוכי עם חייליהם, וקיום מועט מדי של שיח בנושא זהות ישראלית-יהודית. כמו כן, חיל החינוך לא הגדיר בהוראות מהי הכשירות הנדרשת ממפקדים כדי למלא את תפקידם בתחום החינוך, ובמסגרת זאת גם את הכשירות הנדרשת לקיים שיח פיקודי-חינוכי.
2. למרות חשיבותו של מסמך "ייעוד וייחוד" כבסיס לפעילות החינוכית בצה"ל ולמרות הפעולות שנקט חיל החינוך להטמעת תפיסתו, תוכן המסמך ותפקידו המכונן בפעילות החינוכית בצה"ל לא הוטמעו, ורבים מהמפקדים כלל אינם מודעים למסמך ולתפקידו בתפיסת החינוך בצה"ל.
מיקור חוץ של פעילות חינוכית של חיל החינוך
אחד מתחומי התוכן המרכזיים שבהם נעשית פעילות חינוכית באמצעות מכונים אזרחיים נוגע לתחום הזהות הישראלית-יהודית. התקשרויות עם המכונים בתחום זה נעשתה ללא שהיו בידי מקח"ר אמות מידה כתובות לבחירת מכון לצורך העברת תכנים בצה"ל; ומקח"ר לא קיימה תהליכי פיקוח ובקרה סדורים על פעילות המכונים האזרחיים המקיימים שיתוף פעולה עם חיל החינוך בתחום הזהות הישראלית-יהודית, אלא באופן חלקי.
חיל החינוך לא ערך בחינה עקרונית של מה הם תחומי הליבה החינוכיים אשר מן הראוי כי יישארו בטיפול של צה"ל באמצעות מפקדיו וקציני החינוך שלו, לעומת תחומים שיועברו לטיפול באמצעות גופים אזרחיים; ומהן ההשלכות שיש להרחבת ההישענות על מומחי ידע ותוכן אזרחיים במסגרת המכונים השונים על מעמדו, סמכויותיו ותפקידיו של קצין החינוך ועל תשתית הידע העומדת לרשותו.
הסדרה ותיאום של פעילות חיל החינוך והרבנות הצבאית בתחום הזהות הישראלית-יהודית והתודעה היהודית
1. פעילותה של הרבנות הצבאית בשנים האחרונות לוותה בהתנגדויות של גורמי פיקוד ומטה בחיל החינוך (כולל קח"ר, תא"ל אלי שרמייסטר), שטענו, כי היא פולשת לתחום החינוך. במרץ 2009 אישר הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, עבודה שמטרתה הסדרת מערכת יחסי העבודה בין חיל החינוך לבין הרבנות הצבאית (להלן - מסמך ההסדרה); הרמטכ"ל הנחה שלאחר תקופת ניסיון של שלושה חודשים תתבצע בחינה של ההסדרה כפי שסוכמה. ביוני 2009 סיכם ראש אכ"א דאז על הקמת צוות בקרה בנושא, אך מאוחר יותר הופסקה עבודת הצוות ללא הצגת מסקנות. בפועל המשיכו להישמע גם לאחר פרסום מסמך ההסדרה טענות של חיל החינוך על חריגות מסמכות של הרבנות הצבאית.
2. קח"ר הצביע על תופעה של שינוי בסטטוס קוו שהיה קיים בנושאי דת בצבא ועל קשר בין שינוי זה לבין אופיין של פעילויות החינוך בצה"ל, ובמיוחד אלו הנוגעות לזהות ישראלית-יהודית ולתודעה יהודית. במרץ 2011 כתב קח"ר לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, ולראש אכ"א דאז מכתב בנושא "השפעה דתית על השירות בצה"ל", בו הוא המליץ להביא את הנושא לדיון עומק במטה הכללי. בסוף יוני 2011, סמוך לסיום תפקידו, כתב ראש אכ"א דאז לרמטכ"ל, לאלופים החברים במטכ"ל, וכן לקח"ר, לרבצ"ר וליוהל"ן, מסמך בנושא השירות המשותף של חיילים חילוניים וחיילים דתיים בצה"ל, ובו ציין, בין השאר, כי: "תהליכי הכרסום והסחיפה בבסיס השירות המשותף מעצימים מאוד את האתגרים והאיומים על המשך קיום מודל צבא העם, ומחדדים מאוד את הצורך לעסוק בו כנושא אסטרטגי עבור הפיקוד הבכיר של צה"ל" (ההדגשה במקור).
יצוין, כי בתגובתו מספטמבר 2011 לטיוטת הביקורת מסר צה"ל, כי נושא "השילוב הראוי" אינו בליבת נושא החינוך. הגם שכך, הרמטכ"ל הנחה את ראש אכ"א על קיום עבודת מטה בנושא ה"שילוב הראוי" ו"שירת נשים", ומינה את ראש אכ"א להוביל בחינה סדורה של כלל היבטי השירות המשותף בצה"ל, כמו גם את פקודת "השילוב הראוי", מתוך מטרה לבצע את ההתאמות והעדכונים הנדרשים וכדי לטפל בסוגיות המורכבות שעלו.
סיכום והמלצות
לפעילות החינוכית הנעשית בצה"ל חשיבות רבה נוכח תפקידיו של צה"ל בהגנת העם והמדינה, נוכח מיקומו וחשיבותו של צה"ל בחברה הישראלית, ונוכח היותו של צה"ל ארגון הירארכי שמשרתים בו מפקדים וחיילים צעירים המצויים בשלב שבו מתגבשת ומתעצבת השקפת עולמם כבני אדם וכאזרחים. האתגר הניצב בפני צה"ל מורכב במיוחד בכל הקשור בטיפול בסוגיות חינוכיות הנוגעות לתחום הזהות הלאומית, וזאת נוכח מאפייניה המגוונים של החברה הישראלית והעמדות השונות הרווחות בה, וכן נוכח הצורך לקיים את הפעילות החינוכית בצד הצורך לבצע את המטרה המרכזית המוטלת על צה"ל - להגן על עצמאותה של המדינה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה.
צה"ל משקיע מאמצים ומשאבים רבים בפעילות חינוכית בקרב המשרתים בו, ובכלל זה כדי להשפיע על דפוסי הפעולה הערכיים של חייליו ומפקדיו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי העשייה החינוכית מלווה את העשייה הצבאית המבצעית והתפקודית של החייל והיחידה, ויש בה כדי להשפיע על המשך התפתחותו וצמיחתו של החייל כאדם וכאזרח מדינת ישראל גם בתחומים שאינם מתחייבים מאופי השירות הצבאי.
במלאכת החינוך בצה"ל נושאים בעיקר המפקדים, זאת לצד תפקידם העיקרי להוביל את פקודיהם בהצלחה בביצוע משימותיהם הצבאיות, בעת חירום ובעת שגרה; וסגלי החינוך ביחידות, המסייעים בידי המפקדים במלאכתם זו במתן ייעוץ, בארגון פעילויות חינוך ובביצוען בעצמם. נטל זה הוא כבד ביותר לאנשים שהם פעמים רבות צעירים ובעלי ניסיון חיים מועט, גם בהיותם חדורי התלהבות ומרץ. בביקורת נמצאו פערים הנוגעים לכשירות של מפקדים למלא את המוטל עליהם בתחום החינוך ובמיוחד באמצעות שיח פיקודי. משום כך על צה"ל לדאוג לכך שיינתנו להם מרב הכלים כדי שיוכלו לבצע נאמנה את מלאכתם הקשה. בין השאר, על צה"ל לשים דגש על הטמעת המסמכים המכוננים שבתפיסת החינוך בצה"ל; ועל הגדרת הכשירות הנדרשת ממפקדים בתחום השיח הפיקודי-חינוכי, והקנייתה בהכשרות רלוונטיות.
בשנים האחרונות התרחבה הפעילות החינוכית שמקיים חיל החינוך באמצעות מיקור חוץ של מכונים אזרחיים בתחומי תוכן מרכזיים. על מקח"ר לפעול לכך שיגובשו אמות מידה כתובות בנוגע לבחירת המכונים; ולוודא כי מתקיימים תהליכי בקרה ופיקוח סדורים על מכונים אלה. כמו כן, על חיל החינוך ועל אכ"א לבחון האם יש תחומי ליבה חינוכיים אשר מן הראוי שיישארו בטיפול צה"ל עצמו, להגדיר מה הם, וזאת במטרה להבטיח, כי נשמרת ומתפתחת בחיל החינוך תשתית הידע הבסיסי בנושאים הנמצאים בליבת העשייה החינוכית שלו.
לצד הפעילות החינוכית שמקיים חיל החינוך מקיימת גם הרבנות הצבאית פעילות חינוכית לחיזוק התודעה היהודית בקרב כלל החיילים ולחיזוק רוח הלוחם היהודי, חילוני ודתי כאחד. בביקורת נמצא, כי נפלו ליקויים בתהליך הסדרת יחסי הגומלין בין חיל החינוך לבין הרבנות הצבאית, וכי הדבר משפיע על התנהלות הפעילות החינוכית הכוללת בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מקומו המרכזי של צה"ל בחברה הישראלית והשפעתו על עיצוב דמותם של החיילים המשרתים בו, ובעיקר נוכח החשיבות הרבה שמייחס צה"ל לערכים של דבקות במשימה וחתירה לניצחון ועל רקע החשיבות של רוח הלחימה בצה"ל, על הרמטכ"ל להסדיר את תפקידיהם של חיל החינוך והרבנות הצבאית בתחום החינוך, ולבצע בחינה מעמיקה בנוגע לסוגיית הסדרת פעילותם.
הטענות הנשמעות בצבא לגבי הקשר בין תופעה של שינוי בסטטוס קוו שהיה קיים בנושאי דת בצבא ובין אופיין של פעילויות החינוך בצה"ל, ובמיוחד אלו הנוגעות לזהות ישראלית-יהודית ולתודעה יהודית, מחייבות ביתר שאת, שהרמטכ"ל ופורום המטכ"ל יידרשו לנושא, יכריעו בו ויקבעו הנחיות ברורות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח חשיבות הנושא, מן הראוי שהוא יעלה גם לדיון ולהכרעת הדרג המדיני, קרי שר הביטחון.