מכון התקנים הישראלי

מכון התקנים הישראלי (להלן - המכון) הוא תאגיד ציבורי, שהוקם בשנת 1949 מכוח חוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן - חוק התקנים). תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס"ג-2002, קבע את תפקידיו של המכון, וביניהם: כתיבת תקנים ואימוץ תקנים בין-לאומיים, בדיקות התאמה של מוצרים מיובאים לתקנים ישראליים ומתן אישור לסמן מוצרים בתו תקן. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ממונה על יישומו של חוק זה.

במכון ארבעה אגפים מקצועיים: אגף תקינה; אגף תעשייה; אגף איכות והסמכה; ואגף בניין. בשנת 2010 הועסקו במכון כ-990 עובדים. על פי הדוחות הכספיים המבוקרים של המכון, בשנים 2008 ו-2009 היו הכנסותיו כ-275 וכ-285 מיליון ש"ח בהתאמה, ורווחיו היו כ-12 וכ-10 מיליון ש"ח בהתאמה.

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל-אוקטובר 2010 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת במכון. בדיקת השלמה נעשתה אצל הממונה על התקינה (להלן גם - הממונה) במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת).

עיקרי הממצאים

1. אישור מחדש של תקנים ישנים: התקנים נקבעים ומתעדכנים בסביבה טכנולוגית דינמית, המחייבת את עדכונם השוטף. נמצא כי מתוך כ-3,000 תקנים בתוקף, 821 לא אושרו מחדש למעלה מחמש שנים, כנדרש. יותר מ-200 תקנים מהם לא אושרו מחדש מאז שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, בין היתר, בשל היעדר מעקב ובקרה באמצעות מערכת ממוחשבת.

2. היבטים בבדיקות היבוא: בדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים נשענות על הליך זיהוי ונטילת דוגמאות לבדיקת המכון. מהממצאים עולים ליקויים רבים בהליך זה, הנוגעים, בין היתר, להיעדר פיקוח ובקרה, אשר פוגעים ביכולת המכון להבטיח שטובין ששוחררו למחסני היבואן יתאימו לתקן. בביקורת נמצא כי המכון זיהה תופעה, ולפיה טובין משווקים לציבור בלי שסולקו הליקויים שהתגלו בהם, ואולם אין הוא ערוך כנדרש למנוע תופעה זו.

יבואנים שהפרו את נוהלי המכון מוגדרים "יבואנים מפרי אמון", ביניהם כאלו שהפיצו טובין שיש בהם ליקויים או מי שהפיצו טובין שטרם נבדקה התאמתם לתקן. המכון העביר לממונה דיווחים על מפרי האמון באיחור רב, עובדה העלולה לפגוע בבטיחות הציבור. עד אוגוסט 2010 לא ניהל הממונה רישום ומעקב על אודות דיווחי המכון על יבואנים מפרי אמון.

ממצאי הביקורת מציירים תמונה עגומה של התנהלות המכון בתחום בדיקות התקן של צעצועים מיובאים. בשנים האחרונות התגלו בעולם ליקויי בטיחות חמורים בצעצועים, ובשל כך החמיר המכון את נוהלי בדיקות הצעצועים. על אף ההחמרה בנהלים, המכון לא בדק את הצעצועים המיובאים לפי נוהלי הבדיקות שקבע. בעקבות הביקורת ערך המכון בדיקות מדגמיות ובהן נמצאו דגמי צעצועים רבים שיש בהם ליקויים. מתעורר חשש שהמכון התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אוגוסט 2010 צעצועים לא בטיחותיים.

3. אגף הבניין:  במהלך העשור האחרון גדל הגירעון של אגף הבניין פי ארבעה, והגיע בשנת 2009 לשיא של כ-20 מיליון ש"ח, ובסך הכול הסתכם בשנים 2000-2009 בכ-148 מיליון ש"ח (כולל תקורה). רווחי אגף התעשייה סבסדו במשך שנים את גירעון אגף הבניין. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות במכון להבראת האגף, אבל הם לא צלחו. יחד עם זאת במהלך שנת 2010 פעל המכון לצמצום הגירעון השנתי של האגף שהגיע ל-14 מיליון ש"ח.

4. תו תקן: סימון מוצר בתו תקן אמור להבטיח לצרכן כי המוצר והליכי ייצורו נבדקו על ידי המכון. נמצא כי המכון לא ערך את מלוא הבדיקות שקבע לשם פיקוח על ההליך.

תעשיינים ויצרנים, שלמוצריהם ולמוצרים של מתחריהם יש תו תקן, מונו כחברים מן המניין בוועדות המקצועיות בשל מומחיותם. נמצא כי חלקם פעלו בניגוד עניינים, משום שהשתתפו בדיוני הוועדות לגבי תווי תקן של החברות שעמן הם נתונים בקשרים אישיים או עסקיים.

5. הכנסות מראש: במהלך השנים הצטברו במכון הכנסות של כ-100 מיליון ש"ח שהתקבלו מראש בגין בדיקות שלא בוצעו. למעלה מ-70 מיליון ש"ח מהן התקבלו עד שנת 2007.

6. התקשרויות: בביקורת נמצאו ליקויים בהליכי התקשרות המכון עם היועץ המשפטי שלו, המכהן בתפקידו כבר יותר מ-30 שנה. התנהלות המכון בכל הנוגע להתקשרות בעניין שכר טרחה עבור טיפול בהיטל פיתוח של עיריית תל אביב נעשתה בניגוד לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. עוד נמצא כי התקשרות המכון עם חברת הדרכה בשנת 2007 לא נעשתה באמצעות מכרז, כנדרש.

7. הוועד הפועל: בוועד הפועל  של המכון 28 חברים, וביניהם נציגי ממשלה ונציגי ארגונים שונים כגון התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות הקבלנים בישראל, ארגוני צרכנות, איגוד לשכות המסחר בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה. נמצא כי בוועד הפועל מכהן נציג אחד בלבד של הממשלה, בניגוד לקבוע בחוק התקנים, המחייב שלושה נציגים. היעדר ייצוג הממשלה כנדרש בוועד הפועל עלול לפגוע הן בשמירה על האינטרסים של המדינה במכון והן בפיקוח ובבקרה שלה על פעילותו.

סיכום והמלצות

מכון התקנים אחראי לתקינה בישראל, המהווה אבן יסוד לכלכלה הישראלית. התקינה הישראלית והתקינה הבין-לאומית מושפעות מההתפתחות הטכנולוגית הדינמית, ולכן מתעדכנות תדיר ומחייבות עדכון שוטף של התקנים הישראליים. מכון התקנים הוא שומר הסף של בטיחות הציבור לגבי מוצרים הנדרשים לעמוד בתקנים. אי לכך עליו להקפיד בבדיקות היבוא ובפיקוח על היתרים לתו תקן, כדי להבטיח שהמוצרים המשווקים יעמדו בתקנים. כמו כן, על המכון להגביר את הליכי הפיקוח, הבקרה והדיווח לגורמים המוסמכים ולפעול ביד קשה נגד יבואנים מפרי אמון.

שיווק והפצה של צעצועים שאינם עומדים בתקן טומנים בחובם סיכון רב לילדים ולפעוטות. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגורמים הרלוונטיים - המכס, הממונה על התקינה ומכון התקנים - לפעול בנחרצות כדי למנוע מקרים אלו.

משאבי המכון, שנועדו, בין היתר, לכתיבת תקנים חדשים, לשיפור השירות ללקוחותיו ולשדרוג מעבדותיו, הועברו במשך שנים לטובת כיסוי הגירעון של אגף הבניין. מן הראוי שמשרד התמ"ת, משרד האוצר, הוועד הפועל והנהלת המכון יבחנו דרכים להבראת אגף הבניין, ויבדקו את התנהלות האגף, את הסביבה התחרותית שבה הוא פועל ואת התועלת בהמשך פעילותו במתכונת הנוכחית.