הכוח הצבאי של מדינת ישראל נסמך במידה רבה על גיוס של אזרחים לשירות מילואים בשעת חירום, וגיוס סדר כוחות (להלן - סד"כ) המילואים מהווה יכולת אסטרטגית והכרחית למימוש מיטבי של התכניות המבצעיות של צה"ל. בעבר פעל צה"ל במציאות שבה מרכיבים בעורף הצבאי , כמו מערכי גיוס, לוגיסטיקה, פיקוד ושליטה, לא היו מאוימים במידה שהשפיעה באופן מערכתי וישיר על יכולת הלחימה שלו. בשנים האחרונות נוצר איום משמעותי על יכולת הלחימה של צה"ל עקב הרחבת היקפם של מערכי נשק תלול מסלול (כגון רקטות וטילים) המאיימים על העורף הישראלי, ועקב שיפור בעוצמה ובקטלניות של אמצעים אלו ובטווח הפגיעה שלהם. כתוצאה מכך, צה"ל יידרש להיות מסוגל להתגייס ולהילחם תוך שמירה על רציפות תפקודית תחת תנאי ספיגה בהיקפים שלא ידע בעבר.
תהליך הגיוס מתחיל בקריאה לאנשי המילואים ובהתארגנות מערך ההסעות לפי התכניות שהוכנו. חיילי המילואים מתייצבים במקום מפגש, ומשם יוצאים בהסעה מאורגנת למרכזי גיוס מרחביים. שם הם חוברים למתגייסים נוספים ומוסעים ליחידות מחסני חירום (להלן - ימ"חים) שבהם הם מצטיידים . תהליך הגיוס בכל שלביו עלול להשתבש בשל ירי רקטות וטילי קרקע-קרקע על מרכזי גיוס, על צירים וצמתים מרכזיים, ובעיקר על ימ"חים וסביבותיהם, שבהם יש ריכוז אנשים בשלבי ההצטיידות.
עקב החרפת האיום על העורף, הפך תהליך גיוס סד"כ המילואים וריכוזי הכוחות, ובייחוד באזורי הימ"חים וסביבותיהם בפתיחת הלחימה, לנקודת כשל אפשרית . לכן, יש חשיבות רבה לכשירות מערך הגיוס כמענה לאיום של ירי תלול מסלול בעת גיוס המילואים. כשירות זו צריכה להתבסס, בין היתר, על קיום אימונים ותרגילים מסוגים שונים למפקדים ולחיילים.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה היבטים מרכזיים בהיערכות ובכשירות מערך הגיוס לאיום של ירי תלול מסלול בעת גיוס המילואים (בעיקר ביבשה). הביקורת נערכה בצה"ל: בחטיבת המבצעים שבאגף המבצעים (להלן - אמ"ץ) . בדיקות השלמה נערכו באגף התכנון (להלן - אג"ת), במפקדת קצין השלישות הראשי שבאגף כוח אדם, במפקדת קצין ההנדסה הראשי שבמפקדת זרוע היבשה, באגף התקשוב, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובפיקוד העורף.
עיקרי הממצאים
מודל האימונים והכשירות המטכ"לי של מערך הגיוס
1. בשנת 2005 קבעה חטיבת המבצעים מודל אימונים וכשירות רב-שנתי מחייב, ובו פעילות מינימאלית הנדרשת לשמירה על כשירות מערך הגיוס. אולם בפועל, בשנים 2010-2005 מומש המודל באופן מוגבל, כיוון שהוקצה לו תקציב חלקי בלבד. לפיכך, מדי שנה בשנה תוכננו מופעי התרגילים והאימונים במסגרת מרודדת, דבר שהביא לפגיעה מתמשכת ברמת הכשירות. המשמעויות המבצעיות של מצב זה לא הוצגו בפני הרמטכ"ל, אף שהדבר עלול לפגוע בגיוס סד"כ המילואים.
2. ממסמכים שהוצגו למשרד מבקר המדינה עולה, כי בשנת 2012 החריפה הפגיעה בקיום האימונים ובכשירות מערך הגיוס: א. על רקע חוסר ודאות תקציבית ובעקבות הנחיות אג"ת, הנחה ראש אמ"ץ לקיים תרגילי גיוס וכוננות מתקציבי הגופים הרלוונטיים ולא מתקציב אמ"ץ, כפי שהיה נהוג עד אז. הפיקודים המרחביים הודיעו, שאין ביכולתם לקיים הנחיה זו, כיוון שגם תקציביהם קוצצו. ב. תקציב מוגבל שאושר לחטיבת המבצעים במאי 2012, לא איפשר לה להמשיך לקיים את מודל האימונים והכשירות בתכנית המרודדת, ובמקומה הוכנה תכנית חלופית שרודדה עוד יותר.
מוכנות וכשירות מערך הגיוס לגיוס מילואים תחת אש
1. על אף שלאחר מלחמת לבנון השנייה זיהה צה"ל את הצורך להיערך לאיומים משמעותיים על העורף, וכבר באפריל 2007 נקבע אמ"ץ כסמכות פיקודית בנושא טיפול בהיבטי התגוננות בעורף הצבאי, רק בתחילת שנת 2010 הושלם גיבושם של מהלכים משמעותיים בחטיבת המבצעים באמ"ץ לשיפור היערכותו וכשירותו של מערך הגיוס להתמודדות מול האיומים, במיוחד בנוגע לביצוע תרגילים לגיוס תחת אש (להלן - תג"ת), ולפרסומן של הוראות קבע מבצעיות בנושא.
2. במרכז הפעולות לשיפור הכשירות של מערך הגיוס בצה"ל לתנאי פגיעה בעורף בעת הגיוס, עומדים התג"תים. למרות החרפת האיום, נערכו עד שנת 2012 רק חלק מהתג"תים, והסבב הראשון של התג"תים לכלל היחידות נועד להסתיים רק בשנת 2015. בשל הרידוד הנוסף כאמור באימונים ובתרגילים בשנת 2012, לא יתאפשר לעמוד אף ביעד זה, דבר הפוגע בכשירותו של מערך הגיוס לעמוד במשימותיו לגיוס סד"כ המילואים.
3. בעקבות ניתוח האיומים על גיוס תחת אש, ולפי המלצות אג"ת והנחיות אמ"ץ, יש למקד מאמץ להיערכות להתגוננות כנגד פגיעות בימ"חים. למרות זאת, מדוח מסכם להערכת כשירות מערך הגיוס של יחידות צה"ל מנובמבר 2011 עולה, כי בפרק על מוכנות לקליטה בימ"חים תחת ספיגה נמצאה הכשירות של חלק מהיחידות בינונית בלבד. חטיבת המבצעים גם לא נתנה דגש לנושא, ולא העמידה אותו בין הנושאים העיקריים בביקורות ההתגוננות שהיא קיימה.
הצגת הכשירות המבצעית של מערך הגיוס בדוח הכשירות המטכ"לי
הערכת המצב המסכמת והמשקללת בדוחות הכשירות המבצעית למערך הגיוס, ולפיה נמצא מערך הגיוס במוכנות גבוהה, מוטה כלפי מעלה, ואינה מציגה תמונת מצב מלאה ומבוססת דיה. זאת, בין היתר, עקב השיטה לקביעת הציונים ושקלולם, ועקב חוסר שילובם של נתונים משמעותיים מדוחות בקרה אחרים הרלוונטיים להערכת הכשירות.
סיכום והמלצות
הכוח הצבאי של מדינת ישראל נסמך במידה רבה על גיוס של אזרחים לשירות מילואים בעת הצורך. סד"כ המילואים הוא עיקר כוחו של צה"ל, וחשיבותו היא אסטרטגית. לפיכך, על צה"ל להבטיח שמירה על כשירות גבוהה של מערך גיוס המילואים, וזאת לשם הצלחת גיוס המילואים ומימוש מיטבי של התכניות המבצעיות של צה"ל.
בשנים האחרונות החריף האיום של ירי תלול מסלול על העורף. כתוצאה מכך צה"ל נדרש להיות מוכן לגיוס מילואים ולרציפות תפקודית בתנאי ספיגה, כפי שלא ידע בעבר. למרות החרפת האיום ועל אף החשיבות האסטרטגית של סד"כ המילואים במלחמה, נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בהשקעת המאמצים הנדרשים כדי לשפר את כשירותו של מערך גיוס המילואים כך שיוכל למלא את תפקידו בעת הצורך בתנאים אלה. ליקויים אלו באים לידי ביטוי, בין היתר, ברידוד רמת האימונים והתרגולים של מערך הגיוס לאורך שנים, עד כדי צמצום חריף של האימונים והתרגולים בשנת 2012, בבקרה חלקית וחסרה על היבטי המוכנות להתגוננות ולרציפות תפקודית בשלבי הקליטה וההצטיידות בתוך יחידות מחסני החירום; ובהצגת תמונת מצב לא מלאה ולא מבוססת דיה של כשירות מערך הגיוס.
גיוס כוחות המילואים וצבירת הסד"כ תחת אש מהווה נדבך מרכזי במוכנות צה"ל למלחמה. נוכח המשמעויות הנובעות מפגיעה בהיערכותו ובכשירותו של מערך הגיוס בכלל וברציפות התפקודית לגיוס תחת אש בפרט, חשוב שהסוגיה של הפגיעה המתמשכת בכשירות מערך גיוס המילואים תועלה לרמטכ"ל, כדי להביא לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה בהקדם האפשרי.