שימוש משרדי ממשלה בענן ציבורי וההיערכות להקמת ענן מרכזי

התפתחות טכנולוגיית מחשוב הענן מאפשרת למגזר הממשלתי להתמודד טוב יותר עם אתגרים רבים הניצבים לפניו, כגון שיפור השירות לאזרח, צמצום השונות בין משרדים והתייעלות תפעולית. אך לצד היתרונות, השימוש בטכנולוגיה זו טומן בחובו גם סיכונים ממשיים בתחומי אבטחת המידע והגנת הסייבר, הגנת הפרטיות ועוד.

בשנים האחרונות הכירה ממשלת ישראל בצורך בתכנון צופה פני עתיד ובהתוויית חזון, מטרות ויעדים שיאפשרו את מיצוי הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיית הענן, ויקלו את ההתמודדות עם האתגרים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיה זו. 

​בחודשים מרץ עד אוקטובר 2020 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בשימוש משרדי ממשלה בענן ציבורי וההיערכות להקמת ענן מרכזי. הביקורת נעשתה ברשות התקשוב הממשלתי שבמשרד הדיגיטל הלאומי, במינהל הרכש שבאגף החשב הכללי שבמשרד האוצר ובמערך הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה. בדיקות השלמה נעשו באגפי מערכות מידע של כמה משרדי ממשלה ויחידות סמך, במרכז השלטון המקומי, ברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ובמינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שבאגף התקשוב בצה"ל. במסגרת הביקורת פנה משרד מבקר המדינה ל-72 מנהלי אגפי מערכות מידע ראשיים (להלן - מנמ"רים) במשרדים הממשלתיים וביחידות הסמך שלהם, וביקשם למלא שאלון בנושא השימוש בשירותי ענן ציבורי. על השאלון השיבו 45 (כ-62%) מהמנמ"רים.

טכנולוגיית הענן מאפשרת גישה נוחה ורחבה למאגר משותף של משאבי מחשוב. בשנים האחרונות פועלת ממשלת ישראל להעברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך למודל מחשוב ענן.

תמונת המצב המצטיירת לנוכח ממצאי דוח זה מלמדת על חסמים שונים המעכבים או מונעים יישום של מערכות במחשוב ענן במשרדי ממשלה; על היבטים שונים שהמשרדים אינם מביאים בחשבון במסגרת היישום ועלולים לגרום נזק, החל בנזק כספי וכלה בנזק תדמיתי; על קושי בבקרה על יישום המשרדים את ההנחיות למעבר לסביבת מחשוב ענן, וכן על קושי בבקרה על גופים הכפופים להנחיות המגזריות של המשרדים אך אינם כפופים להנחיות של רשות התקשוב ויה"ב; ועל מחסור במסגרת עבודה כוללת ומאושרת להעברת שירותי המחשוב של הממשלה לסביבת ענן. לשם יישום מיטבי של השימוש במערכות מחשוב ענן קיימות וכאלו שיוקמו בעתיד, ראוי כי החסמים והליקויים שפורטו וההמלצות שניתנו יקבלו מענה כולל, לרבות במסגרת מכרז נימבוס והקמת מרכז המצוינות התפעולית בענן.