בתחנות טיפת חלב (להלן גם - תחנות) ניתנים שירותי רפואה מונעת בכל שנה לכמיליון תינוקות ופעוטות (להלן גם - ילדים) ולהוריהם, מתוקף התוספת השלישית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק). שירותי הרפואה המונעת הם באחריות המדינה . הטיפול המונע הניתן לילדים בתחנות אלה כולל חיסונים וביצוע בדיקות סינון - בדיקת ראייה, בדיקת תקשורת, בדיקת התפתחות, מדידת גובה ומשקל ובדיקת רופא - ונועד למנוע מתינוקות ופעוטות ללקות במחלות זיהומיות ולאתר בעיות בהתפתחותם או בבריאותם. כמו כן ניתנים בתחנות אלה הדרכה וייעוץ להורים, כולל ייעוץ לנשים הרות.
ברחבי הארץ פרוסות כ-1,000 תחנות טיפת חלב. לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות של משרד הבריאות מפעילות כ-43% מהתחנות (להלן גם - התחנות הממשלתיות). התחנות הממשלתיות פועלות במבנים של הרשויות המקומיות, ועל פי נתוני משרד הבריאות (להלן גם - המשרד) בדצמבר 2013 היו בטיפולן כ-590,000 ילדים; עיריות תל אביב-יפו וירושלים מפעילות, במבנים השייכים להן, כ-4.5% מהתחנות (להלן גם - התחנות העירוניות). בתחנות שמפעילה עיריית ירושלים היו בטיפול כ-96,000 ילדים ובתחנות שמפעילה עיריית תל אביב-יפו - כ-37,500 ילדים; קופות החולים (להלן גם - הקופות) מפעילות, במבנים השייכים להן, כ-52% מהתחנות, בעיקר עבור מבוטחיהן. בתחנות אלה היו בטיפול בעת ביצוע הביקורת כ-194,000 ילדים; עמותות במזרח ירושלים מפעילות כ-0.5% מהתחנות, ובהן היו בטיפול בעת ביצוע הביקורת כ-5,000 ילדים. יצוין כי השירות בתחנות הממשלתיות והעירוניות ניתן לכלל האוכלוסייה, ואינו מותנה בהשתייכות לאחת מהקופות.
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2012 - ספטמבר 2013 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת על מערך תחנות טיפת חלב בישראל. הביקורת נעשתה בעיקר בנוגע לנושאים האלה: השירות לילדים ולהורים בתחנות כולל שעות הפעילות שלהן; כוח האדם בתחנות; מערכות המחשב בהן ; שיתוף פעולה בין קופות החולים בנוגע למתן שירותי טיפת חלב וקיומו של כפל תשתיות בתחום זה; וארגון מחדש של מערך שירותי טיפת חלב. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות, בארבע קופות החולים וכן בעיריות תל אביב-יפו וירושלים. בדיקת השלמה נעשתה במשרד האוצר, במפעל הפיס ובכמה רשויות מקומיות.
עיקרי הממצאים
השירות הניתן בתחנות טיפת חלב
1. כוח האדם בתחנות: (א) מחסור באחיות בתחנות: בכמה תחנות מספר המשרות קטן מהדרוש על פי הוראות המשרד; בתחנות שפועלות במגזר החרדי בכמה ערים יש כ-20 משרות שאינן מאוישות, והדבר גורם לעומס עבודה על האחיות המועסקות בתחנות אלה, להמתנה ארוכה לקבלת חיסונים ולביצוע בדיקות סינון וכן לביטול פעילויות כמו ביקורי בית, שהתחנות רואות בהם נדבך מרכזי בשירות שהן נותנות.
(ב) מטלות נוספות שמבצעות האחיות: ממועד הוצאת החוזר שקבע תקן לאחיות בתחנות בשנת 2007, הוסיף המשרד נהלים שלפיהם הוטל על האחיות בכל התחנות לבצע פעולות נוספות, בלי שניתן לכך ביטוי בשינוי התקן. הדבר גורם בין היתר לביצוע בדיקות לתינוקות במועד מאוחר מהמועד הרצוי; לביצוע חלק מהפעולות באופן חלקי ושלא על פי הנהלים; ולאי-ביצוע פעולות נדרשות, כגון בדיקות סינון . בשל כל אלה עלול להיגרם לילדים מסוימים נזק בלתי הפיך .
2. שעות קבלת קהל בתחנות: בתחנות רבות לא ניתן שירות לאחר שעות העבודה הרגילות (16:00-8:00). רבים מההורים אינם יכולים להגיע לתחנות בשעות אלה, עקב עבודתם או מסיבות אחרות, ועל כן הם נמנעים מלעשות בדיקות לילדיהם או דוחים את מתן החיסונים לילדיהם למועד מאוחר מהמומלץ בלוח חיסוני השגרה.
3. בדיקות הסינון לילדים בני שלוש-שש: שיעור הביצוע של בדיקות הסינון לילדים בני שלוש-שש בתחנות של רוב נותני השירות הוא נמוך (לדוגמה, שיעור הביצוע של בדיקות סינון בתחנות מסוימות הוא 30%). אי-איתור בעיות התפתחות אצל ילדים בגילים האמורים עלול לפגוע בבריאותם ובתפקודם. נמצא כי המשרד לא דן בשימוש המועט בשירותי טיפת חלב בנוגע לילדים בני שלוש-שש.
4. ליקויים בפעילות התחנות: בדוח שפרסם משרד הבריאות במאי 2013 בנושא בקרות שנעשו בתחנות של המפעילים השונים בשנת 2012, צוינו ליקויים רבים, ובהם: ליקויים בנוגע לביקורי בית במשפחה שנולד לה ילד בכור, בנוגע לטיפול בנשים הרות, ובעניין היעדר ההפרדה בתחנות שמפעילות הקופות בין חדרי ההמתנה לקבלת השירות המונע לחדרי ההמתנה לקבלת השירות הטיפולי (הקורטיבי).
מערכות המחשוב בתחנות
אף שמערכות המחשב בתחנות הממשלתיות מנהלות מאות אלפי רשומות אישיות כל שנה, נמצא כי פעילותן לוקה בחסר. עקב כך למשרד הבריאות אין מידע מלא וממוחשב על כלל הפעילות הנעשית בתחנות אלה הכוללת בין היתר חיסונים ובדיקות סינון. אחת התכנות שמותקנת בתחנות הממשלתיות ובתחנות העירוניות, אינה מאפשרת להפיק באמצעותה דוחות ממוחשבים, ולפיכך יש לבדוק באופן ידני בתיק של כל מטופל בנפרד, אם בוצעו בנוגע אליו כל הפעולות הדרושות. מערכת משודרגת שמפתח המשרד שנים רבות עדיין לא נכנסה לפעילות מלאה.
העברת מידע בין גופים
1. העברת מידע לתחנות על תינוקות שנולדים: תחנות טיפת חלב אינן מקבלות מידע שוטף על תינוקות שנולדו, אף שהמשרד מקבל בנוגע לכך מידע חודשי . אם יולדת בוחרת שלא לפנות לתחנת טיפת חלב לאחר הלידה, התחנות לא ידעו על התינוק שנולד. הדבר עלול לגרום לאי-קבלת חיסונים ולאי-ביצוע בדיקות סינון לילדים אלה. מידע כזה חשוב במיוחד גם בקרב אוכלוסיית חסרי המעמד בישראל, מכיוון שבארצות מוצאם אין מערך מסודר של מתן חיסונים וביצוע בדיקות סינון.
2. העברת מידע על ביצוע החיסונים ובדיקות הסינון בין הגופים: התחנות אינן מוסרות ל"שירותי הבריאות לתלמיד" שמפעיל משרד הבריאות מידע, ושירותי בריאות התלמיד אינם מוסרים מידע לצה"ל. העברת המידע בין הגופים חשובה על מנת שבכל מסגרת יוכלו לוודא כי המטופל השלים את תכנית חיסוני השגרה; וגם כי עלולה להיפגע התפתחותם של ילדים שבבדיקות הסינון שנעשו להם התגלו בעיות, ולא בוצע להם המשך טיפול.
3. העברת מידע מהמחלקות לרפואה דחופה (מלר"דים) לתחנות טיפת חלב: עשרות אלפי ילדים עד גיל שש נפצעים מידי שנה, פונים למלר"דים של בתי החולים וחלקם מקבל שם חיסון כנגד טטנוס (צפדת) ודיפתריה (אסכרה). ואולם: (א) מידע הנוגע לחיסון זה אינו מועבר לתחנות טיפת החלב המרכזות את רשומות החיסונים של הילדים; (ב) מידע על חיסון זה ממילא לא מועבר מתחנות טיפת חלב לשירותי הבריאות לתלמיד בבתי הספר, שם מקבלים תלמידים אלה חיסון נוסף (כפול ומיותר) נגד טטנוס ודיפתריה.
מצב התחזוקה של מבני התחנות והקמת תחנות חדשות
התחנות הממשלתיות נמצאות במבנים השייכים לרשויות המקומיות, ומצבן הפיזי של כשליש מהן הוא גרוע או טעון שיפור ; יש שכונות חדשות שלא נבנו בהן תחנות ממשלתיות חדשות, ולכן תושביהן נאלצים לנסוע או ללכת ברגל לתחנות אחרות בעיר; "המדריך לתכנון תחנות לבריאות המשפחה" שעל פיו בונים תחנת טיפת חלב, לא עודכן מאז שנכתב ב-1993 והוא אינו תואם את ההוראות שקבע משרד הבריאות בנהליו לאחר מכן, כגון ההוראות לגבי גודל החדרים שבהם מבוצעות בדיקות התפתחות מוטורית לילד ובדיקת ראייה.
היעדר שיתוף פעולה בין הקופות וקיום של כפל תשתיות
1. הקופות אינן מחויבות לשיתוף פעולה ביניהן. ואולם עד שנת 1995, לפני כניסת החוק לתוקף, סייעו הקופות זו לזו ביישובים שאין בהם תחנות ממשלתיות, כדי למנוע כפל תשתיות. כך חסכה כל קופה כסף, וממילא היה חיסכון גם בחשבון הלאומי. לאחר כניסת החוק לתוקף פתחו הקופות תחנות טיפת חלב ביישובים שונים כחלק מהתחרות ביניהן.
בביקורת הועלה כי משרד הבריאות לא קבע כללים בנוגע לזמינות ולנגישות של השירות הניתן בתחנות. עוד הועלה כי התחנות של קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית מסייעות זו לזו במתן שירותים, ללא קבלת תגמול מהמשרד. הכללית לעומת זאת, שלה מספר התחנות הגדול ביותר, אינה נותנת כמעט בכל היישובים שבהם יש לה תחנות, שירות למבוטחי קופות אחרות. מבוטחים אלה נאלצים לנסוע ליישובים סמוכים ולקבל את השירות שם, בתחנות הממשלתיות או בתחנות של הקופה שבה הם מבוטחים. יש לציין שמתן שירות של קופה למבוטחי קופה אחרת הוא על חשבון כספי סל הבריאות המיועדים למבוטחיה.
2. ביהודה ושומרון המדינה מעניקה לקופות אשר מספקות שירותי טיפת חלב תגמול כספי, בתנאי שהשירותים בתחנה בכל יישוב יינתנו למבוטחי כל הקופות. ואולם משרד הבריאות מתגמל את הכללית, אף שהיא אינה עומדת בתנאי זה שקבעה המדינה. דרך פעולה זו של הכללית גורמת גם לכפל תשתיות, מכיוון שהקופות האחרות פותחות גם הן תחנות באותו יישוב. לאומית והכללית טוענות כי התגמול שהן מקבלות אינו מכסה את כלל עלויות הטיפול בילדים. משרד האוצר טוען שהתגמול לקופות ניתן כדי להמריץ אותן לפתוח תחנות באזור זה, ולא על מנת לממן את השירות שהן נותנות. יוצא שהקופות מממנות מכספי סל הבריאות שלהן שירות שהוא באחריות המדינה.
ארגון מחדש של התחנות
השירות לנשים הרות: השירות הניתן לנשים הרות - הכולל ייעוץ לנשים הרות, ליווי הנשים, והדרכתן - בתחנות של המפעילים השונים אינו אחיד. התחנות שמפעילה עיריית ירושלים אינן נותנות שירות מעקב לאישה ההרה. בתחנות הממשלתיות השירות ניתן באופן חלקי.
פיצול השירות בין כמה מפעילים: שירותי טיפת חלב ניתנים בידי שלושה גורמים (משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות ירושלים ותל אביב-יפו). עקב המלצות של ועדות שונות, כגון ועדת נתניהו וועדת אמוראי , תכנן משרד הבריאות בשנת 2006 לבצע ניסוי חלוץ (פיילוט) בכמה רשויות מקומיות. הניסוי כלל את העברת האחריות למתן שירותי טיפת החלב בכללותם לידי קופות החולים, כדי לקבוע גורם אחד שיהיה אחראי על טיפול בילדים מלידתם וליצור רצף טיפולי בהם. ואולם, הניסוי לא בוצע, ומאז הנושא לא נבחן שוב.
סיכום והמלצות
השירות הניתן לילדים בתחנות טיפת החלב מהלידה ועד גיל שש, נועד למנוע מהם ללקות במחלות זיהומיות ולאתר בעיות בהתפתחותם או בבריאותם. ואולם, המחסור באחיות ועומס העבודה המוטל עליהן גורם לביצוע פעולות רבות באיחור או לאי-ביצוען כלל, והדבר עלול לגרום לילדים מסוימים נזק בלתי הפיך. על משרד הבריאות למצוא פיתרון לבעיות אלה. כמו כן, על המשרד לדון בשימוש המועט בשירותי טיפת חלב בנוגע לילדים בני שלוש-שש.
על המשרד לפעול לשיפור המערכות הממוחשבות שבתחנות. כמו כן, על המשרד לבחון את המשך הפעולות להקמת מאגר נתונים ארצי בנושא החיסונים, ועד להשלמתו לנקוט בצעדים הנדרשים להגביר את מידת העברת המידע בין הגופים ככל הניתן, גם בנוגע לבדיקות הסינון. כל זאת, תוך מתן הדעת להיבטים הנוגעים להגנת פרטיותם של אזרחי המדינה ותושביה.
על משרד הבריאות לקבוע כללים בנוגע לזמינות ולנגישות של השירות הניתן בתחנות טיפת החלב. על משרדי הבריאות והאוצר לבחון דרכים להגברת שיתוף הפעולה בין הקופות בנוגע למתן שירותי טיפת חלב, ובכלל זה לשקול מנגנון התחשבנות ביניהן, וכן לשקול מתן תגמול כספי ראוי לקופות שנותנות שירות גם למבוטחי קופות אחרות; בנוגע ליישובים באזור יהודה ושומרון, אם תמשיך המדינה לתגמל את הקופות על פי כללי מתן התגמול עד שנת 2013 עבור מתן שירות באזור זה - על משרד הבריאות לפעול כדי שביישובים באזור זה שהכללית היא היחידה שמפעילה בהם תחנות, ייתנו תחנות אלה שירות גם למבוטחי קופות אחרות, ולהתנות את מתן התגמול לכללית במתן שירות זה. כל זאת על מנת לצמצם את קיומו של כפל התשתיות הכרוך בפעילותן של כמה תחנות טיפת חלב ביישוב אחד. כמו כן, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו אם יש צורך לעדכן את התגמול הכספי לקופות בגין הפעלת תחנות באזור יהודה ושומרון.
על משרד הבריאות לבחון את סוגיית מתן השירות לאישה ההרה, שהופסק בתחנות של עיריית ירושלים וממומש רק בחלקו בתחנות הממשלתיות.
יש מקום לקיים דיון מעמיק בכלל השאלות הנוגעות לארגון מחדש של מערך שירותי טיפת החלב לכלל תושבי המדינה.