משרד החינוך (להלן - המשרד) רואה חשיבות רבה ביציאה לטיולים המשתלבים בתכנית הלימודים. ביטוי לכך ניתן במבוא לחוזר מנכ"ל המשרד ממאי 2005 (להלן - חוזר הטיולים) המפרט את מדיניות המשרד, הנחיותיו ונהליו בנושא טיולי בתי הספר (להלן - בתיה"ס או ביה"ס). בחוזר נכתב כי "הטיול השנתי הוא אחת מגולות הכותרת של מערכת החינוך ומרכיב מרכזי בתהליך של עיצוב הנוער והקניית ערכים הקשורים ביחסים שבין הנוער לארצו".
בספטמבר 2008 פרסם המשרד לראשונה תכנית חינוכית מובנית לטיולים המכונה "תכנית הליבה להכרת הארץ ואהבת המולדת" (להלן - תכנית הליבה). התכנית נועדה לשמש מצע לתהליך חינוכי מובנה ומחייב עבור כל בתיה"ס בתחום הטיולים תוך כדי השגת יעדים בתחומים אלה: הלימודי, החינוכי-ערכי, האישי-חברתי והחווייתי-ריגושי. בתכנית גובשו שלושה עקרונות פעולה מרכזיים: מסלולי טיול המתפתחים מקרוב לרחוק בהתאם לשכבת הגיל, חיבור הטיולים לתכנית הלימודים של ביה"ס ושילוב הטיול בהוויה הערכית-חברתית שלו.
באוגוסט 2009 גיבש המשרד לראשונה תכנית עבודה רב-שנתית לשנים 2012-2009 (התש"ע-התשע"ג) שאחד מיעדיה היה העמקת החינוך לערכים; יעד זה כלל, בין השאר, בנייה, חיזוק והטמעה של תכניות להעמקת הזהות היהודית, הציונית והישראלית (להלן - התכנית האסטרטגית).
אגף של"ח וידיעת הארץ (להלן - אגף של"ח וגם האגף) הפועל במינהל חברה ונוער (להלן - מינהל ח"ן) של המשרד אחראי לתחומים הפדגוגיים והארגוניים של הטיולים, והאחריות לצד הביטחוני-בטיחותי שלהם מוטלת על אגף בכיר לביטחון, שעת חירום ובטיחות סביבתית שבמשרד (להלן - אגף ביטחון).
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את טיפולו של משרד החינוך בהיבטים הפדגוגיים והארגוניים של טיולי בתיה"ס . נבדקו בעיקר הנושאים האלה: מבנה ארגוני וחלוקת אחריות בטיפול בטיולים, הטמעת תכנית הליבה בבתיה"ס, כוח אדם מקצועי העוסק בטיולים, בקרה על הטיולים, מימון הטיולים ומשכם. הבדיקה נעשתה במטה אגף של"ח ובשלושה ממחוזות המשרד: מחוז חיפה, מחוז תל אביב (להלן - ת"א) ובאגף א' לחינוך מוכר שאינו רשמי (חינוך חרדי), שבטיפולו נמצאים בתיה"ס החרדיים, והוא פועל בעניין בתיה"ס האלה גם במתכונת של מחוז ארצי (להלן - מחוז מוכש"ר). בדיקת השלמה נעשתה במינהל הפדגוגי של המשרד.
עיקרי הממצאים
המבנה הארגוני וחלוקת האחריות לטיפול בטיולים
1. ב-1997 הקים המשרד יחידה עצמאית שטיפלה בתחומים הפדגוגיים, הארגוניים, הבטיחותיים והביטחוניים של הטיולים (להלן - מינהלת הטיולים).
ב-2004 פיצל המשרד את הטיפול בטיולים בין שתיים מיחידותיו: מינהלת הטיולים הועברה למינהל ח"ן ונשארה אחראית לטיפול בצד הפדגוגי והארגוני של הטיולים, והאחריות לצד הביטחוני-בטיחותי הועברה לאגף הביטחון. ב-2008 צורפה מינהלת הטיולים לאגף של"ח.
(א) לא נמצא באגף של"ח מסמך המרכז, מגדיר ומפרט את תפקידי האגף בתחום הטיולים, ואת הנושאים שהוא אחראי להם. אף לא נמצא מסמך המגדיר באיזו מידה מינהלת הטיולים ממשיכה לשמש גוף האחראי בפועל לנושא הטיולים, מה הם תפקידיה ומהו המדרג (היררכיה) של בעלי התפקידים המטפלים בנושא הטיולים.
(ב) עוד עלה שאין באגף של"ח מידע מדויק וממצה על מניין הטיולים המבוצעים בפועל, ובמועד סיום הביקורת, יולי 2013, טרם הוקמה במשרד מערכת ממוחשבת שתיתן בידי אגף של"ח כלי לניהול התחום הפדגוגי של הטיולים במערכת החינוך, תאפשר הקמת מאגר נתונים ארצי בנושא ותשמש בסיס לביצוע בקרה שיטתית על הטיולים ולהפקת דוחות ונתונים נדרשים.
2. (א) בטיפולו בנושא הטיולים פועל אגף של"ח במחוזות המשרד באמצעות ועדת הטיולים המחוזית (להלן - הוועדה המחוזית) שהיא הגוף בעל הסמכות המקצועית בתחום הטיולים במחוז . אולם לא נמצא מסמך המסדיר ומגדיר את נוהלי העבודה ואת דרכי הדיווח של הוועדות המחוזיות לאגף של"ח, ואף לא את דרכי המעקב של האגף אחר פעולות הוועדות המחוזיות או את דרכי הפיקוח שלו עליהן.
(ב) בשלושת המחוזות שבהם נערכה הביקורת נמצא כי בשנה"ל התשע"ב (2012-2011) ובשנה"ל התשע"ג (2013-2012) הוועדות המחוזיות לא התכנסו כנדרש. כן נמצא שהתשתית הארגונית שנועדה לקדם את הטיולים במחוז מוכש"ר הייתה שונה מזו של המחוזות חיפה ות"א, וכוח האדם שעמד לרשותה היה קטן יותר.
3. ועדה לקידום הטיול השנתי במערכת החינוך (להלן - הוועדה לקידום הטיול) בראשות מנהל אגף של"ח ציינה, בדוח שהגישה בפברואר 2011 למנכ"ל המשרד דאז, שיש פער גדול בין תפיסת הגורמים האחראים במשרד, ולפיה לטיול יש משמעות חינוכית-ערכית ראשונה במעלה בטיפוח הכרת הארץ ואהבת המולדת ובין האופן שבו תופסים אותו חלק לא מבוטל מצוותי החינוך, התלמידים וההורים, הרואים בטיול פעילות שעיקרה הפוגה, נופש ופנאי. בהתחשב בכך המליצה הוועדה, בין השאר, להתקשר עם חברה חיצונית לצורך הקמת מטה פדגוגי מקצועי שינהל את הטיפול בתהליכים החינוכיים של הטיולים ויכלול את שלבי התכנון, הביצוע, הפיקוח והאכיפה. בדצמבר 2011 הגיש מינהל ח"ן לאגף רכש מכרזים והתקשרויות של המשרד טיוטת מכרז בנושא, אולם במועד סיום הביקורת, שנה וחצי לאחר מכן, המכרז טרם פורסם.
הטמעת תכנית הליבה
מערכת החינוך בישראל מורכבת מכמה סוגים של מוסדות חינוך: מוסדות של החינוך הרשמי, אשר מונהג בהם חינוך ממלכתי או ממלכתי-דתי (להלן - ממ"ד), מוסדות של החינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ו"מוסדות פטור" .
על פי חוזר הטיולים, האחריות לביצוע הטיול מוטלת על מנהל ביה"ס, ועליו למנות רכז טיולים לביה"ס; על בתיה"ס להגיש תכנית טיולים שנתית לאישורם של הוועדה המחוזית, ולמפקח הכולל הפועל במחוז.
1. החל משנה"ל התש"ע הנחה המשרד את בתיה"ס הממלכתיים (המוסדות של החינוך הרשמי) לפעול על פי תכנית הליבה. אולם ככלל, מאז ועד שנה"ל התשע"ב, אגף של"ח החיל את החובה רק על בתיה"ס היסודיים, ורק משנה"ל התשע"ג היא הוחלה על כל בתיה"ס, לרבות במוסדות של מחוז מוכש"ר .
יתרה מזאת, גם בשנה"ל התשע"ג מוסדות החינוך של מחוז המוכש"ר לא הגישו את תכניות הטיולים לאישור המחוז, זאת על אף שמנהל המחוז הטיל את חובת הגשת התכניות על יותר ממחצית ממוסדות החינוך שבמחוז שאינם מוסדות פטור; הוועדה המחוזית ואגף של"ח לא נקטו פעולות לאכיפת הגשת התכניות. כמו כן עלה מנתוני אגף של"ח כי 154 בתי"ס ממחוז ירושלים הפועלים במזרח העיר לא נדרשו על ידי הוועדה המחוזית להגיש תכניות לאישורה.
אשר ל-2,710 בתיה"ס הנותרים, הועלה שבאגף של"ח לא היו נתונים על מספר תכניות הטיולים שבתיה"ס אלה הגישו למחוזות אלא היו רק נתונים על התכניות שאושרו. נתוני האגף מצביעים שהוועדות המחוזיות אישרו תכניות טיולים ל-90% מהם. עם זאת, במחוז דרום אושרו תכניות רק ל-65% מבתיה"ס היסודיים, ובמחוזות ת"א, דרום וירושלים אושרו תכניות רק ל-73%-60% מבתיה"ס העל-יסודיים (להלן - העי"ס).
2. (א) אף שכבר בפברואר 2011 הנחה מנכ"ל המשרד לעדכן את חוזר הטיולים, במועד סיום הביקורת, יולי 2013, הוא טרם עודכן. כמו כן עלה שהמשרד לא קבע את חלוקת התפקידים בין הוועדה המחוזית לבין המפקח הכולל בהליך בדיקת תכנית הטיולים השנתית ובהליך אישורה.
(ב) בביקורת במחוזות חיפה ות"א עלה שהם לא צרפו בשנה"ל התשע"ג מסמך רשמי מטעם הוועדה המחוזית בדבר אישור התכניות השנתיות, ולכן לא היה אפשר לשחזר את הליך קבלת ההחלטות. כן עלה שבבתיה"ס העי"ס שבהם הייתה הוראת של"ח אישור הטיולים נעשה במסגרת אישור תכנית הוראת של"ח, ובדיקת תכניות הטיולים וסיכומם נעשו באופן הדוק יותר - הבדיקה כללה רכיבים פדגוגיים נוספים על אלו שנבחנו בטיולים בבתיה"ס האחרים שלא הופעלה בהם הוראת של"ח.
3. (א) מן הביקורת עלה שהמשרד ביצע הערכה ראשונית בלבד בנוגע לתרומתה בפועל של תכנית הליבה. את ההערכה ביצעה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן - ראמ"ה) שהגישה את ממצאיה בנושא למינהל ח"ן באוגוסט 2012. בין ממצאי ההערכה צוין כי הפן הארגוני של הטיולים מתאפיין במורכבות רבה, וכי הגורם המניע של הטיולים הם גופים חיצוניים. לכן, לא ברור עד כמה הטיולים קשורים למטרות הערכיות והפדגוגיות של בתיה"ס ועד כמה הידע וההתנסויות בטיול הופכים ל"ידע חי" בביה"ס; כן נאמר שנראה כי היישום של עיקרון הפעולה הראשון של תכנית הליבה - מקרוב לרחוק, מתקדם, ואילו היישום של שני העקרונות האחרים - חיבור הטיולים לתכנית הלימודים של ביה"ס ושילוב הטיול בהוויה הערכית-חברתית שלו - רק בתחילתו. בהתחשב בממצאים אלה המליצה ראמ"ה לבצע מחקר רחב שיבחן סוגיות אלו. מן הביקורת עלה שמינהל ח"ן טרם יזם מחקר הערכה מקיף שיבחן באיזו מידה תכנית הליבה משיגה את היעדים החינוכיים והערכיים שנועדה להשיג.
(ב) בסיכום ממצאי ההערכה שעשתה ראמ"ה נאמר, בין השאר, כי למעשה אין במשרד פיקוח ובקרה על יישום של היבטים ערכיים ופדגוגיים של הטיולים (בהכנה, בזמן הביצוע, ובפעילות שלאחר הטיול). בשנה"ל התשע"ג סבסד המשרד את תשלומי ההורים עבור טיולים, ובעקבות זאת תוגברו הבקרות על הטיולים. אולם המשרד לא ניצל הזדמנות זו לביצוע בקרות כדי להעמיק ולבחון את הפן הפדגוגי של הטיולים.
4. בתכנית האסטרטגית של המשרד שנועדה להעמקת החינוך לערכים נכללו שתי תכניות טיולים ייחודיות: (א) התכנית "נעלה לירושלים" שלפיה על כל תלמיד לבקר בעיר שלוש פעמים במהלך 12 שנות לימודיו: בכיתות ה', ז' ו-י', והיא כוללת תכנים שהתווה המשרד לכל שכבת גיל; (ב) התכנית "מסע ישראלי מבראשית" המיועדת לכיתות י'-י"א וכוללת שישה ימי מסע ברחבי הארץ המסתיימים בירושלים.
על פי נתוני המשרד, בשנה"ל התשע"ב והתשע"ג השתתפו בתכנית "נעלה לירושלים" רק חלק מתלמידי שכבות הגיל האמורות. כן הועלה שאף שהמשרד קבע יעד להגדיל את מניין התלמידים שישתתפו בתכנית "מסע ישראלי מבראשית", מנתוני המשרד לשנה"ל התשע"ב והתשע"ג עולה שההשתתפות בה הייתה קטנה מהיעד שהציב המשרד (61%, 64% בהתאמה).
כוח אדם מקצועי בנושא הטיולים
1. כאמור, על פי חוזר הטיולים, על מנהל ביה"ס למנות בביה"ס רכז טיולים (להלן - גם רכז) שהוא בעל הסמכות המקצועית בביה"ס לנושא הטיולים, ועליו להשתתף בקורס שמנחה הוועדה המחוזית כדי שיוכשר ויוסמך לתפקיד, או שתהיה לו תעודת הוראה בתחום של"ח.
(א) הועלה שבידי האגף לא היו נתונים על איוש תפקיד הרכז בבתיה"ס במחוז מוכש"ר ובבתי"ס במחוז ירושלים הפועלים במזרח העיר. בביקורת בוועדה המחוזית במחוז מוכש"ר הועלה שאף בידיה לא היה מידע המפרט באילו מבתיה"ס שבאחריותה מונה רכז, וממילא לא היה בידיה מידע כמה מהם הוכשרו והוסמכו לתפקיד. לגבי רכזים ביתר בתיה"ס, מנתוני האגף עלה שרק כ-57% מהם הוכשרו והוסמכו לתפקיד . שיעור הרכזים בעלי ההכשרה נמוך במיוחד במגזר הערבי (מחוז של מינהל ח"ן) ובבתיה"ס היסודיים במחוז ת"א, 38% ו- 47% בהתאמה.
(ב) נוכח החשיבות של התמדה, הידע והניסיון של הרכז קבע חוזר הטיולים שהרכז יישא בתפקידו לא פחות משלוש שנים. אולם ממצאי הערכה שעשתה ראמ"ה מלמדים כי יש תחלופה רבה של רכזים בשל ריבוי המטלות שלהם מחד גיסא ובשל היעדר תגמול מאידך גיסא. הועלה בביקורת שאף כי המשרד פעל לתגמל את הרכזים על מילוי תפקידם, טרם הסתיימה הסדרת הנושא במועד סיום הביקורת.
2. הוועדה לקידום הטיול ציינה בדוח שהגישה בפברואר 2011 כי במרבית בתיה"ס שאין בהם הוראת של"ח, הצוות החינוכי חסר ידע מקצועי לתכנון טיולים, ארגונם וניהולם. כן הוסיפה הוועדה והדגישה כי לא נמצאה הכשרה ייעודית לנושא הטיול בתהליך הכשרת סגל ההוראה והניהול. לפיכך המליצה הוועדה להכין תכנית הכשרה בנושא הטיול לפרחי הוראה , להוסיף להכשרת מנהלי בתיה"ס היכרות עם תכנית הליבה ולהיערך לביצוע השתלמויות בנושא לסגלי החינוך הוותיקים. הועלה שבמועד סיום הביקורת טרם הסתיימה הסדרת תכנית הכשרתם של פרחי ההוראה בנושא הטיולים, וטרם הוחל במתן הכשרות בחדרי המורים של בתיה"ס.
3. ועדות שהקים המשרד המליצו לבנות מאגר של גופים המורשים לספק שירותים לעניין תכנון, ארגון וביצוע הטיולים במערכת החינוך. הועלה שאמנם המשרד הסדיר את הליך הכשרתם של מדריכי טיולים חיצוניים וקבע כי עליהם להיות בעלי היתר תקף מטעם המשרד, אולם עדיין הוא לא הקים מאגר של גופים המורשים לספק שירותים כאמור.
מימון הטיולים ומשכם
חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעגן את הזכות לחינוך חינם של תלמיד במוסד חינוך רשמי וכן של תלמיד אשר אי-אפשר להבטיח את לימודיו במוסד רשמי בתנאים שנקבעו בחוק. עם זאת קובע החוק נסיבות ותנאים שבהם ניתן לגבות תשלומים והחזר הוצאות מהורים בסכום ששר החינוך קבע ובאישור של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן - ועדת החינוך של הכנסת). בתשלומים אלו כלולים תשלומי רשות שניתן לגבות מהורים עבור טיולים, ומדי שנה מפרסם המשרד את הסכומים המרביים שוועדת החינוך של הכנסת התירה לגבות מההורים באותה שנה (להלן - חוזר תשלומי הורים).
בשנה"ל התשע"ג (2013-2012) סבסד המשרד לראשונה את תשלומי ההורים עבור טיולים בסכום של כ-276 מיליון ש"ח. הסבסוד ניתן לכל בי"ס על פי מדד הטיפוח שהמשרד חישב לו , ועל ביה"ס הוטל לנכות מהסכום שהותר לגבות מכל הורה את הסכום שהעביר לו המשרד.
1. (א) המשרד מבצע בקרה על דרישת התשלומים של בתיה"ס מההורים: על ביה"ס לקבל אישור לדרישותיו מהגורם האחראי לכך במחוז באמצעות מערכת ממוחשבת - מערכת "אפיק". מנתוני המינהל הפדגוגי של המשרד עלה שבשנה"ל התשע"ג כל בתיה"ס במחוז מוכש"ר (1,352 בתי"ס שהם כ-32% מבתיה"ס) לא הזינו את נתוניהם למערכת "אפיק", כמתחייב מהוראות חוזר תשלומי ההורים; וממילא לא אושרו דרישותיהם בידי הגורם האחראי במחוז מוכש"ר, והמשרד והמחוז לא פעלו לאכוף חובה זו עליהם. בנוגע ל-2,920 בתיה"ס מהמחוזות האחרים, הדרישות לתשלומים של רק 76% מהם הוזנו למערכת "אפיק" ואושרו.
(ב) אף כי הוועדה המחוזית אמורה לבחון ולאשר את ההיבט הפדגוגי של תכניות הטיולים השנתיות של בתיה"ס, וגורם אחר במחוז אמור לבחון ולאשר את דרישת התשלומים עבור הטיולים; הועלה שלא נקבע גורם במחוז שיבחן ויאשר כי עלות תכניות הטיולים שאושרו בוועדות המחוזיות לא תחרוג מהסכומים המרביים שהותרו לגבייה.
(ג) מדצמבר 2012 תגבר אגף של"ח את הבקרה על הטיולים: הוא החל לאסוף מידע על העברת התקציב הייעודי לבתיה"ס, לבחון באיזו מידה נוכו התשלומים מההורים ואת מידת ההשפעה של המהלך על היציאה לטיולים. אולם במועד סיום הביקורת לא סיים האגף לרכז ולעבד את המידע בנושא.
(ד) המשרד גם נהג לבצע בקרה מדגמית על מגוון נושאים ובהם גביית תשלומי ההורים בפועל. מ-2011 החל המשרד לבצע בקרה בשיטה חדשה, ומדי שנה בחר בנושאים שבהם תתמקד הבקרה; ואולם בקרה זו לא כללה גביית תשלומי הורים, ובכלל זה לא על גביית תשלומי הורים בגין טיולים.
2. חוזר תשלומי הורים מגדיר את הסכום המרבי שניתן לגבות מהורים לכל שכבת גיל עבור טיולים וגם את מכסת ימי הטיול שסכום זה אמור לממן. אולם מכסת ימי הטיול שבי"ס אמור להוציא אל הפועל על פי תכנית הליבה גדול מזה הקבוע בחוזר התשלומים. מנהל בי"ס, המבקש לעמוד בחוזר הטיולים, עלול להפר את ההנחיות בחוזר תשלומי ההורים ולהפך.
3. בחוזר תשלומי הורים כלולות פעילויות שיכולות להיעשות בנוסף על תכנית טיולים שנבנתה על פי תכנית הליבה. הועלה שלא נקבע בחוזר תשלומי הורים סדר עדיפויות לסוג הפעילויות הממומנות באמצעות הכספים שנגבו מההורים עבור טיולים.
סיכום והמלצות
משרד החינוך רואה חשיבות רבה בטיולים המשתלבים בתכנית הלימודים, שהם מרכיב מרכזי בהקניית ערכים רבים, בהם אהבת המולדת וערכי טבע ונוף.
בביקורת עלו ליקויים בטיפולו של המשרד בפן הפדגוגי של הטיולים ובמידת הטמעת תכנית הליבה בכל מערכת החינוך. כמו כן עלו ליקויים בהיבטים ארגוניים ובמימון הטיולים.
להבטחת ההיבטים הפדגוגיים של הטיול ראוי שהמשרד יפעל ביתר שאת להגדיל את מניין רכזי הטיולים שהוכשרו והוסמכו לתפקידם ויפעל ליצירת תנאים שיעודדו אותם להתמיד בתפקידם. כן ראוי שהמשרד יקדים ויבצע מחקר הערכה מעמיק לתכנית הליבה כדי שיוכל להעריך נכונה את תרומתה, יאתר את הנושאים הטעונים שינוי או שיפור ויביא בכך למיצויה; יפעל להענקת סיוע וליווי מקצועי לבתי"ס בכל הנוגע לטיולים; ירחיב את הבקרה על הפן הפדגוגי של הטיולים, ויפרסם חוזר טיולים מעודכן.
בנוגע לליקויים ארגוניים, מן הראוי שהמשרד יפעל לשפר את היערכות המטה והמחוזות לטיפול בטיולים - יגדיר בשיטתיות את תפקידי אגף של"ח בתחום הטיולים, ואת חלוקת האחריות בתוך האגף בנושא זה; יגדיר את סדר מעורבותם ואת חלוקת הסמכויות בין ועדת הטיולים המחוזית לבין המפקח הכולל בהליך אישורן של תכניות הטיולים השנתיות; יסדיר הליך מובנה ואחיד לבדיקת התכניות בוועדות הטיולים המחוזיות. כמו כן, ראוי שהמשרד יפעל להתאמת מבנה ועדות הטיולים המחוזיות ותשתיתן כדי לאפשר להן לבצע את מכלול תפקידיהן, יבחן יזמוֹת מועילות שפותחו בכל אחת מהוועדות וישקול להחיל אותן על כל הוועדות המחוזיות.
עוד ראוי שהמשרד יקים בהקדם מאגר של גופים המורשים לספק שירותים הקשורים בתכנון, בארגון ובביצוע טיולים למערכת החינוך, ואף יזרז הקמת מערכת ממוחשבת שתאגם נתונים לגבי טיולים במערכת החינוך. זאת ועוד, מן הראוי שהמשרד יקבע את מכסת ימי הטיול שבתיה"ס אמורים להוציא אל הפועל על פי הסכומים המרביים שהותרו לגבייה; ימנה גורם במחוז שבאחריותו לבחון את עלות תכנית הטיולים השנתית שביה"ס מגיש לאישור ויקבע שאינה חורגת מהסכומים המרביים שהותרו לגבייה; ואף יבצע בקרה על ההוצאה בפועל עבור טיולים כדי להבטיח שבתיה"ס עומדים במגבלת הגבייה המותרת.
לפיכך, לצד עבודת המטה שביצע המשרד במרוצת השנים לגיבוש העקרונות המנחים של הטיול ויעדיו הערכיים, חשוב כי מערכת החינוך על מדרגיה - המטה, המחוז וביה"ס, תנקוט מגוון פעולות כדי להפוך את הטיול, שכל תלמיד מכיתה א' ועד כיתה י"ב נדרש להשתתף בו, לחוויה שנתית ייחודית מבחינה חינוכית, חברתית וערכית. תשומת לב מיוחדת ראוי ליתן למחוזות ייחודיים כמו מחוז מוכש"ר, ובכלל זה ראוי להקנות להם אמצעים וכלים לביצוע מטלות בתחום הטיולים.