רשות השידור (להלן גם - הרשות) הוקמה על פי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), והיא מופקדת על השידור הציבורי. במסגרת זאת מקיימת הרשות שידורי רדיו וטלוויזיה: הרשות מפעילה את שידורי הרדיו הממלכתיים של ישראל במסגרת "קול ישראל", הכולל כיום שמונה רשתות שידור, ואת ערוצי הטלוויזיה הממלכתית בישראל: "הערוץ הראשון" והטלוויזיה הישראלית בערבית. בשל חשיבות שידוריה מחויבת הרשות על פי החוק לשמר ולתעד את שידוריה החל מיום הקמתה ולהעמידם לרשות הציבור. שידורי הטלוויזיה הישראלית ששודרו החל משנת 1968 נשמרים בארכיון בירושלים (להלן - ארכיון הטלוויזיה), ושידורי קול ישראל ששודרו החל משנת 1936 - בארכיונים בירושלים ובתל אביב (להלן - ארכיון הרדיו).
הארכיונים של הרשות מכילים אוספי תמונה וקול בעלי חשיבות רבה שהם חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית הישראלית ומתעדים מהלכים היסטוריים וחברתיים המלווים את העם היהודי ואת מדינת ישראל מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד היום, בכלל זה בעשורים שלא היו בהם שידורי רדיו וטלוויזיה אחרים בישראל מלבד אלה של "קול ישראל" או "הערוץ הראשון".
השידורים המוקלטים מאוחסנים באמצעים טכנולוגיים מיושנים, ועל מנת לשמר אותם ולאפשר שימוש בהם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יש להמירם לפורמט דיגיטלי - תהליך זה נקרא סִפרוּת או דיגיטציה.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את אופן טיפולה של רשות השידור בארכיוני הרדיו והטלוויזיה בתחום שימור החומרים האנלוגיים מהעבר והמרתם לפורמט ספרתי-דיגיטלי (להלן גם - פרויקט הדיגיטציה). בדיקות השלמה נעשו באגף מורשת שבמשרד ראש הממשלה ובגנזך המדינה.
עיקרי הממצאים
שימור וגיבוי של נכסי מורשת
החומרים השמורים בארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה בשל היעדר התנאים הנדרשים לאחסון נאות, בשל עייפות החומר של הפורמטים השונים ובשל שחיקה של הסרטים מהשימוש התכוף בהם. נוסף על כך, ארכיוני הרשות אינם עומדים בדרישות הבטיחות למניעת שרפות ואין בהם מערכות לגילוי אש ואף לא מערכות לכיבוי אש.
רוב החומרים ששודרו בערוץ הראשון ממועד הקמתו ועד ינואר 2013 אינם מגובים. רק בשנת 2012 תקצבה הרשות את הגיבוי של כל מערך ההקלטות של שידורי הרדיו.
פרויקט הדיגיטציה
ביולי 2008 נחתם הסכם בין הרשות ובין גורם אוניברסיטאי בארה"ב (להלן - האוניברסיטה), ולפיו האוניברסיטה תממן את ההמרה של חומרים שהיא תבחר מארכיוני הרשות ובתמורה תקבל עותקים של חומרים אלה לצורכי מחקר ולימוד. בהסכם נקבע כי חברה פרטית תמיר את הסרטים לפורמט דיגיטלי, ועבודתה תחל בכפוף לחתימת הסכם בינה ובין הרשות.
1. בשנת 2012 עדיין פעלה רשות השידור ללא תכנית עבודה שנתית סדורה הכוללת יעדים, מדדי תפוקות, סדרי עדיפויות, לוח זמנים ותקציב, וגם בנוגע לפרויקט הדיגיטציה לא נקבעה תכנית עבודה כאמור; כמו כן, הנהלת הרשות קיימה ישיבות ואף קיבלה החלטות לגבי קידום פרויקט הדיגיטציה בארכיונים, אך לא היה בהנהלה עד לשנת 2012, שום גורם שבמשך השנים היה אחראי באופן בלעדי לניהול הפרויקט בראייה מתכללת, ובכלל זה לביצוע מעקב אחר התקדמות יישומן של ההחלטות האמורות בתוך פרק הזמן שנקבע. בהיעדר פיקוח של הנהלת הרשות על פרויקט הדיגיטציה התמשך ביצועו יתר על המידה.
2. במועד סיום הביקורת, יולי 2013, חמש שנים לאחר שנחתם החוזה האמור עם האוניברסיטה, טרם הושלם פרויקט הדיגיטציה, כמפורט להלן:
(א) פרויקט הדיגיטציה בארכיון הרדיו: בארכיון הרדיו הסתיימה במלואה המרתם של כ-30% מהסרטים המיועדים להמרה: רק כ-50% משעות השידור שבארכיון הומרו, ובוצעה בקרת איכות רק לגבי כ-60% משעות השידור שהומרו. כמו כן, ארכיון הרדיו עדיין אינו יכול להשתמש בתוצרי ההמרה.
במועד סיום הביקורת עדיין לא הכין ארכיון הרדיו רשימה של הסרטים שטרם הומרו ברשתות הרדיו השונות, אף שהדבר חיוני להשלמת פרויקט הדיגיטציה. עקב כך הופסק הפרויקט ברדיו לפי שעה.
(ב) פרויקט הדיגיטציה בארכיון הטלוויזיה: במועד סיום הביקורת עדיין לא החל ביצוע הפרויקט בארכיון הטלוויזיה: הרשות עדיין לא ביצעה חלק מהפעולות המקדימות הנדרשות להמרת הסרטים. כמו כן, הרשות לא חתמה על נספח להסכם עם החברה הפרטית שכולל את נוהלי העבודה להמרת חומרי הארכיון בטלוויזיה ואשר תחילת עבודתה מותנית בחתימה עליו.
מכרז לשירותי טיפול שיקומי בסרטי פילם
בארכיון הטלוויזיה שמורות כ-30,000 משעות השידור בסרטי פילם (סרטי צילום), אשר לפני פעולת ההמרה יש לשקמם. בינואר 2013 פרסמה הרשות מכרז לטיפול שיקומי בסרטי הפילם, וביוני 2013 נחתם הסכם עם הזוכה במכרז - חברה פרטית. יצוין כי החברה איננה גוף מבוקר, והביקורת עוסקת רק באופן שבו יישמה הרשות את ההסכם ובאופן שבו פיקחה על החברה ולא בחברה עצמה.
1. התקציב לשיקום הסרטים: (א) בנובמבר 2012 אישרה ועדת המכרזים את תקציב המכרז בסך 5 מיליון ש"ח רק על סמך הבקשה של סמנכ"ל טכנולוגיות, בלי שהוא נדרש להציג נתונים המבססים את התקציב המבוקש.
(ב) משרד מבקר המדינה חישב ומצא כי לכל שעת סרט ששוקם שילמה הרשות עבור עשר שעות עבודה בממוצע. על פי חישוב זה התקציב האמור יספיק למימון השיקום של 13% מסרטי הפילם בלבד (כ-4,000 שעות שידור).
2. פיקוח הרשות על ביצוע ההסכם: התברר כי הרשות הסכימה לקבל יומני עבודה שלא היו מפורטים כנדרש בהסכם. לדברי הרשות, היעדר הפירוט לא אפשר לה לקיים בקרה נאותה על מספר השעות שעליהן דווח לה לצורך התשלום. למרות זאת, הגורמים האחראים לכך ברשות לא פעלו כדי להבטיח את קיום מלוא תנאי ההסכם עם החברה. בנובמבר 2013 הודיע מנכ"ל רשות השידור כי הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם החברה.
הנגשת תוצרי פרויקט הדיגיטציה לציבור הרחב
1. בפברואר 2010 אישרה הממשלה את "תכנית מורשת - העצמת תשתיות מורשת לאומית" (להלן - תכנית מורשת). במאי 2011 כללה הממשלה בתכנית את מיזם ארכיון רשות השידור, כדי להקים מערך דיגיטלי נגיש לציבור של החומרים שבארכיוני הרשות, והקצתה לכך 10 מיליון ש"ח. טיוטת הסכם נשלחה לאישור הרשות בפברואר 2013. ואולם במועד סיכום הביקורת רשות השידור ונציגי תכנית מורשת עדיין לא הגיעו להסכמה לגבי נוסח ההסכם לביצוע מיזם ארכיון הרשות. עיכוב בחתימת ההסכם עלול להביא לעיכובים נוספים בביצוע פרויקט הדיגיטציה, שחלק ממימונו הוא מתקציב תכנית מורשת.
2. במרץ 2012 התקבל בכנסת תיקון לחוק רשות השידור , ולפיו הרשות תשמר ותתעד את שידוריה ותעמידם לעיון הציבור בדרכים שיקבע הוועד המנהל של הרשות בכללים, ובלבד שהתעריפים ייקבעו בהתחשב בעקרון ה"עלות בלא רווח". במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר תיקון החוק, טרם קבע הוועד המנהל כללים ליישום האמור בתיקון זה.
3. מכירת העתקים של תכניות ששודרו בטלוויזיה וברדיו: מינואר 2013, המועד שבו החלה הרשות לשדר בפורמט דיגיטלי, ועד מועד סיום הביקורת נבצר מהארכיון למכור לציבור העתקים של תכניות בפורמט דיגיטלי ששודרו בתקופה זו, כיוון שאין ברשותו מערכת להקלטה משרתי השידור. במצב דברים זה נפגע השירות לציבור המעוניין להשתמש בחומרי הארכיון הדיגיטליים. כמו כן, נפגעת הכנסת הרשות ממכירת העתקים של תכניות ששודרו.
סיכום והמלצות
במשך עשרות שנים שימשו קול ישראל והערוץ הראשון "מדורת השבט" של ההוויה הישראלית מהבחינה התרבותית, החברתית, הפוליטית והמדינית. ארכיוני הרדיו והטלוויזיה מכילים אוספי תמונה וקול האוצרים את סיפור הארץ והעם במאה האחרונה וכוללים מידע היסטורי רב, בעל חשיבות למורשת של העם והמדינה ואשר ערכו לא יסולא בפז. לסרטים השמורים בארכיונים נשקפת סכנת כליה בשל עייפות החומר והשימוש התכוף בהם.
התבקש שהרשות תשכיל לנצל את העובדה שגורם חיצוני הסכים לממן את פרויקט הדיגיטציה ותפעל לזרז את ביצועו, כדי שלא להחמיץ את ההזדמנות. אולם עקב היעדר פיקוח של הנהלת הרשות על הפרויקט התמשכו הליכי ביצועו יתר על המידה. מחלוקות פנימיות בתוך הרשות ואי-קידום הנושא על ידי קברניטיה תרמו לעיכוב ולהזנחה בטיפול בארכיונים שנים רבות: בארכיון הטלוויזיה עדיין לא הוחל בביצוע הפרויקט, ואילו בארכיון הרדיו הופסק הפרויקט באמצעו.
על הנהלת הרשות לפעול בנחישות ובמרץ להשלמת פרויקט הדיגיטציה ברדיו ובטלוויזיה ולהיערך להשלמת ההמרה של הסרטים שאין בכוונת האוניברסיטה לממן את המרתם. כל דחייה נוספת של השלמת הפרויקט עלולה לגרום לאבדנם של החומרים ולעכב את הנגשת חומרי הארכיון לציבור הרחב.
על הנהלת הרשות לנקוט את האמצעים הנדרשים לאחזקת חומרים ארכיוניים בהתאם לתנאי השימור והגניזה הנדרשים על ידי גנזך המדינה, וכן עליה לפעול לאלתר לעמידה בהוראות הבטיחות למניעת שרפות.
על הנהלת הרשות להפיק לקחים מהממצאים שהועלו לגבי תוצאות המכרז לשיקום סרטי הפילם, וכן עליה ליצור כלים יעילים לפיקוח על ביצוע שירותים הניתנים לה, כדי שתמלא את חובתה כנאמן הציבור - המופקד על אינטרסים ציבוריים ועל כספי ציבור - להבטיח כי ייעשה שימוש מיטבי בכספי ציבור.