הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
הגנה על עדים

תקציר

​פעולות הביקורת

באגף לחקירות ולמודיעין שבמטה הארצי, ביחידות הארציות וביחידות המרכזיות במחוזות ובמרחבים של המשטרה נבדקו היערכות המשטרה למאבק בארגוני הפשיעה, שיתוף הפעולה בתחום זה בינה לבין גורמי האכיפה האחרים וטיפולה בארגוני הפשיעה. בדיקות השלמה נעשו ברשות המסים בישראל; בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוזיות, ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובמחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים; וברשות להגנה על עדים במשרד לביטחון הפנים.

תקציר

ארגון פשיעה הוא חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לביצוע עברות מסוג פשע בתחומי המדינה ומחוצה לה. ארגוני הפשיעה עוסקים בתחומי עבריינות מגוונים וכן בתחומי פעילות חוקית, ומטרתם השגת רווח כספי גדול. להערכת המשטרה, בעשור האחרון הלכה והתרחבה הפשיעה החמורה באמצעות הארגונים הללו. פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה.

אלה הגופים המרכזיים הפועלים נגד ארגוני הפשיעה: משטרת ישראל מובילה את המאבק בהם מכוח אחריותה לאכיפת החוק, לשמירה על הסדר הציבורי ולביטחון הנפש והרכוש; רשות המסים בישראל (להלן - רשות המסים) אחראית לגביית מס מנישומים בגין פעילות חוקית ובלתי חוקית; משרד המשפטים - הפרקליטות אחראית להעמדה לדין של נאשמים בעברות חמורות, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן - הרשות לאיסור הלבנת הון) אחראית לניהול מאגר המידע המבוסס על הדיווחים המתקבלים מנותני שירותים פיננסיים.

ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר 2003, להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי . בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי האכיפה תכניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על הפעילות הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם.

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר-אוגוסט 2008 בדק משרד מבקר המדינה את היערכותם של גורמי האכיפה למאבק בארגוני פשיעה. נבדקו ההיערכות של המשטרה, של רשות המסים ושל הפרקליטות למאבק בארגוני הפשיעה ושיתוף הפעולה ביניהם בנידון והטיפול של המשטרה בארגונים. הביקורת נעשתה במשטרה. בדיקות השלמה נעשו ברשות המסים; בפרקליטות, ברשות לאיסור הלבנת הון ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; ברשות להגנה על עדים במשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ).

עיקרי הממצאים

ההיערכות למאבק בארגוני הפשיעה

1. לפי החלטת הממשלה ותכנית הפעולה של המשטרה והמשרד לבט"פ מינואר 2004, המאבק בארגוני הפשיעה צריך להתמקד בפגיעה בתשתיתם הכלכלית. לכן קבעה המשטרה בתחילת שנת 2004 כיעד מפכ"ל רב-שנתי את פירוק התשתיות הניהוליות, העסקיות והחומריות של ארגוני הפשיעה (להלן - מתווה יעד המפכ"ל).

במתווה יעד המפכ"ל נקבע שעל מנת לפרק את התשתיות של ארגון הפשיעה יוקם בכל יחידה מרכזית במחוז או ביחידה ארצית המטפלת בארגוני פשיעה כוח תקיפה הכולל שלד פיקודי-ניהולי קבוע ומומחים בתחום הלבנת הון, חילוט , ארגוני פשיעה ומסים (להלן - כוח תקיפה כלכלית). עוד נקבע כי הכוח יעסוק באופן בלעדי בנושא זה ויתמחה בגילוי רכוש הארגון, בשחזור תנועותיו ובחשיפת עברות הנוגעות לרכוש זה.

משרד מבקר המדינה בדק את ההיערכות של שלוש יחידות מרכזיות ויחידה ארצית אחת שעליהן הוטל לטפל בארגוני פשיעה. הבקרה העלתה כי אף לא אחת מהן הקימה כוח תקיפה כלכלית. יחידות אלה טיפלו בארגוני הפשיעה באמצעות צוותי חקירה מיוחדים של חוקרי משטרה (להלן - צח"מ), לעתים בשיתוף אנשי רשות המסים ובליווי של פרקליטים. בשונה מכוח תקיפה כלכלית, הצח"מים הוקמו לפרק זמן קצוב, והם לא כללו שלד פיקודי-ניהולי קבוע וקצינים שהוכשרו לעסוק בתחומי הלבנת הון, חילוט וארגוני פשיעה. זאת ועוד, השותפים בצח"מים לא עסקו רק במאבק בארגוני הפשיעה אלא גם בחקירות אחרות - לפי סדר העדיפות של היחידה. לפיכך ספק אם הצח"מ יכול היה להשיג את היעדים שנדרשו מכוח תקיפה כלכלית, והטיפול בארגוני הפשיעה לא נעשה במתכונת ובעצמה המיטביות.

2. בינואר 2006 חזרה הממשלה והחליטה לחזק את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה במאבק בארגוני הפשיעה. מכוח החלטה זו הקימו באותה שנה גורמי האכיפה "צוות-על" להיגוי בראשות היועץ המשפטי לממשלה ו"ועדה מתמדת" להכוונת הפעילות האופרטיבית נגד ארגוני הפשיעה בראשות ראש אגף חקירות ומודיעין  (להלן - אח"מ) במשטרה ובהשתתפות נציגי הגופים האחרים. במרס 2007 הקימה הוועדה המתמדת באח"מ מוקד מודיעין משולב לשיפור התמונה המודיעינית בנוגע לארגוני הפשיעה. נוסף על כך החליטה הוועדה המתמדת להקים שישה כוחות משימה כדי לשפר את המאבק בארגונים - שלושה שיפעלו נגד הארגונים, ושלושה - נגד תופעות פשיעה. נקבע כי בכל כוח משימה ישתתפו בקביעות קציני משטרה ואנשי רשות המסים, וכי ילוו אותו פרקליטים קבועים ועובד של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הועלה כי חמישה מששת כוחות המשימה הוקמו לאחר עיכוב ניכר - רק בינואר 2008, כשנה וחצי לאחר שהחליטה הוועדה המתמדת על הקמתם, ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, טרם הוקם הכוח השישי. יתרה מזו, במועד סיום הביקורת עדיין פעלו כוחות המשימה בלא שאוישו כל התפקידים שנקבעו בתקן שלהם: המשטרה איישה רק כמחצית התפקידים שנדרשה לאייש, רשות המסים לא איישה אף אחד מהתפקידים שנדרשה לאייש, ולא הושלם גיוסם של כל הפרקליטים המלווים. הדבר הקשה על כוחות המשימה, שיועדו להיות הכוח המבצעי העיקרי לטיפול בארגוני הפשיעה, למלא את תפקידיהם.

מאבק המשטרה בארגוני הפשיעה

הנחת היסוד במתווה יעד המפכ"ל היא שבארגון פשיעה פועל גרעין של בעלי תפקידים מרכזיים שנטרולם לטווח הארוך יפגע בפעילותו הסדירה של הארגון. עם זאת, פירוק הארגון יושג רק בשחיקת התשתיות הפליליות העסקיות שהן מקור רווחיו ובהפקעת רכושו. בהתאם לכך הוגדרו במתווה יעד המפכ"ל שלושה מדדים מצטברים שלפיהם נקבעת מידת ההצלחה של המאבק בארגוני הפשיעה: מדד נטרול דמויות מרכזיות בארגון פשיעה - הנטרול יושג על ידי הגשת כתבי אישום נגדם בארץ או בחו"ל; מדד שלילת רכוש הארגון - שלילת הרכוש נעשית באמצעות חילוט או השבה של רכוש לנפגעים או בתשלום כופר לרשות המסים; מדד שחיקת העסקים הבלתי חוקיים של הארגון - עסקים אלה נשחקים באמצעות סגירתם או תפיסת רכוש הארגון וחילוטו. גם במדדי ההצלחה למאבק בארגוני פשיעה שקבעה הוועדה המתמדת ביולי 2008 לכוחות המשימה הושם דגש על פירוק התשתיות הכלכליות של ארגוני הפשיעה לצד פגיעה בתשתיות האנושיות שלהם.

הועלה כי פעילות המשטרה הביאה להגשת כתבי אישום נגד בכירים בארגוני פשיעה בהתאם ליעד המפכ"ל ובהתאם למדדי ההצלחה שקבעה הוועדה המתמדת לכוחות המשימה; ואולם באשר ליעדים האחרים התברר כדלקמן: אמנם בחודשים הראשונים להפעלת המתווה מיפו יחידות המשטרה רכוש בשווי של כ-62 מיליון ש"ח, אך לאחר מכן הפסיקו מרביתן למפות את רכוש הארגונים; בשנים 2004-2008 תפסו יחידות המשטרה לצורכי חילוט רכוש בשווי של כ-24 מיליון ש"ח בלבד, אך הוא לא חולט אם משום שבשלבי החקירה התגלו קשיים מודיעיניים וראייתיים, אם משום שבמסגרת הסדרי טיעון שעשתה הפרקליטות לא נכללה סנקציה זאת ואם משום שטרם הסתיימו שלבי בירור עילות החילוט במסגרת ההעמדה לדין של חברי ארגוני פשיעה. אמנם בתחילת שנת 2004 מופו חלק מהעסקים הבלתי חוקיים והוחל בסגירתם, אולם מאז חדלה המשטרה לפעול נגדם באופן שיטתי גם לאחר שהסתיים שלב איסוף המודיעין ולא היה חשש שפעילות זאת תפגע בהצלחת החקירה נגד הארגונים.

היערכות גורמי האכיפה ושיתוף הפעולה שלהם עם המשטרה

על רשות המסים, על הפרקליטות, על המשרד לבט"פ ועל הרשות לאיסור הלבנת הון לשפר את שיתוף הפעולה והתיאום ביניהם ועם המשטרה ולמסדו, לקבוע יעדים ותכניות עבודה משותפים ולפעול יחד נגד ארגוני הפשיעה תוך מיצוי הסנקציות הפליליות והאזרחיות-כלכליות.

1. היערכות רשות המסים: לצורך מילוי תפקידה במאבק בארגוני הפשיעה היה על רשות המסים, הכוללת את אגף מס הכנסה ואגף המכס ומס ערך מוסף (לשעבר), להקים מערך חקירות ומודיעין מאוחד למאבק בארגוני הפשיעה שיפעל במסגרתה ולשפר את שיתוף הפעולה עם גופי האכיפה האחרים ובראשם המשטרה.

משנת 2004 דנו רשות המסים והמשטרה בדרכים לשיפור ולהרחבה של שיתוף הפעולה ביניהן במאבק בארגוני הפשיעה והתוו לשם כך מערך עבודה. בנובמבר 2005 אף החליטו מנהל רשות המסים דאז, מר איתן רוב, ומפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב משה קראדי, להקים פורומים משותפים ולגבש תכניות עבודה, נהלים ויעדים משותפים. בתכנית העבודה של הרשות לשנת 2005 הוחלט לבצע שינויים ארגוניים בתחום המודיעין והחקירות ולהקים מערך מודיעין שיאחד את יחידות המודיעין של המכס ומס ערך מוסף עם יחידות המודיעין של מס הכנסה שיתמחה גם בארגוני הפשיעה.

במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, עדיין לא הקימה רשות המסים את מערך המודיעין והחקירות החדש. זאת ועוד, למעט הקמת פורומים משותפים לא השלימו רשות המסים והמשטרה את היערכותן להגברת שיתוף הפעולה ביניהן. משנת 2007 פחתה הפעילות של רשות המסים במאבק בארגוני הפשיעה בשל סכסוך עבודה ברשות; המשטרה ורשות המסים לא הקימו מאז צח"מים משותפים חדשים לטיפול בארגוני פשיעה, ואנשי הרשות לא השתתפו בכוחות המשימה. כפועל יוצא, מרכיב משמעותי במאבק בתשתיות הכלכליות של הארגונים לא בא לידי ביטוי, דבר שפגם בתוצאותיו.

2. היערכות הפרקליטות: במסגרת המאבק בארגוני פשיעה היה על הפרקליטות להיערך להכוונת המשטרה בחקירות של ארגוני הפשיעה כדי שבתי המשפט יוכלו להרשיע את ראשי הארגונים ולפגוע בנכסיהם תוך שימוש בכלים החקיקתיים החדשים - חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. משנת 2004 קבעה פרקליטות המדינה כי המאבק בארגוני פשיעה הוא יעד מרכזי וקבעה קווים מנחים להיערכות למאבק זה, ובכלל זה מינוי פרקליטים קבועים לליווי חקירת ארגוני הפשיעה משלביה המוקדמים.

הועלה כי במסגרת ליווי חקירת שני ארגוני פשיעה משמונת הארגונים שנבדקו החליפה הפרקליטות כמה פעמים את הפרקליטים שמינתה. מצב זה יש בו כדי לפגוע בתפקודם של הפרקליטים ולעכב את התקדמות החקירה ואת גיבוש כתב האישום. עוד עלה שהפרקליטות יזמה באפריל 2007 תיקון חקיקה שנועד להתאים את הוראות סדרי הדין הפלילי למאפיינים הייחודיים של המאבק בארגוני הפשיעה, ואולם משרד המשפטים טרם סיים לבחון את התיקון האמור וטרם גיבש הצעת חוק בנושא. בנסיבות אלה נפגעת היכולת של גורמי האכיפה להשתמש בחוק זה ככלי מרתיע ואפקטיבי.

3. שיתוף הפעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון ובין המשטרה: הרשות לאיסור הלבנת הון מנהלת מאגר מידע של דיווחים המתקבלים מנותני שירותים פיננסיים ומעבדת אותו כדי לסייע לגורמי האכיפה במניעה ובחקירה של עברות הלבנת הון - עברות שארגוני הפשיעה מרבים לבצע כדי להסתיר את מקור ההכנסות שהשיגו מפעילותם הפלילית. המשטרה רשאית לקבל מידע ממאגר הרשות, והיא נדרשת להגיש לה מבעוד מועד את בקשותיה למידע ולסווגן באופן שיאפשר לרשות למסור לה מידע מודיעיני איכותי ומדויק.

הועלה שהמשטרה לא השתמשה במידע שבידי הרשות לאיסור הלבנת הון באופן מיטבי; בשל הנסיבות שבהן הגישה המשטרה לרשות את רוב הבקשות בנושא, הרשות לא העבירה אליה, במרבית המקרים, מידע מעובד ומנותח בנוגע לארגונים.

הקמת הרשות להגנה על עדים

בשנים האחרונות הבחינו הפרקליטות והמשטרה כי מתפשטת תופעת האיום על עדים ועל רכושם והדבר גורם לפגיעה בהליכים המשפטיים. איומים אלה פוגעים מהותית במאבק גורמי האכיפה בארגוני הפשיעה. לפיכך מונה ביולי 2002 צוות בין-משרדי לבחינת הקמתה של רשות להגנה על עדים. בספטמבר 2004 המליץ הצוות להקים רשות כזאת, ובינואר 2006 אימצה הממשלה את המלצותיו והטילה על המשרד לבט"פ, בתיאום עם ועדת היגוי בראשות פרקליט המדינה, להגיש לה תכנית ארגונית ותקציבית להקמתה. במקביל, פעלה ועדת ההיגוי להסדיר את פעילות הרשות בחוק מיוחד, ובמרס 2008 הגישה הממשלה הצעת חוק בנושא. בנובמבר 2008 נחקק החוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008.

הועלה שבפברואר 2009, כשלוש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על הקמת הרשות, טרם הסתיים תהליך הקמתה. לפיכך האחריות להגנה על עדים מאוימים נותרה בידי המשטרה, אף שאין ביכולתה לספק מענה הולם לאותם עדים מאוימים. התוצאה היא מכשול נוסף במאבק בארגוני הפשיעה.

סיכום והמלצות

בסוף שנת 2003 החליטה הממשלה שיש להעמיד את המאבק בארגוני הפשיעה בראש סדר העדיפות הלאומי כדי לבלום את התעצמותם. בתכניות שהוכנו בעקבות החלטותיה הודגש שעל מנת לפגוע בארגוני הפשיעה על העוסקים באכיפה להיערך למאבק משולב, רב-ממדי, יזום וארוך טווח לפירוק התשתיות של הארגונים, בייחוד תשתיותיהם הכלכליות.

ארגוני הפשיעה המשיכו להרחיב את פעילותם הפלילית בארץ ובחו"ל ולצבור הון ונכסים.

אכן נעשו פעולות לשיפור המאבק בארגוני הפשיעה. כך, למשל, נערכו במשטרה שינויים ארגוניים משמעותיים, המאבק בארגוני הפשיעה רוכז תחת קורת גג אחת, ופותחו יכולות מודיעיניות וביצועיות. כל אלה הקנו למשטרה אמצעים מועילים יותר למאבק בארגוני הפשיעה. ואולם הועלה גם כי היערכות גורמי האכיפה למאבק בארגוני הפשיעה לא הושלמה, ותשתיותיהם הכלכליות כמעט לא נפגעו. יתר על כן, סדרי שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה נמצאים בראשית דרכם: הם לא איחדו כוחות ומשאבים למאבק המורכב והמתמשך בארגוני הפשיעה.

בתשובת המשטרה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2008 היא ציינה כי הלכה עם האחרים העוסקים באכיפה דרך ארוכה בהנהגת שינוי במאבק בארגוני הפשיעה שחייב היערכות מבנית ותהליכי עבודה אחרים של הגופים הנוגעים בדבר לרבות בעניין שיתוף הפעולה ביניהם. אף הפרקליטות הדגישה בתשובותיה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2008 כי אף שגורמי האכיפה עדיין מצויים בתחילת הדרך, הם עשו עבודת מטה רבה לבניית מערך למאבק בארגונים ולהטמעת התפיסה שיש לנקוט בפעילות כוללת שתעקר את הכדאיות הכלכלית של ההתארגנות הפלילית.

השר לביטחון הפנים, מר אבי דיכטר, ציין בפגישתו עם מבקר המדינה בפברואר 2009 כי בסמוך לכניסתו לתפקיד קבע במסמך מדיניות את המאבק בארגוני הפשיעה כאחד משני הנושאים המרכזיים לטיפול המשטרה ושירות בתי הסוהר. לפי המדיניות שהתווה פיתחה המשטרה בשנתיים וחצי האחרונות מגוון תחומים ששיפרו את היכולת המודיעינית והחקירתית שלה וערכה שינויים ארגוניים שהקנו לה אמצעים מועילים יותר למאבק בארגוני הפשיעה. השר הבהיר כי מדובר בתהליך מורכב שיביא לשיפור הדרגתי ביכולותיה של המשטרה ויישא פרי בטווח הארוך.

משרד מבקר המדינה מסכם ומציין כי ישנה ציפייה בציבור ליתר עשייה ולהגברת שיתוף הפעולה בין הגורמים העוסקים במאבק בארגוני הפשיעה. אשר על כן, על כל העוסקים באכיפה - המשטרה, רשות המסים, הפרקליטות, משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים והרשות לאיסור הלבנת הון - לסיים בדחיפות את היערכותם המשולבת למאבק בארגוני הפשיעה. בין היתר, עליהם לאייש את כוחות המשימה ולהקים מערך משלים למאבק בכל הארגונים, להתמקד בפגיעה בבסיס הכלכלי שלהם, לגבש לשם כך יעדים ונוהלי עבודה ולהטמיעם ביחידות השטח של כל אחד מהגופים העוסקים באכיפה. אם מתעכב קידומם של נושאים אלה חובה על צוות-העל והוועדה המתמדת לדווח על כך לממשלה; גם על השרים הממונים על גורמי האכיפה - השר לביטחון הפנים, שר האוצר ושר המשפטים - לפעול לקידומם של נושאים אלה ובמידת הצורך לפנות בעניין זה לממשלה.