פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקתם הסדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית החיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה. בהחלטת ממשלה מיוני 1986 ובהחלטות ממשלה שהתקבלו מאוחר יותר נקבעו כללים להיערכותו של המשק לשעת חירום (להלן - מל"ח) ולהסדרת פעילותו בשעת חירום.
פעולות הביקורת
בחודשים יולי 2014 - פברואר 2015 בדק משרד מבקר המדינה את נושא היערכות התעשייה האזרחית (להלן - התעשייה) לשעת חירום. הביקורת נעשתה במשרד הכלכלה וכן ברשות החירום הלאומית (להלן - רח"ל) ובוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה (להלן - הוועדה להיערכות לרעידות אדמה), השייכת למשרד הביטחון. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות או הרשות), משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה), עיריית חיפה, עיריית באר שבע, מכון התקנים הישראלי (להלן - מכון התקנים), החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, המטה לביטחון לאומי ונציבות שירות המדינה (להלן - נש"ם).
הליקויים העיקריים
תשתית נורמטיבית שאינה מספקת
בהיעדר אסדרה חוקית מקיפה ומרוכזת לגבי היערכות העורף לשעת חירום, לרשויות הייעודיות אין סמכויות חוקיות כלפי מפעלים חיוניים. הדבר עלול לפגוע ביכולת ההיערכות של גופים חיוניים לשעת חירום וביכולתם לבצע פעולות שיקום וחזרה לשגרה.
שימוש מזערי בתקנים להתמודדות עם מצבי חירום
בעולם קיימים תקנים להתמודדות עם מצבי חירום, ובכלל זה תקנים להמשכיות עסקית. השימוש בתקנים אלו בארץ הוא מזערי ונתון לשיקול דעתם של הגופים הנוגעים בדבר. רח"ל, כגוף מתכלל במשרד הביטחון, ורשויות ייעודיות במשרדי ממשלה אחרים לא בחנו את תרומתם של התקנים להמשכיות עסקית ולא התאימו אותם לתנאים בארץ.
חוזר רשות החברות
בשנת 2012 פרסמה רשות החברות חוזר בקרב החברות הממשלתיות, ולפיו עליהן לגבש מדיניות אסטרטגית ונהלים להתמודדות עם ההשפעות של אירועי חירום. הרשות לא קבעה יעדים בנוגע ליישום החוזר; לא ביצעה מעקב אחר יישומו; העבירה את מסמכי המדיניות שמסרו לה החברות לטיפול האחראים להיערכות לשעת חירום במשרדי הממשלה ללא תיאום עמם; ולא הנחתה את הרשויות הייעודיות בנוגע לפעולות שעליהן לנקוט לגבי מסמכים אלה.
פגמים בניהול המל"ח
1. הסמכויות המוגבלות שניתנו לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה בנוגע לניהול המל"ח.
2. מנהלי המינהלות של הפארקים התעשייתיים אינם מקבלים משום גורם ממשלתי הנחיות לגבי ההיערכות לשעת חירום, ואין בידיהם סמכויות אכיפה כלפי המפעלים שבאחריותם, בין השאר בנוגע להיערכות המפעלים לשעת חירום.
3. משרד הכלכלה לא קבע בנוהל שגיבש את מספר המפעלים שיקבלו אישור מפעל חיוני, את פריסתם הגאוגרפית ואת סדרי העדיפויות לגביהם. ברשויות ייעודיות של משרד הכלכלה מצויים נהלים והנחיות בדבר ההיערכות למצב חירום, ורשויות אלה אף מבצעות ביקורות במפעלים חיוניים ומקיימות כנסי הסברה בנושא. ואולם למרות כל אלה קיימת בכמה מפעלים חיוניים אי-בהירות לגבי ההנחיות ולגבי אופן הפנייה לרשויות הייעודיות במצב חירום.
4. על אף הישענות הולכת וגוברת של משק החשמל והתעשייה על גז טבעי ותכניות הפיתוח של מאגרי הגז החדשים, לא נקבעה אסדרה חוקית שלפיה יהיה אפשר לרתק במצב חירום עובדים חיוניים הקשורים למשק הגז שפועלים בישראל אך אינם מוגדרים תושבים קבועים.
חוסרים במלאי המזון לשעת חירום
רמות המלאי לשעת חירום של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו על פי תרחישי הייחוס . כמו כן, לא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, על מנת לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי תקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים.
כשלים במערכות ההתרעה על רעידת אדמה
עקב עיכובים בחיזוק מבני בתי ספר שנבנו לפני 1980, בטרם נכנס לתוקף תקן ישראלי מס' 413 - "תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה" (להלן - תקן 413) , החליט משרד החינוך להציב מערכות להתרעה על רעידת אדמה. שלוש חברות מספקות מערכות להתרעה מוקדמת על רעידות אדמה אולם בדיקות שנעשו למערכות אלה במועדים שונים מצביעים כי קיים ספק לגבי יכולת של חלק מהמערכות לתת התרעה אמינה על רעידת אדמה.
ההמלצות העיקריות
1. על רח"ל לוודא כי הרשויות הייעודיות של משרדי הממשלה מפקחות ומקיימות קשר רציף עם המפעלים החיוניים שבאחריותן ומוודאות את רמת המוכנות של מפעלים אלה לשעת חירום.
2. על הממשלה, בשיתוף הרשויות הייעודיות, לפעול לאלתר כדי לקדם חקיקה מקיפה, שתסדיר את כל נושא הטיפול בעורף בשעת חירום, ובכלל זה תגדיר את הסמכויות שיש לכל אחד מהגופים הפועלים בתחום זה. עד להשלמתה של חקיקה כאמור, על הרשויות הייעודיות להגדיר את תחומי האחריות של גופים אלה.
3. על משרד הכלכלה לקבוע לוחות זמנים לגיבוש מדיניות לגבי השימוש בכלי הסיוע השונים המצויים בידיו, לשם שיפור ההיערכות למצב חירום. כמו כן, על המשרד לבחון אילו צרכים הנוגעים לשיפור ההיערכות כאמור אפשר לספק באמצעות יחידות המשרד ולפעול, בשיתוף היחידות, על מנת לנצל את כלי הסיוע לסיפוק צרכים אלה - לשם שיפור מוכנותו של המשק בראייה ארוכת טווח.
4. על משרד הכלכלה לפעול לגיבוש נהלים לגבי היערכותם של הפארקים התעשייתיים לשעת חירום ולהנחות את מינהלות הפארקים בעניין זה. כמו כן, על מינהל החירום שבמשרד הכלכלה להגביר את שיתוף הפעולה עם מינהל אזורי פיתוח, על מנת לגבש דרכי פעולה לסיפוק הצרכים של הפארקים התעשייתיים בשעת חירום, עוד בשלב הקמתם.
5. נוכח הקשיים התקציביים הכרוכים בהחזקת מלאי מזון שייתן מענה לכל תרחישי הייחוס, על משרד הכלכלה, בשיתוף רח"ל, לשקול לפרסם הנחיות לאוכלוסייה שבהן מומלץ להחזיק בבתים מלאי מזון לשעת חירום, כפי שנעשה בכמה מדינות.
6. על משרד הכלכלה לוודא כי רמת המלאי של מוצרי המזון לשעת חירום (להלן - המלאי) תספק את צורכי המשק על פי תרחישי הייחוס השונים, ולוודא התאמה מתמדת בין רמת המלאי הנדרשת לרמת המלאי הקיימת, בין באמצעות הגדלת המלאי הקיים ובין באמצעות בחינה מחדש של רמת המלאי הנדרשת. נוסף על כך, עליו לקבוע קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, כדי שיהיה באפשרותו לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי בתקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים.
7. כדי לשפר את איכותו של כוח האדם המקצועי שעוסק בתחום ההיערכות לשעת חירום, על משרדי הממשלה לשקול לשלב במכרזים לגיוס כוח אדם בתחום זה דרישות סף אקדמיות מתאימות או לפחות לתת עדיפות לבעלי השכלה אקדמית בתחום זה, ועל נש"ם לוודא כי דרישות או מתן עדיפות כאמור כלולים במכרזים שהיא מפרסמת.
8. על משרד הכלכלה להתייעץ עם הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ועם רח"ל בנוגע לצורך להמליץ למכון התקנים לצרף את המפעלים החיוניים ביותר לרשימת המבנים שחייבים לעמוד בתקן המחמיר ביותר שנקבע לגבי עמידות מבנים ברעידת אדמה.
9. על הוועדה להיערכות לרעידות אדמה ועל רח"ל להעלות בהקדם לפני הממשלה את הצורך בקיומו של גוף מקצועי שתינתן לו הסמכות ושתוטל עליו אחריות מלאה בכל הנוגע להיערכות לרעידות אדמה. עד למינויו של גוף כאמור ובשל קיומו של ספק לגבי יכולתן של מערכות אחדות לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה, על הוועדה האמורה להיכנס בעובי הקורה ולפקח, בשיתוף הרשויות הייעודיות הרלוונטיות, על ביצוען של הבדיקות הנדרשות - כדי להסיר ספק לגבי יכולתן של מערכות אלה לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה.
סיכום
כדי לתת מענה ראוי לאתגרים הצפויים ולשמור על מרקם החיים בשעת חירום, הגדירו הרשויות הייעודיות שבמשרדי הממשלה, בהנחיית רח"ל, את רמות השירות הנדרשות ואת הגורמים שיספקו את המוצרים והשירותים החיוניים הנדרשים. הממצאים מלמדים שאין בידי רח"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. על הממשלה לוודא שיש בידה תמונת מצב מלאה כאמור, כדי שיהיה ביכולתה להיערך באופן מיטבי למצבי חירום עתידיים.
בידי משרדי הממשלה הופקדו סמכויות מצומצמות בנוגע להיערכות למצב חירום ולתפקוד במצב חירום. על משרד הכלכלה הוטלו תפקידים שונים בעניין זה, ובהם ניהול מלאי המזון והמשק הכללי, הכרזה על מפעלים חיוניים וניהול כוח האדם בחירום. על מנת להיערך באופן מיטבי לשעת חירום, על משרד הכלכלה לשפר את התיאום בין יחידותיו, להבטיח כי יישמר מלאי המזון הנחוץ על פי תרחישי הייחוס ולגבש, בתיאום עם רח"ל ועם יתר משרדי הממשלה, כלי סיוע למפעלים החיוניים, כדי לשפר את היערכותם למצב חירום.
הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חירום, גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה - דבר העלול לפגוע בהיערכות המשק לשעת חירום. עקב פערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם. על הממשלה להשלים בהקדם אסדרה מקיפה ומתואמת לגבי הטיפול בעורף, ובין היתר לקבוע את הגוף שירכז בידיו את הסמכויות ואת האחריות לגבי התמודדות עם רעידות אדמה.