רקע כללי
העיר רחובות משתרעת על שטח של 22,500 דונם, אוכלוסייתה מנתה באוקטובר 2016 כ-146,000 תושבים והיא מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מר רחמים מלול מכהן בתפקיד ראש העירייה (להלן - ראש העירייה) ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רחובות (להלן - הוועדה המקומית) מנובמבר 2009. על פי נתוני הדוח הכספי המבוקר של עיריית רחובות (להלן גם - העירייה) לסוף שנת 2016, תקבולי העירייה בתקציבה הרגיל (השוטף) לאותה שנה עמדו על כ-1.021 מיליארד ש"ח, ותשלומיה - על כ-1.013 מיליארד ש"ח. העירייה סיימה את פעילותה בתקציב השוטף בשנת 2016 בעודף של כ-7.6 מיליון ש"ח, אך הגירעון המצטבר למועד זה בתקציב הרגיל היה כ-142 מיליון ש"ח.
בשנת 1990 הקימה העירייה חברה עירונית "ה.ל.ר - החברה לפיתוח רחובות בע"מ" (להלן - חברת ה.ל.ר), חברה פרטית שכל מניותיה מוחזקות בידי העירייה. החברה הוקמה בין השאר במטרה ליזום ולספק שירותים להפעלתם של פרויקטים בתחומים שונים לרווחת תושבי העיר רחובות, ולסייע לעיריית רחובות בביצוע תפקידיה ובמימוש סמכויותיה כפי שתטיל עליה העירייה מדי פעם בפעם. יו"ר דירקטוריון החברה הוא ראש העירייה.
בית התרבות ברחובות נבנה בסוף שנות השישים של המאה העשרים, והוא סיפק פעילויות תרבות לתושבי העיר רחובות וליישובי הסביבה. בית התרבות לא הונגש לאנשים עם מוגבלות, ולפיכך עיריית רחובות הקצתה תקציב בלתי רגיל (להלן - תב"ר) להנגשתו ולשיפוצו באמצעות חברת ה.ל.ר (להלן - שיפוץ בית התרבות, או הפרויקט).
ביוני 2011 הוציאה חברת ה.ל.ר לקבלן שנבחר לביצוע עבודות שיפוץ בית התרבות צו התחלת עבודה. העבודות תוכננו להסתיים כעבור תשעה חודשים, במרץ 2012. הקבלן החל בשיפוץ המבנה במהלך שנת 2011. במאי 2018, יותר משש שנים לאחר המועד המתוכנן לסיום העבודות, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מ-6 מיליון ש"ח בקירוב ל-11 מיליון ש"ח בקירוב. חלק מהגדלת התקציב נבעה מהגדלת תכולת העבודות בפרויקט.
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את פרויקט שיפוץ בית התרבות. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: אישור הפרויקט ותקצובו, ניהול תקציב הפרויקט והפיקוח עליו, התקשרות עם הקבלן המבצע והפיקוח עליו, והוצאת היתר בנייה לעבודות השיפוץ. הבדיקה נעשתה במשרדי חברת ה.ל.ר, בעיריית רחובות, ובוועדה המקומית רחובות. כמו כן צוות הביקורת קיבל הבהרות מחברת הפיקוח שחברת ה.ל.ר התקשרה עמה לצורך פרויקט זה.
הליקויים העיקריים
אישור הפרויקט ותקציבו
ועדת הכספים של העירייה אישרה, בארבע ישיבות שקיימה בשנים
2016-2010, את התב"ר הראשוני לשיפוץ בית התרבות בסך 6 מיליון ש"ח, ואת הגדלתו כמעט פי שניים, ל-11 מיליון ש"ח בקירוב. הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה אינם משקפים דיון שקדם לכל החלטה או הסברים שניתנו לדרישות להגדלת התב"ר ולצרכים שהתקציבים הנוספים מיועדים להם. במקרה אחד אישרה ועדת הכספים בקשה להגדלת התב"ר אף בלי שפורט בפרוטוקול סכום התב"ר שאותו התבקשה להגדיל. בהמשך אישרה מליאת מועצת העירייה את הפרוטוקולים של ישיבות ועדת הכספים בלי שקיימה דיון בנושא. המועצה אף לא דנה במכלול העלויות הכרוכות בשיפוץ בית התרבות לפני שאישרה את התב"ר ואת התוספות לתב"ר.
התקשרות עם קבלן לשיפוץ בית התרבות מכוחם של מכרזי מסגרת
בשנת 2008 פרסמה העירייה מכרז לביצוע עבודות בנייה, שיפוץ ותחזוקה של מבני ציבור. היא הגדירה את המכרז כ"מכרז מסגרת" לבחירתם של כמה קבלנים, שייחתם עמם "חוזה מסגרת" ועל פיו הם יתחייבו לבצע כל עבודה מהסוג המפורט במכרז שיזמינו העירייה או חברת ה.ל.ר במהלך תקופת המכרז. בעקבות המכרז נבחרו שלושה מציעים. העירייה וחברת ה.ל.ר מסרו את עבודות שיפוץ בית התרבות לקבלן א', שהיה אחד משלושת המציעים הזוכים - קבלן שהעניק לעירייה שירותים כבר לפני פרסום המכרז (להלן - קבלן א' או הקבלן). עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר לא קבעו אמות מידה לבחירת הקבלן ואף לא נימקו בכתב את בחירתן בו מבין שלושת הזוכים במכרז המסגרת.
בספטמבר 2008 הוציאה חברת ה.ל.ר לקבלן א' צו התחלת עבודה ולפיו הוא נדרש לבצע את שיפוץ בית התרבות בתמורה ל-2 מיליון ש"ח בקירוב. לאחר הוצאתו של צו התחלת העבודה החליטה העירייה שלא לבצע את העבודות במועד זה בשל היעדר תקציב.
באפריל 2010, לאחר תום תוקפו של מכרז המסגרת משנת 2008, פרסמה העירייה מכרז מסגרת חדש לביצוע עבודות שיפוץ ותחזוקה של מבני ציבור, ובמסגרתו התקשרה עם שלושה זוכים, ובהם קבלן א'. במסגרת מכרז זה הוציאה חברת ה.ל.ר לקבלן א' ביוני 2011 צו התחלת עבודה חדש לשיפוץ בית התרבות בהיקף של 5.22 מיליון ש"ח בקירוב. גם הפעם העירייה וחברת ה.ל.ר לא קבעו אמות מידה להתקשרות עם קבלן א' ולא נימקו בכתב את החלטתן לבחור בו מבין שלושת הזוכים במכרז המסגרת. העירייה הפעילה את מכרז המסגרת לביצוע עבודות השיפוץ בבית התרבות באמצעות הקבלן באופן שפגע בעקרונות דיני המכרזים ובחובתה לנהוג כלפי המציעים האחרים באופן שוויוני, בהגינות, ללא משוא פנים ובשקיפות.
העירייה נתנה את העבודה לקבלן א' אף שידעה כי הוא נתון בקשיים כלכליים, שבעטיים עלולה העירייה להינזק אם תזמין ממנו עבודה. למשל, בישיבת מועצת העירייה ממרץ 2011, לפני שהוצא צו התחלת העבודה השני, אישרו חברי המועצה לחברת ה.ל.ר ליטול אשראי בסך 7.5 מיליון ש"ח כדי לקנות את זכויות הקבלן במעון שבנה עבור העירייה בשיטת BOT, ולהפעילו על ידי חברת ה.ל.ר במקום הקבלן, משום שהוא נקלע לקשיים כספיים. ראש העירייה ציין בישיבה כי הקבלן "לא מקבל יותר עבודות".
אין בידי עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר פירוט של תכולת העבודה ושל תחשיב התמורה בסך 2 מיליון ש"ח ו-5.22 מיליון ש"ח שנקבעו בצווי התחלת העבודה. בידן הייתה רק הערכה כללית ובלתי מדויקת של סכומי ההתקשרות. העירייה וחברת ה.ל.ר לא הכינו כתב כמויות מפורט ומדויק עובר להוצאת צו התחלת העבודה ביוני 2011 לקבלן. אי-הסדרתם של מלוא הפרטים הנוגעים להתחייבויות הקבלן לביצוע העבודות בפרויקט פגע בהבטחת קיומן של התחייבויותיו כלפי העירייה וכלפי חברת ה.ל.ר.
היות שכבר בשנת 2011 היה ידוע לעירייה ולחברת ה.ל.ר כי הקבלן נתון בקשיים כספיים, ומאחר שלא עמד בהתחייבויותיו כלפיהן, הן החליטו לפצל את העבודות בפרויקט ולהעביר חלק מהן מהקבלן לקבלנים אחרים. עלות העבודות שהושארו באחריות הקבלן ולא הועברו לקבלנים אחרים נאמדה בספטמבר 2011 ב-3.85 מיליון ש"ח (כולל מע"ם). גם אחרי פיצול העבודות לא חתמו העירייה או חברת ה.ל.ר עם הקבלן על הסכם התקשרות שמגדיר את היקף העבודה החדש וקובע לוח זמנים ותמורה עדכניים להשלמת העבודות בפרויקט.
אי-דרישת ערבות ביצוע מהקבלן
בניגוד לתנאי המכרז וחוזה המסגרת, עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר לא דרשו מהקבלן ערבות לביצוע העבודות בפרויקט בית התרבות בשיעור 10% מהיקף העבודות, משמע - ללא כל סיבה הן ויתרו לקבלן על ערבות בגובה חצי מיליון ש"ח ויותר. יתר על כן, בשנת 2013, בניגוד לתנאי ההסכם, שחררה העירייה ערבות בסך 50,000 ש"ח שנתן הקבלן כתנאי לחתימה על הסכם המסגרת, הגם שטרם סיים את עבודתו בפרויקט. התנהלות זו פגעה למעשה בהבטחת זכויותיהן של העירייה ושל חברת ה.ל.ר, ועומדת בניגוד גמור לכללי המכרזים, לכללי מינהל תקין ולעקרון השוויון.
ליקויים בעבודת הקבלן
אף שהעירייה וחברת ה.ל.ר קיבלו דיווחים רבים כי הקבלן מפר את תנאיו של חוזה המסגרת ואת הסיכומים שגיבשו אתו בנושאים שונים - היעדרות מנהל העבודה והאחראי לבטיחות מטעם הקבלן; ביצוע עבודות שונות בידי הקבלן בניגוד להנחיותיו של מהנדס הקונסטרוקציה, שהתריע כי נבצר ממנו לבצע את תפקידו כמפקח עליון על העבודות; אי-עמידה בלוחות הזמנים שהקבלן התחייב להם - הן לא מילאו את חובתן, לא נקטו פעולות מספיקות לאכיפת חוזה ההתקשרות אתו ולהפסקת ליקויים אלה ואף החליטו לאפשר לו להמשיך בעבודתו. הדבר הוביל להתמשכות ניכרת בביצוע העבודות, שש שנים ויותר במקום תשעה חודשים; להגדלה של הוצאות הניהול השוטף של הפרויקט; ולפגיעה באיכות חייהם של התושבים המתגוררים סמוך לבית התרבות ושל אלו אשר ביקשו להשתמש בשירותי התרבות שעתיד היה להציע; וחמור מכך - חשש לסיכון בטיחותם של השוהים באתר הבנייה.
התחשבנות עם הקבלן
חברת ה.ל.ר אישרה לקבלן תשלומים בגין חשבונות שהגיש עד דצמבר 2013 על פי הערכה בלבד, ללא בדיקה מדוקדקת של הכמויות, בניגוד לחוזה המסגרת שנחתם אתו. הדבר הוביל לחילוקי דעות ולהתדיינויות.
הסכם התקשרות נוסף עם הקבלן
בינואר 2014 חתמו חברת ה.ל.ר והקבלן על הסכם פאושלי, שקבע כי לקבלן ישולמו 6.43 מיליון ש"ח כולל מע"ם עבור כל רכיבי העבודה. הסכם זה הגדיל ב-1.17 מיליון ש"ח בקירוב, כולל מע"ם, את סכום ההתקשרות שנקבע בצו התחלת העבודה עם הקבלן; וב-2.58 מיליון ש"ח בקירוב, כולל מע"ם, את סכום עלות העבודות שנשארו באחריות הקבלן לאחר העברת חלקן לקבלנים אחרים. בהסכם פאושלי התשלום הוא תשלום כולל שאינו מתבסס על רכיבי העבודה בפועל ועל מחיר יחידת העבודה, ועל כן הוא חורג מהוראותיו של מכרז המסגרת שפרסמה העירייה, ומהחוזה שנכלל במסמכי המכרז. שינוי מהותי זה בתנאי ההתקשרות רוקן מתוכן את ההליך המכרזי שנקטה העירייה ופגע בחובת השוויון כלפי המציעים ובכלל זה מציעים בכוח.
ההסכם הפאושלי האמור כלל נספח ובו תיאור כללי של העבודות ולוחות זמנים, אך סכום התמורה שנקבע בהסכם לא התבסס במלואו על כתב כמויות מפורט, וההסכם גם לא הבהיר את זכויותיהם והתחייבויותיהם של הצדדים. לאחר התקשרות זו התגלעו חילוקי דעות בין הקבלן ובין חברת ה.ל.ר, בין השאר בנושא התשלום תמורת עבודות נוספות, שלטענת הקבלן לא נכללו בהסכם הפאושלי.
ההתקשרות הנוספת הגדילה ב-68% בקירוב את סכום ההתקשרות עם הקבלן לעומת העבודות שנשארו באחריותו לאחר פיצול העבודות בשנת 2011. עד אוגוסט 2017, מועד שבו טרם הסתיים שיפוץ בית התרבות, שילמה חברת ה.ל.ר לקבלן בסך הכול כ-7.19 מיליון ש"ח - 760,000 ש"ח יותר מהקבוע בסיכום הפאושלי, וכ-87% יותר מסכום ההתקשרות המקורית מספטמבר 2011.
המחאת זכויותיו של הקבלן לגורמים שונים
בשנים 2012 - 2017 המחתה חברת ה.ל.ר את זכויותיו של הקבלן לגורמים שונים, בין השאר לנותני שירותי מטבע (צ'נג'ים), לרוב לבקשתו, באמצעות 59 המחאות שסכומן הכולל כ-7.12 מיליון ש"ח. המחאות נוספות נעשו לאחר שחברת ה.ל.ר הייתה מעורבת במישרין בהליכים משפטיים ובהליכי הוצאה לפועל. לטענת המנכ"ל לשעבר של חברת ה.ל.ר, ההמחאות נעשו משום ש"הקבלן ציין בפני החברה שהוא חושש מעיקולים. "לחברה היה ברור כי אם הכסף יועבר לחשבונות הבנק של הקבלן הוא יעוקל דבר שיכול להוביל לעצירת העבודות בבית התרבות".
חברת ה.ל.ר לא בדקה את זהות הגורמים שהקבלן ביקש להמחות להם את זכויותיו, ואם יש בהעברות אלו משום חשש לסיוע בהלבנת הון או להעדפת נושים או עבירה אחרת, ואף לא בדקה אם היו לקבלן עיקולים אחרים. מכאן עולה החשש כי ייתכן שפעילותה זו של חברת ה.ל.ר סייעה לקבלן לחמוק, שלא כדין, מעיקולים אחרים שאולי הוטלו עליו והיא לא הייתה מודעת להם.
למרות ההגבלה על המחאת זכויות הקבלן שנקבעה בחוזה המסגרת אתו ללא הסכמת העירייה, חברת ה.ל.ר לא פנתה לעירייה ולא קיבלה את אישורה לפני שהחלה להמחות את זכויותיו לאחרים. עד נובמבר 2017 לא קיבלה חברת ה.ל.ר חוות דעת משפטית כתובה ומפורטת על דרישותיו הרבות של הקבלן להמחאת זכויותיו לגורמים שונים, לרבות על השאלה אם מחובתה להיענות לדרישות אלה, אם יש בפעילות זו משום סיוע לעבירה על פי דין, ואם היא חושפת את החברה להתדיינויות משפטיות יקרות, כפי שקרה בסופו של דבר.
היתר בנייה לשיפוץ בית התרבות
בהיתר הבנייה שנתנה הוועדה המקומית לעירייה לשיפוץ בית התרבות בשנת 2011 נכללה בנייה חדשה בקומת הכניסה בשטח של 25.44 מ"ר שחושבה כשטח שירות, אך הוגדרה כ"רחבת בית קפה מקורה". על פי תכנית היתר הבנייה שטח זה מיועד להפעלת "קפה תרבות" - בית קפה, והדבר אינו מתיישב עם - מטרות השירות שנקבעו בתקנות חישוב שטחים.
הוועדה המקומית נתנה את ההיתר, שכלל תוספת בנייה, בלא שהאחראי לביצוע השלד והאחראי לביקורת, שתפקידם להבטיח את ביצוע השלד באופן בטיחותי, חתמו על הבקשה להיתר הבנייה או מסרו לוועדה את חתימותיהם לפני תחילת העבודות. גם במועד הביקורת, כשש שנים לאחר שנתנה הוועדה את היתר הבנייה, עדיין אין בידיה מידע שאפשר ללמוד ממנו אם מונו גורמים אלה.
אף שעבודות שיפוץ בית התרבות החלו בשנת 2011 ועדיין לא הסתיימו במועד סיום הביקורת, הוועדה המקומית לא הפעילה פיקוח יזום על הפרויקט על ידי פקחיה. רק לבקשת צוות הביקורת, בנובמבר 2017 ביצע מפקח מטעם הוועדה המקומית ביקורת במקרקעין, ומדוח פיקוח שהכין עולה שעבודות הבנייה בבית התרבות בוצעו בסטייה מהיתר הבנייה שקיבלה העירייה. הנה כי כן, העירייה, האמונה על הבטחת קיומן של הוראות החוק, הפרה אותו בעצמה.
ההמלצות העיקריות
על העירייה לפעול על פי הליכי קבלת החלטות תקינים וסדירים המבוססים על תשתית עובדתית שלמה המשמשת יסוד לקבלת החלטות ענייניות ומושכלות. על ראש העירייה וחברי מועצת העירייה להקפיד לקיים דיון מעמיק ולברר פרטים על נושאים שהם נדרשים להחליט בעניינם. על העירייה להקפיד להציג לפני חברי המועצה את מכלול הנתונים באופן מלא ושקוף קודם שיידרשו לחוות את דעתם, באופן שיוכלו לקבל החלטה עניינית ומושכלת. על העירייה להכין פרוטוקולים שישקפו במלואם את הדיון ואת ההחלטות שהתקבלו.
על העירייה וחברת ה.ל.ר להפיק לקחים מהליקויים הרבים והחמורים שעלו מהדוח בנוגע לפרויקט השיפוץ בבית התרבות, לרבות תקינות המכרזים, הליכי הבחירה בקבלנים והחתימה על הסכמי התקשרות עמם, פיקוח על עבודת הקבלנים ואכיפת ההסכמים עמם, שמירה על תנאי הבטיחות ומניעת סכנת חיים, וביצוע עבודות בנייה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולתקנותיו. הסכמת העירייה או חברת ה.ל.ר להמחאת זכויות של ספק שמגיעים לו תשלומים מהן צריכה להיות מוגבלת למקרים חריגים, וזאת רק לאחר שהעירייה והחברה נקטו את כל האמצעים כדי להבטיח שאינן מסתכנות בהעדפת נושים או בסיוע לעבירה על פי כל דין.
בתחומים שבהם לדעת העירייה קיים צורך לבצע התקשרויות על פי מכרזים פומביים בשיטת "מכרזי המסגרת", וכל עוד הדין החל על הרשויות המקומיות אינו מסדיר את ניהולם של מכרזים כאלה, על העירייה לקבוע לעניין כל מכרז כזה כללים ואמות מידה ברורים שיבטיחו את הזמנת העבודות בהליך שקוף, הוגן ותחרותי. כללים ואמות מידה אלה חיוניים להשגת מטרותיו של המכרז הציבורי: התקשרות על פי ההצעה המיטבית וקיום חובת העירייה לנהוג באופן שוויוני כלפי המציעים והזוכים.
על משרד הפנים, בהיותו המאסדר של השלטון המקומי, לבחון את היקף התקשרויות הרשויות המקומיות באמצעות "מכרז מסגרת" ולשקול לקבוע הנחיות לרשויות המקומיות בכל הנוגע להליך ההתקשרות עם הזוכים בהסכם מסגרת. אי-קביעת הוראות ברורות ואחידות לרשויות המקומיות עשויה להיות בגדר מכשלה לפעילותן בעניין זה, ולתרום לכך שהן יתקשרו במסגרת מכרזי מסגרת באופן שאינו שקוף ושוויוני ובאופן שאינו מבטיח את קבלת ההצעה הטובה ביותר, כפי שקרה בעיריית רחובות.
הליקויים שפורטו בדוח זה בתפקודם של העירייה והעומד בראשה ובעלי תפקידים בעירייה בכל הנוגע להתקשרות עם הקבלן במסגרת שיפוץ בית התרבות מחייבים כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להטלת חיוב אישי על נושאי משרה ובעלי תפקידים בעירייה שנשאו באחריות לליקויים.
סיכום
התנהלותם הבלתי אחראית של העירייה, ראש העירייה וחברי המועצה ושל חברת ה.ל.ר בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בכמה תחומים, מתאפיינת ב"גרירת רגליים", ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית, וככזאת היא פוגעת בשוויון, עוקפת את דיני המכרזים ועלולה לכרסם באמון הציבור במערכת השלטונית.
ממכלול הממצאים שהובאו בדוח עולה כי עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר בחרו בקבלן שזכה ב"מכרז מסגרת", ללא אמות מידה וקריטריונים שוויוניים ושקופים, הגם שידעו כי הוא נתון בקשיים כספיים והדבר עלול לגרום נזק לעירייה. הן התקשרו אתו ללא כתב כמויות מפורט, ונמנעו תקופה ארוכה מאכיפתו של חוזה ההתקשרות עמו, למרות הליקויים הרבים בפעילותו ולמרות הפרותיו החוזרות ונשנות את תנאי החוזה, באופן המרוקן את דיני המכרזים מתוכן ומשמש קרקע פורייה להתקשרות במשוא פנים ולאי-סדרים עד כדי הפרה של הוראות החוק. הדבר הוביל לכך שעבודות שיפוץ בית התרבות, שאמורות היו להסתיים בתוך תשעה חודשים, נמשכו יותר משש שנים וטרם הושלמו, תוך פגיעה בציבור. יתר על כן, העירייה והחברה ויתרו לקבלן על המצאת ערבות בהיקף של מאות אלפי ש"ח, ובכך הן ויתרו על חלק מהכלים המרכזיים שעמדו לרשותן ושיכלו לנקוט נגד הקבלן. הן גם שינו את תנאי ההתקשרות אתו, העבירו חלק מהעבודות בפרויקט לביצוע קבלנים אחרים בלי לחתום אתו על הסכם התקשרות חדש והגדילו מאוד את סכום ההתקשרות. חברת ה.ל.ר אף המחתה את זכויותיו של הקבלן לגורמים שונים ובסכומים גדולים, בלי לקבל את אישורה של העירייה ובלי שווידאה קודם לכן שהיא אינה מסייעת בכך לדבר עבירה או להלבנת הון או להעדפת נושים. התנהלות זו מעוררת חשש למשוא פנים בכל הקשור להתנהלותן מול הקבלן ופוגעת בעקרון השוויון כלפי מציעים פוטנציאליים אחרים.
חברי מועצת העירייה, בהנהגתו של ראש העירייה, אישרו במשך שנים את הגדלתו של תקציב השיפוץ בלי שהיה בידם מידע בסיסי ובלי שדיוניהם בנושא תועדו בפרוטוקול. יתר על כן, הם "העלימו עין" מהמידע הרב שקיבלו בנוגע להתנהלות הקבלן. התנהלות לא אחראית זו של חברי המועצה וראש העירייה רוקנה מתוכן את תפקידם ואת חובתם לפעול בנאמנות כמשרתי ציבור והפכה אותם למעשה ל"חותמת גומי".
על העירייה וחברת ה.ל.ר לפעול לתיקונם של הליקויים הרבים והחמורים שעלו בדוח, ככל שהדבר אפשרי, ולמנוע את הישנותם הן בעת השלמת הפרויקט והן בפרויקטים אחרים.