שנת 2023 הסתכמה בגירעון חשבונאי נטו של כ-132 מיליארד ש"ח. יחסית לשנת 2022 הגירעון החשבונאי נטו גדל בכ-203 מיליארד ש"ח (מעודף חשבונאי נטו של כ-71 מיליארד ש"ח לגירעון חשבונאי נטו של כ-132 מיליארד ש"ח). הגירעון החשבונאי נטו בשנת 2023 נבע הן מגידול בהוצאות המדינה יחסית לשנת 2022, ובפרט גידול של כ-24.9 מיליארד ש"ח בהוצאות בגין מלחמת "חרבות ברזל" (ברבעון האחרון של שנת 2023), והן מירידה בהכנסות המדינה, על רקע העלייה החדה בהכנסות המדינה בשנת 2022.
השפעות המלחמה התבטאו בעיקרן בירידה בשיעור התעסוקה, בקיטון ההוצאה הפרטית ובעלייה חדה בהוצאה הציבורית, בייחוד על הוצאות ביטחוניות. בהיבט המוניטרי, האינפלציה המשיכה להצטמצם לטווח היעד, ועם זאת במישור הפיסקלי נרשם גירעון תקציבי גבוה מהגירעון המתוכנן. נוכח העלייה החדה בצורכי המימון גדלו במידה ניכרת היקפי גיוס החוב ברבעון האחרון של שנת 2023. למלחמת חרבות ברזל השפעה שלילית מהותית על המדדים המקרו-כלכליים של מדינת ישראל. התמשכות המלחמה מעבר למועד הכנת הדוחות הכספיים ולמועד סיום הביקורת טומנת בחובה הרעה נוספת במדדים אלה ומחייבת נקיטת מדיניות פיסקלית אחראית בהובלת משרד האוצר.
קרנות הון ממשלתיות משמשות לניהול פעילות ייחודית במסגרת הממשלה אגב יצירת הפרדה חשבונאית ותקציבית בין פעילותן לבין הפעילות הרגילה של הממשלה. הקמתן נועדה להשיג מטרות שונות, ובהן הגנה מפני הסתברות להפסד כספי בהתרחשות אירועים שונים, גישור על פערי עיתוי רב-שנתיים בין הכנסות להוצאות בפרויקטים גדולים ומערכתיים, ריכוז אמצעים כספיים להשגת מטרות שונות וניהול כספים והשאתם לטובת הדורות הבאים. תוקפן ומעמדן של קרנות הון נקבע במסמכי היסוד להקמתן, והן נבדלות בעיתוי מימושן, בייעודן ובהיקפן.
קרן הפיצויים ("קרן מס רכוש") היא קרן הון שהוקמה ומנוהלת מכוח חוק שמטרתה היא לפצות על נזקים שנגרמו עקב מעשי איבה, ובמשך השנים צברה יתרות, כך שבמועד פתיחת המלחמה נצברה בה יתרה בסך של 17.7 מיליארדי ש"ח. יתרות קרן הפיצויים בתחילת המלחמה היו אמורות להספיק למימון תשלומי הפיצויים, כפי שהוגדרו במסלול האדום בתקנות קרן הפיצויים משנת 1973. נמצא כי עם התמשכות המלחמה והרחבת התבחינים בהוראת שעה, קיים ספק בנוגע ליכולת הקרן לעמוד במסגרת הצבירה הקיימת, ללא הגדלתה, בהתחייבויות שנוצרו כתוצאה מכך.
ככלל, כספים שהופקדו בקרנות הון משמשים בפועל את הממשלה למימון התחייבויותיה השוטפות, וכנגד פעולה זו נרשמות התחייבויות לטובתן, ולכן קרנות ההון הן רישומיות בלבד. לפיכך נדרשת הבנת המשמעויות הכלכליות בקרב הנהלת משרד האוצר ושר האוצר והיערכות לתרחיש בו ידרשו לעמוד בהתחייבויות למימוש קרנות הון, במיוחד בעתות חירום, בכמה קרנות הון במקביל ובזמן קצר. מידע כאמור צפוי לסייע בהחלטה על הקמת קרנות הון ובהחלטה על אופן תקצובן.
בביקורת נמצאו פערים הנוגעים להסדרת מאפייני קרנות ההון שפוגעים בשימור מעמדן ובהשגת ייעודן במשך הזמן. פערים אלה מתייחסים בעיקר לדרכי העברת עודפים ויתרות בין שנים, להבטחת ייעוד הכספים שנצברו בהן ולדרכי השמירה על ערכם הריאלי ועל השאתם. עוד נמצא כי היעדר מתווה מוסכם בין אגף התקציבים לאגף החשכ"ל פוגע בשלמות הצגת המידע אודות קרנות הון ועלול לגרום לשימוש פסול בהן ככלי עוקף תקציב מדינה, ללא הצדקה.
ראוי כי הנהלת משרד האוצר, ובכלל זה אגף התקציבים ואגף החשכ"ל, יבחנו מחדש את השימוש במנגנון הקרנות, את הצורך שהוא ממלא, את היקפו ואת הגידול המשמעותי שחל בשימוש בו בעשור האחרון. עוד ראוי כי אגף התקציבים ואגף החשכ"ל יפעלו לגיבוש מתווה אחיד להגדרת קרנות הון (תקציביות וחוץ-תקציביות), להקמתן, למאפייניהן ולתיאום מידע בכל הנוגע להיקפן ולמעקב אחריהן בכל עת, ובכלל זה אופן רישומן המלא. מתווה כאמור יקדם בהירות, ודאות ואמינות בכל הנוגע לתהליכי תקצוב קרנות ההון ורישומן בדוחות הכספיים ויבטיח כי קרנות הון יוקמו על פי כללים ברורים ושקופים וכל אימת שהדבר נדרש. שימוש במסמכי יסוד סדורים וקביעת מנגנון אחיד להגדרת מאפייני הקרנות יסייעו להבטיח כי קרנות הון יוקמו רק במקרים המחייבים את הקמתן, ימנעו את הקמתן שלא לצורך ויסייעו להבטיח כי ייעודן יושג במשך הזמן.