שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים (53% בקרב החרדים לעומת 87% בקרב יהודים שאינם חרדים) פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית. זאת, בעיקר לגברים החרדים, ששיעורי התעסוקה וההשכלה האקדמית שלהם נמוכים מאוד.
בביקורת המעקב עלה שעל אף הפעילות של מל"ג-ות"ת בשנים האחרונות להגדלת היקף האוכלוסייה החרדית שלומדת במוסדות להשכלה גבוהה, שיעור הלומדים מקרב כלל האוכלוסייה החרדית נותר בחמש השנים האחרונות ללא שינוי מהותי נוכח הגידול במקביל של כלל האוכלוסייה החרדית. (3.45% - 13,350 סטודנטים חרדים מתוך 386,000 - הפוטנציאל בגילי 18 - 40 בשנת 2023).
נוסף על כך שיעור הגברים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נותר נמוך בהשוואה לנשים (2% לעומת 5%), ועדיין חלק הארי של הסטודנטים החרדים (קרוב ל-30%) למדו חינוך והכשרה להוראה, תחומים שהאופק התעסוקתי בהם מוגבל, ומיעוטם למדו הנדסה ואדריכלות (6.6%) ומדעים (10.1%), לפי נתוני שנת התשפ"ג (2022 - 2023).
מאז הביקורת הקודמת פעלה מל"ג-ות"ת לתיקון הליקויים שעלו בה, ובכלל זה חתרה להרחבת הפריסה של התוכניות לחרדים, לצמצום היקף הנשירה של הסטודנטים החרדים באמצעות תוכנית מעטפת ולהעדפת תחומי לימוד בעלי אופק תעסוקתי, אולם בפועל טרם חל שינוי מהותי בשיעור הסטודנטים החרדים מתוך האוכלוסייה הפוטנציאלית ובתמהיל תחומי הלימוד.
נוכח ממצאי ביקורת המעקב, על מל"ג-ות"ת לבחון באופן שוטף את השפעת הפעולות וההחלטות שלה לשם הפקת לקחים ושיפור התוכניות, וכן עליה לבחון דרכים נוספות לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב החברה החרדית, ובפרט במקצועות בעלי אופק תעסוקתי.