פינוי מקרקעי תעש ושיקומם

לאחר קום המדינה פעלה התעשייה הצבאית לייצור חומרי נפץ, תחמושת ואמצעי לחימה כיחידת סמך במשרד הביטחון (משהב"ט) ומשנת 1990 כחברה ממשלתית - התעשיה הצבאית לישראל (תעש).

בהסכמים להקמתה של תעש כחברה ממשלתית נקבע כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תחכיר לה כ-80,000 דונמים, שבהם פעלה התעשייה הצבאית עשרות שנים במתחמים שונים, וביניהם כ-6,060 דונמים ברמת השרון, בהרצלייה, בהוד השרון ובשטח ללא תחום שיפוט, כ-3,780 דונמים ביבנה, כ-470 דונמים בנוף ים (אפולוניה) שבהרצלייה וכ-52,000 דונמים ברמת בקע (אזור שמדרום לבאר שבע), אותם הקצתה רמ"י לתעש עוד ב-1978, כדי להעביר את מפעליה ממרכזי אוכלוסין לנגב, להרחיק את הסיכונים לציבור, לטפל בזיהומי הקרקע והמים, ולהקים מרכז עירוני באזור השרון. 

מרביתם של מתחמי תעש, בעיקר באזור השרון, נמצאים בסמיכות רבה לשכונות מגורים הסמוכות לגדרות המתחם. 

בדצמבר 2015 הועברה עיקר פעילותה העסקית של תעש לתעש מערכות, למעט פעילויות מסוימות שהועברו בפועל לתומר חברה ממשלתית, וזאת כדי להפריט את תעש. 

בשנת 2016 שונה שמה של התעשיה הצבאית לישראל (תעש) ל"נצר השרון" ונקבע כי היא תטפל בפעילות השיורית של תעש שלא הועברה לתעש מערכות ולחברת תומר, לרבות בנושאי איכות הסביבה. 

בנובמבר 2018 נמכרה תעש מערכות לאלביט מערכות, ובכך הושלמה הפרטת תעש. 

במועדים שונים התגלו במתחמי תעש רבים, לרבות בנוף ים, ברמת השרון, בהרצלייה וברמלה, זיהומים חמורים בקרקע ובמים וחומרים מסוכנים נוספים, ובהם חומרי נפץ ונפלים. זיהומים אלו הם בגדר סכנה לציבור, לסביבה, לחי ולצומח, והם ממשיכים להתפשט במקרקעין ובמי התהום שמחוץ לגבולות המתחמים. חומרי הנפץ אף מהווים סכנה לחיי אדם. 

ב-1992 אירע פיצוץ במפעל תעש שבנוף ים שבעטיו נהרגו שני עובדים ונפצעו 34, וב-2023 אירעו במתחם פיצוץ ושריפה.

במהלך שנות ה-90 של המאה העשרים נטשה תעש את מתחם יבנה והעתיקה את מפעליה מתל אביב, מירושלים ומנוף ים בעיקר למפעליה שברמת השרון ובהרצלייה. כמו כן היא ותעש מערכות, בהתאמה, פינו חלק מהמפעלים שנמצאים בהרצלייה (מתחם "צור") וברמת השרון (מתחם "אליהו תחילה"). נוסף על כך, עד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל (אוקטובר 2023) תוכנן כי ביולי 2024 יסתיים פינוים של מפעלי תעש מערכות מאזור השרון, אולם מועד זה נדחה בעקבות המלחמה לסוף 2026. נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2024, טרם נקבע מועד הפינוי של מתחם טירת הכרמל. לגבי מתחמים אחרים שבהם פועלת תעש מערכות, ובהם רמלה ונוף הגליל, לא נקבע כי הם יפונו.

הביקורות הקודמות:

​​

​בחודשים אוגוסט 2023 עד אוגוסט 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא פינוי מקרקעי תעש ושיקומם, בייחוד במתחמי תעש באזור השרון (רמת השרון, הרצלייה, שטח גלילי והוד השרון) ובנוף ים שבהרצלייה. כמה נתונים על אודות הביקורת עודכנו לדצמבר 2024. בביקורת נבדקו בעיקר הנושאים האלה: תהליך החקיקה בעניין קרקעות מזוהמות; לוחות הזמנים לפינוי מפעלי תעש מערכות ומתקניהם ולהעתקתם ממתחם השרון למתחם רמת בקע; הפעילות להריסת מבנים ולחקר הקרקע ולשיקומה במתחמי תעש; הפעילות להסרת הסכנות לציבור ולניקוי מתחם נוף ים ולטיהורו. הביקורת נעשתה במשרד להגנת הסביבה (המשרד להגנ"ס), במשרד הביטחון (משהב"ט), במשרד האוצר, במשרד המשפטים, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בנצר השרון וברשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים). בדיקות השלמה נעשו במשרד ראש הממשלה (משרד רה"ם), בוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה למחוזות תל אביב והמרכז שבמשרד הפנים, בעיריית הרצלייה, ברשות לפינוי מוקשים במשהב"ט (הרלפ"ם), במשטרת ישראל, ברשות החברות הממשלתיות, בחברה לשירותי איכות הסביבה, במשרד הפנים, במשרד הבריאות וברשות הטבע והגנים. 

התעשייה הצבאית פעלה במשך עשרות שנים במתחמים שונים ברחבי הארץ כיצרנית של חומרי נפץ, תחמושת, אמצעי לחימה ומערכות. תחילה היא פעלה כיחידת סמך במשהב"ט, לאחר מכן כחברה ממשלתית שהפרטתה הושלמה בנובמבר 2018, וכיום היא חברה פרטית ששמה תעש מערכות. מרביתם של מתחמי תעש, בעיקר באזור השרון, נמצאים בסמיכות רבה לשכונות מגורים, דבר המהווה סכנה לשלום הציבור נוכח חומרי הנפץ במתחמים. 

במהלך השנים התגלו במתחמים שבהם פעלה תעש זיהומים חמורים בקרקע ובמים וכן חומרים מסוכנים כגון חומרי נפץ, המסכנים אף הם את הציבור, את הסביבה ואת החי והצומח. נוסף על כך אירעו פיצוצים ושריפות בחלק מהמפעלים והמתחמים: למשל ביולי 1992 אירע פיצוץ במפעל תעש שבמתחם נוף ים שבעטיו נהרגו שני עובדים ונפצעו 34, וביוני 2023 וביולי 2023 אירעו פיצוץ ושריפה במתחם נוף ים שאינו פעיל מתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים. 

בביקורת עלו ליקויים ובהם חוסר בנורמות המוסדרות בחקיקה ראשית לקביעת אחריות ולטיפול בקרקעות מזוהמות; נצר השרון ורמ"י לא פעלו כנדרש לשמירה על שלום הציבור מפני הסכנות שבמתחם נוף ים; משרד האוצר, משהב"ט, המשרד להגנ"ס, רמ"י ורשות המים לא מימשו את התחייבותם מספטמבר 2015 בפני בית המשפט העליון לפינוי מתחם נוף ים ולטיהורו; עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה דחייה של כשנה וחצי בפינוי מתחמי תעש מערכות מאזור השרון, ובעקבות המלחמה מסתמנת דחייה של כשנתיים וחצי נוספות שבעטיה הייתה צפויה דחייה בקבלת הכנסות למדינה של כ-4 מיליארד ש"ח לפי דברי מנהל רמ"י ממאי 2024. נכון לדצמבר 2024, גובשה תוכנית לצמצום השפעת הדחייה במועדי הפינוי לאחר הסיכום בין רמ"י לבין משהב"ט על הקדמת מועדי פינוי של מחנות צה"ל; כשנתיים וחצי לאחר המועד שנקבע טרם סיימה נצר השרון את חקר הקרקע במתחם אליהו שבמתחם השרון; וועדות המכרזים ברמ"י ובחשכ"ל אישרו לרמ"י להתקשר עם תעש מערכות בפטור ממכרז בעילת ספק יחיד לשם פינוי מחוברים לקרקע במתחמים לפינוי שבמתחם השרון, אף שבמועד הדיונים בוועדות היה ספק פוטנציאלי נוסף אחד לפחות - נצר השרון. הליקויים שעלו בביקורת מעידים על אוזלת יד מתמשכת של הגורמים הנוגעים לפינוי מתחמי תעש ולטיפול בזיהומים שבהם, ומגבירים את הסיכון לשלום הציבור, לבריאותו, לסביבה לחי ולצומח. 

על משרד האוצר, משהב"ט ורמ"י לתקן את הליקויים שעלו בביקורת, ובכלל זאת לפעול לקידום פינויה של תעש מערכות ממתחמי תעש באזור השרון וטירת הכרמל שבהם היא פעילה, בהתחשב בהשלכות מלחמת חרבות ברזל, לרבות בחינת האיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחמים אלו במהלך המלחמה לבין פינוים. זאת כדי להסיר את הסכנות לציבור, כדי לקדם את התוכניות לבנייה של כ-36,600 יחידות דיור באזור השרון ולקבל הכנסות של כ-33 מיליארד ש"ח לקופת המדינה, וכדי להגדיל את היצע התעסוקה בנגב. כמו כן על משרד האוצר ורמ"י לפעול בשיתוף משהב"ט ובסיוע משרד המשפטים ומשרד רה"ם לניקוים של כל מתחמי תעש - הפעילים ושאינם פעילים - מהזיהומים שבקרקע ובמי התהום, וכך גם לממש את התחייבותה של המדינה שניתנה בפני בית המשפט העליון בספטמבר 2015 לגבי הטיהור של מתחם נוף ים וניקויו. על המשרד להגנ"ס לפעול בנחישות לקידום חוק לטיפול בקרקעות מזוהמות. בה בעת, עד לחקיקתו של החוק, על רמ"י לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בקרקעות שזיהמו המדינה ומוסדותיה, ובהתאם לתוצאותיו יפעלו משרד האוצר ורמ"י לקביעת הסדר מימון או תוכנית מגובה בתקציב שיאפשרו לקדם את שיקום קרקעות אלה, לרבות מתחמי תעש, לגביהן לא מתוכננות תוכניות לשיווק הקרקע.

​