התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן

מינים מסוימים של חיות בר, ובהם חזירי בר ותנים, הוגדרו בישראל כמינים מתפרצים - מינים מקומיים שמצליחים להתרבות ולהרחיב את תפוצתם במידה החורגת בהרבה מכושר הנשיאה הטבעית של סביבתם. תופעה זו נפוצה בערים רבות בישראל ובעולם, והיא הולכת ומתרחבת במהלך ארבעת העשורים האחרונים. התפרצות חזירי בר ותנים לשטחים העירוניים והחקלאיים העלתה את שכיחות המפגשים שלהם עם תושבי הרשויות המקומיות, המוטרדים ממפגשים אלו ומהנזקים הנלווים להם, כגון פגיעה בגידולים חקלאיים, פגיעות בגוף וברכוש, פיזור פסולת ונבירה בפחים, נזקים לגינות ציבוריות ופרטיות ופגיעה בתחושת הביטחון של התושבים וברווחתם.

תופעה זו של התפרצות מינים לשטחים עירוניים טעונה טיפול הן ברמת המדינה, בין היתר על ידי רשות הטבע והגנים (רט"ג), והן ברמת הרשויות המקומיות, המטפלות בנושא זה מכוח אחריותן לפי פקודת העיריות [נוסח חדש] לשמור על ביטחון תושביהן ועל בריאותם ולמנוע מטרדים שעלולים לגרום נזקים לסביבה ולאדם. הטיפול בחזירי הבר ובתנים מתבצע בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (חוק גנים לאומיים), וכן בהתאם לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (החוק להגנת חיית הבר). 

​משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יולי עד דצמבר 2024 היבטים שונים בהתמודדות של רשויות מקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן בשנים 2019 - 2024. הבדיקה נעשתה בארבע רשויות מקומיות: בשלוש עיריות - חיפה, ירושלים ונשר; ובמועצה המקומית קריית טבעון (הרשויות שנבדקו). בדיקות השלמה נעשו ברט"ג, במשרד להגנת הסביבה ובמשטרת ישראל. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: הגורמים האחראים לטיפול במינים מתפרצים בישראל, ובהם חזירי בר ותנים; מדיניות רט"ג לגבי ויסות אוכלוסיות של מינים מתפרצים; היקף תפוצתם של חזירי הבר והתנים ברשויות שנבדקו; ופעולות הרשויות שנבדקו לטיפול בחזירי הבר ובתנים. 

התפרצותם של חזירי בר ותנים לשטחים העירוניים והחקלאיים והגברת החיכוך בינם ובין בני האדם גורמות לנזקים הן לאדם והן לסביבה. על אף היקפה הנרחב של התופעה בישראל ובעולם, טרם נמצאה דרך המלך לטיפול בה. ממצאי הביקורת העלו כי בישראל אין אסדרה חוקית ייעודית בנושא של הטיפול במינים מתפרצים, ובהם חזירי בר ותנים, בתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות. כפועל יוצא מהיעדר האסדרה, שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית לבין רט"ג הוא שמכתיב את היקף הטיפול במינים המתפרצים בכל רשות, אולם אופי הטיפול נתון להחלטתה של הנהגת הרשות.

עיריית נשר והמועצה המקומית קריית טבעון לא חתמו על הסכם לקבלת שירותים מרט"ג באמצעות פקח מטעמה. עיריית נשר פעלה להקמת גדרות באופן נקודתי אך לא ביצעה מיפוי מקדים ולא בחנה את מפרט הגדר המתאים; המועצה המקומית קריית טבעון לא פעלה להקמת גדרות. עיריית חיפה ביצעה פעולות בתחום הסניטציה, כגון קיבוע עגלות אשפה ותגבור פינוי האשפה, אך בשנת 2024 חלה ירידה בתדירות פינוי האשפה וכן בתדירות האכיפה נגד מאכילי חתולים; עיריית ירושלים פעלה בתחום הניקיון ופינוי האשפה אך לא פעלה לאכיפה נגד מאכילי חיות ולהסברה לתושבים בנושא זה.

כל הרשויות שנבדקו דיללו חזירי בר בתחום שיפוטן: עיריית חיפה דיללה חזירי בר בשיטות שונות בשנים שנבדקו, ובשנת 2024 החלה לדלל חזירי בר באמצעות ציד בירי בשכונות העיר; עיריית ירושלים דיללה חזירי בר באמצעות פקח נזקי חקלאות שביצע ציד בירי בעיקר מחוץ לשכונות העיר; עיריית נשר דיללה חזירי בר באמצעות ציד בירי בפאתי שכונות העיר; והמועצה המקומית קריית טבעון דיללה חזירי בר באמצעות לכידה והמתה. 

מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה הממונה על ביצוע החוק להגנת חיית הבר, תוך היוועצות ברשות הטבע והגנים בתור הגורם המקצועי האמון על הנושא, יסדיר את אופן הטיפול במינים מתפרצים, יגדיר את תחומי האחריות והסמכויות של כל אחד מהגורמים האחראים לטיפול בנושא זה ויבחן את השתתפותם בנטל התקציבי הכרוך בכך. עוד מומלץ כי הרשויות שנבדקו יאמצו את הטיפול המשולב ויתמידו בו, וכי הן יבחנו את האפקטיביות של הפעולות המתבצעות במסגרת טיפול זה. זאת לצורך צמצום הקונפליקט בין חזירי הבר והתנים לבין תושבי הרשויות, לשם מזעור הנזקים הנגרמים לאדם, לשם השמירה על רווחת התושבים וכן לשם שיפור איכות חייהם, ותוך הפחתה מרבית של הפגיעה בבעלי חיים אלה.