לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

​מלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חמורה וחסרת תקדים בעורף הישראלי. בעקבות ירי מאסיבי של טילים ורקטות לשטח ישראל מכמה חזיתות לחימה, מאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם מעשרות יישובים בשני חבלי ארץ בצפון ובדרום; מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לשירות מילואים ממושך; בעלי עסקים נקלעו לקשיים; תושבים רבים נפגעו באורח משמעותי - פיזית ונפשית; התגלו קשיים בהפעלה מלאה ורציפה של מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה המפונה ועוד.

יצוין כי הביקורת נערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל אך המלצותיה יפות גם למבצע "עם כלביא", במהלכו נאלצו תושבים רבים נוספים לעזוב את בתיהם.

הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה ואחראית להיערך לחירום ולהעניק שירותים לציבור בכל תחומי החיים בתקופת המלחמה. האתגרים שהציבה מלחמת חרבות ברזל לפני גופי הממשלה היו כבדי משקל בזירה האזרחית. משרדי הממשלה נדרשו להוביל, לנהל ולתאם בתקופת המלחמה פעולה מערכתית ובין-ארגונית. אתגרים אלו הצריכו ניהול-על של פעולות גופי הממשלה, על ידי גורם ממשלתי בעל סמכות ואחריות לתכלל את פעילות הגופים הממשלתיים בתחומים האזרחים כדי להבטיח שכל אחד מהתחומים האזרחיים ימשיך לתפקד ברציפות וכי יינתן המענה הממשלתי הנדרש לציבור.

רוחב היריעה ומורכבות המענה האזרחי שנדרשת הממשלה לספק בעת מלחמה יכול ללמד הן על חשיבותה של ההיערכות המוקדמת לנושא, והן על ההכרח ברמה תפקודית גבוהה לאחר פרוץ מלחמה.

ראש הממשלה ה-37, אשר כיהן בתפקיד זה בתקופת הביקורת, היה מר בנימין נתניהו. מר נתניהו כיהן בתפקיד ממרץ 2009 ועד למועד סיום הביקורת, למעט בתקופה של כשנה וחצי (מיוני 2021 ועד דצמבר 2022). מיוני 2021 ועד יוני 2022 מר נפתלי בנט כיהן בתפקיד ראש הממשלה. מיולי 2022 ועד דצמבר 2022 מר יאיר לפיד כיהן בתפקיד ראש הממשלה. שרי הביטחון בממשלה ה-37 היו מר יואב גלנט, שכיהן בתפקיד מדצמבר 2022 ועד נובמבר 2024, וממועד זה - מר ישראל כץ. שר האוצר בממשלה ה-37 היה מר בצלאל סמוטריץ, שכיהן בתפקיד מדצמבר 2022 ועד למועד סיום הביקורת. מנכ"ל משרד ראש הממשלה (משרד רה"ם) בתקופת הביקורת היה מר יוסי שלי, אשר כיהן בתפקיד מינואר 2023 ועד למועד סיום הביקורת. מנכ"ל משרד האוצר בממשלה ה-37 היה מר שלומי הייזלר, שכיהן בתפקיד מינואר 2023 ועד למועד סיום הביקורת. ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) בתקופת הביקורת היה תת-אלוף (במילואים) יורם לרדו, אשר כיהן בתפקיד מאוקטובר 2020. מפקד פיקוד העורף (פקע"ר) בתקופת הביקורת היה אלוף רפאל דוד מילוא, אשר כיהן בתפקיד מיולי 2022. בשנת 2020 כיהן מר מאיר בן-שבת כראש המל"ל עד אוגוסט 2021; ד"ר איל חולתא כיהן כראש המל"ל מאוגוסט 2021 עד ינואר 2023; ומר צחי הנגבי מכהן כראש המל"ל מינואר 2023 ועד למועד סיום הביקורת.

בקובץ התקציר דוגמאות לתחומי הטיפול הנדרשים בתחום האזרחי במלחמה.


נתוני מפתח

  • במשך יותר מ-17 שנים

    הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום

  • 0 החלטות

    של פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד רה"ם ב-27 דיונים שקיים, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה

  • רק 2 עובדים

    נקלטו לעבודה במשל"ט האזרחי (וגם זאת רק בינואר 2024) - גוף שאמור היה לשמש המטה האופרטיבי לניהול התחום האזרחי במלחמה

  • כ-2.5 חודשים

    תקופת פעילות המשל"ט האזרחי, עד שנסגר, בעיצומה של המלחמה מבלי שהצליח למלא ייעודו

  • רק 5 ישיבות

    קיים הקבינט החברתי-כלכלי שמונה לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים במלחמה, במהלך שנה של מלחמה

  • לא הייתה

    בידי הממשלה ומשרדי הממשלה תמונת מצב לאומית מלאה בכל הנוגע לניהול האזרחי במהלך המלחמה

  • 48

    מוקדי חירום טלפוניים הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים (נכון לאפריל 2024) ללא מוקד מידע אחוד וללא תיאום במתן השירות הממשלתי לאזרח

  • 93 מיליון ש"ח

    עלות הקמפיינים שפרסמו 27 גופים ממשלתיים בארבעת החודשים הראשונים למלחמה ללא תיאום קמפיינים אחודים ורוחביים

פעולות הביקורת

​בחודשים ינואר עד מאי 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה, וזאת כחלק מהביקורת הכוללת על תפקודם של הדרג המדיני והדרג המקצועי. נבדקו צורכי הציבור על רקע מלחמת חרבות ברזל; פעולות הממשלה למינוי גוף מרכזי לניהול התחום האזרחי על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה; הטלת האחריות לניהול התחום האזרחי על ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) ופעולותיו למימושה; מימוש האחריות של מטה משרד ראש הממשלה (משרד רה"ם) במלחמה ; ותשתית המידע שעמדה לרשות משרד רה"ם לצורך קבלת החלטות בנושא. פרק נוסף בביקורת נוגע להיבט הפיזי של המרכז לניהול משברים במשרד רה"ם, והוא יוצג בנפרד מדוח ביקורת זה. הביקורת נערכה בעיקרה במשרד רה"ם, לרבות מזכירות הממשלה והמטה לביטחון לאומי (המל"ל). בדיקות השלמה נערכו ברשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל), במשרד האוצר, במערך הדיגיטל הלאומי, בלשכת הפרסום הממשלתית ובמיזם "כל זכות". 


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    אי-מינוי גוף מרכזי לניהול התחום האזרחי בשעת חירום (לפני המלחמה) - במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. אומנם הממשלה הטילה בשנת 2007 על שר הב...
  • dislike
    פעולת גופי החירום במהלך המלחמה - בפעילות גופי החירום שפעלו תחת משרד הביטחון - רח"ל ופיקוד העורף (פקע"ר), במגבלת סמכויותיהם - לא היה מענה על כלל הפערים שעלו מיד עם פרוץ המלחמה. לפיכך לא מומשה "אחריות-על" לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, לרבות בעת מלחמה...
  • dislike
    אי-מימוש תפקידו של הקבינט החברתי-כלכלי לטפל בהיבטים האזרחיים במלחמה - בשבועיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה הממשלה קיבלה החלטות להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה, בריכוז של מנכ"ל משרד רה"ם ובתיאום הריכוז עם מ...
  • dislike
    אי-מימוש תפקידיו של מרכז השליטה האזרחי וסגירתו - ראש המשל"ט האזרחי החל בביצוע התפקיד בתחילת נובמבר 2023, כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה. מינויו הושלם רשמית רק ב-17.1.24 עם חתימתו על הסכם העסקה, ולאחר שלושה ימים הודיע ראש המשל"ט לשר האוצר כי החליט לסיים...
  • dislike
    תפקידי מנכ"ל משרד רה"ם ומטה מנכ"ל משרד רה"ם בעיתות שגרה וחירום - המטה הכלכלי-חברתי במשרד רה"ם, שאותו מאיישים עשרות עובדים ובראשו עומד מנכ"ל משרד רה"ם, הוקם בהלימה לתפקידיהם של משרד רה"ם ומנכ"ל המשרד. זאת, כפי שוועדת קוצ'יק ניתחה את תפקידי המשרד - נשיאה...
  • dislike
    פעילות פורום מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד רה"ם, בתקופת המלחמה - הסדרת פעילות פורום המנכ"לים בעת חירום לפני המלחמה: ההיערכות להפעלת פורום המנכ"לים בעת חירום, לפני המלחמה, הייתה חסרה, היא לא הוסדרה ולא סוכמה באופן רשמי ואף לא הובאה לידיעת המנכ"לים של משרד...
  • dislike
    הצוותים הבין-משרדיים במטה משרד ראש הממשלה - אגף פנים, תכנון ופיתוח - מערך הניהול הממשלתי של אתרי המפונים: על רקע החסר בניהול כולל של התחום האזרחי במלחמה, אגף פנים, תכנון ופיתוח הקים מערך ניהול ממשלתי כדי לטפל בצרכים נקודתיים שעלו באתרי קליטת מפונים. לא...
  • dislike
    תשתית המידע לצורך קבלת החלטות - היעדר תמונת מצב לאומית מלאה - אף על פי שהממשלה הטילה את האחריות לגיבוש תמונת מצב לאומית על שלושה גופים ממשלתיים, לא הייתה בידי הממשלה תמונת מצב כזו במהלך המלחמה, בכל הנוגע לטיפול במערך האזרחי ובתחומי הכלכלה והחברה: רח"ל...
  • dislike
    הפערים בין תמונת מוכנות העורף לחירום שגיבשה רח"ל טרם המלחמה למול המציאות שהתהוותה לאחר פרוץ המלחמה - על פי תמונת מוכנות העורף לשעת חירום בשנת 2022 שגיבשה רח"ל, ב-11 מתוך 15 יעדים לאומיים רמת המוכנות בתרחיש מלחמה היתה בינונית; ב-4 היעדים הנותרים המוכנות...
  • dislike
    המענה לצורכי הציבור במידע ובשירותים ממשלתיים בזמן המלחמה - ריבוי מוקדי חירום והיעדר תיאום מיטבי של פעילותם - אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הובילו לעלייה ניכרת בצורך הציבורי לקבל מידע הנוגע לשירותים שמעניקים הממשלה וזרועותיה ולמיצוי זכויות של קבוצות באו...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      על הממשלה ועל ראש הממשלה העומד בראשה להיערך מראש בזמן שגרה לריכוז הטיפול הממשלתי בתחום האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת למנות גוף בעל סמכות ואחריות כוללות לניהול ההיבטים האזרחיים ולקבוע את דרכי פעולתו. על ראש הממשלה לפעול להשלמת ההסדרה הנדרשת לצורך מתן מענ...
    • [alt]
      על שר הביטחון, בהתייעצות עם ראש הממשלה, להביא לפני הממשלה הצעת החלטה למינוי גוף ממשלתי בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף. עוד על שר הביטחון לבחון לעומק את תפקידיה של רח"ל, ולוודא כי משאביה יהלמו את תפקידיה גם בשעת חירום, וכן עליו לבחון את תחו...
    • [alt]
      על שר הביטחון, משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי לפעול, בתיאום עם המל"ל, לגיבוש הצעה מוסכמת להסדרת סמכויות המשרדים בכל הנוגע לטיפול בעורף. על רח"ל, יחד עם פקע"ר, לסייע לשר הביטחון בגיבוש ההצעה. על המל"ל לעקוב אחר הפעולות להשלמת ההצעה המוסכמת ולוודא שהן...
    • [alt]
      על נציבות שירות המדינה המופקדת על ניהול ההון האנושי במשרדי הממשלה ואגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, בהתייעצות עם משרד המשפטים, לגבש דרכי פעולה לאיוש משרות ולקביעת תנאי שכר בשעת חירום, בהתחשב בצורך לאייש משרות ולקבוע תנאי שכר בדחיפות ובלוח זמנים קצר...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד האוצר, לרבות אגף החשכ"ל המופקד גם על הרכש הממשלתי, בהתייעצות עם משרד המשפטים, ישלימו את גיבוש דרכי הפעולה לקיום רכש ממשלתי בשעת חירום, בהתחשב בצורך לפעול בדחיפות ובלוח זמנים קצר ובצורך לקיים הליכי רכש העומדים בהוראות הדין, תוך הקפדה על כל...

    סיכום

    הצורך בניהול כולל של התחומים האזרחיים בעת מלחמה עלה במלוא עוזו עוד בשנת 2006, כ-17 שנים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך מלחמת לבנון השנייה. לנוכח התוצאות החמורות והכואבות של אירועי שבעה באוקטובר, ומאחר שמאות אלפים מתושבי המדינה פונו או התפנו מבתיהם, מאות אלפים גוייסו לשירות מילואים ובעלי עסקים נקלעו לקשיים - עמדו לפני גופי הממשלה אתגרים כבדי משקל בזירה האזרחית, אשר הצריכו ניהול-על של פעולות גופי הממשלה, בין השאר כדי להבטיח שכל אחד מהתחומים האזרחיים ימשיך לתפקד ברציפות, כי יינתן המענה הממשלתי לעובדים ולבעלי עסקים וכדי להקל את ההתמודדות עם פגיעות שחווה הציבור, בפרט התושבים המפונים. באוקטובר 2024, שנה לאחר פרוץ המלחמה, עשרות אלפי תושבים עדיין היו מפונים מבתיהם, ומאות אלפים מתושבי הצפון התגוררו ביישובים המצויים תחת איום תדיר במהלך הלחימה ופעילותם מוגבלת, וזאת בין היתר על רקע הסלמה בעימות בחזית הצפונית בחודשים יולי עד ספטמבר 2024. 

    במשך 17 השנים שחלפו ממלחמת לבנון השנייה, הממשלה לא השלימה את הפעולות למינוי גוף בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. בהיעדר גוף בעל סמכות ואחריות כאלה, הממשלה קיבלה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל החלטות הנוגעות לריכוז הטיפול הממשלתי בתחום האזרחי של המלחמה, אך החלטותיה לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו. המנגנון לניהול התחום האזרחי, שעליו החליטה הממשלה כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה - הסמכת הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר, לניהול מכלול הצרכים האזרחיים והקמת המשל"ט האזרחי לריכוז עבודת הקבינט, לא עלה על המסילה ולא יצא אל הפועל. הקבינט החברתי-כלכלי מיעט להתכנס במהלך המלחמה, עד סוף אוגוסט 2024, ובדיוניו המעטים לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה.

    על רקע החלטת הממשלה להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לטפל בכל ההיבטים האזרחיים של המלחמה ולהקים משל"ט אזרחי, שאמור היה למלא תפקיד מרכזי ומהותי בניהול משימות הממשלה בשעת חירום, היה מקום שכל הגורמים הנוגעים בדבר במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה, יפעלו במהירות וביעילות האפשריות לצורך הקמת המשל"ט. ואולם, במבחן התוצאה, משרד האוצר - הנהלתו וגורמי המקצוע שבו וכן נציבות שירות המדינה, לא נתנו מענה על הקשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה. שר האוצר מצידו לא פעל להבטחת יישום החלטתו בנושא. 

    כמו כן, משרד ראש הממשלה, בראשות מנכ"ל המשרד, לא פעל כמתחייב מתחום אחריותו - לטפל בעיתות שגרה וחירום בנושאים המצויים בתחומי אחריותם של כמה משרדי ממשלה שנדרש לקבל במהירות החלטות בעניינם וכן לטפל ביישום מדיניות הממשלה והחלטותיה ובכלל זה הכרעה במחלוקות בין-משרדיות. פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה הופעל על ידי מנכ"ל משרד רה"ם ללא קביעת סדרי עבודה, שלא בהתאם להגדרת ייעודו, ללא קבלת החלטות שמקדמות מענה ישיר ומעשי על צרכים בזירה האזרחית והחל מאמצע דצמבר 2023 - לא בתדירות הנדרשת במצב חירום אזרחי.

    בשעתה הקשה של מדינת ישראל החל מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש בגין שישה פערים יסודיים: 

    • היערכות לקויה לפני המלחמה להעמדת גורם מוביל אחד הנתמך במערך אופרטיבי לצורך ניהול הצד האזרחי של המלחמה; 
    • פעילותם הלכה למעשה של גופי החירום שפעלו תחת משרד הביטחון - רח"ל ופקע"ר ואי-מימוש "אחריות-העל" של שר הביטחון לטיפול בעורף, עקב אי-השלמת הטיפול הממשלתי בהקניית סמכויות מתאימות לגורם מוביל ומרכז; 
    • כישלון הניסיון להעמיד מבנה תפקודי יציב לאחר פרוץ המלחמה, ותחת זאת קיום מבנה משתנה, לא סדיר, אשר לבש ופשט צורה מפעם לפעם; 
    • פעולה מצומצמת ודלילה של הפורום המדיני המוביל - הקבינט החברתי-כלכלי; 
    • פעולה לא אפקטיבית של פורום המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה"ם; 
    • המל"ל לא סיפק באמצעות המנ"ל את תמונת המצב הלאומית והאינטגרטיבית בזמן המלחמה - בפרט בהיבטי הטיפול האזרחי, כנדרש ממנו. 

    מאפיינים אלה של הניהול הכולל היו תשתית רעועה לטיפול הממשלה בצורכי הציבור במהלך המלחמה. זאת, עקב מחדל מתמשך של ממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה לרבות הממשלה ה-37 בראשות ח"כ בנימין נתניהו, אשר לא השלימו את הפעולות להסדרת סמכות ואחריות כוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה ולהסדרת פעילותו. 

    האחריות לממצאים העיקריים שעלו בדוח זה, מוטלת על הגורמים האלה: 

    1. ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו - אשר במשך שנות כהונתו לא הבטיח על ידי שימוש בסמכויותיו, ובכלל זאת סמכותו לקבוע את סדר היום של הממשלה, מתן מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה בהסדרת הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום; ובפרט לא הוסדרו באופן מלא הסמכות והאחריות הכוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה. לצד האמור יוער כי גם ראשי הממשלה מר נפתלי בנט בשנת כהונתו מיוני 2021 ועד יוני 2022, וח"כ יאיר לפיד בתקופת כהונתו (כראש ממשלה חלופי במהלך שנה, וכראש ממשלה בתקופה של חצי שנה לאחר התפזרות הכנסת, מיוני 2022 ועד דצמבר 2022) לא פעלו בנושא.

    2. שר הביטחון בתקופת הביקורת מר יואב גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו אשר עמדו בראש גופי החירום הפועלים במשרד הביטחון ובצה"ל - רח"ל ופקע"ר - אשר לא השכילו להסדיר את מעמדם של גופי החירום במשך שנים. ולפיכך, על רקע החסר החמור במינוי גוף ממשלתי בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף, גופי חירום אלו והעומדים בראשם לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל. רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי, המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה, ופקע"ר, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, אשר מופקד על ההתגוננות האזרחית ואמון על התמיכה בעורף האזרחי בזמן חירום ונדרש בידי הממשלה להקצות כוח אדם לתמיכה בפעולות רח"ל בנוגע לקליטת מפונים במתקנים, לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור. 

    3. שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ' - על שלא השתמש בסמכויותיו כמי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה; ועל שכשל ביישום החלטת הממשלה, אשר היה שותף לקבלתה, בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו ועל שלא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך, כדי לפעול לכך שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם אשר יופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה. לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי המלחמה, היה על ראש הממשלה להידרש לנושא, כדי להביא ליישום את החלטת הממשלה בכל הנוגע להובלת הטיפול בתחום האזרחי במהלך חודשי המלחמה.

    4. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד ראש הממשלה מר יוסי שלי - על האופן שבו הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה - בין השאר ללא קביעת סדרי עבודה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה כולל על צרכים בזירה האזרחית. לליקויים בפעולות פורום המנכ"לים היו השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה. 


    לצד האחריות לממצאים העיקריים שעלו בדוח והערת המבקר כאמור, הרי שבמבחן התוצאה, משרד האוצר - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה, לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים את המשל"ט ולהפעילו בשעת מלחמה ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה. 

    מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה נרחבת מתמשכת. על כן על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד רה"ם, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה. פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים כמו גם לאירועי חרום אחרים.