דוח זה מציג את תוצאות הביקורת על השלטון המקומי שנערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024 - 2025. בשלבי הסיום של הכנת דוח זה נפתח מבצע "עם כלביא" כנגד איום הגרעין האירני ועל איום הטילים והתשתיות הצבאיות של אירן ושל גורמי טרור המאיימים על שלומה וביטחונה של מדינת ישראל. המלצות של משרד מבקר המדינה בדוח זה יפים גם למבצע עם כלביא.
הרשות המקומית מוגדרת "לבנת היסוד לטיפול בעורף" במצבי חירום, נוכח היותה הגורם השלטוני המצוי בממשק ישיר עם האוכלוסייה המתגוררת בשטח שיפוטה, ומאחר שהיא מספקת לה את צרכיה השונים, הן על ידי אגפיה והן בשיתוף משרדי הממשלה וגופים אחרים.
הרשות המקומית מספקת לתושביה שירותים, הן בעיתות רגיעה והן בעיתות חירום, ובכלל זה אספקת מזון ומים; טיפול באוכלוסייה נזקקת; מסירת מידע לציבור; הסברה ודוברות; שירותים חיוניים בתחום ההנדסה והתשתיות (מים, ביוב ובינוי); פינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי; קליטת אוכלוסייה; הפעלת מערכת החינוך בהתאם למדיניות הממשלה.
כדי שהרשות המקומית תוכל לספק לתושבים את כלל השירותים גם תחת מגבלות ובתנאים מיוחדים, עליה להיערך בעוד מועד במכלול תחומים. על הרשות לקיים הוראות ונהלים של הדרגים המנחים - הן ההוראות והנהלים הנוגעים לפעילותה בשטח השיפוט שלה, והן אלה שנועדו להעלות את רמת המוכנות לעיתות חירום; לדאוג לקיומם של האמצעים הנחוצים לפעילות בעיתות חירום; ולהכשיר, לתדרך ולתרגל את מערך כוח האדם שלה.
כמו יתר גופי השלטון בישראל, הרשויות המקומיות התמודדו במלחמת חרבות ברזל עם חוסר ודאות ועם הצורך לתת מענה הן לצרכים הרגילים והן לצרכים חדשים שעלו בעקבות המלחמה. דוח זה מציג את תוצאות הביקורת על התנהלות הרשויות המקומיות בעת חירום ובמהלך מלחמת חרבות ברזל:
- טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום
- פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל
- כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות - מלחמת חרבות ברזל
- מענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל
- היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - ביקורת מעקב
להלן סקירה של שניים מפרקים אלה:
היערכות הרשויות המקומיות (שלא פונו) לטיפול באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 חיו בישראל כ-1.1 מיליון אנשים עם מוגבלויות שונות, שהם קרוב ל-11.5% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים (בני 65 ומעלה), שהם כ-12.5% מכלל האוכלוסייה בישראל.
מלחמת חרבות ברזל משפיעה על כלל אזרחי המדינה, והשפעתה רבה במיוחד על האוכלוסיות המיוחדות האמורות, שגם בימי שגרה מתמודדות עם אתגרים מורכבים ותלויות בסיוע חיצוני של גופי שלטון מרכזי ומקומי כאחד. האתגר שעמד בתחילת המלחמה בפני גופי הממשל השונים האמונים על הטיפול באוכלוסיות מיוחדות ועל הסיוע להן במצבי חירום, נבע בין היתר מהמורכבות ומהקושי שבאיתור כלל האוכלוסיות הזקוקות לסיוע, ולא רק האוכלוסיות המוכרות לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות בעת שגרה. במצב חירום יש להתמודד עם האתגר של מיפוי מיידי של צורכי אוכלוסיות אלה, ויש צורך להנגיש להן מידע רב ושירותים המותאמים להן; זאת הן עקב הפגיעה ברצף של הסיוע הניתן להן בעת שגרה והן בשל צורכי החירום השונים. יש להשלים את הליכי התקנת התקנות, שנועדו להסדיר מנגנונים לאספקת שירותים נחוצים עבור אנשים עם מוגבלות במצב חירום, ומומלץ כי משרדי הממשלה בשיתוף נציגות הרשויות המקומיות יפעלו להגדרת ערכות החירום הנדרשות לטיפול באוכלוסיות המיוחדות בשעת חירום ולהגדרת האחריות להקמתן ולתחזוקתן.
בהליך של שיתוף הציבור בקרב אוכלוסיות מיוחדות במדגם ארצי לא מייצג של 111 רשויות מקומיות, בנוגע לטיפול שקיבלו מהן בתקופת המלחמה, עלה כי שביעות הרצון של אוכלוסיות אלה מהסיוע שקיבלו מהרשויות במהלך המלחמה נמוכה. עוד עלתה מהליך שיתוף הציבור החשיבות של יצירת קשר יזום עם האוכלוסיות המיוחדות בשעת חירום והצורך המהותי בשיפור הטיפול בהן ובהגברת החשיפה וההנגשה של שירותים המיועדים להן בשעת חירום, על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות.
לנוכח פגיעותן של האוכלוסיות המיוחדות בזמן מלחמה יש חשיבות רבה להיערכות מוקדמת של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות בכל הנוגע לאיתור אוכלוסיות אלה, לזיהוי צורכיהן ולהכנת מענים מתאימים, וזאת כדי לשפר את מוכנותם למצב חירום ולקצר את זמן התגובה שלהם במתן הסיוע בשעת חירום. לאור הממצאים שעלו בהליך שיתוף הציבור, אשר חלקם אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו, על הרשויות המקומיות להגביר את מאמציהן ליצירת קשר יזום עם האוכלוסיות המיוחדות ולמתן מענה על צורכיהן בשעת חירום; הכול כדי לשפר את השירות הניתן לאוכלוסיות אלה ולמלא את המחויבות כלפיהן בייחוד בזמן מלחמה.
פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל
השירות הפסיכולוגי-חינוכי הוא המערך הנפשי היחיד שיכול לפגוש כל ילד במדינת ישראל, ועל כן יש לו תפקיד קריטי בזיהוי ובמניעה של מצוקות נפשיות בקרב ילדים ובני נוער. מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020 הביאה לעלייה חדה בשיעור הילדים ובני הנוער החווים מצוקה, דיכאון וקשיים נפשיים אחרים. אירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל השפיעו בראש ובראשונה על אוכלוסיות במעגלי הפגיעה הישירה, אך גם על כלל הילדים ובני הנוער במדינת ישראל הנמצאים במעגלי חשיפה שונים, שהיו נתונים למתקפות טילים בעוצמות משתנות ושחוו השפעות נפשיות במהלך המלחמה. הביקורת העלתה כי שיעור התלמידים בכיתות ז'-י"ב שחוו סימפטומים פסיכוסומטיים לפחות פעם אחת ביום כמעט מדי יום ביומו בחודשים אוקטובר 2023 - ינואר 2024 עמד על כ-53%; כ-30% מההורים בחברה היהודית לילדים בני 3 עד 18 אינם מכירים את השירותים הניתנים בשפ"ח ברשות המקומית שאליה הם משתייכים; משך ההמתנה הממוצע לקבלת שירות ראשוני בשפ"ח עמד על כ-54.6 ימים, זאת לעומת כ-89.7 ימים בקופות החולים וכ-36.7 ימים אצל מטפל פרטי. על פי מחקר משנת 2021 הנטל על כלכלת ישראל הנובע מאי-היכולת של הציבור הרחב לקבל טיפול מקצועי זמין ונגיש למצוקה נפשית נאמד בין 51 ל-61 מיליארד ש"ח.
על משרד החינוך להתאים את היקפי כוח האדם המועסקים בשפ"חים לצרכים העולים מהשטח, לקבוע תקנים לסביבה הפיזית והדיגיטלית שבה פועלים הפסיכולוגים החינוכיים, תוך שימת דגש מיוחד על פיתוח מערכות מידע מתואמות שיאפשרו לקבל תמונה אמינה של מצב השירות בארץ. כדי להבטיח פעילות מועילה ומקצועית של השירותים הפסיכולוגים החינוכיים באירועי חירום עתידיים, מומלץ למשרד החינוך, בשיתוף הרשויות המקומיות, לקיים הליך עמוק ומקיף של הפקת לקחים על בסיס הניסיון שצברו במהלך מלחמת חרבות ברזל
השירות הפסיכולוגי-חינוכי אמון על שמירת הבריאות הנפשית של דורות העתיד של מדינת ישראל, ובכך על עצם עתידה. פגיעה בו ותפקודו הלקוי פוגעים במאות אלפי תלמידי ישראל והוריהם ומונעים מהם את הזכות הבסיסית לקבל שירותי בריאות וחינוך שוויוניים ובחינם. יישום ההמלצות המוצגות בפרק זה עשוי לאפשר עמידה איתנה ואיכותית של השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים במדינת ישראל הן בעת שגרה והן לנוכח האתגרים שאותם מזמנים מצבי חירום תכופים במדינת ישראל.
בד בבד עם הביקורת בנושא המלחמה משרדנו המשיך לבצע את תפקידו ולעשות ביקורת גם בתחומים אחרים. פרקי דוח זה מעלים על סדר היום הציבורי ממצאי ביקורת חשובים העומדים בליבת העשייה של הרשויות המקומיות ונוגעים למגוון תחומים, ובכללם תחומי החברה, טוהר המידות ומינהל תקין והמרחב הציבורי. להלן סקירה של כמה מהפרקים:
טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון
המונח "בני נוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק" מתאר אוכלוסיית מתבגרים הטרוגנית הנמצאת על טווח רחב מאוד מבחינת המצוקה ומצבי הסיכון שבהם היא נתונה. הגם שקשה לאמוד את היקף התופעה באשר אין בישראל הגדרה אחודה ונתונים רשמיים עדכניים, משנת 2020 עד שנת 2022 הסתמנה עלייה ניכרת במספר הדיווחים על מצבי סיכון, ובשנת 2022 היו מוכרים לשירותי הרווחה כ-440,000 ילדים ובני נוער, ששיעורם כ-14% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל. בשנה זו הופנו כ-60,000 דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים סוציאליים בין היתר בשל התעללות פיזית (20%), הזנחה (17%) והתעללות מינית (11%). מהנתונים ומההערכות של אנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים עולה כי במהלך מלחמת חרבות ברזל מספר בני הנוער בסיכון הוסיף לעלות, ומצבי הסיכון התעצמו, התגוונו והחמירו.
משרד הרווחה והרשויות המקומיות מתקשים לספק את המענה הנדרש - לדאוג לשלומם של בני נוער במצבי סיכון, סכנה וניתוק ולהפחית את היקף מצבי הסיכון ואת מידת חומרתם. הצרכים ההולכים ומתרבים לעומת המחסור במשאבים, שאף הולכים ומידלדלים בעקבות המלחמה, מעוררים ספק רב בדבר יכולתן של המחלקות לשירותים חברתיים לספק את רשת השירותים הנדרשת לבני הנוער בסיכון.
ממצאי הביקורת מציגים פעמוני אזהרה מהדהדים בנוגע לטיפול באוכלוסייה זו. אף ששיעורם בקרב בני הנוער בישראל הוא כ-14%, פחות מ-2% מבני הנוער בישראל, הנמצאים במצבי הקצה האקוטיים ביותר, מטופלים על ידי שירותי הרווחה. עוד מציג הדוח פערים בין מדיניות התוכנית הלאומית 360° לטיפול בנוער בסיכון ומדיניות משרד הרווחה "עם הפנים לקהילה" - לבין המציאות העגומה המצטיירת ברשויות המקומיות; ובכלל זה: היעדר הטמעה של הגדרה אחידה ושפה אחידה במשרדים השונים בנוגע לנוער בסיכון; היעדר נתונים, מיפוי ותמונת מצב בנוגע להיקף התופעה של נוער בסיכון; מחסור אדיר בכוח אדם ומחסור במבנים המוקצים לפעילות; היעדרן או מיעוטן של תוכניות טיפול בקהילה בקרב הרשויות המקומיות, עקב אי-יכולתם של שירותי הקהילה לספק מעטפת תומכת - דבר הגורם לעיתים להעדפה של מסגרות חוץ-ביתיות לבני הנוער, בניגוד למדיניות של הימנעות מהוצאה מהבית והעדפת מתן מענים בקהילה עצמה.
ממצאי הביקורת מעידים על הצורך בפעולה מתואמת הן בין גופי השלטון המרכזי והן בינם לבין מוסדות השלטון המקומי. הרשויות המקומיות נדרשות להקפיד על תכלול פעולותיהן לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים וכן על קיום דיונים עיתיים בנושא בתיאום עם גורמי הטיפול. לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. על משרד הרווחה והרשויות המקומיות לתכנן ולבצע פעולות המיועדות לאיתור יזום (יישוג) של נוער בסיכון - במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי. כמו כן הם נדרשים לאסוף ולמפות את הנתונים בדבר בני הנוער המאותרים ולפעול להרחבת קשת המענים הניתנים להם באופן המותאם למידותיהם - לצורכיהם, למאפייניהם ולסיכונים המשתנים - וככל שניתן תוך הגברת שיתופם בכך.
הצללת המרחב הציבורי העירוני
לצעדי קידום ההצללה במרחב הציבורי יש כיום חשיבות קריטית לנוכח ההתחממות הצפויה עד סוף המאה. זו אמורה להביא לעלייה בתכיפותם ולהקצנה חריפה בעוצמתם של גלי החום ולזינוק במספר הימים החמים שבהם הטמפרטורה תהיה גבוהה - בסך הכול צפוי כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה בכ-3.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה-21 בהשוואה לממוצע בעשרים השנים האחרונות. במצב כזה הליכה ברחוב תיהפך לאתגר קשה עוד יותר, וחיפושי המפלט אחר מקום שבו הטמפרטורות נוחות יהיו נואשים. לעומת אזורים סמוכים, הערים צפויות להיפגע אף יותר בשל כיסוי הבטון והאספלט. נמצא כי כיום אין בישראל הנחיות הצללה מחייבות לתכנון או לבנייה החלות על רחובות ומרחבים ציבוריים פתוחים, וכי מדידת ההצללה במרחב הציבורי העירוני לוקה בחסר. עוד נמצא כי אין בתקנים ובמסמכי המדיניות הנחיות המבוססות על שיקולים שיטתיים וחישוביים בדבר שיעורי ההצללה הנדרשים במרחב הציבורי.
למרות תועלותיו הרבות של היער העירוני בכלל ושל עצי הרחוב בפרט, רבות מערי ישראל מתאפיינות במיעוט עצי רחוב, וכ-90% מהשטח העירוני בישראל מתאפיין בחוסר צל. עובדה זו מביאה לפגיעה ניכרת מאוד באיכות החיים בסביבה העירונית. עצי רחוב הם האמצעי האפקטיבי ביותר לקירור המרחב העירוני, והצללה באמצעותם עשויה לסייע רבות במאבק בהשפעותיו של משבר האקלים ובשיפור הנוחות התרמית במרחב הציבורי בערי ישראל. לאור העובדה שהתועלות המגולמות בעצים מתממשות כעשור לאחר נטיעתם, כדי להשיג את היעדים שהוזכרו בהחלטת הממשלה בנושא ההצללה (החלטה 1022) עד שנת 2040, יש להתחיל לבצע כבר בטווח הקצר את הפעולות המוצעות בה. השלטון המקומי הוא שחקן מרכזי בעל יכולת לבנות חוסן אקלימי רשותי. אופי החיים העירוני הצפוף מגביר את הפגיעוּת להשלכות שינויי אקלים ועל כן מצריך מהרשויות המקומיות היערכות ייעודית. לנוכח העלייה הצפויה בטמפרטורות מומלץ לרשויות המקומיות לקדם בתחומן פעולות אשר יובילו להוצאה לפועל של מדיניות שתאפשר להתמודד עם האתגרים הגוברים הנובעים מחום קיצוני.
על שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, השרה להגנת הסביבה, שר החקלאות וביטחון המזון, שר הפנים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש מינהל התכנון, האחראים ליישום החלטת הממשלה 1022 בעניין ההצללה, לפעול לקידומה ולמימושה על פי תחומי אחריותם כמפורט בה, בשים לב לממצאים ולהמלצות שהובאו בפרק זה.
התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן
התפרצותם של חזירי בר ותנים לשטחים העירוניים והחקלאיים והגברת החיכוך בינם ובין בני האדם גורמות לנזקים הן לאדם והן לסביבה, בין שמדובר בנזקים כלכליים עקב פגיעה בגידולים חקלאיים, נזקים לגינות ציבוריות ופרטיות, נבירה בפחים ופיזור פסולת או בנזקים הנגרמים לגוף ולרכוש בשטחים העירוניים. אומדן הנזק שגורמים חזירי בר לגידולים חקלאיים ולסביבה בארה"ב עומד על 1.5 מיליארד דולר. נוסף על כך, בשל החיכוך ההולך וגובר בין בני האדם לבין אותם מינים יש סכנה להעברת מחלות ממינים אלו לבני האדם ולחיות המשק והבית. מהביקורת עלה כי מספר פניות התושבים למוקד העירוני בחיפה, ירושלים, נשר וקריית טבעון בנושא חזירי בר בשנים 2019 - 2024 היה 24,620 - 385, בהתאמה. על אף היקפה הנרחב של התופעה בישראל ובעולם, טרם נמצאה דרך המלך לטיפול בה. ממצאי הביקורת העלו כי בישראל אין אסדרה חוקית ייעודית בנושא של הטיפול במינים מתפרצים, ובהם חזירי בר ותנים, בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות. בהיעדר אסדרה, שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית לבין רשות הטבע והגנים (רט"ג) הוא שמכתיב את היקף הטיפול בחזירי בר ותנים בכל רשות, אולם אופי הטיפול נתון להחלטתה של הנהגת הרשות.
מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ורט"ג יפעלו לאסדרה בחקיקה של הטיפול בחזירי בר ותנים באופן שיגדיר את תחומי האחריות והסמכויות של כל אחד מהגורמים האחראים לטיפול בנושא זה ויבטיח שהם יישאו גם בנטל התקציבי הכרוך בכך. עוד מומלץ כי הרשויות שנבדקו יאמצו את הטיפול המשולב ויתמידו בו, וכי הן יבחנו את האפקטיביות של הפעולות המתבצעות במסגרתו. זאת לצורך צמצום הקונפליקט בין חזירי הבר והתנים לבין תושבי הרשויות, לשם מזעור הנזקים הנגרמים לאדם, לשם השמירה על רווחת התושבים וכן לשם שיפור איכות חייהם, ותוך הפחתה מרבית של הפגיעה בבעלי חיים אלה.
ביקורות מעקב
מעקב אחר תיקון ליקויים שהועלו בדוחות קודמים הוא כלי חשוב שמטרתו לוודא כי הגופים המבוקרים אכן תיקנו את הנדרש. בדוח זה מובאים ממצאים של חמש ביקורות מעקב:
ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג
זה יותר משלושה עשורים פועלת מדינת ישראל באופן יזום להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, ובתוך כך האלימות בתוך מערכת היחסים הזוגית. זאת מתוך הכרה באחריותה ובמחויבותה במישור הלאומי להגן על נפגעי האלימות בתוך התא המשפחתי, לטפל בהם ובפוגעים ולשקמם. בעלי תפקידים בגופי השלטון המרכזי, בשיתוף עמיתיהם בשלטון המקומי, שותפים למאמץ זה, וניכר כי הם עושים כן במסירות רבה, מתוך תחושת שליחות ציבורית ואישית. מלחמת חרבות ברזל, שפרצה באוקטובר 2023, הגבירה עוד יותר את האתגרים הכרוכים בהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג.
בשנת 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא "ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג". בביקורת המעקב שממצאיה מתפרסמים כעת הועלה כי אף שתוקנו ליקויים מסוימים שהועלו בביקורת הקודמת, נותרו פערים שנדרש לפעול בעניינם ולהמשיך לתקנם. כך, פעולות שנועדו לטייב את ההתמודדות עם התופעה, שלפי המלצות הדוח הקודם היו אמורים להוביל המערך הלאומי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה והוועדה הבין-משרדית הקבועה הנמנית עם מערך זה, לא ננקטו כלל, או שהליקויים בעניינן תוקנו במידה מועטה בלבד - לא עוגנה באופן רשמי הגדרה מוסכמת של תופעת האלימות במשפחה בהוראות החוק או בהוראות אסדרה (רגולציה) אחרות המתוות את הבסיס החוקי והמקצועי להתמודדות עם התופעה, וגם לא הושלמו תיקוני החקיקה הנדרשים להסדרת העברת המידע בין גורמי הטיפול לגורמי אכיפת החוק, וחיוניים להבטחת הרצף הטיפולי והתיאום בין הגופים. כמו כן, לא גובשו מענים נוספים עבור אסירים משוחררים שאינם מתאימים לתוכניות שיקומיות בקהילה לאחר שחרורם או מסרבים להשתתף בהן.
היערכות הרשויות המקומיות לשריפות
התמודדות עם אירועי חירום בעלי עוצמה ורחבי היקף בעורף האזרחי של מדינת ישראל, הן בעת לחימה והן בעת שגרה, מחייבת היערכות מוקדמת מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים ואיגום משאבים לאומיים. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התלכדות של אירועי החירום המלחמתיים והאזרחיים הביאו לשריפה של כ-200,000 דונם של יער וחורש בצפון הארץ בתוך פחות משנה, אשר הסבה נזק חמור לשמורות הטבע, ובין היתר פגעה בבעלי החיים ובצומח
בשנת 2018 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד בעניין "היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק". ביקורת המעקב שממצאיה מתפרסמים כעת העלתה כי חלק מהליקויים לא תוקנו, ובין היתר, טרם אושרו התקנות בעניין הגנה על יישובים מפני שריפות יער, בהיעדר מקור תקציבי לביצוען; בהחלטת הממשלה 1091 משנת 2022 אושר תקציב לתשעה מתוך 81 אזורים המצויים בסיכון גבוה. שתיים מהרשויות המקומיות שנבדקו - חיפה וזיכרון יעקב - נקטו פעולות לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם, עם זאת, במועד סיום ביקורת המעקב טרם הוכשרו אזורי חיץ בשטחים נרחבים שרשות הכבאות הגדירה בסיכון גבוה לשריפות יער וחורש בשטחי השיפוט של שתי הרשויות. עיריית יוקנעם עילית לא הכינה תוכנית הגנה מפני שריפות, בניגוד להנחיות רשות הכבאות. עיריית חיפה הכשירה נתיב גישה נוסף בשכונה כלואה אחת בלבד. לנוכח החשיבות הרבה של אזורי חיץ להאטת התקדמות חזית האש, להצלת חיי אדם, לפינוי תושבים מבתיהם ולצמצום סכנת הפגיעה ברכוש, על המשרד לביטחון לאומי, רשות הכבאות, עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב לפעול ככל האפשר להכשרת אזורי החיץ בהקדם. על משרדי הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים, ובהם המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים, לפעול במשותף להסדרת תקנות להגנה על יישובים מפני שריפות, שהן תקנות מצילות חיים.
טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים
מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר "פצצה מתקתקת", המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם. הסיכון מקבל משנה תוקף נוכח היותה של מדינת ישראל באזור סיסמולוגי המועד לרעידות אדמה בעוצמה ניכרת והעימות הצבאי שהיא שרויה בו. במהלך מלחמת חרבות ברזל שוגרו טילים וכטב"מים מרצועת עזה, לבנון, תימן, אירן, עירק וסוריה אל עבר אזורים נרחבים בישראל. מנתוני מס רכוש עולה כי עד סוף מרץ 2025 הוגשו לו 45,798 תביעות בגין נזק ישיר שנגרם למבנים במהלך חרבות ברזל, ועל פי הערכת הנהלת קרן הפיצויים של מס רכוש, בעקבות כ-95% מהן שולמו פיצויים של כ-1.5 מיליארד ש"ח בגין נזק זה בלבד. מרישומי קרן הפיצויים עולה כי נכון לסוף מרץ 2025 נפגעו 1,342 מבנים פגיעה מהותית. על פי ההערכה, בישראל כ-80,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה, ובהם כ-810,000 דירות שנבנו לפני שנת 1980 שלא לפי תקן מחייב לעמידוּת בפני רעידות אדמה. הטיפול במבנים מסוכנים נדרש לצורך חיזוקם בכלל ועמידתם ברעידות אדמה בפרט. יתרה מזאת, אימוץ הליכים מיטביים לטיפול במבנים מסוכנים הכרחי בשיקום מבנים לאחר מלחמה.
בשנת 2022 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין "טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים". ביקורת המעקב שממצאיה מתפרסמים כעת מעלה תמונת מצב עגומה ולפיה למרות חומרת הליקויים שעלו בדוח הקודם, ואף שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הריק (ואקום) השורר בטיפול בנושא, ולמרות הדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ובצל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם - למרות כל אלה לא התקדם הטיפול בנושא. אומנם מקצת הליקויים תוקנו אולם ליקויים רבים נותרו בעינם. על משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים בשיתוף משרד הבינוי ושיכון ומשרד החינוך לפעול ללא דיחוי כדי לאסדר את הטיפול במבנים מסוכנים ולהגן בכך על חיי אדם. הרשויות המקומיות שנבדקו - עיריות באר שבע, בת ים וקריית ים - וכן כלל הרשויות בישראל, נדרשות להניע עשייה מיידית כדי לוודא כי אכן תחום הטיפול במבנים מסוכנים מנוהל בצורה מיטבית, וכי אכן הרשות המקומית עושה שימוש מושכל בסמכותה לפעול להגנת חיי תושביה בתחום הטיפול במבנים מסוכנים.
עוד נעשו ביקורות מעקב בנושאים פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה; אספקת חשמל ברשויות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן.
הדוח מקיף נושאים מגוונים, ומבוא זה עוסק רק במקצת הפרקים המופיעים בו. כל אחד ואחד מפרקי הדוח פותח לפני הציבור, ובתוכו מקבלי ההחלטות, צוהר לפעילות השלטון המקומי בישראל, ששירותיו יש השפעה ישירה על איכות חייהם ורווחתם של התושבים ועל מצבם הכלכלי והחברתי.
הכנתו של הדוח הצריכה מאמץ רב של עובדי החטיבה לביקורת השלטון המקומי ושל עובדים בחטיבת המטה במשרד מבקר המדינה. כל אלה עמלו על הכנתו במלוא המקצועיות, היסודיות, ההגינות והקפדנות, והם ממלאים את תפקידם הציבורי מתוך הרגשת שליחות של ממש. תודתי נתונה להם.
חובתם של הרשויות המקומיות והגופים המבוקרים הנוספים הנוגעים בדבר היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל ובכך גם לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל. חשוב שכלל הרשויות ילמדו את ממצאי הדוח ויפעלו לתקן את הדורש תיקון אצלן.
נמשיך להתפלל ולייחל לניצחון צה"ל ומערכת הביטחון, לחזרת החטופים לבתיהם לרפואת הפצועים ולימים שקטים ושלווים.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, תמוז התשפ"ה, יולי 2025