מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות, נלחמת במלחמה שגובה קורבנות רבים ועוד נכונו לה אתגרים קשים ומורכבים. הפערים בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל בהתמודדותה עם האתגרים הביטחוניים חסרי התקדים המאיימים על ריבונותה, על האינטרסים הלאומיים שלה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה, שתוצאותיהם הטרגיות באו לידי ביטוי בטבח 7.10.23, חג שמחת תורה, עת מחבלי החמאס רצחו יותר מ-1,200 אנשים, ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, מעלים שאלות קשות בנוגע לתהליכי החשיבה והתכנון האסטרטגיים ארוכי הטווח של ממשלת ישראל והקבינט המדיני-ביטחוני בהובלת ראש הממשלה.
דוח זה מעלה כשל מתמשך רב-שנים בו הדרג המדיני לדורותיו לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. כך, ממשלות ישראל בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, שלא בדומה לנהוג במדינות מערביות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017 - 2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב.
גם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל ובו נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה.
בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע עליו בקרה ופיקוח לוקה בחסר עד לא קיימת במקרים מסוימים. במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן בעצמו את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. לדוגמה, זה שנים צה"ל משנה את היקף סדר הכוחות (סד"כ) של מערך הטנקים ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתוך תפיסת ביטחון לאומי סדורה ומאושרת באופן רשמי, ובשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל') אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני כדי שיבחן את הצורך בה, שלא בהתאם לסיכום הדיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020.
להנהגה של ראש הממשלה וחברי הממשלה את המדינה בעת קריטית זו יש חשיבות הרת גורל, ועל כן עליהם לפעול לשיפור ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם האיומים הניצבים לפניה ולקידום האינטרסים הלאומיים שלה, לקבל החלטות ולנהל סיכונים באמצעות תהליכים סדורים שראשיתם בגיבוש ובאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב, המפורסמת לציבור בחתימת ראש הממשלה, מתוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת וארוכת טווח שמתעדכנת מפעם לפעם. בתהליך כזה הדרג המדיני והדרג הביטחוני יידרשו לקיים תהליכי חשיבה סדורים, לדון בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים, תוך הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ותוך תיאום בין גופי הביטחון. בהתבסס על תפיסת ביטחון לאומי סדורה ומאושרת באופן רשמי ייגזרו היקף המשאבים שהמדינה תקצה לתחומי הביטחון, האסטרטגיה הצבאית, יעדי בניין הכוח ועוד. תהליכים אלו עשויים לסייע לשפר את ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל לאתגרים המורכבים שנכונו . לה ולהקטין את הסיכון להישנות אירועים כמו אירועי 7.10.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, חשוון התשפ"ו,
נובמבר 2025