להלן קישור לדוחות הפרטניים:
רקע
ב-6.5.25 התקיימו בחירות ברשות המקומית תל מונד, ובהן התמודדו חמש סיעות ורשימות מועמדים. המועמדת לין קפלן מטעם סיעת "תל מונד אחת בראשות לין קפלן" נבחרה לתפקיד ראשת הרשות.
הגורמים המתמודדים בבחירות
בבחירות לרשות המקומית נבחרים ראש הרשות וכן הנציגים למועצת הרשות. בבחירות משתתפות רשימות מועמדים. חלק מרשימות המועמדים מציגות מטעמן גם מועמד לתפקיד ראש הרשות. הבחירות מתקיימות באמצעות שני פתקים: פתק אחד לבחירת רשימת המועמדים למועצה, ופתק אחד לבחירת ראש הרשות.
לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, "רשאיות להגיש רשימת מועמדים אחת בלבד כל קבוצת בוחרים המונה 200 איש או שני אחוזים ממספר הבוחרים שבמידע הפנקס ביום הקובע כהגדרתו בסעיף 16(א), הכל לפי המספר הקטן יותר, וכן כל סיעה של הכנסת, כל מפלגה וכל סיעה של המועצה היוצאת".
להלן ההגדרות של הגורמים האמורים לצורך דוח זה:
"סיעה" - סיעה במועצת הרשות המקומית או רשימת מועמדים המוגשת מטעמה;
"רשימה" - רשימת מועמדים בבחירות למועצת הרשות שאינה מטעם סיעה;
בדוח זה יכונו כלל הסיעות והרשימות - "סיעות".
קיימות הוראות מיוחדות עבור סוגי הסיעות כדלהלן:
"סיעת אם" - סיעה מסיעות הכנסת או מפלגה שיש לה לפחות נציג אחד בכנסת שהוגשה מטעמה רשימת מועמדים בבחירות לרשות המקומית.
"סיעת בת" - רשימת מועמדים שהוגשה מטעם סיעה שמסרה הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה. הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת. יכולה להיות לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת.
"רשימת בת" - רשימת מועמדים המוגשת על ידי סיעת אם לבחירות ברשות מקומית שלא מטעם סיעה יוצאת במועצת הרשות המקומית.
המסד הנורמטיבי
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), קובע כי סיעות זכאיות למימון ממלכתי בתנאים המפורטים בו. נוסף על כך, הוראות החוק מטילות על כלל הסיעות מגבלות בנוגע להוצאותיהן ולהכנסותיהן.
מכוח סעיף 30(א) לחוק קבע מבקר המדינה הנחיות לסיעות בדבר הדרך לניהול חשבונותיהן - הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע"ג-2013 (להלן - ההנחיות).
לפי סעיף 21(ג) לחוק, על הסיעות לנהל את חשבונותיהן לפי ההנחיות ולרשום את כל הכנסותיהן והוצאותיהן. לפי סעיף 21(ד) לחוק, מערכות החשבונות של הסיעות עומדות לביקורת מבקר המדינה.
בהתאם להנחיות, היה על הסיעות לדווח על כל הפעולות הכספיות שהן ביצעו בנוגע למערכת הבחירות ולהגיש את הדוח הכספי באמצעות מערכת ממוחשבת לניהול חשבונות ולדיווח הנמצאת באתר המרשתת (אינטרנט) של משרד מבקר המדינה..
בחוק נקבע כי על נציגי הסיעות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון ולפיה הם תקינים ושלמים ומערכת החשבונות מנוהלת בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפי סעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליו"ר הכנסת ולשר הפנים דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות שהשתתפו בבחירות. בדוח שעל מבקר המדינה למסור כאמור עליו לציין:
- אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה;
- אם הוצאות הבחירות שלהן לא חרגו מהתקרה שנקבעה בחוק;
- אם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
סיעות אשר זכאיות למימון ממלכתי כנקבע בחוק מקבלות 85% מסכום המימון הממלכתי המגיע להן סמוך לאחר פרסום תוצאות הבחירות. לפי החוק, סיעות שלא מסרו את חשבונותיהן ואת הדוח הכספי שלהן למבקר המדינה יהיו חייבות להשיב לאוצר המדינה את כל כספי המימון שכבר שולמו להן.
לאחר מסירת דוח הביקורת של מבקר המדינה לגבי הסיעות, הן זכאיות לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) - בתנאי שדוח המבקר בעניינן היה חיובי. אם סך הוצאות הבחירות של סיעה קטן מסכום המימון הממלכתי המגיע לה, היא תהיה זכאית לקבל השלמה עד לסכום ההוצאות שהוצאו בפועל ולא יותר מכך. זאת, למעט סיעות אם וסיעות הבת שלהן שמגבלה זו אינה חלה עליהן.
לפי סעיף 23(ג) לחוק, אם מבקר המדינה קובע כי הדוח לגבי סיעה אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחד משלושת התנאים שצוינו לעיל) - יורה שר הפנים כי יתרת המימון בשיעור 15% לא תשולם. עם זאת, לפי סעיף 23(ד) ו-23(ה) לחוק, מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר כי ישולם לסיעה חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה כאמור, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדוח הכספי ובנסיבות המקרה.
דוח זה עניינו תוצאות הביקורת על חשבונותיהן של חמש הסיעות שהתמודדו בבחירות ברשות המקומית תל מונד.
מסירת דוחות כספיים למבקר המדינה
סעיף 22(א) לחוק קובע את מועד מסירת הדוחות, כדלקמן: "לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית... למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו"ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו"ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן".
לפי סעיף 22(ג) לחוק, כל סיעה שלא היו לה הכנסות והוצאות תגיש למבקר המדינה "תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו"ח כספי לעניין סעיף קטן (א)".
החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על סיעות שלא קיבלו מימון ממלכתי, בין שלא ביקשו מימון כזה ובין שלא היו זכאים לו מפני שלא מילאו תנאים מוקדמים הקבועים בחוק. על כל הסיעות חלה גם חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
המועד האחרון למסירת החשבונות והדוחות הכספיים לגבי הבחירות שהתקיימו ברשות המקומית תל מונד היה 6.10.25.
שתי סיעות הגישו את דוחותיהן הכספיים למשרדי במועד שנקבע לכך בחוק; סיעה אחת הגישה את הדוח הכספי שלה באיחור ולא ציינה את הסיבות לאיחור באופן שהניח את דעתי, והדבר הובא בחשבון בקביעת תוצאות הביקורת על חשבונותיה; שתי סיעות אחרות לא מסרו למשרדי חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, על אף פניות חוזרות ונשנות.
עיקרי הממצאים
תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נקבעו על פי הדוחות הכספיים שהן מסרו; על פי חוות הדעת של עובדי משרדי שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; על פי בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; על פי השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; ועל פי תצהירים של נציגי הסיעות שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
להלן תוצאות הביקורת לגבי הסיעות הכלולות בדוח זה:
לגבי שתי הסיעות "תל מונד אחת בראשות לין קפלן" ו"תל מונד שלנו בראשות עינת קדרון" - קבעתי כי דוח הביקורת בעניינן הוא חיובי.
ל"סיעת לב בראשות רותם ריעני" ניתן דוח שאינו חיובי בשל איחור במסירת הדוח הכספי, ונשללה ממנה יתרת מימון בסך של 2,500 ש"ח.
לגבי שתי הסיעות "סיעת טל בראשות שלמה ינאי" ו"תל מונד חופשית למען דמוקרטיה ישירה" - קבעתי כי הדוח בעניינן אינו חיובי בשל אי-הגשת דוח כספי, והן אינן זכאיות למימון ממלכתי. ואולם החוק אינו קובע סנקציה כספית במקרים כאלה.
להלן נתונים לגבי שלוש הסיעות שהגישו למשרדי דוח כספי:
הכנסות
החוק קובע כי מקורות המימון להוצאות הבחירות של סיעות יהיו מימון ממלכתי מאוצר המדינה ותרומות.
סעיף 7 לחוק קובע כיצד יחושב סכום המימון הממלכתי המגיע לסיעות שהתמודדו בבחירות לפי נוסחאות ויחידת חישוב הקבועות בחוק.
ההכנסות שעליהן דיווחו הסיעות הסתכמו בכ-1.1 מיליון ש"ח, מהן 932,000 ש"ח מאוצר המדינה, 150,000 ש"ח מתרומות ו-5,000 ש"ח הכנסות אחרות.
זכאות למימון ממלכתי
כאמור, בחוק נקבע כי סיעות זכאיות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה בהתקיים התנאים המפורטים בו, ובין היתר על פי מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בבחירות, ובכפוף למסירת הודעות ובהן פרטים על באי הכוח והנציגים ועל חשבון הבנק של הסיעה.
על פי נתוני משרד הפנים, שלוש סיעות שהתמודדו בבחירות זכאיות למימון ממלכתי. שתי סיעות אינן זכאית למימון ממלכתי.
לפי נתוני משרד הפנים, סך המימון הממלכתי המגיע לשלוש הסיעות הוא כ-932,000 ש"ח.
תרומות
החוק קובע כי סיעות רשאיות לגייס תרומות מהציבור למימון הוצאות הבחירות, במגבלות הקבועות בו.
כאמור, התרומות שקיבלו הסיעות הסתכמו לפי דיווחיהן בכ-150,000 ש"ח.
ההכנסות של שלוש הסיעות שהגישו למשרדי דוח כספי היו בגבולות האמורים בחוק.
הוצאות
על פי דיווחי הסיעות, הסתכמו הוצאותיהן במערכת הבחירות בכ-1,133,000 ש"ח.
תקרת ההוצאות
סעיף 15(א) וסעיף 26(ז) לחוק קובעים את סכום ההוצאות המצטבר המרבי שמותר לסיעות להוציא בגין מערכת הבחירות (להלן – תקרת ההוצאות).
שלוש הסיעות שהגישו למשרדי דוח כספי לא חרגו מתקרת ההוצאות המותרת על פי החוק.
קיום הנחיות מבקר המדינה
לפי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
"סיעת לב בראשות רותם ריעני" ניהלה את חשבונותיה שלא בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהיא מסרה למשרדי באיחור את הדוח הכספי.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אייר התשפ"ו
מאי 2026