דוח שנתי זה מכיל כ-115 נושאים ומעקבים. הממצאים באים לחשוף בפני הכנסת ליקויים שנתגלו, במסגרת אותם נושאים, בתפקודה של הרשות המבצעת, קרי - משרדי הממשלה, מוסדות המדינה ומפעליה.
אחד הנושאים המרכזיים הוא שינוי ייעודן של קרקעות מחקלאות לבנייה. הפרק הדן בנושא זה מצביע על הבעיות הכרוכות בשינויים אלה ובדרך בה הם בוצעו. משאבי הקרקע של ישראל הם כידוע מוגבלים בכמותם. מכאן החשיבות המיוחדת לניצולם בצורה מושכלת ומיטבית, תוך שאיפה, לנוכח צורכי המציאות דהיום, להשיג במשולב שתי מטרות; מחד גיסא - סיפוק הביקוש הגובר לדירות, כך שמחיריהן ירדו; ומאידך גיסא - שמירה על עתודות קרקע מספיקות לעתיד לבוא. נמצא שהפעולות אותן נקטו השלטונות לא תמיד התיישבו עם השגת המטרות האמורות, ובחלקן אף החטיאו את המטרה.
נושא אחר: הירידה ברווחיות בענפי החקלאות, מצד אחד, והעלייה התלולה במחירי הקרקעות באזור המרכז, מצד שני, העלו את הכדאיות של שימושים מסחריים ותעשייתיים בקרקעות של היישובים החקלאיים. אלה היוו חלק מן הגורמים שהביאו בעשור האחרון, במידה גדלה והולכת, להקמתם של אלפי עסקים בתחומי המסחר והתעשייה על קרקע חקלאית של מינהל מקרקעי ישראל, חלקם הניכר ללא רישוי ובניגוד להסכמי החכירה. הרשויות לא נקטו אמצעים לאכיפת החוק, וניכרת מצדם השלמה שבשתיקה עם מצב בלתי תקין זה.
כבר הערתי בדוח קודם (דוח שנתי 40), כי החוסן המוסרי מהווה אבן יסוד לעצם קיומנו כעם בארצו. מבחינה זו יש, לדעתי, לראות בחומרה יתרה את הפרק "תמיכות מתקציב תרבות תורנית וחרדית". נקבעו קריטריונים למתן תמיכות אלה, המיועדות למוסדות ציבור העוסקים בפעילות תורנית, ומתן שיעורי תורה. מסתבר שבמקרים רבים למדי הושגו התמיכות בלי למלא אחר התנאים המזכים, ולעתים אף על סמך מצגי שווא ביודעין. אלה מעשים פסולים שיש לעקרם משורש, מקל וחומר בקרב העוסקים בתורה שהיא מעצם טיבה וטבעה מורה דרך ליושר ולמוסר.
אחד הפרקים מוקדש לכיבוד חירותו של האדם, גם כאשר מתעורר חשד בלבו של איש משטרה שאותו אדם ביצע, או עומד לבצע, מעשה עבירה. המודעות לזכותו של אדם לחירות גברה לאחרונה לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אם כי הכללים שרק על פיהם מותר לפגוע בזכות זו קיימים מזה שנים רבות. יש להקפיד הקפדה יתירה על גבולות הסמכות לעצור אדם ועל השימוש הנכון בסמכות זו, גם כאשר היא קיימת. במהלך הביקורת נמצאו מקרים בהם לא נשמרו הכללים הן בעת עצם ביצוע המעצר הן בהחזקתם של עצירים מעבר לנדרש. נמצאו אף מקרים שבהם הושג צו שיפוטי להארכת המעצר, מבלי שארכה זו נוצלה למטרה שלשמה ניתנה.
ישראל נאבקת קשות בקמים עליה, תוך חתירה להגיע להסדרי שלום עם שכניה, ולא כולם בהישג יד. במצב זה אך טבעי הוא שענייני ביטחון יהיו בראש מעיינינו. ואכן, כארבעים פרקים, כולל מעקבים, הוקדשו לנושאי ביטחון. כלולה בפרקים אלו גם התייחסות נרחבת למשבר שפקד את התעשיות הביטחוניות, במיוחד התעשייה האווירית ותעש, ולצעדי ההבראה הננקטים כדי להוציאן מן המצר ולבצר את יציבותן הכלכלית. בין היתר צוין, כי לעלות הפרישה עבור אלו שנאותו לפרוש לרגל הקיצוצים בכוח העבודה היתה גבוהה, וכי לפי השיטה שננקטה, של פרישה בהסכמה, עזבו מפעלים אלו עובדים לא מעטים הדרושים להם. רצוי לתת את הדעת לשאלה כיצד ניתן לגבש סדרי פרישה לרגל קיצוץ לצורכי הבראה, אם יידרש כזה בעתיד, לפי שיטה המתחשבת קודם כל במידת נחיצותם למפעל, שהרי ביצור יציבותו והבראתו הוא ככלות הכל הערובה הטובה ביותר להמשך ההעסקה של עובדיו.
מובעת בזה משאלה, שהגופים המבוקרים יתייחסו לדוח כאל ביקורת בונה ויעשו לתיקון הליקויים, ויפה שעה אחת קודם.
מרים בן-פורת
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, כ"ג בניסן התשנ"ה
23 באפריל 1995