לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (להלן - הרשות הלאומית) 74% מתאונות הדרכים (להלן - התאונות) מתרחשות בתחומי היישובים, ו-26% בדרכים בין-עירוניות. כ-60% מכל אלו שנפגעו בהן קשה היו מעורבים בתאונות שהתרחשו בתוך המרחב העירוני.
בשנים 2003-2010 נהרגו בתחום השטח העירוני בישראל (להלן - הערים) 1,316 בני אדם, כ-41% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים בארץ. סוג התאונה השכיח ביותר הוא תאונת חזית-צד. עד סוף אוקטובר 2011 נהרגו בתאונות 330 בני אדם, 126 (38%) מהם בערים.
היקף המגזר הלא-יהודי הוא כ-20% מכלל אוכלוסיית המדינה; שיעור מעורבותו בתאונות בכבישים עירוניים ובין-עירוניים הוא כ-40% (שליש בתחום העירוני ושני שלישים בתחום הבין-עירוני). בשנת 2010 נהרגו בתאונות הדרכים 126 בני אדם מהמגזר הלא-יהודי, ששיעורם 37% מכלל 352 ההרוגים בתאונות דרכים באותה שנה.
לפי נתוני הרשות הלאומית, בשנים 2006-2010 חלה עלייה של 18% במספר ההרוגים בתאונות במגזר הלא-יהודי ואילו בקרב יהודים ואחרים חלה ירידה של 26% באותן שנים.
בדרך כלל תאונות דרכים אינן נגרמות בשל גורם אחד אלא בשל סדרה של נסיבות וגורמים, ובכלל זה גורמי אנוש, גורמים הקשורים בדרך (גורמי התשתית) וגורם הרכב (גורם מכני). מקובל לטעון כי גורמי אנוש מעורבים בכ-90%-95% מתאונות הדרכים, גורמי תשתית מעורבים ב-25%-30% מהתאונות וגורם מכני בכ-5%-10% מהן. לעתים יש חפיפה בין הגורמים השונים.
בעשר השנים האחרונות בוצעו מחקרים שבחנו את נושא הבטיחות בדרכים במגזר הלא-יהודי בישראל. המחקרים העלו סימנים, בין היתר, לרמה נמוכה של תשתיות הדרכים במגזר זה.
על פי דין הרשות המקומית היא האחראית לנושא הבטיחות בדרכים בתחומה.
פעולות הביקורת
בחודשים אוקטובר 2010 עד ינואר 2011 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של רשויות מקומיות במגזר הלא-יהודי בשנים 2008-2010 להגברת הבטיחות בדרכים שבתחומן. הבדיקה נעשתה בעיריות כפר קאסם וקלנסווה (להלן - העיריות שנבדקו) ובירורי השלמה נעשו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וברשות הלאומית.
עיקרי הממצאים
הממצאים שהועלו בבדיקה מעידים על ליקויים באופן הטיפול של העיריות שנבדקו בנושא הבטיחות בדרכים שבתחומן.
הוועדה לבטיחות בדרכים
הרכב הוועדה לבטיחות בדרכים בעיריית כפר קאסם לא תאם את הוראות פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות או הפקודה): יו"ר הוועדה שמונה לא היה ראש העירייה או סגנו, שהוא ממלא מקומו.
בעיריות שנבדקו לא התכנסה הוועדה לבטיחות בדרכים כפי שנקבע בפקודת העיריות. בעיריית כפר קאסם ועדת הבטיחות לא התכנסה כלל מסוף שנת 2008 ובעיריית קלנסווה התכנסה פעם אחת בלבד. ראשי שתי העיריות לא הורו לכנס את הוועדה ולא קבעו את סדר היום של ישיבת הוועדה כנדרש.
זאת ועוד, בעיריות שנבדקו לא מילאה הוועדה את תפקידה כנדרש. היא לא ביצעה מיפוי מקיף של בעיות הבטיחות בדרכים ולא איתרה את הצרכים בתחום, לא אספה נתונים סטטיסטיים על התאונות שאירעו ולא ניתחה את היקפן ואופיין ולא הכינה תכנית עבודה לטווח ארוך לטיפול מונע במפגעי הבטיחות שבתחומן.
תכנית אב לתחבורה
על פי הנחיות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תכנית אב לתחבורה היא כלי חשוב לתכנון מערכת התחבורה בתחומי הרשות המקומית.
עיריות כפר קאסם וקלנסווה לא הכינו תכנית אב לתחבורה.
תשתיות הבטיחות בדרכים ותחזוקתן
הסדרי תנועה
כל תמרור והסדר תנועה בתחום העירייה חייב לקבל את אישורה של רשות התימרור המרכזית או המקומית על פי רשימת תמרורים שעליהם המליצה ועדת התנועה.
רובם המכריע של הסדרי התנועה של כפר קאסם ושל קלנסווה שאישרה רשות התמרור המרכזית שבמשרד התחבורה לא בוצעו כלל.
תחזוקת תמרורים ומעברי חצייה
תמרור עלול להפוך למפגע בטיחותי אם הוא מוסתר על ידי צמחייה או כל גורם אחר; אם נפל, ניזוק או סובב לצד אחר; אם צבעו דהה; אם הוא ישן ואינו מחזיר אור, וכדומה.
מעבר חצייה הוא מפגע בטיחותי אם הסימונים שעל פני הכביש נמחקו; אם צמחייה או כל גורם אחר בתחומו מסתירים את הולכי הרגל מהנהג ולהפך; אם לנהג קשה לראותו; אם יש מכשול עליו או בסמוך לו, כמו עגלת אשפה או גזם.
בערים כפר קאסם וקלנסווה יש תמרורים שהם בבחינת מפגעים בטיחותיים ומעברי חצייה רבים שצבעם דהה עד כדי כך שקשה - ולעתים אף אי-אפשר - להבחין בהם.
סלילת כבישים ומדרכות ותחזוקתם
קטעי דרך רבים בכפר קאסם וקלנסווה אינם סלולים. לפי הערכות מחלקת ההנדסה של עיריית כפר קאסם היו בתחומה בתחילת שנת 2011 כ-30 ק"מ כבישים וכ-60 ק"מ מדרכות לא סלולים. לפי הערכות מחלקת ההנדסה של עיריית קלנסווה היו בתחומה בתחילת שנת 2009 כ-15 ק"מ כבישים וכ-20 ק"מ מדרכות לא סלולים.
בתקופת הביקורת לא גבו עיריות כפר קאסם וקלנסווה דמי השתתפות בגין סלילת כבישים ואף לא סללו בעצמן כבישים בתחומן.
בתקופת הביקורת לא ניצלו עיריות כפר קאסם וקלנסוואה את כל התקציבים השוטפים המיועדים לתחזוקת כבישים למטרה זו. הן השתמשו בהם גם למטרות אחרות.
כבישים לא מסומנים
נמצא כי הרחובות בכפר קאסם וקלנסווה כלל אינם מסומנים בסימוני צבע על פני הדרך שהם חלק מלוח התמרורים. במקומות שנצבעו בעבר דהה הצבע ולא רואים אותו עוד.
כבישים פגומים
כבישים רבים בכפר קאסם וקלנסווה סדוקים ומשובשים. בכמה מהם בריכות הביוב בולטות מעל פני הכביש וקולטני הניקוז אינם מכוסים במכסים.
מדרכות
מדרכות רבות בכפר קאסם ובקלנסווה חסומות על ידי תושבים שהניחו את מכלי האשפה שלהם על המדרכה, סוחרים שהניחו את מרכולתם על המדרכה וכלי רכב שחנו עליה. התופעות האלה גורמות לחסימת המדרכה ומאלצות את הולכי הרגל לרדת לכביש ולסכן את בטיחותם. העיריות עצמן חסמו לא מעט מדרכות על ידי נטיעת עצים והצבת עמודי תאורה במרכז המדרכה, ולא השאירו מקום למעבר הולכי רגל. במדרכות מהמורות רבות המסכנות את הולכי הרגל, בייחוד בשעות החשכה.
מעקות בטיחות
מעקה בטיחות לרכב: מעקה הבטיחות שהציבה עיריית כפר קאסם בכביש הכניסה ליישוב התפרק לחלוטין בחלקו האחד, וחלקו האחר התעקם והפך מפגע בטיחותי.
מעקות בטיחות להולכי רגל: כמה ממעקות הבטיחות להולכי הרגל שהתקינה עיריית כפר קאסם, מקצתם בקרבת בתי ספר, התפרקו מפגיעות כלי רכב, והיא לא דאגה לתקן אותם.
תאורת דרכים עירוניות
בנסיעות הנעשות בלילה זמני התחושה והתגובה מתארכים עקב הראות הלקויה. על פי הנחיות משרד התחבורה למאור בדרכים, חובה להתקין מאור בכל דרך עירונית.
רחובות שלמים בתחומי הערים כפר קאסם וקלנסווה אינם מוארים כיאות, ובכמה מהם אין תאורה כלל. יתרה מזו, כמה מהצמתים שבתחומן וכמה ממעגלי התנועה אינם מוארים או התאורה בהם אינה מספיקה. גם רוב מעברי החצייה בכפר קאסם ובקלנסווה אינם מוארים כנדרש, וכמה מהם אינם מוארים כלל.
תחזוקת תאורת דרכים עירוניות
פנס שאינו דולק הוא מפגע בטיחותי. פנסים רבים בכפר קאסם וקלנסווה אינם דולקים, וכמה מהם אף שבורים, והעיריות לא דאגו לתקנם או להחליפם.
עמודי חשמל
עמודי חשמל רבים מוצבים בכפר קאסם באמצע נתיבי הנסיעה של כלי הרכב ובאמצע המדרכה.
התקני מיתון התנועה
מעגלי תנועה
בכפר קאסם וקלנסווה יש כמה מעגלי תנועה, כמה מהם קטנים ואינם מאפשרים מעבר של מכוניות שירות ומשאיות ארוכות, ובאחרים אין תמרורים המזהירים מפני התקרבות למעגל תנועה. אין בקרבתם תמרורים המורים על איסור פנייה שמאלה במעגל התנועה. כמו כן בכמה מהמעגלים בכפר קאסם ובמרביתם בקלנסווה אין תמרורי זכות קדימה במעגל התנועה.
פיתוח נופי של מעגלי תנועה
בכמה ממעגלי התנועה בשתי העיריות שנבדקו נעשה הפיתוח הנופי שלא לפי ההנחיות. בכפר קאסם ובקלנסווה נבנתה בגבולות האי המעגלי גדר מבטון קשיח בגובה של כ-60-70 ס"מ. במעגלים מסוימים בכפר קאסם נבנה מבנה והוצבו סלעים גדולים שחסמו את שדה הראייה. הגדר, הסלעים, העצים והמבנים עלולים לסכן את חיי הנהגים והנוסעים הנקלעים לאי המעגלי.
פסי האטה
עיריות כפר קאסם וקלנסווה לא בחנו את האפשרויות השונות למיתון מהירות הנסיעה בתחומן ולא קיימו בדיקת ביצוע בשטח ומעקב אחר התקנת פסי ההאטה והאפקטיביות שלהם.
ברחבי כפר קאסם וקלנסווה יש פסי האטה רבים, ורובם אינם עומדים בהוראות שנקבעו בהנחיות השונות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הנוגעות לגובהם ולמרווחים שביניהם ויש בהם סכנה בטיחותית של ממש: רוחב פסי ההאטה שהותקנו הוא 1.5 מטרים בממוצע במקום כ-4 מטרים, גובהם מגיע עד 25 ס"מ בממוצע במקום עד 8 ס"מ.
בכפר קאסם ובקלנסווה יש פסי האטה שהתקינו תושבים ביזמתם ללא אישור העיריות והמפקח על התעבורה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. שתי העיריות לא פעלו להסרת פסי ההאטה האמורים או להסדרתם כחוק, והן גם לא נקטו צעדים נגד התושבים שהתקינו אותם.
כמה מפסי ההאטה בשתי הערים הותקנו במקומות שאינם מוארים, הם לא נצבעו, וקשה להבחין בהם מבעוד מועד אפילו בשעות היום, כל שכן בלילה.
פסי ההאטה ברחובות כפר קאסם וקלנסווה הותקנו במרווחים ממוצעים של כ-50 מטר בלבד (במקום 150 מטר), וברחובות מסוימים במרווחים של 30 מטר בלבד. גם גובהו של פס ההאטה הבודד אינו אחיד. יש פסי האטה שאין תמרורים המזהירים מפניהם.
פעילות עירונית לפינוי מפגעים
עיריות כפר קאסם וקלנסווה לא נקטו את הפעולות הנדרשות לפינוי מפגעים שגרמו לחסימת המדרכות והכבישים שבתחומן אף שחלים בהן חוקי עזר מתאימים המאפשרים לאכוף את הסרת המפגעים מן הרחובות והמדרכות.
מניעת תאונות ליד מוסדות חינוך
בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך באפריל 1997 ובפברואר 2002 (להלן - הוראות משרד החינוך) קבע משרד החינוך הוראות בטיחות במוסדות חינוך ברשויות המקומיות.
כמה ממעברי החצייה הסמוכים לבתי הספר בכפר קאסם וקלנסווה לא סומנו בצבע או שצבעם דהה; ליד כמה מהם לא הוצבו תמרורים או שלטי אזהרה; היציאות דרך חצרות בתי הספר לא הוסטו למקומות אחרים כנדרש; לא נעשתה "שבירה" של ציר התנועה לשם בלימת ריצה של תלמידים ביציאתם מבית הספר; היציאה אינה מוגנת במעקה בטיחות ממתכת; כניסת כלי הרכב צמודה לכניסת התלמידים; תנועת כלי הרכב חוצה צירי תנועה של התלמידים; בכל הכניסות יש פתח מחניון כלי הרכב לחצר בית הספר המאפשר מעבר של תלמידים מחצר בית הספר לחניון ובכיוון ההפוך, הכול שלא בהתאם להוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך.
עיריית כפר קאסם לא דאגה לפתח תשתית כבישים ומדרכות בסביבת שני בתי ספר בעיר, כנדרש בהוראות משרד החינוך.
טיפול תגובתי בעקבות תאונות דרכים
עיריות כפר קאסם וקלנסווה לא דרשו מהמשטרה נתונים בנוגע למוקדי התאונות שאירעו בתחומן, ולמותר לציין שהם לא קיבלו נתונים עליהם. העיריות לא נתנו את דעתן על השאלה אם תנאי הסביבה גרמו או תרמו לתאונות שאירעו במקומות השונים. כמו כן הן לא דנו בדרכים ובפתרונות הבטיחותיים האפשריים למניעת תאונות במקומות אלו בעתיד.
נוסף על כך, העיריות לא ניהלו קובץ מידע על מוקדי התאונות ובו ניתוח הסיבות לתאונות, האמצעים שנקטו למניעת הישנותן והערכת האפקטיביות של אמצעים אלה. קבצים כאלה דרושים להן, משום שהמידע על מוקדי התאונות והסיבות להן ועל שיפורים בטיחותיים שנעשו במוקדי התאונות מאפשר להן להעריך את מידת היעילות של האמצעים שננקטו.
בשל היעדר קובצי מידע גם אין לדעת מהו ההיקף המדויק של השיפורים הבטיחותיים שעשתה כל אחת מהעיריות במוקדי התאונות, ואם עשו את כל הנדרש למניעת הישנותן של תאונות. העיריות גם לא ביצעו סקרים כדי לבדוק אם השיפורים אכן צמצמו את מספר התאונות.
סיכום והמלצות
לנוכח ממצאי הביקורת מצטיירת תמונה עגומה בכל הנוגע לטיפול הרשויות המקומיות שנבדקו בתחום הבטיחות בדרכים. יש להניח שהמצב ברוב הרשויות האחרות במגזר הלא-יהודי אינו שונה ואולי אף גרוע יותר.
הביקורת העלתה כי העיריות שנבדקו והעומדים בראשן יכלו לעשות יותר בתחום הבטיחות בדרכים. שתי העיריות לא נקטו את הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים הרבים בתשתית הבטיחות בדרכים שבתחומן ולא דאגו להסרת המפגעים אשר מסכנים את משתמשי הדרך.
לדעת משרד מבקר המדינה, על ראשי העיריות שנבדקו לפעול מיד לכינוס ועדת הבטיחות בדרכים ולדאוג לפעילותה הסדירה כפי שמתחייב מהוראות הדין. על הוועדה לקיים את המוטל עליה בפקודת העיריות ובהנחיות השונות הנוגעות לעניין זה.
ראוי שהעיריות שנבדקו והעומדים בראשן יפעלו נמרצות לטיפול בתשתיות התחבורה והבטיחות בדרכים בתחום יישוביהן הן בפן המניעתי והן בפן התגובתי. לשם כך הם נדרשים לפעול לניצול מלוא התקציבים העומדים לרשותם ולגיוס המשאבים הנדרשים הן מקופת העירייה עצמה, על ידי שינוי סדרי העדיפויות וגביית ההיטלים המתחייבים כמו דמי השתתפות בגין סלילת כבישים, והן ממקורות חיצוניים.
הסדרי תנועה ברשויות המקומיות ובייחוד הבטיחות בדרכים הם מן הנושאים שבליבת תפקידיו ועיסוקיו של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. למשרד גם סמכויות שנקבעו בדין בנושאים אלה בתחומי הרשויות המקומיות. ראוי שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקבל עליו אחריות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומן של רשויות מקומיות שלא פעלו דיין בנושא וכן יגביר את מעורבותו בנושא.
ראוי שגם משרד הפנים, בתוקף היותו המשרד המאסדר והאחראי לרשויות המקומיות, יקבל עליו אחריות בנושא הבטיחות בדרכים בתחומי הרשויות המקומיות - בייחוד בכל הנוגע לעניינים הקשורים למילוי ההוראות שנקבעו בדיני הרשויות המקומיות לעניין זה - ויגביר את מעורבותו בתחום זה.
בטיחות בדרכים היא נושא של חיים ומוות. על הרשויות המקומיות למלא את החובות המוטלות עליהן ולהפעיל את הסמכויות המוקנות להן בתחום חשוב זה כדי ליצור תשתית ומערכת בקרה שיבטיחו רמה נאותה של בטיחות בדרכים עבור ההולכים ברגל והנוסעים ברכב כאחד.