בשל דפוסי הייצור והצריכה בתקופתנו, מרכיבים רבים של החומרים שנעשה בהם שימוש הופכים לאשפה שיש לסלקה. בשנת 2009 נוצרו בישראל כ-17.2 מיליון טון אשפה מוצקה, בכלל זה 4.9 מיליון טון פסולת ביתית וגזם. כמות הפסולת הביתית הולכת וגדלה משנה לשנה, והדבר עלול ליצור מטרדים אקולוגיים חמורים. מיחזור פסולת מסוגים שונים יש בו משום פתרון חלקי לבעיה זו.
המשרד להגנת הסביבה שם לו למטרה להפחית את כמות הפסולת המיועדת לסילוק על ידי פינוי חלקה למיחזור, ולצורך כך קבע בתקנות משנת 1998 כי כמות הפסולת לסילוק של הרשויות המקומיות תופחת עד שנת 2007 ב-25% לפחות.
פעולות הביקורת
בחודשים יוני 2010 עד מאי 2011 בדק משרד מבקר המדינה את אופן היערכותן של עיריות בני ברק, באר שבע וראש העין ושל המועצה המקומית מבשרת ציון להפרדת פסולת למיחזורה. ביקורת משלימה נעשתה באגף לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה (להלן - האגף לטיפול בפסולת מוצקה).
עיקרי הממצאים
1. נתונים על כמויות האשפה שנוצרו ועל אלה שהרשויות המקומיות הפרידו לצורך מיחזור הם מדד בסיסי המשמש למעקב אחר מיחזור האשפה ברשויות המקומיות כדי לוודא שהן עומדות ביעדי המשרד להגנת הסביבה ובהוראות הדין בתחום זה. לאגף לטיפול בפסולת מוצקה לא היו נתונים על האשפה והפסולת של כמחצית מכלל הרשויות המקומיות, והרשויות שלא דיווחו על נושא זה לאגף חיסרו מידע חשוב בעניינו.
2. באוגוסט 2006 אימצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה "תכנית-אב לטיפול בפסולת מוצקה בישראל" שהכין המשרד להגנת הסביבה, ובה נקבע מעבר משיטת הטיפול העיקרית בפסולת - הטמנת הפסולת - לשיטת הפרדת הפסולת לצורך מיחזור. עוד נקבע באותה עת כי שיטת ההטמנה היא השיטה האחרונה בסדר העדיפויות לעניין הטיפול באשפה. המועצה הורתה באוגוסט 2006 לערוך שינוי לתכנית מתאר ארצית (להלן - תמ"א 16) באמצעות תכנית מתאר חדשה - תמ"א 16/4, שהוראותיה נועדו להסדיר את הטיפול בפסולת המוצקה ולקדם את הליכי התכנון של אתרי פסולת שנועדו לצורכי מיחזור. במועד הביקורת (מרס 2011) טרם אושרה תמ"א 16/4 למתן תוקף.
המשרד להגנת הסביבה קרא לרשויות המקומיות להכין תכניות אב מקומיות בתחום הפרדת פסולת למיחזור והבטיח מימון לכך. עד תחילת שנת 2011 כרבע מכלל הרשויות המקומיות לא הגישו בקשות לסיוע כספי להכנת תכניות האב.
הביקורת העלתה כי עיריית בני ברק לא הכינה תכנית אב להפרדת פסולת למיחזור, וכן הועלו ליקויים בתכניות האב שהכינו עיריית באר שבע והמועצה המקומית מבשרת ציון.
3. בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, נקבע כי מטמיני האשפה ישלמו היטלים לקרן, וכספי הקרן ישמשו, בין היתר, לפיתוח, להקמה ולייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת. עד סוף 2010 רוב כספי הקרן עדיין לא נוצלו, ונוצר בה עודף תקציבי בסך של 424 מיליון ש"ח.
כרבע מ-254 הרשויות המקומיות שבישראל כלל לא ביקשו מהמשרד להגנת הסביבה סיוע כספי לתכנון תשתיות למיון פסולת למיחזור, להקמתן של תשתיות אלה ולהסברה בנושא. אשר ל-187 הרשויות המקומיות שביקשו סיוע, רק 104 מהן קיבלו בפועל את המימון שאושר להן - כולו או חלקו - בהתאם לפעולות שביצעו.
4. בשנת 2009 הופרדו למיחזור 0.7 מיליון טון פסולת ביתית, ששיעורה היה 14% מכלל האשפה הביתית שיוצרה באותה שנה. כרבע מהרשויות המקומיות לא פעלו כלל למיון פסולת למיחזור, רוב הרשויות המקומיות שפעלו למיחזור לא עמדו בדרישות שנקבעו בתקנות; ושיעור הפסולת שמיחזרו הרשויות האלה בשנת 2009 היה כמחצית מהשיעור שנקבע כיעד עד סוף שנת 2007.
שיעור הפסולת שהפרידה למיחזור כל אחת מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו היה קטן מהנדרש. חלק ניכר מפסולת זו הופרדה באמצעות גורמים פרטיים או בתחנת המעבר, ללא מעורבות הרשות המקומית.
5. נמצא כי עיריות באר שבע ובני ברק לא שיתפו את הציבור בנושא מיחזור הפסולת באמצעות קיום פעולות הסברה בנושא, אף שהדבר חיוני להקמת מערך מיון שישמש למיחזור הפסולת ולטיפול חדשני ויעיל בה.
סיכום והמלצות
הכללת נושא מיחזור הפסולת בחוק עזר היא בראש ובראשונה הצהרה על מדיניות הרשויות המקומיות בדבר מחויבותן לנושא זה והדבר אף נועד להקנות לרשויות כלים חוקיים לביצוע פעילות למיחזור פסולת. ראוי שהרשויות המקומיות יפעלו לקביעת הסדרים לאיסוף ולפינוי של פסולת למיחזור ולעגנם בחוקי העזר שלהן.
תהליכי מיחזור הפסולת נפגעים עקב כך שרשויות מקומיות אינן מגישות בקשות למימון הקמת מערכי הפרדת פסולת למיחזור ועקב כך שהן אינן פועלות להוציא לפועל תכניות להפרדת פסולת שהגישו. על המשרד להגנת הסביבה לבחון מדוע נוצרה תופעה זו ולחפש דרכים למניעתה ולקידום ההקמה של מערכי הפרדת פסולת ברשויות המקומיות כנדרש.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא פעלו כנדרש להפרדת פסולת למיחזור, למיונה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, להפחתת הפסולת המוטמנת ולהגדלת שיעורי הפסולת הממוינת למיחזור כנדרש בדין, ובכך גרמו לפגיעה באיכות הסביבה ולסיכול מדיניות המשרד. על הרשויות המקומיות להיערך כראוי למיון פסולת ולפעול להגדלת שיעור הפסולת הממוינת למיחזור.