דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
הבינה המלאכותית משנה במהירות את אופיו של השירות הציבורי ואת יכולתן של ממשלות לפעול באופן יעיל, מדויק ונגיש יותר. טכנולוגיה זו עשויה לסייע בקיצור זמני טיפול, בשיפור קבלת החלטות, בהנגשת שירותים לציבור, בהפחתת עומסים תפעוליים ובשימוש מושכל יותר במשאבי המדינה. לצד זאת, שילובה במגזר הציבורי מחייב אחריות מיוחדת: שמירה על זכויות הפרט, אבטחת מידע, שקיפות, הוגנות, הסברתיות, בקרה אנושית ומניעת פגיעה באמון הציבור.
ממצאי השאלונים שהתקבלו מ-70 גופים ציבוריים בישראל - משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, יחידות סמך, בתי חולים, עיריות גדולות ועוד - מלמדים כי המגזר הציבורי נמצא בעיצומו של תהליך מעבר חשוב - משלב של מודעות, התנסות ותוכניות ניסיוניות לשלב המחייב הסדרה, תיעדוף, הקמת תשתיות ומדידה. מן הנתונים עולה כי קיימת הכרה ניהולית רחבה בחשיבות הנושא: ב-77% מהגופים ההנהלה מייחסת חשיבות רבה או רבה מאוד לשילוב פתרונות בינה מלאכותית; ב-63% מהגופים קיים גורם מוביל ומרכז בתחום; וב-72% מהגופים כבר מופעלות תוכניות הכשרה לעובדים. כן דווח על 144 פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית ב-47 גופים, מהם 42% תומכים בליבת הפעילות המשרדית ו-34% מיועדים לשיפור השירות לאזרח. נתונים אלה מצביעים על פוטנציאל ממשי לשיפור תפקודו של המגזר הציבורי ועל נכונות גוברת להטמעת כלים חדשניים בעבודת הממשלה.
עם זאת, לצד מגמות חיוביות אלה ממצאי השאלון מצביעים על פערים מערכתיים המחייבים מענה לאומי סדור. רק 18% מהגופים דיווחו כי אימצו אסטרטגיה או מדיניות ארגונית מוגדרת לשילוב בינה מלאכותית; 34% טרם החלו בגיבוש אסטרטגיית נתונים; 41% פועלים ללא מסגרת פורמלית של ממשל נתונים; ול-58% מהגופים לא הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקטים בתחום בשנים שנבחנו. נוסף על כך, 68% מהפרויקטים המדווחים מצויים עדיין בשלבי פיתוח או פיילוט, ורק 32% הוטמעו בפועל. המשמעות היא כי אף שקיימת תנועה חיובית במערכת הציבורית, טרם נוצרה תשתית ממשלתית אחידה, בשלה ורחבה דיה שתאפשר מעבר מהתנסויות נקודתיות להטמעה אפקטיבית, בטוחה ומדידה.
הפערים העיקריים שעלו מן השאלון נוגעים לתשתיות, למשאבים, להון אנושי, לנתונים ולאסדרה. הגופים הצביעו על מגבלות אבטחת מידע כעל החסם המרכזי לאימוץ בינה מלאכותית (65% מהמשיבים ציינו חסם זה); על מגבלות תקציביות (62%); על מחסור בכוח אדם מיומן (51%); ועל אי-מוכנות של הנתונים הארגוניים (47%). בה בעת, רק 60% מהגופים מודדים את התועלות של פרויקטים בתחום, וכ-40% אינם מבצעים תהליך סדור של מדידה והערכת השפעה. בהיעדר מדידה, קשה להבטיח כי פרויקטים אלה אכן מביאים לחיסכון, לשיפור השירות, להפחתת טעויות או להגברת האפקטיביות של פעולת הממשלה.
מנקודת מבט לאומית, אימוץ בינה מלאכותית במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים אינו יכול להישען רק על יוזמות מקומיות, על מוטיבציה ניהולית או על התנסות נקודתית. נדרשת מסגרת ממשלתית כוללת, שתשלב מדיניות אחידה, תקצוב ייעודי, תשתיות נתונים וענן מאובטחות, הכשרות מקצועיות, מנגנוני רכש מותאמים, הנחיות משפטיות ואתיות וכלים למדידת תועלות. מסגרת זו נדרשת במיוחד נוכח העובדה שכ-80% מהגופים הצביעו על תקציב ייעודי כתמיכה הנדרשת ביותר להאצת האימוץ, 62% הצביעו על הצורך בהכשרות, ו-58% על הצורך בהגמשת מנגנוני הרכש.
הטמעה אחראית של בינה מלאכותית עשויה לשמש מנוף מרכזי לשיפור יעילות המגזר הציבורי ולחיזוק השירות לאזרח. ואולם כדי לממש פוטנציאל זה נדרש מעבר מתפיסה של חדשנות טכנולוגית כפרויקט נקודתי לתפיסה של יכולת ממשלתית רוחבית. יכולת זו צריכה להיבנות על נתונים איכותיים, על ממשל נתונים תקין, על אבטחת מידע ופרטיות, על הון אנושי מיומן ועל אחריות ניהולית ברורה.
מסמך זה מתפרסם לצד הדוח הבין-לאומי בנושא ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית, שנערך במסגרת ביקורת מקבילה רב-לאומית בהובלת משרד מבקר המדינה של ישראל. החיבור בין שני המסמכים משקף את הצורך לבחון את הנושא בעת ובעונה אחת בשתי רמות משלימות: הרמה הבין-לאומית, המלמדת על האתגר המשותף למדינות רבות; והרמה הלאומית, המציגה את תמונת המצב של הגופים הציבוריים בישראל ואת הצעדים הנדרשים לשם קידום הטמעה אחראית, יעילה ובטוחה.
על משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לפעול לגיבוש תוכניות יישום סדורות, לקביעת יעדים מדידים, לחיזוק משילות הנתונים, להסרת חסמים תשתיתיים וארגוניים ולהבטחת שימוש מושכל בבינה מלאכותית לטובת הציבור.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
סיוון התשפ"ו, יוני 2026