כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

בבוקר שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, נפתחה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו מרצועת עזה לישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, בד בבד עם שיגור אלפי רקטות. במתקפת הטרור נרצחו ונפלו כ-1,200 אזרחים ישראלים וזרים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה, ונפצעו אלפים. 251 אזרחים וחיילים, ובכלל זה אזרחים זרים, נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה נפתחה מלחמת חרבות ברזל. ב-19.10.25 קבעה הממשלה כי שמה הרשמי של מלחמת חרבות ברזל יהיה "מלחמת התקומה". 

במהלך מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ביצעו המחבלים המרצחים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי זוועה ובהם מעשי טבח המוניים, רצח - ובכלל זה של הורים וילדים אלו בפני אלו, מעשי אונס ואלימות מינית כחלק מדפוס אלימות רחב, אשר כלל גם רצח של קורבנות האונס והאלימות המינית, התעללות, עינויים, פגיעה חמורה בילדים ובקשישים, חטיפת אזרחים וחיילים וחטיפת גופות, שריפת בתים ובכלל זה על יושביהם ומעשי ביזה המוניים. המחבלים המרצחים תיעדו חלק ממעשי ההרג, החטיפה והאלימות, ובכלל זה באמצעות מצלמות גוף וטלפונים ניידים, לרבות אלה של הקורבנות עצמם, והפיצו חומרים המתעדים את מעשי הזוועה ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים. 

שירות בתי הסוהר (שב"ס), הכפוף למשרד לביטחון לאומי (המשרד לבל"ם), הוא ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, והוא אמון על כליאתם של כלל האסירים בישראל. סעיף 76(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (פקודת בתי הסוהר), קובע כי שב"ס "יעסוק בניהול בתי הסוהר, בהבטחת אסירים ובכל הכרוך בכך". 

בראשית אוקטובר 2023, לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל הייתה שרויה במשבר כליאה לאומי ומספר הכלואים בישראל היה כ-16,200, כ-12% יותר מתקן הכליאה, בהם כ-5,200 אסירים ביטחוניים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל גדל מספר האסירים הביטחוניים, ובראשית שנת 2025 היה מספרם כ-10,000 (גידול של כ-92% לעומת אוקטובר 2023); מספרם של כלל האסירים באותו זמן היה כ-23,400. באחריות שב"ס מצויים 30 מתקני כליאה בפריסה ארצית. בתי הסוהר העיקריים שבהם כלואים אסירים ביטחוניים הם אלה: במחוז צפון - כלא גלבוע וכלא מגידו; במחוז מרכז - כלא עופר; ובמחוז דרום - כלא קציעות וכלא גנות. 

על אסירים ביטחוניים הכלואים במתקני שב"ס חלות הוראות דין שונות, בין היתר בהתאם לסיבת כליאתם, למקום תפיסתם ולתשתית הראייתית הקיימת לצורך העמדתם לדין. להלן פירוט סוגי האסירים הביטחוניים: אסירים ביטחוניים שפוטים; עצורים מינהליים שנעצרו בשטחי מדינת ישראל; עצורים מינהליים שנעצרו בשטחי יהודה ושומרון (איו"ש); לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים); ועצורים שמתקיימת בעניינם חקירה פלילית ועומד להיות מוגש נגדם כתב אישום.

בפקודת בתי הסוהר הוגדר "תקן כליאה" כ"סך כל מקומות הכליאה בכלל בתי הסוהר". על פי סעיף 68ב לפקודה. בפברואר 2023 תוקנה הפקודה, ונקבע בה כי תקן הכליאה של שב"ס בכלל בתי הסוהר יכלול 14,500 מקומות כליאה. זהו התקן שהיה בתוקף גם בתקופת הביקורת. 

​בחודשים אוגוסט 2024 - מרץ 2025 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים; בדיקות השלמה בוצעו עד פברואר 2026. בביקורת נבחנו הסוגיות האלה: היערכות שב"ס וצה"ל לכליאת אסירים ביטחוניים במצב מלחמה; דרכי התמודדותו של שב"ס עם פערי הכליאה בעת מלחמת חרבות ברזל; השפעת הגידול במספר הכלואים על יכולת סגל שב"ס למלא את תפקידו; ההשפעות של מצוקת הכליאה על הפעילות לסיכול טרור, בהיבטי חקירות ומעצרים; תגבור שב"ס בכוחות מילואים של צה"ל; והליכי שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים. הביקורת נעשתה במשרד לבל"ם, בשב"ס, בפרקליטות המדינה, בשב"כ ובמטה לביטחון לאומי (מל"ל). השלמת הביקורת נעשתה בצה"ל. יצוין כי הביקורת לא עסקה בכליאה במתקנים שבאחריות צה"ל שבהם כלואים אסירים ביטחוניים. 

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת ולפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

​בבוקר שבעה באוקטובר 2023, שמחת תורה התשפ"ד, נפתחה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. המחבלים המרצחים ביצעו במהלך מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי זוועה ובהם מעשי טבח המוניים, רצח ובכלל זה של הורים וילדים אלו בפני אלו, מעשי אונס ואלימות מינית.

שב"ס הוא ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, והוא אמון על כליאתם של כלל האסירים בישראל. לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל הייתה מדינת ישראל שרויה במשבר כליאה לאומי. החל בשבעה באוקטובר נתפסו ונכלאו במתקני שב"ס מחבלים רבים שהיו מעורבים במתקפת הטרור ובלחימה ברצועת עזה. עקב ההיערכות הלא מספקת של המשרד לבל"ם ושב"ס ליצירת מקומות כליאה בשעת חירום, חסרו במועד סיום הביקורת כ-3,500 מקומות לכליאתם של האסירים הביטחוניים שנתפסו במהלך המלחמה. זאת ועוד, לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד אוקטובר 2024 צה"ל לא הכין אומדן של היקף המעצרים הצפויים להתבצע בעת הפעלת תוכניותיו המבצעיות, ולמותר לציין כי הוא לא שיקף עד אז אומדן כזה לפני שב"ס. לפי עמדת שב"ס, היעדר האומדן הקשה עליו לקלוט אסירים ביטחוניים בהיקפים גדולים במהלך מלחמת חרבות ברזל. מצוקת הכליאה במתקני שב"ס פגעה גם ביכולת שב"כ לבצע מעצרים וחקירות בהתאם לצרכיו המבצעיים.

צה"ל, שבמתקנים שבאחריותו היו כלואים בפברואר 2025, במהלך מלחמת חרבות ברזל, כ-2,400 אסירים ביטחוניים, לא התכונן לפני פרוץ המלחמה למצב שבו הוא יידרש להקים בעצמו מתקני כליאה לתקופה ארוכת טווח ואף לא שמר על כשירות מבצעית בנושא זה. זאת אף שהוראות אמ"ץ מביאות בחשבון מקרה כזה ומאפשרות זאת.

בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן הכליאה של צה"ל "שדה תימן", שב"כ "נרתם לבקשת המל״ל [ו]בחן חלופות, בראי הסיכון הביטחוני", ובהתאם לכך גיבש המלצה לשחרור מספר לב"חים ממתקן הכליאה. ב-1.7.24 שחרר צה"ל, בהתאם להמלצת שב"כ, 19 מהם, ובהם מנהל בית החולים שיפא. קודם לשחרורם של הלב"חים, גורם מסוים בשב"כ ציין, כי הרשימה כוללת "אנשים מהם נשקף סיכון". כמו כן יודגש כי צה"ל, בתגובתו על טיוטת דוח הביקורת, ציין כי "שוחררו ל[רצועת עזה] מעורבים בפעילות טרור העומדים בקריטריונים של חוק הלב"חים", כלומר שוחררו מי שעל פי התבחינים שבחוק הלב"חים לא היו אמורים להשתחרר, משום שהיה יסוד סביר להניח כי הם לוחמים בלתי חוקיים ששחרורם יפגע בביטחון המדינה. אף שהיה יסוד סביר להניח כי שחרור הלב"חים יפגע בביטחון המדינה, הם שוחררו ללא עדכון רה"ם וקבלת אישורו. 

למחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר של שב"ס השפעות רבות וניכרות, לא רק על מרחב המחיה של האסירים, אלא גם על מרכיבי הביטחון הלאומי, ובייחוד בתקופות מלחמה שבהן מספר הכלואים גדל במידה ניכרת. על הממשלה לראות בהגדלת מספר מקומות הכליאה לאסירים המוחזקים בידי שב"ס - פרויקט לאומי ולהתגייס לסייע לשב"ס ביישומו. ראוי שהליכי התכנון וההיערכות לגיבוש המענה בתחום תשתיות הכליאה במדינה ייעשו על ידי שב"ס, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, הן לצורך השלמת פערי התשתית, הן נוכח מגמת הגידול במספר הכלואים, הן כדי לתת מענה על הגידול במספר הכלואים בתרחישי מלחמה והן כדי לתת מענה על מצוקת מרחב המחיה של הכלואים. נכון לפברואר 2026 עדיין לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שחשוד שביצע פשעים חמורים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. זאת למרות מעשי הזוועה הקשים שביצעו המחבלים. הרקע לכך היה החלטה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים שלא לקדם את העמדתם לדין של המחבלים בעת שבה חטופים מוחזקים ברצועת עזה, נוכח החשש כי הדבר עלול היה לסכן את שלום החטופים שהוחזקו עד אוקטובר 2025 ברצועת עזה.

מנתונים עדכניים שמסרו היועצת המשפטית לממשלה וסגן רה"ם ושר המשפטים עולה כי נכון לפברואר 2026, מספר המחבלים שצפוי כי יגובשו כתבי אישום בעניינם הוא כמה מאות. מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו פשעים חמורים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח הנורא שהתרחש בעוטף עזה ויהיה סגירת מעגל עבור הקורבנות ועבור בני משפחותיהם שחוו ועדיין חווים סבל קשה מנשוא. כמו כן, הרשעה בדין תשמש אמצעי להרתעת אלו שיתכננו לבצע מעשי זוועה דומים בעתיד ותעביר מסר ברור שמעשי האלימות לא יישארו ללא מענה ושהאשמים יישאו באחריות למעשיהם.

נוסף על כך, הליך משפטי סדור ישמש כלי לתיעוד רשמי, מפורט ונצחי של הזוועות שהתרחשו, וכן ישמש כלי חשוב להנצחת זכרם של הקורבנות. זאת ועוד, העמדת המחבלים לדין בהליך שקוף וסדור תהיה הוכחה משפטית ברורה, כלפי כל אומות העולם, לגבי כל שהתרחש בשבעה באוקטובר ולגבי קיומו של משפט צדק בישראל. התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם.