דוח זה הוא הדוח השלישי של מבקר המדינה העוסק בפעולות הממשלה בקשר למשבר האקלים. הדוח הראשון "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים" פורסם בשנת 2021 כדוח ביקורת מיוחד (הדוח הראשון), והדוח השני משנת 2024 פורסם כביקורת מעקב מורחבת על יישום המלצות הדוח הראשון (ביקורת המעקב הראשונה [2024]) (הדוחות הקודמים). שני הדוחות הקודמים הניחו לפני מקבלי ההחלטות תמונה מפורטת של הפערים ושל החסמים והתריעו בפניהם שההתנהלות הממשלתית בישראל בנוגע למשבר האקלים - לרבות תהליכי קבלת ההחלטות, קביעת סדרי העדיפויות וניהול הסיכונים - אינה עולה בקנה אחד עם הסיכונים הנשקפים משינויי האקלים למדינה, לחברה ולפרט. הדוחות הקודמים הדגישו כי משבר האקלים כבר כאן, אך יש ביכולתנו עוד לפעול ולהיערך אליו כדי לצמצם את הסיכונים ואת הנזקים.
נוכח החשיבות שמייחס מבקר המדינה להגברת הקשב והעשייה הנדרשים מצידה של הממשלה בנושא, ובהתחשב בעיתוי המאפשר עדיין היערכות מונעת או לכל הפחות צמצום נזקים, החליט מבקר המדינה לבצע מעקב נוסף וממוקד. מטרתו - לבחון את ההתקדמות שחלה בטיפול הממשלתי בעיקרי הכשלים שיוצגו להלן כמחוללי שינוי, בראייה מערכתית וכוללת.
לצד המערכה המתמשכת מאז 7.10.23 המחייבת מענה כלל-ממשלתי בהיבטים רבים, קיימת חשיבות לכך שהממשלה תיתן דעתה, גם במצבי חירום, על הסיכונים הרובצים לפתחנו בהיבטי סביבה ואקלים. לסיכונים אלה השלכות ארוכות טווח על מדינת ישראל, והם אינם נסוגים בשל מצב החירום. יתרה מכך - בהיבטי שוק האנרגיה, שני המבצעים האחרונים - עם כלביא ושאגת הארי - מחדדים את ההשפעות שיש למצבי חירום מלחמתיים על שוק האנרגיה ואת החשיבות שבקידום תהליכי העבודה למיצוי מקורות חלופיים לאנרגיה מתחדשת. מקורות אלה חיוניים לקיימות שלנו ולביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. הדברים אינם סותרים אלא משלימים זה את זה.
הפרת האיזון העולמי שבין האדם לסביבה ולטבע, הנגרמת כתוצאה מהמחולל העיקרי לשינויי האקלים - פליטות גזי חממה (גז"ח) - מתרחשת זה שנים, והיא עלולה להביא לשינויים מרחיקי לכת המסכנים את החיים על פני כדור הארץ כבר עתה וגם בעתיד. בכל הנוגע לעתיד - בדוח הסיכונים של הפורום הכלכלי-עולמי לשנת 2025 הוצגה החומרה הנשקפת משינויי האקלים, והאיומים הנשקפים מהם דורגו ברמות הסיכון הגבוהות ביותר לעשור הקרוב; ובכל הנוגע לסיכונים כיום - חומרתם באה לידי ביטוי באופן מובהק בשנים האחרונות - על פי הערכה של הבנק העולמי מאוקטובר 2024, בשנת 2021 לבדה היו 1.2 מיליארד בני אדם חשופים בסיכון גבוה לאחד מהסיכונים הקשורים לשינויי אקלים (גלי חום, בצורות, שיטפונות וסופות ציקלון). סוכנות הסביבה האירופית (ה-EEA) מצאה כי הנזקים הכלכליים המצטברים מאירועי מזג אוויר קיצון (בעיקר שיטפונות, סערות, גלי חום, בצורות ושריפות) בשנים 1980 עד 2024 נאמדו ב-822 מיליארד אירו; יצוין שכרבע מהסכום (208 מיליארד אירו) מקורו באירועים שהתרחשו בחמש השנים האחרונות (2020 - 2024).
ישראל ממוקמת באזור המכונה "אזור מוקדה" (Hot Spot) - אזור שבו קצב השינויים האקלימיים ועוצמתם גבוהים ביחס למרבית האזורים בכדור הארץ; בשל כך המדינה חשופה לסיכונים משמעותיים יותר. המגמות האקלימיות שכבר משפיעות על ישראל צפויות להתגבר גם בעשורים הקרובים, ועל פי התחזיות - שינויי האקלים יביאו להיווצרות סביבה אקלימית שונה מזו המוכרת לנו היום. המגמות העיקריות החזויות בישראל עד סוף המאה הנוכחית (שנת 2100) הן ארבע - חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר (עליית פני הים). מגמות אלה כבר מורגשות בישראל - בשנת 2025 לבדה התרחשו בישראל כמה אירועי מזג אוויר קיצוני שכל אחד הוא בעל השפעה שלילית ניכרת על מערכי החיים - נמדדו שיאי קור והתרחשו כמה אירועים של עוצמות גשם עז שגרם לשיטפונות ולהצפות; זאת לצד גלי חום כבד ושיאי טמפרטורה, שסייעו להתפתחות שריפת הענק באפריל (יום העצמאות) באזורי השפלה והרי ירושלים.
רבים מהסיכונים הנשקפים משינויי האקלים זוהו בשנים 2023 - 2025 על ידי משרדי הממשלה כאיום שיש להיערך אליו ושמשפיע על תחומי אחריותם; והסיכונים המרכזיים לפי הַערכות משרדי הממשלה הם בעיקר התגברות של אירועי אקלים קיצוניים שעלולים להביא לשיבושים קריטיים באספקת אנרגיה ומים (שמהווים "מכפילי נזק" בעלי השפעה רוחבית על כלל המערכות); לפגיעה בתשתיות (לרבות תשתיות תחבורה), שקריסתן עלולה לגרום לשיבוש תפקודי רחב; לסיכונים לבריאות הציבור; לפגיעה בייצור החקלאי ובשרשרת אספקת המזון; ואף לאי-יציבות אזורית.
המשך קריאה בקובץ המצורף
הביקורת הקודמת:
מבקר המדינה, דוח מיוחד - פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - ביקורת מעקב מורחבת (מרץ, 2024)
מבקר המדינה, דוח מיוחד - פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים (אוקטובר 2021)