פרקליטות המדינה על מחוזותיה ועל מחלקותיה פועלת במסגרת משרד המשפטים (להלן - הפרקליטות) ומשמשת זרוע במערך אכיפת החוק והלחימה בפשיעה במדינת ישראל. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה, האחראי מהבחינה הניהולית והמקצועית לכל עבודת הפרקליטות. כפופים לו פרקליטי המחוזות, האחראים מהבחינה הניהולית והמקצועית לפרקליטויות המחוזות. כל תיק הנחקר במשטרה אשר עוסק בעברה שהיא פשע והחקירה בעניינו הושלמה מועבר לפרקליט המחוז שבתחום שיפוטו נעשתה העברה. לפרקליט הסמכות להחליט אם להגיש כתב אישום אם לאו. המשטרה מעבירה לפרקליטויות המחוזות תיקים שחקרה (להלן - תיקי חקירה) והפרקליטות פותחת תיקים פליליים בעניינם: חלקם נסגרים בעילות שונות בלא שהוגשו כתבי אישום; בחלק מהתיקים מוגשים כתבי אישום נגד המעורבים; ושאר התיקים נותרים פתוחים עד שתתקבל הכרעה לגביהם (להלן - תיקים פתוחים). תיקים פתוחים אלה כוללים, בין היתר, תיקים הממתינים לבירור דין (להלן - מב"ד ), שטרם הוחלט אם יוגש כתב אישום נגד המעורבים בהם ושמא התיקים ייסגרו.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2007 עד ספטמבר 2008 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הפרקליטות בתיקי מב"ד בתחום הפלילי אשר טרם התקבלו החלטות בענייניהם במועד הביקורת. הבדיקה התמקדה בפרקליטות הפלילית במחוזות דרום, ירושלים וחיפה. השלמות נעשו עד אפריל 2010
עיקרי הממצאים
בפרק הזמן שבין ינואר 2004 לספטמבר 2008 שלחה המשטרה לפרקליטויות המחוזות כ-192,000 תיקי חקירה, ונפתחו בעניינם כ-142,000 תיקי פרקליטות פליליים . לפי הנתונים המעודכנים לספטמבר 2008, כ-113,000 מתיקי הפרקליטות שנפתחו נסגרו בלא שהוגשו כתבי אישום; בכ-17,000 מהם הוגש כתב אישום נגד המעורבים, וכ-12,000 תיקים נותרו פתוחים בלי שהתקבלו החלטות בענייניהם; מהם כ-8,000 תיקי מב"ד.
בסוף שנת 2004 הכינה הפרקליטות "תכנית לחיסול מב"דים" (להלן - תל"ם) שהצטברו בפרקליטויות המחוזות. התכנית הוגדרה תכנית חירום שמטרותיה לסיים את הטיפול בתיקים בתוך שנתיים ולמנוע הצטברות דומה בעתיד. במסגרת תקני הפרקליטות הוקצו משרות נוספות של פרקליטים כדי לקדם את ביצוע תל"ם ואף על פי כן גדל מספר תיקי מב"ד בפרקליטויות הפליליות מכ-7,300 בדצמבר 2004 לכ-8,000 בספטמבר 2008, מהם יותר מ-500 תיקים שהמתינו למעלה משלוש שנים ויותר מ-700 תיקים אחרים שהמתינו כשנתיים. בכך לא השיגה הפרקליטות את המטרות שהוגדרו בתל"ם.
אשר ל-207 תיקי מב"ד שנפתחו לפני שנת 2006 ונבדקו על ידי משרד מבקר המדינה, נמצא כי 79% מהם לא טופלו תקופה ממושכת ולא התקבלו בענייניהם החלטות. תיקים שעסקו בעברות כגון רצח, הריגה, אלימות במשפחה, עברות מין, הונאה, מרמה והפרת אמונים לא הופנו לפרקליטים ולא נעשתה לגביהם שום פעולה או שהם המתינו להתערבות גורם נוסף. תיקים אחרים הועברו בין פרקליטים. רק 21% מהתיקים טופלו באופן כלשהו. נמצאו תיקים שההחלטה לסגרם הושפעה, בין היתר, מהעובדה שחלף זמן רב ממועד פתיחת התיק בפרקליטות ועד מועד קבלת ההחלטה.
היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו משנת 2002 לא אכפו את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (להלן - היועמ"ש לממשלה) ולא דרשו, למרות האמור בהנחיות, דיווח פרטני מפרקליט המדינה על תיקים שלא הוגשו נגד המעורבים בעניינם כתבי אישום. פרקליטי המדינה לא אכפו את ההנחיה ולפיה בדיווחם של פרקליטי המחוז עליהם לציין את המועד שבו קיבלה הפרקליטות את התיק, את הטעם לעיכוב ואת המועד המשוער להגשת כתב האישום.
הפרקליטות לא עמדה על כך שתיושם ההנחיה בדבר רישום אחיד של התיקים במערכת הממוחשבת. לפיכך מאגר הנתונים הממוחשב לא שיקף את מספר התיקים הנכון ואת מעמדם בכל רגע נתון. על כן נפגמה יכולתם של הדרגים הניהוליים לקבל החלטות.
הפרקליטות לא קיימה מעקב ובקרה שוטפים בנושא ביצוע תל"ם, לא בדקה בכמה מתיקי מב"ד הסתיים הטיפול בכל אחת מאבני הדרך שנקבעו ולא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו.
על פי הנחיות היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה יש לתת עדיפות לתיקים העוסקים בחשודים שהם נבחרי ציבור. נמצאו תיקים שהמתינו שנתיים ושלוש שנים לקבלת החלטה, אף שהומלץ להעמיד לדין את מבצעי העברות שבהם עסק התיק או לסגור את התיקים.
סיכום והמלצות
הפרקליטות לא השיגה את המטרות שקבעה לעניין תל"ם. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי בטיפול הפרקליטות בתיקי מב"ד פליליים. בכך נגרמו עיכוב דין ועינוי דין - הן כלפי החשוד בביצוע עברה והן כלפי הקרבן הממתין לעשיית צדק. יתרה מזו, עלול להיווצר מצב שבו אחד השיקולים בעת קבלת החלטה לגבי תיק יהיה משך הזמן שחלף מאז פתיחתו, והדבר יגרום לעיוות דין ולבזבוז משאבים.
לדעת משרד מבקר המדינה השיהוי נגרם בין היתר בגלל ליקויים בסדרי הדיווח, המעקב, הפיקוח והבקרה של הפרקליטות.
ראוי שהפרקליטות תטמיע ותיישם, ללא דיחוי, את הנחיות היועמ"ש לממשלה ואת הנחיות פרקליט המדינה בנושאים שנבדקו, לרבות ההנחיות בדבר חובת הדיווח לבעלי התפקידים השונים ובדבר החובה לנמק את הסיבה לעיכוב הטיפול בתיקים.
לדעת משרד מבקר המדינה תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה יחזק את פרקליטות המדינה ואת אמון הציבור בה, יגביר את כושר ההרתעה שלה ויאפשר לה לעמוד במטלות שנכונו לה בהיותה גורם מרכזי במערך אכיפת החוק והלחימה בפשיעה במדינת ישראל.