ב-22.10.13 התקיימו בחירות ב-191 רשויות מקומיות. ב-38 רשויות מקומיות שלא נבחר בהן ראש רשות באותו מועד, התקיימו בחירות חוזרות ב-5.11.13.
17 מבין הרשויות המקומיות האמורות הינן רשויות מקומיות ביהודה ובשומרון . הבחירות בהן התקיימו בהתאם לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שבו אומצו, בין היתר, הוראות חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, בשינויים המחויבים.
ב-27.11.13 הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים שני ערעורים על תוצאות הבחירות בעיר בית שמש, וב-26.12.13 החליט בית המשפט על ביטול הבחירות שנערכו בעיר והורה על עריכת בחירות חוזרות לראשות העירייה ולמועצת העירייה לפי סעיף 73 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות). ב-11.2.14 קבע בית המשפט העליון כי אין עילה למתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה.
ב-11.2.14 התקבלה החלטתו של בית משפט העליון לגבי שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים באשר להחלטות שהתקבלו בוועדות הקלפי ובוועדת הבחירות של העיר נצרת בנושא פסילת קולות של מצביעים במסגרת הבחירות לראשות העירייה. בהחלטתו, הורה בית משפט העליון על עריכת בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת לפי סעיף 73(א) לחוק הבחירות.
לאור האמור, דוח זה אינו עוסק בתוצאות ביקורת חשבונות הסיעות שהשתתפו בבחירות החדשות שהתקיימו ב-11.3.14 בבית שמש, ובביקורת על חשבונות המועמדים לראש הרשות המקומית נצרת בבחירות החדשות שהתקיימו ב-11.3.14.
בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק) הוסדר המימון הממלכתי למשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות שעליהן נמנות: סיעות, רשימות, סיעות בת ורשימות בת של סיעות אם וכן רשימות מועמדים משותפות.
בסעיף 1 לחוק הן מוגדרות, כלהלן:
"סיעה" - סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות;
"רשימה" - רשימת מועמדים בבחירות למועצת עירייה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה;
בדוח זה יכונו סיעות ורשימות כהגדרתן לעיל - סיעות מקומיות.
"סיעת אם" - כל אחת מאלה:
1. סיעה מסיעות הכנסת המתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות;
2. מפלגה - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הבחירות, דהיינו מפלגה אשר רואים אותה לעניין סעיף 12(א) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 כסיעה נפרדת ויש לה לפחות נציג אחד בכנסת.
"סיעת בת" - סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת;
"רשימת בת" - רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית שבה אין לסיעת האם סיעת בת;
בדוח זה יכונו סיעות בת ורשימות בת כהגדרתן לעיל - סיעות בת.
החוק מתייחס בסעיף 8 גם ל"רשימת מועמדים משותפת" שהיא רשימת מועמדים שהוגשה לפי סעיף 35 לחוק הבחירות על ידי שניים או יותר מהגופים הבאים: מפלגה, סיעה של הכנסת או סיעה של המועצה היוצאת (להלן - רשימה משותפת).
על פי הוראות החוק, סיעות אם ורשימות משותפות זכאיות למימון ממלכתי בהתקיים תנאים הכלולים בו. במקביל להסדרת המימון הממלכתי מוטלות עליהן הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן.
על פי סעיף 30(א) לחוק, על מבקר המדינה לקבוע הנחיות לסיעות ולרשימות המשותפות בדבר הדרך לניהול חשבונותיהן ועל פי סעיף 21(ג) לחוק עליהן לנהל את חשבונותיהן לפי ההנחיות האמורות ולרשום בהן את כל הכנסותיהן והוצאותיהן. מערכות החשבונות של הסיעות והרשימות המשותפות עומדות לפי סעיף 21(ד) לחוק לביקורת מבקר המדינה. בתוקף סמכותו, קבע מבקר המדינה את הנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע"ג-2013 (להלן - ההנחיות).
בחוק נקבע, כי על הסיעות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. לאור ההנחיות הוטל על כל סיעת אם להגיש למבקר המדינה דוח כספי ביחס לכל אחת מסיעות הבת שלה וכן דוח כספי אחוד בו יכללו ההכנסות וההוצאות של כל סיעות הבת שלה ושל סיעת האם עצמה.
לפי סעיף 22(א) לחוק "לא יאוחר מתום שלושה חדשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה... למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דוח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדוח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן." המועד האחרון למסירת החשבונות והדוחות הכספיים לבחירות הנדונות היה 22.1.14, ולכל מי שהשתתף בבחירות חוזרות - 5.2.14.
לפי סעיף 23(א) לחוק על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מתום שמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות שהשתתפו בבחירות. המועד האחרון למסירת הדוח הנוגע לבחירות הנדונות היה 5.7.14.
לפי סעיף 23(ב) לחוק ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון הכספי.
כתשעה חודשים לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו הבחירות לכנסת התשע עשרה. סמיכות המועדים הטילה מעמסה כבדה על סיעות האם שהתמודדו בבחירות האמורות לכנסת ורבות מהן פנו למשרדי בבקשה להגיש באיחור את חשבונותיהן והדוחות הכספיים שלהן בקשר להשתתפותן בבחירות המקומיות. נוכח בקשותיהן של סיעות האם, אישרה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לבקשתי, בתוקף סמכותה, כי דוח מבקר המדינה בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של סיעות האם וסיעות הבת יוגש עד ליום 25.11.14.
בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק; ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
דוח זה עוסק בתוצאות ביקורת החשבונות לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013, שתחילתה ב-18.8.13 וסופה ביום הבחירות, 22.10.13 (להלן - תקופת הבחירות) - של חשבונות סיעות האם, שבהם כלולים חשבונות של סיעות הבת ורשימות הבת שלהן ושל חשבונות רשימות מועמדים משותפות שכל מגישותיהן היו סיעות אם.
להלן שמות 17 סיעות האם שהשתתפו בבחירות:
1. אגודת החרדים - דגל התורה (להלן - דגל התורה);
2. אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת (להלן - אגודת ישראל);
3. אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי - בל"ד (להלן - בל"ד);
4. הבית היהודי - מפד"ל החדשה (להלן - הבית היהודי);
5. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד);
6. התנועה בראשות ציפי לבני (להלן - התנועה);
7. התנועה הערבית להתחדשות (תע"ל) (להלן - תע"ל);
8. חד"ש - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים (להלן - חד"ש);
9. ישראל ביתנו;
10. יש עתיד בראשות יאיר לפיד (להלן - יש עתיד);
11. מד"ע - המפלגה הדמוקרטית הערבית (להלן - מד"ע);
12. מל"ע - מפלגה לאומית ערבית (להלן - מל"ע);
13. מפלגת העבודה הישראלית (להלן - העבודה);
14. מרצ-יחד (להלן - מרצ);
15. רשימת האיחוד הערבי (להלן - האיחוד הערבי);
16. ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה (להלן - ש"ס);
17. תקומה.
לגבי 10 סיעות האם המפורטות להלן ניתן דוח חיובי על תוצאות ביקורת חשבונותיהן לתקופת הבחירות: דגל התורה, אגודת ישראל, תע"ל, חד"ש, מד"ע, מל"ע, מרצ, האיחוד הערבי, ש"ס ותקומה.
הדוח על תוצאות ביקורת חשבונותיהן של שבע סיעות האם, המפורטות להלן, לא היה חיובי: בל"ד, הבית היהודי, הליכוד, התנועה, ישראל ביתנו, יש עתיד והעבודה.
עיקרי הממצאים
תוצאות ביקורת החשבונות של סיעות האם נקבעו על פי הדוחות הכספיים שהן מסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שנמסרו במצורף לדוחות הכספיים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; ותצהירים של נציגי הסיעות שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הכנסות
על פי דיווחי הסיעות הסתכמו הכנסותיהן למימון מערכת הבחירות ברשויות המקומיות בכ-97 מיליון ש"ח מהן כ-91 מיליון ש"ח ממימון ממלכתי וכ-4 מיליון ש"ח מתרומות. בתקופת הבחירות החוזרות הסתכמו הכנסותיהן בכ-284 אלף ש"ח מהן 263 אלף ש"ח מימון ממלכתי ו21 אלף ש"ח תרומות.
סעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק המימון) קובע סייגים לקבלת תרומות בידי סיעות אם.
הכנסותיהן של 12 סיעות היו בגבולות שנקבעו בחוק. לגבי ארבע סיעות אם שלא כללו בחשבונותיהן את מלוא הוצאות הבחירות שלהן, לא ניתן היה לקבוע אם הכנסותיהן היו בגבולות שנקבעו בחוק; סיעת אם אחת קבלה מאות תרומות במזומן מבלי שניתן היה לבחון ולאמת, בדרכי ביקורת מקובלות, את זהות נותני התרומות ולכן לא ניתן היה לקבוע אם הכנסותיה של סיעה זו היו בגבולות שנקבעו בחוק (ראו להלן פירוט בפרק נושאים עקרוניים תחת הכותרת "תרומות שהתקבלו במזומן") .
הוצאות
על פי דיווחי סיעות האם הסתכמו הוצאותיהן במערכת הבחירות בכ-134 מיליון ש"ח ובמערכת הבחירות החוזרות ב-356 אלף ש"ח.
החוק קובע תקרה להוצאותיהן של סיעות האם לפי נוסחאות המפורטות בו. ככלל, תקרת ההוצאות של סיעת האם מחושבת על בסיס המימון המגיע לה על פי תוצאות הבחירות בלבד.
הוצאותיהן של 15 מסיעות האם היו במסגרת תקרת ההוצאות שחושבה על פי הוראות סעיף 26(ז) לחוק. הוצאותיהן של שתי סיעות אם חרגו מתקרת ההוצאות.
קיומן של הנחיות מבקר המדינה
כאמור, לפי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות. שש סיעות אם לא קיימו חלק מההנחיות. הדבר התבטא בעיקר בכך שלא כל ההוצאות וההכנסות בגין מערכת הבחירות נכללו בחשבונות; הועלו מקרים שלא נשמרו אסמכתאות הולמות בגין ההוצאות שהוצאו; הופקדו תרומות בבנק באיחור רב; והתקבלו תרומות במזומן בסכומים העולים על 500 ש"ח ללא שצורפו אליהן תצהירים כנדרש.
נושאים בעלי היבטים עקרוניים
בדיקת חשבונותיהן של הסיעות העלתה כמה נושאים עקרוניים, עליהם מצאתי לנכון להרחיב את הדיבור.
תרומות במזומן
סעיף 16(ג) לחוק קובע כי על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות חוק המימון. סעיף 8 לחוק המימון קובע - "לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה שלא מתאגיד כאמור ... בסכום או בסכומים העולים על 1,000 שקלים חדשים לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. לעניין שנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת או בחירות לכלל הרשויות המקומיות יבוא סכום 2,300 שקלים חדשים במקום הסכום האמור...". עוד קובע הסעיף כי "לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים במישרין או בעקיפין תרומות אלא מבוחר כמשמעותו בחוק הבחירות".
בשונה מחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המפלגות) אשר אוסר על מועמדים בבחירות מקדימות לקבל תרומה במזומן שסכומה עולה על 200 ש"ח, אין בחוק או בחוק המימון איסור או מגבלה המתייחסים לאפשרות שסיעת אם תקבל תרומות במזומן.
סעיף 11(ח) להנחיות קובע כי "...לא תתקבל תרומה במזומן ששוויה עולה על 500 שקלים חדשים אלא אם כן בעת מתן התרומה יצהיר התורם, לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, כי התרומה ניתנת מכספו...". נוסח התצהיר הנדרש נקבע בנספח להנחיות.
סעיף 10 להנחיות קובע כי תרומה במזומן תופקד בחשבון הבנק של הסיעה עם קבלתה ולא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום קבלתה.
הביקורת העלתה כי אחת מסיעות האם קיבלה 348 תרומות במזומן בסך מצטבר של כ-713,500 ש"ח. לקבלה שהופקה לגבי כל אחת מהתרומות צורפה הצהרת התורם כי התרומה נעשתה מכספו. על אף שסכום כל אחת מהתרומות היה למעלה מ-500 ש"ח, לא צורף לגבי אף אחת מהתרומות, כמתחייב מההנחיות, תצהיר על-פי פקודת הראיות חתום בפני עו"ד או גורם מוסמך אחר לפי חוק, המאשר כי בדק את פרטי המצהיר והזהירו בדבר העונשים הצפויים לו אם יצהיר תצהיר שקר.
זאת ועוד, לפי הדיווח של אותה סיעה, התרומות במזומן לא הופקדו בחשבון הבנק שלה בסמוך לאחר קבלתן כנדרש, אלא בארבע הפקדות מרוכזות, במועדים מאוחרים משמעותית ממועד קבלתן, וללא פירוט אלו תרומות נכללו בכל אחת מההפקדות. משלא הוגשו תצהירים ביחס למאות התרומות במזומן, לא ניתן היה בדרכי ביקורת מקובלות לאמת את זהות התורמים ולוודא כי הכספים שהופקדו לבסוף בחשבון הבנק של הסיעה עומדים במגבלות הקבועות לגבי תרומות בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק המימון. לפיכך קבעתי כי הדוח על חשבונותיה של סיעה זו אינו חיובי.
סיעת אם אחרת אשר קיבלה תרומות במזומן מתורמים ולא כללה את חלקן בדוחות הכספיים שלה הודיעה למשרדי כי תרומות בסך מצטבר של כ-9,600 ש"ח אבדו טרם הפקדתן. הסיעה התחייבה בפני כי התרומות האמורות יוחזרו לתורמים ובכוונתי לבדוק זאת בדוח הבא על חשבונותיה.
כאמור החוק אינו אוסר על קבלת תרומות במזומן, על אף הקושי האינהרנטי - הן של הסיעה בזמן אמת והן של הביקורת לאחר מכן - לוודא כי תרומות כאלו ומקורותיהן עומדים במגבלות החוק וכי כספי המזומן אכן יגיעו לבסוף לסיעה, ישמשו למטרות לשמן נתרמו וישתקפו כיאות בחשבונותיה. ההנחיות הנוגעות לתרומות במזומן נועדו להתגבר ככל הניתן על הקשיים האלה ולמזער את הסכנות הכרוכות בעצם קבלת כספים במזומן.
לפי ההנחיות, כאשר סכום תרומה במזומן עולה על 500 ש"ח, אין די בחתימת התורמים על הצהרה בחלק התחתון של הקבלה כי התרומה נעשתה מכספם כמתואר ונדרש כי הצהרה זו תיעשה בפני עו"ד או גורם אחר שהוסמך לכך, ותאושר לאחר שזהות התורם אומתה, ולאחר שהתורם הוזהר כי עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. הדרישה להגשת תצהירים דווקא, נועדה לא רק לאמת את זהותם של אלה המוסרים את כספי המזומן לסיעה, אלא גם ובעיקר למזער את האפשרות של טשטוש מקור הכספים ולמנוע ניצול לרעה של הוראות החוק, המאפשרות כאמור קבלת תרומות במזומן. זאת ועוד, הגשת תצהיר שקר מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולפיכך לחתימה על תצהיר קיימת משמעות משפטית, גם בפן הפלילי. בהקשר זה יש להזכיר גם את הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
באשר לחיוב הפקדת התרומות במזומן בחשבון הבנק בתוך שלושה ימי עבודה, הרי שהנחייה זו נועדה להתמודד בעיקר עם הקושי לוודא כי תרומות הניתנות במזומן אכן יגיעו לקופת הסיעה וישמשו אותה למטרה לשמה ניתנו, תוך עמידה במגבלות ובתקרות הרלוונטיות הקבועות בחוק. הקפדה על הפקדת מזומנים בסמוך לקבלתם ודיווח באופן שוטף ומדויק על קבלת הכספים והוצאתם, עשויה להתגבר על הקשיים האמורים ולשפר את יכולת הפיקוח והבקרה על תרומות במזומן, הן מצד הסיעה והן מצד ביקורת המדינה.
נוכח הקושי לזהות את מקור התרומות הניתנות במזומן ועל מנת למנוע אפשרות לעקיפת המגבלות הקבועות בחוק לעניין זהות התורם ומקור התרומות, סכומן והוצאתן, אני קורא למחוקק לשקול לתקן את הוראות החוק כך שיוגבל סכום התרומה אותו רשאית סיעה לקבל במזומן, וזאת בדומה לחוק המפלגות.
רשימות מועמדים משותפות
תיקון 10 לחוק אשר נכנס לתקפו בשנת 2012 הסדיר את אופן ההתמודדות בבחירות במסגרת "רשימת מועמדים משותפת" (להלן - רשימה משותפת). על פי הוראות סעיף 8 לחוק, יכולות שתי סיעות, או יותר, להתמודד בבחירות במסגרת רשימה משותפת. סיעה שהיא חלק מרשימה משותפת מכונה "סיעה משתתפת". סעיף 8א לחוק קובע כי סיעות משתתפות צריכות לקבוע מראש, ולהודיע למשרד הפנים ולמבקר המדינה, את יחסי החלוקה ביניהן בנושאים הבאים: חלקה של כל סיעה משתתפת בסכום המימון הממלכתי המגיע לרשימה המשותפת; חלקה של כל סיעה משתתפת בסכום ההוצאות המותר לרשימה המשותפת; חלקה של כל סיעה משתתפת בהוצאות שלא ניתן ליחסן לאף אחת מהסיעות המשתתפות. סעיף 8(ב) לחוק קובע : "לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40".
על פי הוראות החוק, כל אחת מהסיעות המשתתפות, לרבות סיעה שהיא סיעת אם, אחראית לניהול חשבונותיה ולהגשת דוח כספי נפרד למבקר המדינה.
כאמור מבקר המדינה פרסם ביולי 2013 הנחיות מעודכנות, אשר כוללות הוראות באשר לאופן ניהול חשבונותיהן של רשימות משותפות. בהנחיות אלה נקבעו, בין היתר, החובה להגיש למבקר המדינה הודעה בדבר יחסי החלוקה, חובת ניהול חשבונות של כל סיעה משתתפת בנפרד, חובת פתיחת חשבון בנק שיוחד לבחירות על שם כל סיעה משתתפת, חובת כל סיעה משתתפת בשמירת אסמכתאות להוצאותיה וחובת הגשת דוח כספי נפרד למבקר המדינה.
סעיף 15 לחוק קובע כיצד תחושב תקרת ההוצאות לרשימת מועמדים משותפת שלפחות אחת מהסיעות המשתתפות בה אינה סיעת אם. ואולם לפי החוק, כאשר כל הסיעות המשתתפות ברשימה משותפת הינן סיעות אם, תחושב תקרת ההוצאות לפי סעיף 26(ז) לחוק אשר קובע: "הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות - לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם". לאור האמור, תקרת ההוצאות תחושב על פי חלקה היחסי של כל סיעת אם במימון הממלכתי המגיע לרשימה המשותפת, על פי תוצאות הבחירות.
תיקון 10 לחוק קבע, בין היתר, כי חל איסור על העברת כספים בין סיעה משתתפת אחת לאחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, אך התיר להן להלוות כספים או להעמיד ערבות זו לטובת זו ובלבד שההלוואה או ערבות שמומשה יוחזרו לא יאוחר מחודשיים לאחר הבחירות. אי החזר או החזר לאחר חודשיים מהבחירות ייחשב כהוצאה אסורה לסיעה המשתתפת שהעמידה את ההלוואה או הערבות וכתרומה אסורה לסיעה המשתתפת שקיבלה את ההלוואה או הערבות.
מעמד סיעות לפי הרישום במשרד הפנים
במהלך הביקורת נמצאו אי התאמות בין נתוני הסיעות כפי שמשתקפים בדוחות הכספיים לבין הרישום במשרד הפנים. שתי סיעות אם דיווחו על התמודדותן במסגרת סיעות בת ברשויות מקומיות מסוימות, בעוד שבמשרד הפנים אין רישום על כך כי המדובר בסיעות הבת שלהן. כתוצאה מכך הצביעה הביקורת על ליקויים בהיבטים מסוימים בפעילות אותן סיעות אם, אשר לא היו נחשבים כליקויים, לו היה קיים רישום כאמור לעיל במשרד הפנים. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בהעברת כספים של סיעות האם לסיעות הבת שלהן כהשתתפותן במימון הוצאותיהן. העברת כספים כזו לסיעה שאינה סיעת בת יוצרת מצב של קבלת תרומה מתאגיד (המפלגה) בניגוד להוראות סעיף 26 לחוק.
כבר בדוח קודם העמיד מבקר המדינה את הסיעות על חובתן "...לדאוג לכך כי הרישום במשרד הפנים ישקף את המצב לאשורו, שכן מן הרישום במשרד הפנים נובעות השלכות חשובות, וביניהן: גובה תקרת ההוצאות המותרת, גובה התרומה המותרת, האפשרות לקבל תרומות מסיעת אם, מבלי שאלו תחשבנה כתרומה אסורה מתאגיד".
חלק מסיעות האם הביאו לידיעתי במהלך הביקורת כי לאחר הגשת הטפסים למשרד הפנים ובמהלך תקופת הבחירות לא היה בידיהן מידע עדכני הנוגע למעמד הסיעה כפי שנקבע בידי משרד הפנים. על כן, לטענתן, פעלו בתום לב כאשר העבירו את השתתפותן בהוצאות הסיעות אותן החשיבו כסיעות בת שלהן. סיעות אלה הציגו בפני תיעוד והסכמים התומכים בטענתן. נוכח האמור, החלטתי כי הפעם ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לא יקבע דוח שאינו חיובי בגין העברות כספים אלה.
אין לי אלא לחזור ולקרוא לסיעות להקפיד הקפדה יתירה על מילוי טפסי הרישום במשרד הפנים. בנוסף, מן הראוי כי מידע עדכני בדבר תוצאות הרישום ומעמד הסיעה יובאו לידיעתה של כל סיעה לאחר השלמת הרישום במשרד הפנים, כך שיהיה בידה סיפק לתיקון טעויות, במידה ונפלו.