רקע כללי
הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים או הרשות) היא רשות מאסדרת ומפקחת שמטרתה, בין היתר, להבטיח כי שירותי המים שיינתנו לכלל תושבי המדינה יהיו אמינים ובאיכות נאותה. ברשות המים פועלת יחידת הממונה על תאגידי המים והביוב (להלן - הממונה על תאגידי המים), שתפקידה לפקח על הקמתם, על ניהולם התקין של התאגידים ומילוי חובותיהם. בין היתר אחראית היחידה למתן הנחיות מקצועיות בנושא ניהול משק המים, שיקומן ופיתוחן של מערכות המים ברשויות המקומיות.
על פי הוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן - חוק תאגידי מים וביוב), על הרשויות המקומיות להקים תאגידי מים וביוב שיהיו אחראים לאספקת מי שתייה לתושבי היישובים שבהם הוקמו ולתחזוקתן השוטפת של מערכות המים והביוב שבתחומם, ברמה ובאיכות בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים. עד מועד סיום הביקורת הקימו הרשויות המקומיות 56 תאגידי מים וביוב.
פעולות הביקורת
בחודשים יוני 2015 עד פברואר 2016 בדק משרד מבקר המדינה כמה נושאים הנוגעים להתקשרויותיהם של תאגידי המים עם ספקים ונותני שירותים, ולהתנהלות ועדות המכרזים שלהם. הביקורת נעשתה בתאגידי המים מעיינות זיו בע"מ (להלן - תאגיד מעיינות זיו) , הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע"מ (להלן - תאגיד הרי נצרת) , מי ביאליק תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - תאגיד מי ביאליק) , מי רמת גן בע"מ (להלן - תאגיד מי רמת גן) , מי לוד בע"מ (להלן - תאגיד מי לוד) ומיתב תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ (להלן - תאגיד מיתב) וברשות המים.
הליקויים העיקריים
היעדר כללים של רשות המים לביצוע התקשרויות
מועצת רשות המים טרם אישרה כללים המנחים את תאגידי המים כיצד לבצע את התקשרויותיהם.
התקשרויות שלא הובאו לאישור ועדת המכרזים
נמצא כי לעתים העסיקו תאגידי המים קבלנים וספקים בלא שוועדת המכרזים אישרה את ההתקשרות עמם כנדרש בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים), ובתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים).
חריגות מתקופות ההסכם
נמצאו תאגידים שהעסיקו קבלנים וספקים גם לאחר תום תקופת ההסכם עמם, בלא שנחתם הסכם חדש עמם. עקב כך לעתים התאגידים שילמו סכומי כסף ניכרים לקבלנים ולספקים שלא היה הסכם בתוקף עמם.
חריגות ניכרות מסכומי ההתקשרות
בחלק מהתאגידים נמצא כי היקף העבודות שביצעו קבלנים חרג באופן ניכר מהיקף ההתקשרות עמם.
העסקת מתכננים בפטור ממכרז
נמצאו תאגידי מים שהעסיקו מתכננים בעבודות בהיקף כספי ניכר בלי שהקימו מאגר מתכננים בהתאם לתקנות חובת המכרזים, ובלי שקיימו הליך תחרותי לבחירתם.
ההמלצות העיקריות
על מועצת רשות המים להשלים בהקדם את כתיבת כללי ההתקשרויות של תאגידי המים.
על הנהלות תאגידי המים להיערך מבעוד מועד לתום תקופת ההתקשרות עם כל ספק וספק ולקיים את הליך המכרז באופן שלא תידרש הארכת ההתקשרות עם ספק בלא מכרז.
על תאגידי המים להקפיד על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, תקנותיו ותקנון התאגיד, וכן על עיגון התקשרויותיהם עם ספקיהם בהסכם מתאים.
סיכום
הקמתם של תאגידי המים נועדה, בין היתר, להביא לשיפור תחזוקת תשתית המים והביוב ביישובים ולהגדלת ההשקעות בה. תאגידי המים משקיעים מדי שנה סכומים ניכרים בתשתיות המים והביוב, באמצעות התקשרות עם קבלנים וספקים שונים. אף על פי כן, מהביקורת עולה כי חלק מהתאגידים אינם מקפידים על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, תקנותיו ונוהליהם הפנימיים במסגרת התקשרותם עם קבלנים וספקים אלו, וכי ועדות המכרזים של התאגידים שנבדקו אינן מקיימות פיקוח ובקרה נאותים על התקשרויות התאגידים בהם הן פועלות. הדבר גרם לפגיעה בעקרון השוויון, ביעילות ובחיסכון, וביכולתם של תאגידי המים להשיא את התועלות הגלומות בקיום הליכי מכרז תקינים.
נוכח ממצאי דוח זה בדבר היקפי ההתקשרויות והכשלים בביצוען ראוי כי המחוקק יבחן את הכדאיות של ריבוי התאגידים הקיים, שכן ביזור כאמור עלול לגרום, בין היתר, לאבדן היתרון לגודל במסגרת תהליכי ההתקשרות, ולפיכך לעלויות עודפות.