היערכות המוסד לביטוח לאומי לעתות חירום ותפקודו בעת מלחמת לבנון השנייה

בעתות חירום אורחות החיים עלולים להשתבש ולהקשות על האוכלוסיות החלשות לקבל שירותים חיוניים מרשויות המדינה. כמה מהאוכלוסיות עלולות להיפגע פיזית ונפשית בעת מלחמה, והטיפול בהן מחייב, בין היתר, להבטיח שיוענקו להן מלוא הזכויות המוקנות להן מכוחם של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וחוקים אחרים ובהם חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

בחודשים ספטמבר 2006 - מרס 2007 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות המוסד לעתות חירום ואת תפקודו בזמן מלחמת לבנון השנייה (להלן - מלחמת לבנון, המלחמה). הבדיקה נעשתה במשרד הראשי של המוסד.

בעתות חירום על כל ארגון ממלכתי המספק שירותים חיוניים לציבור ובכלל זה המוסד להמשיך למלא, במידת האפשר, את תפקידו. לשם כך היה על המוסד להיערך מראש כראוי: לדעת מה הם האיומים הצפויים לעורף ולהתכונן לתרחישים שעלולים להתרחש בעקבותיהם ולהשפיע על תחום פעולתו (להלן - תרחישי הייחוס ); לקבוע את הפעולות החיוניות שעליו לנקוט בעת חירום; להכין נהלים מתאימים לכך, להטמיעם ולתרגלם, למגן את הסניפים שבהם ניתנים השירותים ולדאוג לכך שיעמדו לרשותו מבנים חלופיים לסניפים שייפגעו, וכן רכב ממוגן ואמצעי מיגון אישיים. כמו כן היה על המוסד להגדיר את סוג המידע הדרוש לו, את מידת פירוטו ואת שמות אנשי הקשר בגופים שאמורים לספק לו את המידע הנדרש.

1. אי-כלילת המוסד במערך מל"ח: על מנת להיערך כראוי לעת חירום הגוף הציבורי נדרש לדעת מה הם תרחישי הייחוס. תרחישי הייחוס מופצים לגורמים הפועלים במסגרת מערך מל"ח . אולם על פי המבנה והארגון של מערך מל"ח ערב המלחמה לא פעל המוסד במסגרת מערך מל"ח ואף לא קיים קשר עם מל"ח, ולא נמסר לו התרחיש שלפיו היה עליו להיערך. הנהלת המוסד לא התריעה לפני מערך מל"ח על היעדר הקשר ביניהם ולא פעלה להבטיח שהיערכות המוסד תתואם עם ההיערכות של כלל המשק. נוסף על כך המוסד לא הסדיר מראש ובכתב את הקשרים בינו ובין הגורמים שאמורים לסייע לו או למסור לו מידע חיוני לפעולתו. ואכן, בזמן המלחמה ביקש המוסד מפיקוד העורף שבצה"ל כמה וכמה פעמים רשימות נפגעים, אולם הוא לא קיבלן ועובדיו נאלצו לנצל קשרים אישיים כדי לקבל נתונים מגופים אחרים: מגן דוד אדום, שירותי הכבאות וההצלה ומשטרת ישראל.

2. היערכותו של המוסד לעת חירום: באוקטובר 2002 הכין המוסד טיוטת נוהל להיערכות לעת חירום. מאז משמשת טיוטת הנוהל את המוסד בהיערכותו לעת חירום. בתחילת שנת 2003 עשה המוסד תרגיל כולל לתפעולו בעת חירום. הלקחים שהופקו מהתרגיל הראו שנדרשו השלמות לטיוטת הנוהל, אולם אלה לא נעשו: לא הוצאו תקנות בנוגע להקלות בתשלומי קצבאות ולתשלום מקדמות ואף לא הוכנה רשימה של עובדים שבשל תפקידם החיוני יש לרתקם למקום עבודתם. נוסף על כך, מפברואר 2003 לא עשה המוסד תרגול לבחינת מוכנותו הכוללת לעת חירום.

בתחילת שנת 2003, ועל פי הנקבע בטיוטת נוהל, מינה מנכ"ל המוסד ועדה שתהיה אחראית להיערכות המוסד לעת חירום, ובין תפקידיה: קביעת מדיניות ההפעלה של המערך לתמיכה באוכלוסייה הנזקקת בעת חירום; תכנון ההיערכות, לרבות קביעת תקני כוח אדם וביצוע בקרה בעניין ההיערכות; קביעת נהלים שלפיהם יפעלו הגופים המקצועיים וצוותי העבודה; ביצוע הכשרות, השתלמויות ותרגילים בנושא; מעקב אחר קבלת ההחלטות ויישום הלקחים. לפי טיוטת הנוהל היה על הוועדה להתכנס בעתות שגרה אחת לשלושה חודשים לפחות. הוועדה התכנסה פעמיים בתחילת 2003 ומאז ועד פרוץ מלחמת לבנון לא התכנסה הוועדה ולו פעם אחת. הנהלת המוסד לא השלימה אפוא את ההיערכות לעת חירום.

3. מיגון, הכנת מקלטים ומרחבים מוגנים (להלן - מקלוט): המוסד אמור להבטיח את ביטחונם של עובדיו ולקוחותיו בעת מלחמה. לשם כך הוא נדרש למגן את הסניפים לפי דרישות המיגון של פיקוד העורף ולהכין כלי רכב ממוגנים וציוד למיגון אישי.

(א) בפועל, ערב המלחמה לא היה למוסד מידע מרוכז על מצב המיגון והמקלוט של סניפיו. רק בעת המלחמה ביצע המוסד סקר כולל בעניין זה.

(ב) בזמן המלחמה הושבתה פעילותם של כמה סניפים של המוסד. חלקם הושבתו רק כמה ימים, וחלקם במהלך כל תקופת המלחמה. בחלק מן הסניפים שהושבתו פעלו צוותי חירום, אך בשום סניף לא התקיימה קבלת קהל, לרוב בעקבות הוראות של פיקוד העורף. אחדים מסניפים אלה הושבתו מאחר שלא היו להם מרחבים מוגנים, ואחדים - מאחר שבמרחבים המוגנים שלהם או במקלטיהם לא היו קווי טלפון ורשת תקשורת. אחדים מהמקלטים ומהמרחבים המוגנים שימשו מחסנים וגנזכים, למשל המרחב המוגן בסניף עכו. בסניף כרמיאל לא היה מקלט ואף לא מרחב מוגן. הסניף הפסיק לפעול מיד לאחר שנפלו הרקטות הראשונות. המוסד לא איתר מבעוד מועד מקומות חלופיים לקבלת קהל בסניפים, ורק בזמן המלחמה מצא מקומות כאלה. עקב כך נפגעו השירותים הניתנים לתושבים.

(ג) עובדי הסניפים התבקשו לפעול בתנאי חירום, לעתים בתנאי מלחמה ממש, ולצורך כך נדרשו להם אמצעי מיגון. אולם המוסד לא נערך מבעוד מועד לספק את האמצעים הנדרשים, ובדרך כלל לא הועמדו לרשות העובדים רכב ממוגן וציוד למיגון אישי.

אמנם בזמן המלחמה המשיך המוסד בדרך כלל לתת שירותים לציבור ואף מצא פתרונות לבעיות שהתעוררו, בהם פתרונות חלקיים ומאולתרים, אולם ספק אם יהיה ביכולתו לעשות זאת אם תפרוץ מלחמה בכמה חזיתות. על המוסד לערוך תחקיר מקיף ולהפיק לקחים כדי שיהיה באפשרותו להיערך כראוי למגוון עתות חירום. חשוב במיוחד שהמוסד יסדיר את קשריו עם פיקוד העורף ועם מערך מל"ח, ייערך בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף, יתרגל את תפעולו בעת חירום וידאג לכך שהמקלטים והמרחבים המוגנים בסניפים ימוגנו כראוי. על שר הרווחה והשירותים החברתיים - הממונה על המוסד - לפעול במסגרת אחריותו להבטיח שהמוסד ייערך לעת חירום באופן תקין.