ב-26.6.89 החליטה ועדת מל"ח עליונה להקים את "הרשות הייעודית לדואר בשע"ח" (להלן - הרשות הייעודית לדואר), שנועדה "להוות מסגרת ארגונית אשר תיערך ותבטיח את המשך פעולתם התקינה של שירותי הדואר השונים לאוכלוסייה ולצה"ל בכל תרחיש של שע"ח ומלחמה".
מתוקף החלטת הממשלה מנובמבר 2005 הכריזה ועדת מל"ח העליונה על בנק ישראל כרשות ייעודית פיננסית כדי להבטיח את המשך פעילותם התקינה של שירותי הבנקאות בעת חירום בתחומים שבנק ישראל פועל בהם: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברת מסלקה בנקאית (להלן - מס"ב) וחברת שירותי בנק אוטומטיים (להלן - שב"א).
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר 2006 - מרס 2007 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות של הגופים הרלוונטיים לאספקת שירותי הדואר והבנקאות בעת חירום ואת תפקודם בעת מלחמת לבנון השנייה. הבדיקה נעשתה בעיקר בחברת הדואר ובבנק ישראל. נוסף על כך, נעשו בירורים במשרד התקשורת, במטה משק לשעת חירום (להלן - מל"ח) ובמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת).
עיקרי הממצאים
שירותי דואר
סמוך להקמת הרשות הייעודית לדואר החליטה רשות הדואר לגבש כ-50 נהלים הנוגעים לפעילותן של יחידות רשות הדואר בעתות חירום. נמצא כי כמה נהלים חשובים טרם הותקנו, והנהלים שהוכנו עד מועד סיום הביקורת עוסקים בשעת חירום ולא ב"מצב מיוחד" בעורף.
ביישובי קו העימות פעלו שירותי הדואר ב"חלונות זמן" על פי הוראת פיקוד צפון. בכמה מיישובי קו העימות, כגון קריית שמונה ומעלות, סניפי הדואר היו סגורים במשך כמה ימים. יחידות דואר נסגרו לאחר שנפלו רקטות במרחב שלהן ולא נפתחו מחדש אחר כך. בכמה מערי קו העימות, למשל נהריה וקריית שמונה, לא חולק דואר באמצעות דוורים כמעט כל ימי המלחמה. פעמים רבות הייתה פעילותה של חברת הדואר במלחמה כרוכה בסיכון חייהם של עובדי החברה.
אלה הסיבות לפעילות החלקית של חברת הדואר באזורים אלו:
1. בהנחיות ובנהלים של חברת הדואר ומל"ח אין הוראות כיצד להפעיל את שירותי הדואר ב"מצב מיוחד" בעורף: לא נקבע אם על חברת הדואר לפעול כמיטב יכולתה כדי להעניק את השירותים כבשגרה, או שמא נוכח הנסיבות עליה לספק רק שירותים בסיסיים.
2. הביקורת העלתה כי הנחיות פיקוד העורף לא היו חד-משמעיות, לעתים הן לא עלו בקנה אחד עם הנחיות פיקוד צפון, ולרשות הייעודית לא היה ברור, למשל, אם כשלא מרתקים עובדים מותר לעבוד במקום שאינו ממוגן.
3. במהלך המלחמה בצפון לא היה שיתוף פעולה מספק בין מל"ח צפון ובין הרשות הייעודית לדואר. כמו כן, נמצא כי משרד התקשורת, שבמצב חירום מתפקד כרשות העליונה לתקשורת, לא הנחה את חברת הדואר בנוגע לפעילותה ולא תרם לייעול עבודתה בזמן המלחמה. נוסף על כך, צורת הדיווח על פעילות החברה שמשרד התקשורת דרש לא תאמה את "נוהל דיווח בשעת חירום" של חברת הדואר. הדבר יצר חיכוך בין משרד התקשורת לחברת הדואר, שלעתים פגע בהתמודדות עם מצב החירום.
שירותי בנקאות
ב-9.7.06, ימים מעטים לפני פרוץ המלחמה, דנו בכירי מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בהיערכות לשעת חירום והגיעו למסקנה כי הבנק אינו יכול להקצות משאבים לשם כך.
במהלך המלחמה, בייחוד בימיה הראשונים, היו סניפי בנקים רבים סגורים באזור קו העימות. בזמן שסניפי הבנקים היו סגורים, בדרך כלל ניתן ללקוחות מענה חלקי בטלפון. ביישובי קו העימות היה אפשר להשיג מזומנים ממכשירים אוטומטיים, שפעלו כסדרם, ומהסניפים הניידים שעברו ביישובים. נוסף על כך, לכל אזרח שהחזיק צ'קים של בנק מסחרי, הייתה אפשרות למשוך עד 600 ש"ח ביום מכל סניף בנק פתוח או מכל יחידת דואר פתוחה.
המפקח על הבנקים (להלן - המפקח) ביקש במכתב מהבנקים להתחשב בתושבי הצפון, בייחוד בהעמדת מקורות מימון לצורכיהם המיוחדים. הבנקים שעו באופן וולונטרי למקצת בקשותיו של המפקח.
תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס"ז-2006, שלפיהן צ'קים שסורבו בחשבון הבנק בין 12.7.06 ל-15.9.06 לא ייספרו במניין הצ'קים שמביא להגבלת חשבון הבנק, תוקנו רק לאחר כשלושה חודשים וחצי מתום המלחמה. העיכוב גרם פגיעה, לעתים בלתי הפיכה, בעסקים ובלקוחות שחשבונותיהם הפכו לחשבונות מוגבלים במהלך המלחמה וסמוך לה.
בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי במהלך המלחמה לא נתן בנק ישראל לבנקים הוראות בדבר פתיחת הסניפים, אלא רק הבהיר להם כי "פתיחת הסניפים, ומילוי מכשירי המזומן יבוצעו רק בכפוף להוראות הביטחון". לפיכך כל בנק היה צריך לברר בעצמו אם מותר לו לפעול. עוד עולה ממכתבי בנק ישראל שהבנקים לא ידעו את "ההיררכיה בקבלת ההנחיות (בנק ישראל/מל"ח/פיקוד צפון/פיקוד העורף)". כמו כן, נמצא כי בהנחיות ובנהלים אין כל קביעה בנוגע לשירותים הכספיים המוגדרים שירותים קיומיים ב"מצב מיוחד בעורף".
מאז סיום המלחמה בנק ישראל עובד עבודה מאומצת כדי להכין את עצמו ואת הרשות הייעודית הפיננסית לעת חירום. לשם כך שכר הבנק יועץ חיצוני, התקשר עם חברה והטיל עליה לארגן את מערך החירום של בנק ישראל, להגדיר רשות פיננסית לשעת חירום במסגרת מל"ח ולהקימה.
סיכום והמלצות
שירותי הדואר ושירותי הבנקאות לא פעלו בזמן המלחמה באופן מלא בצפון הארץ, במיוחד באזור קו העימות, שם הם ניתנו במידה חלקית בלבד. כדי להימנע מסיכון חיי אדם מיותרים, מחד גיסא, וכדי לספק שירותים קיומים לאוכלוסיה בעתות חירום, מאידך גיסא, יש לקבוע אילו שירותים מוגדרים "קיומיים" ולהיערך לספקם בכל תרחיש תוך מזעור סיכון חייהם של העובדים והלקוחות. מן הראוי כי הרשות הייעודית לדואר והרשות הפיננסית ייערכו לשעת חירום בתיאום בכל התחומים החופפים ביניהן.