המרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש מזרע ע"ש פליגלמן (להלן - המרכז או ביה"ח מזרע) ממוקם בפאתיה הצפוניים של העיר עכו ובמרחק של כ-15 ק"מ מגבול לבנון. המרכז מספק שירותי מרפאה, מיון ואשפוז בתחום בריאות הנפש לכ-800,000 התושבים במרבית שטחה של לשכת הבריאות בצפון . בביה"ח מזרע 385 מיטות: 300 מיטות לחולים הסובלים ממחלות חמורות וממושכות, 60 מיטות לשיקום ו-25 מיטות לאשפוז יום. המבנים בביה"ח מזרע פזורים על שטח של כ-150 דונם, כולם בני קומה אחת, וחוץ מאשר מקלט אחד המיועד לכ-30 בני אדם בלבד אין בבית החולים מיגון . מצב המיגון בבתי החולים הכלליים טוב יותר, מאחר שרבים מהם שוכנים בבניינים בעלי כמה קומות ובהם שטחים תת-קרקעיים שיכולים לספק הגנה לחולים ולצוות. ואכן, בתחילת מלחמת לבנון השנייה (להלן - המלחמה) העבירו חלק מבתי החולים בצפון מאושפזים לשטחים תת-קרקעיים וכל בתי החולים פינו חולים מקומות עליונות וממחלקות הפונות לצפון למקומות מוגנים יותר.
יצוין שבבית חולים לנפגעי נפש שוהים בני אדם רגישים ופגיעים, מקצתם מאושפזים במחלקות סגורות, מהם המאושפזים בכפייה. יכולתה של אוכלוסייה זו להתמודד עם מצבי חירום, להבין מצבים כאלה ולשמור על עצמה היא מעטה. מהיעדר מיגון לאוכלוסייה זו כפי שתואר לעיל עולה שאלה מהותית באשר ליכולת ולצורך של המרכז לתפקד בעת מלחמה, בייחוד כשמדובר במלחמה המתחוללת רק באזור הצפון.
בעניין אוכלוסיות חלשות דומות יש לציין את המדיניות שנקטו משרד הבריאות ומשרד הרווחה כבר בימים הראשונים למלחמה (17.7.06-19.7.06) - פינוי כ-3,000 חוסים וקשישים מיישובי הצפון (בהם מעכו, מהקריות ומחיפה), בעיקר כאלה השוהים במוסדות שונים, למרכז הארץ. לא רק חסרי מיגון סביר פונו, אלא גם אחרים, וזאת בשל עצם שייכותם לאוכלוסיות חלשות.
מ-13.7.06 ועד סיום המלחמה נפלו באזור עכו ונהריה כ-1,500 רקטות. ב-29.7.06 (17 יום לאחר התחלת המלחמה) התפוצצה רקטה במתחם בית החולים במרחק של כשלושה מטרים מאחת המחלקות. אמנם הפיצוץ לא גרם לפגיעות גופניות בקרב המאושפזים והעובדים, אולם בעקבותיו החל פינוי בית החולים באותו היום. הפינוי נמשך כל הלילה והסתיים למחרת בצהריים. בסך הכול פונו כ-220 החולים שהיו מאושפזים בבית החולים באותה עת וכ-230 אנשי צוות למרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "אברבנאל" בבת ים ולמרכז הרפואי הממשלתי לבריאות הנפש "שער מנשה" שליד חדרה.
גם במהלך יום הפינוי התפוצצו רקטות בסמוך למתחם בית החולים.
שר הבריאות והנהלת המשרד כתבו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2007 כי פינוי ביה"ח מזרע נעשה בהצלחה מרובה ובלא תקלות.
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר 2006 - מרס 2007 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות של משרד הבריאות (להלן - המשרד) ושל הנהלת ביה"ח מזרע לפינוי בית החולים ואת תהליך קבלת ההחלטות לקראת הפינוי. הבדיקה נעשתה בעיקר בהנהלת המשרד, ברשות העליונה לאשפוז ובריאות בשעת חירום (להלן - הרשות העליונה לאשפוז) , באגף לשעת חירום של המשרד (להלן - האגף לשע"ח) ובביה"ח מזרע. בדיקת השלמה נערכה בפיקוד העורף.
עיקרי הממצאים
1. היערכות המשרד והנהלת ביה"ח מזרע לעתות חירום
(א) "תרחיש הייחוס" : בתי חולים בצפון ובמרכז עלולים להיפגע בזמן מלחמה ויש להיערך לכך, אולם ביה"ח מזרע לא הוגדר אחד מהם ב"תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות" שבאחריות הרשות העליונה לאשפוז.
(ב) מיגון - היעדר הסדרה חוקית: תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990 (להלן - התקנות) עוסקות בין היתר בשטחים מוגנים במבני ציבור שונים, ואולם ברשימת מבני הציבור שפורטו בתקנות לא נכללו בתי חולים.
ב-1997 הכין פיקוד העורף טיוטה לתיקון התקנות שכותרתה "מיגון מוסדות בריאות - אזורים מוגנים ומרחבים מוגנים" ונכללו בה מוסדות הבריאות לסוגיהם, כולל בתי חולים פסיכיאטריים במסגרת ההגדרה "מוסד בריאות", אולם הטיוטה לא יצאה מן הכוח אל הפועל.
2. העלאת נושא הפינוי בדיוני הרשות העליונה לאשפוז והשיקולים לפינוי
כבר ב-13.7.06 נפלו רקטות באזור היישובים נהריה, עכו ובוסתן הגליל (הסמוך לביה"ח מזרע) . יש לציין כי, ב-13.7.06 התקיים דיון בלשכת הבריאות המחוזית בצפון בהשתתפות נציגים שונים, ובמסגרתו נדון גם נושא ביה"ח מזרע והוחלט שלא לפנותו, אך אין מדובר בדיון של הרשות העליונה לאשפוז . על פי המסמכים שנמצאו בביקורת, הדיון הראשון של הרשות העליונה לאשפוז שבו הוזכר בפירוש נושא פינוי בית החולים התקיים ב-15.7.06, ואילו הדיון השני של הרשות התקיים רק ב-25.7.06 - כשבועיים לאחר תחילת המלחמה. עם זאת בחמשת הימים שלאחר מכן ועד להשלמת הפינוי ב-30.7.06 הועלה נושא הפינוי בדיוני הרשות העליונה לאשפוז כמעט יום יום. יצוין שהפסיכיאטר המחוזי בצפון התריע כבר במכתבו מ-15.7.06 (על דעת הפסיכיאטר המחוזי בחיפה) על הסכנה הנשקפת לשוהים בביה"ח מזרע אשר בעטיה יש לפנותו בדחיפות.
השיקולים של חברי הרשות העליונה לאשפוז, בעד ונגד הפינוי, שעלו בדיונים עד 25.7.06 לא תועדו, ולדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה לתעדם, ולו בקצרה.
הנהלת משרד הבריאות הצהירה לפני משרד מבקר המדינה שהיא פעלה על פי הגישה הכללית של מדיניות, שיקול דעת וגישה שאין לפנות בית חולים גם אם הוא נפגע בהפגזה, שכן במצבי חירום בית חולים נדרש לתת שירותים פסיכיאטריים לנפגעי הלם ולכל מי שזקוק לטיפולו.
לדעת משרד מבקר המדינה, אכן סוגיית הפינוי של ביה"ח מזרע על חוליו ועל אנשי צוותו במהלך מלחמת לבנון השנייה ובכלל זה המועד הראוי לאותו פינוי, מעלה שאלות מורכבות ורגישות הכרוכות בשיקול דעת. משרד מבקר המדינה אינו מבקר את שיקול הדעת, עם זאת יש להיערך לעתיד לבוא ולבחון את סוגיית הפינוי במתארים שונים: כגון למצב של לחימה אזורית בלבד (שבה אפשר לנקוט פעילות מסוג מסוים, לרבות העתקת פעילויות רפואיות למקום אחר) או למצב של לחימה כלל-ארצית (שבה יש לנקוט פעילות מסוג אחר). כלומר, על מקבלי ההחלטות להגביר את הגמישות לפעולה במצבים משתנים. בין השאר, יש להביא בחשבון נתונים כגון משך תקופת החירום והמלחמה; מספר החזיתות; קרבת הסכנה; מצב המיגון ומאפייני המאושפזים.
סיכום והמלצות
פינוי ביה"ח מזרע על היבטיו השונים - אוכלוסייתו המיוחדת, היעדר מיגון, עיתוי פינוי, תהליך קבלת ההחלטות שקדם לו, השיקולים שהועלו בעדו ונגדו - צריך לשמש אירוע לניתוח במתארים שונים. יש לנתחו, להפיק ממנו לקחים לעתיד ולגבש בשים לב לנסיון שנצבר בו ובהתאם למתארי מלחמה שונים, את מדיניות המשרד בנושא פינוי בתי חולים פסיכיאטריים, בתי חולים אחרים (כלליים וגריאטריים) ומסגרות נוספות שבהן שוהים חוסים ומטופלים באחריות המשרד. במידת הצורך יש לקבוע כללים נפרדים לכל מסגרת על פי מאפייניה.
אשר לפינוי אוכלוסיות חלשות דומות, מאחר שגם משרד הרווחה עוסק בסוגיות דומות של אוכלוסיות חוסים וזקנים יש צורך לגבש בעניינן גם מדיניות בין-משרדית.