רקע כללי
״ההון השחור״ שמקורו בפשיעה מאורגנת נאמד במיליארדי ש״ח וגורם אפוא נזקים עצומים למשק ולחברה בישראל. בדצמבר 2003 החליטה ממשלת ישראל להציב את המאבק בארגוני הפשיעה בראש סדר העדיפויות הלאומי. בינואר 2006 חזרה הממשלה והחליטה לחזק את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה במאבקם בארגוני הפשיעה.
בספטמבר 2009 סוכם כי רשות המסים בישראל (להלן - הרשות) ומשטרת ישראל (להלן - המשטרה) יצאו למבצע משותף - "מעות צדק" (להלן - המבצע), כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת. במהלך המבצע הרשות הייתה אמורה להוציא לכ-400 עבריינים דרישות להגשת דוחות שנתיים לשנים 2009-2007 והצהרות הון ל-31.12.09 (להלן - הדוחות). המבצע נועד לחייב גורמי פשיעה חמורה ומאורגנת להצהיר על רכושם ועל יכולותיהם הכלכליות; הדוחות נועדו לאפשר לרשות המסים להרחיב את מעגל משלמי המסים, לגבות את המס המתחייב, להפעיל סנקציות אכיפה שונות ועוד. בינואר 2010 החל המבצע.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-דצמבר 2013 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיה של רשות המסים במסגרת המבצע האמור. הביקורת נערכה בהנהלת הרשות, ביחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה ברשות המסים (להלן - יחידת יהלום), במשרד פקיד שומה חולון וביחידה הארצית לשומה בחולון (להלן - יא"ל). בירורי השלמה נערכו במדור לתקיפה כלכלית במטה הארצי במשטרה.
הליקויים העיקריים
ליקויים בשיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרה
1. רשות המסים והמשטרה לא הגדירו את דרך שיתוף הפעולה המודיעיני ביניהן. הרשות לא ציינה לפני תחילת המבצע אילו פריטי מידע דרושים לה מהמשטרה לשם גיבוש שומות בהליכים אזרחיים, והיא גם לא ביקשה לעיין במידע הרלוונטי הקיים במשטרה על העבריינים לפני שהחל המבצע. כמו כן, המשטרה והרשות לא בחנו את הבעיות הכרוכות בחשיפת המידע המודיעיני המשטרתי הנחוץ לגיבוש שומות והפעלת אמצעי אכיפה בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים שמנהלת הרשות בעצמה מול הנישומים.
2. לפני המבצע הגישה המשטרה לרשות המסים בקשה לקבל מידע חסוי ממחשבי הרשות על 400 עבריינים, ללא צורך חקירתי מוכח . במסגרת בקשתה, המשטרה לא העבירה לרשות מידע מודיעיני הקושר את רשימת העבריינים לעברות המיוחסות להם, כמתחייב בהליך לקבלת ההיתר לגילוי המידע. בהמלצת סמנכ"ל בכיר למודיעין וחקירות ברשות המסים, אישר מנהל הרשות דאז היתר גורף לגילוי המידע למשטרה, שלא בהתאם לנוהלי הרשות.
3. לאחר תחילת המבצע לא העבירה המשטרה מידע לרשות לשם ניהול הליכי חקירה ואכיפה כנגד העבריינים למרות בקשות חוזרות של הרשות לקבלת המידע . מוקד המודיעין המשולב של המשטרה ורשות המסים לא היה שותף במבצע ולא הכין סקירות מודיעיניות על אודות העבריינים שנכללו במבצע. הרשות צמצמה את הרשימה ל-297 עבריינים בלבד, עקב קשיים בארגון כח אדם לתחילת המבצע .
טיפול לא מספק של יחידת יהלום
הטיפול הפלילי של יחידת יהלום בתיקי העבריינים שנכללו במבצע היה קצר, מרבית התיקים נסגרו לאחר חקירה אחת של העבריינים, והוטלו על כ-15 עבריינים קנסות על סך 980 ש"ח לדוח בלבד. במקרים אחרים סגרה יחידת יהלום את התיקים ללא הטלת סנקציות.
חטיבת שומה ביקורת ברשות המסים לא טיפלה בעבריינים
במשרדי השומה
1. הרשות לא נערכה כיאות לטיפול בעבריינים במישור האזרחי: היא לא שיתפה במבצע את משרדי השומה האזוריים, לא ניצלה את האפשרות לדרוש מכל 250 העבריינים הרשומים במס הכנסה את הגשת הדוחות באמצעות מערכת המחשב שלה, ולא הגישה במסירה אישית דרישות לקבלת דוחות לכל 150 העבריינים הלא רשומים. עד לסיום מועד הביקורת, סוף שנת 2013, לא פעלו הרשות והמשטרה להשלמת המבצע.
2. משרד השומה בחולון והיחידה הארצית לשומה בחולון, שהופקדו על הטיפול בדוחות ועל המעקב אחר הגשתם, לא בדקו רבים מהדוחות שהוגשו להם ולא אימתו את הנתונים שהגישו העבריינים. חלק מהעבריינים הגישו דוחות ריקים ועדיין נרשמו במחשבי הרשות כמי שמילאו את הוראות החוק. הרשות לא פעלה לבדיקת הדוחות השנתיים שהגישו עבריינים בפרק הזמן הנקוב בפקודת מס הכנסה, ונאלצה לקבל את השומות העצמיות לאחר שהתיישנו.
3. אחת המטרות המרכזיות של המבצע - רישום עבריינים אשר להם הכנסות מפעילות לא חוקית במערך המס והרחבת בסיס הדיווח, לא צלחה. בעקבות המבצע, פתחה רשות המסים תיקים במס הכנסה ל-61 עבריינים בלבד. אך בהיעדר מידע ראוי מהמשטרה על הנישומים נאלצה הרשות לסגור שמונה תיקים של עבריינים שנכללו במבצע, ובכוונתה לסגור 33 תיקים נוספים . חלק מהעבריינים פנו לרשות בכתב בבקשה לסגור את תיקם במס הכנסה, והרשות השיבה רק לאחר שחלפו בממוצע יותר מ-546 ימים מפנייתם.
ההמלצות העיקריות
במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת על רשות המסים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים כדי שניתן יהיה למסות את פעילותם העסקית של העבריינים ולחייב אותם בתשלום מס ככל נישום אחר. לשם כך, על הרשות לבחון אפשרות להקמת יחידה ייעודית בתוך יחידת יהלום או מחוץ לה שתטפל, נוסף על ההליך הפלילי, בהליך השומה האזרחית ובגביית המס מעבריינים. מן הראוי שהרשות והמשטרה ירחיבו את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום העברת המידע לשם אכיפת חוקי המס על עבריינים גם באמצעות משרדי השומה האזרחיים. כל אלה כדי להשיג את המטרה של פגיעה כלכלית בעבריינים ובארגוני הפשיעה.
סיכום
החלטת הממשלה להגביר את המאבק בפשיעה המאורגנת העניקה לרשות המסים מעמד של שותפה טבעית למאבק זה. לצורך כך אף הקימה הרשות יחידות מיוחדות והיא שותפה בצוותי משימה עם המשטרה.
מבצע "מעות צדק" נועד לחזק את מעמד הרשות כגורם משמעותי במאבק בפשיעה, להגביר את ההרתעה נגד העבריינים ולהגדיל את מעגל משלמי המסים. ממצאי הביקורת בדוח זה מצביעים על אי הצלחת המבצע בשל תכנון לקוי מצד הרשות והמשטרה, אי-שיתוף פעולה מודיעיני מצד המשטרה ופעילות לקויה של הרשות במישור האזרחי והחקירתי.