משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות משלמים מסי ארנונה בגין מאות נכסים שנמצאים בתחום שיפוטן של 97 רשויות מקומיות וששטחם הכולל (קרקע מבונה וקרקע שאינה מבונה) הוא כ-3,000 דונם. סכומי הארנונה שחויבו להעביר הגופים הממשלתיים לרשויות המקומיות בשנים 2004 ו-2005 הסתכמו ב-251 מיליון ש"ח וב-230 מיליון ש"ח, בהתאמה.
עד שנת 1995 הייתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה לרשויות המקומיות, למעט לרשויות מקומיות ששר הפנים הכריז שהן ערי עולים או יישובי עולים (להלן - יישובי עולים) ולהם שולמה ארנונה בשיעור של 100%. החל בשנת 1995 הוטלה על משרדי הממשלה החובה לשלם ארנונה לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1995.
בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן - פקודת הפיטורין), נקבע לאחר תיקון שנעשה בה בשנת 1998 , כי בגין נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחלה עליהם פקודת הפיטורין, תשולם ארנונה כללית, בכל שנה, בשיעורים מופחתים המפורטים בפקודה - הכול לפי הסכומים וסוגי הנכסים הנהוגים ברשות המקומית שהם נמצאים בה.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2005-מאי 2006 בדק משרד מבקר המדינה את נושא גביית מסי ארנונה ממשרדי ממשלה (כולל יחידות הסמך שלהן) ומחברות ממשלתיות. הבדיקה נעשתה בתשע רשויות מקומיות (עיריות אריאל, אשקלון, באר שבע, ירושלים, לוד ורמת גן; מועצה מקומית באר יעקב ומועצות אזוריות עמק הירדן ועמק יזרעאל) שבתחומיהן נמצאים יותר מ-300 נכסים של משרדי ממשלה ומאות רבות של נכסים בבעלות חברות ממשלתיות, בהן חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חברת החשמל). בדיקות השלמה נעשו בחברה המרכזת בעבור משרד האוצר את הטיפול בנושא תשלומי ארנונה על נכסי מדינה.
נבדקו בעיקר הנושאים האלה: אופן סיווג נכסי המשרדים הממשלתיים והחברות הממשלתיות; דרך יישוב חילוקי הדעות וקביעת הסדרים בין רשויות מקומיות ובין משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות; ביצוע המדידות בנכסים של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות; חיוב מחזיקי הנכסים הללו בגין שטחי הקרקע שבשימושם.
עיקרי הממצאים
הממצאים המפורטים בדוח זה מעידים שטיפולן של הרשויות המקומיות שנבדקו בגביית הארנונה ממשרדי ממשלה ומהחברות ממשלתיות היה לקוי. נמצאו ליקויים בנוגע למידע שעליו התבססו הודעות החיוב, לפעולות החיוב שננקטו כלפי חייבים ולגביית התשלומים. בשל השפעתם הניכרת של הליקויים הללו על מצבן הכספי של הרשויות המקומיות דרוש שמשרד הפנים יפעל להסדרת הפעולות של הרשויות המקומיות בתחום הנדון.
1. שטחיהם של חלק ניכר מהנכסים של משרדי הממשלה שבתחומי כמה מהרשויות המקומיות שנבדקו לא נמדדו על ידי הרשויות המקומיות וחוייבו בארנונה בעיקר על סמך מסמכי תכנון ובנייה (תכניות, היתרי בנייה ומפות) שחלקם היו בני 20-30 שנה. מאחר שאף לא היה בידי הרשויות המקומיות מידע עדכני ומלא בדבר השימוש הנעשה בכל אחד מנכסי הגופים הממשלתיים, הן לא יכלו להבטיח שהחיוב של הנכסים תואם את הוראות הדין.
2. עיריית ירושלים, שבתחומה נמצאים נכסים ממשלתיים רבים, לא חייבה כלל את הגופים הממשלתיים באזור קרית הממשלה בתשלומי ארנונה בגין שטחי קרקע; על פי שיטת החישוב המיוחדת של עיריית באר שבע לשטחים לא מבונים שקבעה העירייה בצו המסים שלה, לפני כ-20 שנה, חלק מהשטחים הלא מבונים של חברות ממשלתיות וחלק ממשרדי הממשלה בבאר שבע פטורים מארנונה.
3. האופן שבו סיווגו רשויות מקומיות אחדות מבנים וקרקעות של חברה ממשלתית ומשרדי ממשלה שבתחומיהן לא תמיד עלה בקנה אחד עם הוראות הדין. מדובר, בין היתר, בסיווג נכסים שלא על פי צו הארנונה שלהן.
4. המצב החוקי של גביית מסי הארנונה ממשרדי ממשלה ומחברות ממשלתיות באזור יהודה ושומרון טעון הבהרה.
5. שני מרכזים רפואיים בשתי רשויות מקומיות (אשקלון, באר יעקב) חויבו בתשלומי ארנונה מופחתים.
6. משרדי הממשלה שילמו באיחור את תשלומי הארנונה השוטפים. חלק מהסכומים אף שולמו בשנה שלאחר השנה שבעדה חויבו המשרדים לשלם.
7. טיפול הרשויות המקומיות בגביית הארנונה מחברת החשמל היה לקוי מיסודו.
(א) עיריות אשקלון וירושלים מדדו רק חלק מהשטחים של חברת החשמל.
(ב) הטיפול של רשויות מקומיות בגביית ארנונה בעבור מאות תחנות מעבר של חברת החשמל היה לקוי מיסודו. במשך שנים לא גבו הרשויות ארנונה בגין תחנות המעבר, אף שלרובן היו נתונים על התחנות; גם נתונים אלה לא היו מלאים; רשויות מקומיות אחדות אף סיווגו את התחנות שלא לפי הסוגים שפורטו בצווי הארנונה שלהן.
(ג) המחלוקות המשפטיות בין הרשויות המקומיות ובין חברת חשמל בעניין גביית ארנונה גרמו גם לרשויות וגם לחברה לשאת בהוצאות ניכרות לצורך שכירת שירותים משפטיים.
8. רבות משומות הארנונה מסוכמות בדרך של הסכמי פשרה שהם תוצאה של משאים ומתנים בין הרשויות המקומיות לבין הגופים הממשלתיים. הסכמים אלה נחתמים לא אחת מבלי שניתן פירוט באשר לבסיס המידע ותהליכי ההחלטה שהובילו לסיכום הפשרות. על כן יש בהסכמים כדי לפגוע בשוויון וליצור הבדלים לא ראויים בין נישומים שונים, המשקפים בין השאר את מידת כוחם במיקוח.
משרד האוצר ציין בתשובתו כי רווחת תופעה של תביעות ארנונה מופרכות ושנויות במחלוקת מצד הרשויות המקומיות. כמו כן הדגיש משרד האוצר את שיקולי היעילות בהליך המשא ומתן המוביל לחתימה על הסכמי הפשרה.
משרד מבקר המדינה מעיר כי יש מקום לבחון לגבי המחלוקות שטרם סוכמו ולגבי כאלה שיתעוררו בעתיד, האמנם שיקול היעילות של ההליך, מאפיל על חסרונותיו, ביניהם העדר אחידות, פגיעה בשוויון והעדר המידע. היה ויימצא כי אכן כך, יש לקבוע בסיס סטטוטורי הולם שיקנה סמכויות במקרים שיוגדרו, לקיום המשא ומתן ולהגעה להסכמות, באופן שיבטיח אחידות ושקיפות, ויצמצם כמידת האפשר את השפעת כוח המיקוח של הצדדים.