מינויים וחריגות שכר - חברת רכבת ישראל בע"מ

בחברת רכבת ישראל בע"מ נבדקו מינויים ותנאי העסקה של עובדים ותשלומי שכר והטבות חריגות לעובדים בכירים ולשלושה חברי ועדים.

בינואר 1998 הוקמה חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן החברה - או חברת הרכבת) כחברה ממשלתית. ביולי 2003 הועברו לחברה מרשות הנמלים והרכבות, העובדים וכל פעילות הרכבת. בסוף שנת 2006 הועסקו בחברה 1,920 עובדים. התקציב השוטף של החברה בשנת 2006 היה כ-970 מיליון ש"ח ותקציב הפיתוח כשני מיליארד ש"ח. השרים האחראים על הרכבת הם שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים.

משרד מבקר המדינה בדק לסירוגין בחודשים מאי 2006-מאי 2007 מינויים ותנאי העסקה של עובדים בכירים ואחרים בחברה, וכן תשלומי שכר והטבות חריגות לעובדים בכירים ולשלושה חברי ועדים שהועסקו בחברה. הביקורת נערכה בחברת הרכבת. ביקורת משלימה נערכה ברשות החברות הממשלתיות שבמשרד האוצר (להלן - רשות החברות).

1. בפברואר 2005 פרסם שר האוצר את תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר אופן בחירת פקידים בכירים), התשס"ה-2005 (להלן - התקנות). בתקנות נקבע כי על דירקטוריון חברה ממשלתית לקבוע נוהל בדבר תנאי הכשירות ואופן הבחירה של פקידים בכירים בחברה על פי התקנות, לרבות דרישות הנוגעות בהשכלה הרלוונטית של המועמד ובהיקף הניסיון המקצועי הרלוונטי למשרה. באוגוסט 2006 העירה רשות החברות לחברת הרכבת כי הנוהל שאושר על ידי הדירקטוריון במאי 2005 אינו תואם את התקנות. נמצא כי רשות החברות לא עמדה על דרישתה לתיקון תנאי הסף בנוהל בהתאם לתקנות, ואפשרה לחברה להמשיך ולקלוט עובדים למשרות בכירות לפי הנוהל הלקוי.

2. הַפַּקָּד הראשי בחברה הוא הסמכות התפעולית הגבוהה ביותר בניהול תנועת הרכבות, והוא אחראי לקבלת החלטות קריטיות שלהן השלכות על חיי אדם. מדצמבר 2004 ועד אוגוסט 2005 פרסמה החברה ארבעה מכרזים פנימיים לאיוש משרה זו. שלושת הראשונים לא העלו מועמד מתאים. ממכרז למכרז היא הורידה את תנאי הסף הנדרשים ממועמדים, עד לביטול מוחלט של הניסיון כפקד. במכרז האחרון נבחר עובד א'. עובד א' לא עבר בחינת התאמה לתפקיד. נמצא שלא הייתה לו בקיאות ברמה גבוהה בהוראות התפעוליות של רכבת ישראל ובנוהלי הרכבת ותקנותיה כפי שנדרש במכרז.

הכשרתו של עובד א' לתפקיד נעשתה בצורה לקויה ולא בהתאם לכללים שהיו נהוגים בחברה. למרות זאת, באוקטובר 2006 מונה עובד א' לתפקיד הפקד הראשי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותה של הנהלת החברה בהשמת עובד שלא הייתה לו הכשרה מתאימה וניסיון לתפקיד כה רגיש הכרוך באחריות בטיחותית ממעלה ראשונה.

3. ביולי 2002 החל עובד בכיר ב', בנה של אישיות בכירה בין השאר בעלת מעמד בכיר לשעבר בליכוד, לעבוד ברכבת בתפקיד מנהל ענף פיתוח עסקי. באותה עת היה שר התחבורה מר מאיר שטרית, איש מפלגת הליכוד. לאחר תחילת עבודתו הועבר לרכבת דו"ח אבחון והערכה לתפקיד מנהל ענף פיתוח עסקי, שקבע כי עובד בכיר ב' אינו מומלץ לתפקיד זה, אך הוא הושאר בתפקידו. במרס 2004 הוא מונה לתפקיד ממלא מקום (להלן - מ"מ) מנהל אגף, ובנובמבר 2004 נבחר לתפקיד זה. לדעת משרד מבקר המדינה, קיים ספק אם אכן עובד בכיר ב' הוא המועמד המתאים ביותר למלא את תפקיד מנהל אגף. נראה כי מדובר במינוי הנגוע בשיקולים זרים, ביניהם שיקולים פוליטיים.

4. בהליך הבחירה של עובד בכיר ג' נמצאו כמה ליקויים: לא נקבעו תנאי סף; לא נקבעו אמות מידה וקריטריונים לבחירה ומשקלם; הדיון בדבר הניסיון העדיף נעשה לאחר שקורות החיים הונחו בפני חברי הוועדה; פרוטוקול הדיון לא נעשה בצורה מפורטת כך שישקף את עיקרי הדברים ואת הנימוקים להחלטות שהתקבלו.

5. החברה לא פרסמה מכרז פומבי בשנת 2003 לאיתור סמנכ"ל חטיבת נוסעים המונה מאות עובדים. בינואר 2004 אישר דירקטוריון החברה את מינויו של עובד בכיר ד' לתפקיד אף שלעובד חסר ניסיון ניהולי. בדיון שנערך בדירקטוריון החברה לאישור המינוי, הסתייגה דירקטורית מהמינוי בטענה כי למועמד "נגיעה פוליטית". הדירקטוריון אישר את המינוי. בדצמבר 2005 מונה סמנכ"ל חטיבת מטענים, לתקופה מוגבלת, גם לסמנכ"ל חטיבת נוסעים, ועובד בכיר ד' מונה על פי בקשתו לתפקיד מנהל מינהלת החִשמוּל במעמד מנהל אגף.

6. באפריל 2000 הגישה עובדת ברכבת תלונה במשטרת ישראל נגד עובד ה', שהועסק כפקח באמצעות חברה להעסקת כוח אדם, בגין הטרדה מינית. בעקבות התלונה הוחלט על הפסקת עבודתו כפקח. בספטמבר 2000 הוא החל לעבוד שוב כפקח. בינואר 2005 הורשע עובד ה' בעקבות אותה תלונה. רק בסוף ינואר 2007, כשנה לאחר שנדחה ערעורו של עובד ה', הודיעה לו החברה על הפסקת עבודתו. עם פיטוריו הוא קיבל מענק של שלושה חודשי הודעה מוקדמת ו-40% פיצויים.

7. הרכבת שילמה ליו"ר הוועד הכללי, ממלא מקומו וסגנו הטבות שכר חריגות במועדים סמוכים לחתימה על הסכמי עבודה בחברה. ממרס 2001 ועד אוקטובר 2002 קודם יו"ר הוועד הכללי בשלוש דרגות, אף שעל פי הסכמי העבודה הקיבוציים, קידום בדרגה נעשה לאחר פרק זמן מינימלי של שנתיים. באוקטובר 2002, עם תחילת המשא ומתן על העברת עובדי הרכבת מרשות הנמלים והרכבות לחברת הרכבת, אישר מר יוסי שניר, מנכ"ל הרכבת דאז, את השוואת שכרו ומעמדו של יו"ר הוועד לאלה של מנהל אגף. החברה שילמה לעובד "תוספת מיוחדת" שאינה מוסדרת בהסכמי העבודה של הרכבת. במאי 2005 וביוני 2006 עודכנה התוספת האמורה, והיא הסתכמה ביוני 2006 בכ-13,500 ש"ח בחודש. עלות שכרו השנתית הסתכמה בשנת 2005 בכ-836,000 ש"ח, זאת לעומת עלות שכרם של מנהלי אגפים אחרים שהסתכמה באותה שנה בכ-450,000-580,000 ש"ח בלבד.

באוגוסט 2003, מספר שבועות לאחר חתימת הסכמי מעבר העובדים לחברה, אישר הסמנכ"ל למינהל לשלם למ"מ יו"ר הוועד "תוספת אישית" שאינה מוסדרת בהסכמי החברה. התוספת עודכנה כמה פעמים והסתכמה במרס 2007 בכ-4,000 ש"ח בחודש. עלות שכרו השנתית של מ"מ יו"ר הוועד הכללי בשנת 2006 הסתכמה בכ-630,000 ש"ח. הסמנכ"ל למינהל אישר למ"מ יו"ר הוועד הכללי הלוואות שאינן מקובלות בחברה.

מינואר 2001 מקבל סגן יו"ר הוועד הכללי תשלום פרמיה בעבור היותו חבר ועד. ביולי 2003, כשבוע לאחר חתימת הסכמי מעבר העובדים לחברה, אישר מנכ"ל החברה דאז מר יוסי שניר לסגן יו"ר הוועד הכללי קידום בארבע דרגות, תשלום של פרמיה קבועה של 100 שעות ותשלום בעבור כוננות של 36 שעות. בינואר 2005 הוא קודם בדרגה לאחר ששהה שנה וחצי בדרגתו הקודמת, למרות שעל פי הסכמי העבודה, קידום ניתן לאחר שנתיים.

התוספות והקידום בשכר ליו"ר הוועד, לממלא מקומו ולסגנו לא אושרו על ידי דירקטוריון החברה, רשות החברות והממונה על השכר במשרד האוצר (להלן - הממונה על השכר), כנדרש על פי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), בהיות הרכבת גוף מתוקצב.

8. החברה העניקה לבעלי תפקידים בכירים בה מענקי השתלמות בסכומים החורגים מן המקובל לעובדי מדינה ובחריגה מהכללים שנקבעו בנוהל החברה. היועצת המשפטית של החברה קיבלה מענק השתלמות של 84,600 ש"ח, סכום הגדול פי שישה מהקבוע בנוהל. ימי ההשתלמות הוכרו לה כימי עבודה. ההטבות לא אושרו על ידי דירקטוריון החברה, הממונה על השכר ורשות החברות ושולמו בניגוד לחוק יסודות התקציב. בעקבות הביקורת ביקשה היועצת המשפטית לנכות משכרה את הסכום העודף של מענק ההשתלמות והמס בגינו.

9. החברה לא ניכתה ממענקי ההשתלמות של עובדיה מס הכנסה כנדרש בהנחיות רשויות המס. בעקבות הביקורת הודיעה החברה כי תנכה מס במקור ממענקי ההשתלמות. החברה שילמה את עלות ההשתלמות של שני עובדים בכירים ישירות למוסד האקדמי. בדרך זו, הכנסה זו של העובדים הבכירים נעלמה מעיני רשויות המס, הממונה על השכר ורשות החברות.

10. בסדרי מבדק ובקרה פנימית נאותים על תשלומים לעובדים קיימת הפרדה בין יחידות מינהל וכוח האדם ובין מחלקת שכר. התברר כי מחלקת השכר של החברה הייתה כפופה למנהל אגף כוח אדם בחברה ומ-2006 הוכפפה לסמנכ"ל למינהל. הסמנכ"ל למינהל הוא זה שאישר את תשלום מענקי ההשתלמות לעובדים כפטורים ממס. התברר כי סמנכ"ל חטיבת הכספים בחברה לא היה מודע לעובדה שהחברה אינה מנכה מס מעובדיה בגין מענקי השתלמות, והדבר נודע לו רק בעקבות הביקורת של משרד מבקר המדינה.

הביקורת על מינויים ותשלומי שכר חורגים ברכבת ישראל העלתה ממצאים המצביעים על התנהלות בלתי תקינה של החברה בגיוס עובדים בכירים ובקידומם. על החברה להקפיד כי הליכי בחירת עובדים בכירים ייעשו בצורה פומבית, תחרותית ותוך מתן שוויון הזדמנויות לכל מי שמעוניין להציג את מועמדותו. הליקויים החלו בתקופה בה הייתה הרכבת יחידה ברשות הנמלים והרכבות, ובחלקם הגדול נמשכו גם בתקופה בה פעלה כחברה. ניתן היה לצפות שעם המעבר לפעילות כחברה ממשלתית תתייעל הרכבת ותקפיד לפעול על פי הכללים שקבעה רשות החברות, אך לא כך נמצא. נוכח חומרת הממצאים, על שרי התחבורה והבטיחות בדרכים והאוצר ועל רשות החברות הממשלתיות לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לוודא קיום ויישום נהלים תקינים לאיוש משרות, ובמיוחד משרות בכירות ותפקידים שלהם השלכה על בטיחות תנועת הרכבות.

לדעת משרד מבקר המדינה, הגם שהדבר לא נדרש במפורש בתקנות, רצוי לפעול לכך שאיתור מועמדים למשרה ייעשה באופן פומבי ושוויוני, על מנת להגיע למאגר הפוטנציאלי הגדול ביותר של מועמדים מתאימים לתפקיד.

לדעת משרד מבקר המדינה על גוף ציבורי כחברת הרכבת לפעול על פי מדיניות והוראות נציבות מס הכנסה ולא לחפש דרכים עוקפות באמצעות חוות דעת שיצדיקו הימנעות מתשלום המס.

מנכ"לי הרכבת והחברה מ-1999 ועד 2006 והסמנכ"ל למינהל, מר יצחק סרי אישרו הטבות שכר חריגות לשלושה חברי ועד בניגוד למקובל לגבי כלל העובדים. היעדר מסמכים על החלטות בדבר מתן תוספות שכר החורגות מהמקובל לגבי כלל עובדי החברה, וסתירות מהותיות בין הסברי הסמנכ"ל למינהל לבין הסברי מנכ"לי הרכבת והחברה מר עמוס עוזני, מר יוסי שניר ומר יוסי מור והסבר יו"ר דירקטוריון החברה דאז, מר משה ליאון, באשר לגורם האחראי לתשלום חלק מן התוספות הנזכרות, מעוררים חשש להתנהלות בלתי תקינה. התוספות ניתנו ללא אישור הדירקטוריון, ללא אישור הממונה על השכר במשרד האוצר וללא אישור רשות החברות. על הממונה על השכר לבחון הטבות אלו, ואם יימצא כי ניתנו בניגוד לחוק, על רשות החברות ועל הממונה על השכר לדרוש את השבת הסכומים ששולמו שלא כדין לקופת החברה. כמו כן, עליהם מוטל לבחון מי היה אחראי לתשלום ההטבות, ואם נעברה בכך עברת משמעת.