1. שפעת העופות היא סוג של שפעת נגיפית התוקפת עופות. יש 16 זנים של שפעת עופות, ואחד מהם, זן 5H, עלול להפוך לזן אלים (H5N1) ולפגוע בבני אדם. מ-1997 ועד סוף יולי 2006 גרם הנגיף למותם של 130 בני אדם ברחבי העולם. יש חשש כבד שתחול בנגיף מוטציה ותקנה לו כושר הדבקה מהיר בבני אדם, בדומה לנגיף השפעת מהסוג הנפוץ, העובר בקלות מאדם לאדם, ועקב כך תתפשט ברחבי העולם מגיפה שתגרום למותם של בני אדם רבים. עד כה לא נמצאה תרופה יעילה נגד נגיף זה, אך מעריכים שהתרופה "תמיפלו", המשמשת לטיפול בשפעת רגילה, עשויה להפחית את הנזק שנגרם לאדם הנדבק בשפעת העופות (להלן - המגיפה) אם כי לא לחסן מפניה. המטרה הכללית היא למגר את המגיפה, או לפחות להקטין את הסיכוי שבני אדם יידבקו בה.
יש שתי שיטות להתמודדות עם שפעת העופות: האחת - ביעור העופות, דהיינו, השמדת המוקד הנגוע והשמדת כל העופות ותוצרת הלול בטווח מסוים מהמוקד; השנייה - חיסון עופות, דהיינו, השמדת המוקד הנגוע וחיסון כל העופות באזור המוקד. ישראל, כשאר מדינות המערב, אימצה את שיטת הביעור.
באמצע מרס 2006 התגלתה שפעת העופות בקיבוץ עין השלושה בדרום הארץ. עד סוף אותו החודש אובחנה המגיפה בעוד שמונה יישובים. המתת העופות באותם יישובים הסתיימה ב-1.4.2006 והמגיפה מוגרה. על פי הערכות מקצועיות המגיפה עלולה להתפרץ שוב בשנים הבאות, ולכן יש להוסיף להיערך לקראת התפרצויות נוספות של המגיפה.
2. בחודשים אפריל-יולי 2006 בדק משרד מבקר המדינה את אופן התמודדותו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) עם המגיפה שפרצה במרס 2006 ואת היערכותו לעתיד לבוא.
היערכות לקויה למגיפה
1. המגיפה עשויה לפרוץ במוקד אחד, בכמה מוקדים או במוקדים רבים בה בעת. לפי אופן התפרצות המגיפה במרבית המדינות האחרות, ההתפרצות בשנים 2003-2004 הייתה רב-מוקדית: בהולנד פרצה המגיפה ב-20 מוקדים; בדרום קוריאה ב-17 מוקדים ובקנדה ב-42 מוקדים, אבל השירותים הווטרינריים בארץ לא היו ערים לכך דיים. הבדיקה העלתה כי אף ששנתיים לפני פרוץ המגיפה קיבל משרד החקלאות התרעות בעניינה מרחבי העולם והחל להיערך לקראת הבאות, היערכות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים (יחידת סמך במשרד החקלאות) הייתה לקויה; ככלל לא נערכו להתפרצות המגיפה במספר מוקדים (להלן - התפרצות רב-מוקדית); ובמקום להכשיר עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית, הסתפק המשרד בהכשרת עובדים לטיפול בהתפרצות חד-מוקדית.
2. תקציב: לצורך הטיפול בשפעת העופות נדרשה גם היערכות תקציבית; ואכן, באוקטובר 2005 פנה מנהל השירותים הווטרינריים למנכ"ל משרד החקלאות והתריע לפניו כי עקב התפרצות שפעת העופות בטורקיה, ברומניה וברוסיה יש צורך במשאבים כספיים ניכרים לצורכי היערכות למגיפה. לפי אומדנו של מנהל השירותים הווטרינריים היה צורך בתקציב של 10.5 מלש"ח. לדבריו סכום זה נדרש כדי לתגבר את מערך השדה ואת החטיבה לעופות במכון הווטרינרי; תוספת רופאים וטרינריים ועובדי מעבדה אם המחלה תתפשט. הוא ציין את הצורך להתקשר עם קבלן לצורך הליך ההמתה והכילוי. אף כי בהחלטת הממשלה מנובמבר 2005 נקבע שיועמד תקציב של 6.5 מיליון ש"ח למשרד החקלאות לצורך היערכות למגיפה מבעוד מועד הכספים לא הגיעו בפועל למשרד החקלאות לפני שהמגיפה פרצה במרס 2006. עם פרוץ המגיפה העביר אגף תקציבים שבמשרד האוצר (להלן - אגף התקציבים) כספים לטיפול בהתפרצות. באוקטובר 2006 השיב אגף התקציבים למשרד מבקר המדינה כי "עם הפנים קדימה, בתום הטיפול במחלה, ומתוך הכרה במציאות חדשה בענף הלול, עמדת אגף התקציבים הייתה כי יש מקום לבחון את אופן הקצאת המשאבים לטיפול במחלה ולהתאימה למצב החדש". משרד מבקר המדינה מעיר, כי לקחים אלו ישימים גם למישורים אחרים ורבים הכרוכים בהערכות מדינת ישראל לשעת חירום.
3. בקרה בעת האירוע: ראוי היה שעם פרוץ המגיפה יוקמו מוקדי בקרה שיעקבו אחר התפשטות המגיפה ויפקחו על הטיפול בה בסמוך לאיזור האירוע. בפועל רק לאחר חמישה ימים מפרוץ המגיפה הקים משרד החקלאות חפ"ק (חבורת פיקוד קדמי), ועקב כך נפגמה יכולת הניהול, השליטה והבקרה.
4. שיטת ההמתה של העופות: שיטות ההמתה והכילוי הן סוגיות רבות חשיבות והיה צריך לסכם אותן כבר עם התפרצות המגיפה ב-2003 במספר מדינות באירופה. אלא שרק בנובמבר 2005, הוקם, במסגרת "צוות משימות" צוות לבדיקת שיטות המתה וכילוי. עד מועד התפרצות המגיפה לא הסתיימה בדיקת כל הסוגיות בנושא המתה וכילוי של העופות. השיטה שבאמצעותה הומתו העופות - הצמאת העופות במשך 24 שעות לפחות והרעלתם ברעל זרחני - לא הייתה יעילה: חלק מהעופות שהורעלו לא מתו, והיה צורך להמיתם אחד אחד באמצעות נקיעת צווארם. עקב כך התעכבה המתת העופות הנגועים, ונדרש כוח אדם נוסף והעובדים היו חשופים לנגיף זמן רב יחסית והיה בכך כדי לסכנם אף שהם לבשו בגדי מגן.
5. נהלים: ההיערכות להתמודדות עם התפרצות המגיפה הייתה צריכה להעשות תוך עבודת מטה מסודרת שתמצא את ביטויה בנוהל שיסדיר את התיאום והכילול (אינטגרציה) של כל התפקידים המוטלים על הגופים הממונים על הטיפול במגיפה ובהם יחידות משרד החקלאות - מחוזות המשרד, יחידת הפיצו"ח, השירותים הווטרינריים; הרשויות המקומיות; משטרת ישראל ומשרד הבריאות. אף שמאוקטובר 2005 התרבו ההתרעות שהמגיפה מתקרבת לישראל לא הכין משרד החקלאות את הנוהל האמור ועקב כך נבצר מהשירותים הווטרינריים להתמודד כראוי עם המגיפה; היה חוסר תיאום בין כל הגופים השונים הפועלים בשטח; לא היה ברור מי מבצע ומתי, חלק מהפעולות להמתה וכילוי ומי מתקצב את הפעולות השונות.
6. תרגול: כדי להיערך להתפרצות שפעת העופות נדרש מערך העופות של השירותים הווטרינריים לבצע מראש תרגיל של הנהלים שנקבעו לטיפול במגיפה בשטח. בביקורת עלה, כי אומנם כבר באוקטובר 2003 ערכו השירותים הווטרינריים תרגיל בבניין המינהלה שלהם בבית דגן, אולם התרגיל היה מינהלי ובכך אין די. ואכן, אחד הלקחים שהופקו מהתרגיל המינהלי היה שיש לבצע תרגיל מעשי - כדי לבחון כיצד הגופים המפקחים על יישום הנהלים והאוכפים אותם מתמודדים עם בעיות טכניות. אך עד מועד התפרצות המגיפה בישראל במרס 2006, כשנתיים וחצי לאחר התרגיל המינהלי, לא נעשה כל תרגיל מעשי. זאת ועוד, השירותים הווטרינריים תכננו לבצע בינואר 2006 תרגיל מעשי בלולים של המכון הווטרינרי אך התרגיל לא בוצע. התרגיל המתוכנן היה תרגיל חד-מוקדי והוא יועד רק לאנשי מערך העופות של השירותים הווטרינריים, ולפיכך גם אם היה מתבצע לא היה בו די. פועל יוצא, הקונספציה של השירותים הווטרינריים כיצד יתנהלו בזמן אמת הייתה תיאורטית בלבד והתבססה על ניסיונם בהתמודדות עם מחלת ה"ניו קאסל" בעופות.
7. כוח אדם: הנחת היסוד של השירותים הווטרינריים הייתה שהחקלאים הם שיטפלו בקבורת הפגרים ובניקוי והחיטוי של הלולים הנגועים. בפועל, לאחר שפרצה המגיפה, חששו החקלאים ועובדיהם להיכנס ללולים הנגועים שמא יידבקו במגיפה ואיש לא הסכים לבצע את העבודה. בסופו של דבר נחלץ משרד הביטחון לעזרת משרד החקלאות ושלח קבלנים שחתם איתם על חוזים לבצע את העבודה. עקב כך נגרמו עיכובים במיגור המגיפה.
בהתאם, על משרד החקלאות לעשות כמיטב יכולתו כדי להכין עתודה קבלנית גדולה דייה שתוכל לטפל בהמתתם וקבורתם של העופות הרבים אם תשוב ותפרוץ המגיפה בכמה מוקדים בעת ובעונה אחת.
8. טיפול בלולים: לאחר פינוי הפגרים והרפד יש לנקות את הלולים ולחטאם, כדי למנוע את התפשטות המגיפה ולהכין את הלול לאכלוס מחדש. כשפרצה המגיפה במרס 2006 לא נעשו הפינוי, הניקוי והחיטוי של הלולים במהירות הנדרשת. קצב איטי כזה אינו מבטיח התמודדות אפקטיבית עם המחלה ועלול להקשות על מניעת התפשטותה, במיוחד אם היא תפרוץ בעתיד במספר מוקדים.
אחד הלקחים שנלמדו בעקבות התמודדות עם שפעת העופות הוא שיש להתקין רצפות קשות במרבית הלולים. מאחר שבמועד סיום הביקורת בחלק גדול מהלולים אין רצפות קשות יש חשש שאם תפרוץ המגיפה בכמה מוקדים יהיה קשה להשמיד את הנגיף ולעצור את התפשטות המגיפה.
מסקנות והמלצות
על משרד החקלאות להכין עתודה מקצועית גדולה דייה לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית, להפיץ במהירות את הנהלים החדשים שהוכנו, בין כל הגופים האמורים להשתתף במיגור המגיפה ולבצע תרגיל מעשי בשיתוף חקלאים - לולנים - בייחוד במחוז הגליל שיש בו לולים רבים, שלא נפגעו באירוע הקודם, אך המגיפה עלולה לפגוע בהם בעתיד. ביצוע תרגיל כאמור יאפשר לגופים המופקדים על הטיפול במגיפה להתנסות במגוון פעולות שיש לבצע בלולים בפרוץ המגיפה. תרגיל מעשי שבוצע במחוז העמקים בספטמבר 2006 עדיין מלמד שהיערכותו של משרד החקלאות לוקה בחסר.
ולבסוף, על משרד החקלאות להודיע לממשלה ולכנסת אם הוא ערוך כנדרש להתמודדות עם התפרצות נוספת של המגיפה ולאילו אמצעים הוא זקוק לצורך ההיערכות ובכלל זה להסדיר את סוגית התקציב לחירום. בתשובתו של משרד החקלאות מאוקטובר 2006 למשרד מבקר המדינה לא התייחס משרד החקלאות לסוגיה האמורה אף שהוא נושא באחריות לנושא זה.