פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק, בעיקר בתעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש), במינהל מקרקעי ישראל, במשרד הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד לאיכות הסביבה, את הפעולות שנקטו גופים אלה לטיהור הקרקע והמבנים המזוהמים במתחמי תעש באזור השרון, בתל אביב, בירושלים ובנוף ים; את המגעים בין הגופים לטיפול בזיהום מי התהום ולהכנת סקר זיהומים, את סוגיית האחריות לזיהומים; ואת תהליך הכנת תכניות המתאר למתחמי תעש שבשרון ובנוף ים. ביקורת זו מהווה נדבך נוסף לדוח מבקר המדינה בעניין מקרקעי תעש, שפורסם בדוח שנתי 55א (2004).
תקציר
בנובמבר 1990 הוקמה חברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש) (להלן - תעש) על מנת לקבל לידיה כעסק פועל את התעשייה הצבאית, שפעלה עד אז כיחידת סמך במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט). בהסכמים להקמתה נקבע, כי יוחכרו לתעש כ-80,000 דונם, שאת מרביתם הקצה מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל).
כ-6,000 דונם מהם נמצאים באזור השרון (להלן - מתחם השרון). במחצית השנייה של שנות התשעים פינתה תעש את מפעליה ממתחמיה בבית הכרם שבירושלים, בנחלת יצחק שבתל אביב (להלן - מתחם מגן) ובנוף ים שבהרצליה. בשלושת המתחמים נמצאו זיהומי קרקע חמורים. גם במתחם השרון הצפוי לפינוי יש זיהומי קרקע, שהיקפם טרם נקבע.
משלהי שנות התשעים ועד למועד סיום הביקורת (נובמבר 2004), קיימות מחלוקות במספר נושאים עקרוניים בין משרדי הממשלה לבין עצמם ובין תעש לבין המדינה, ובהם: עירוב סמכויות של המשרד לאיכות הסביבה עם אלו של נציבות המים (להלן - הנציבות), מועד ביצוע סקרי הזיהומים וטיהור הקרקע, ושאלת האחריות לזיהומים - המדינה הטילה את האחריות לזיהומי הקרקע ומי התהום על תעש, ותעש הטילה את האחריות על המדינה. המחלוקות נותרו ללא פתרון משך שנים, ועיכבו את הטיפול בזיהומי הקרקע ומי התהום ובאישור תכניות המתאר. בירור המחלוקת בין תעש לבין המדינה בנושא האחריות, שאמור היה להיות מטופל במסגרת הליך גישור אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טרם החל. זאת בעקבות הצעה להחלטה על הפרטת תעש המתייחסת, בין היתר, לשאלת האחריות.
בשנת 1996 כתב מנכ"ל משרד האוצר, כי טיהור הקרקע במתחם נוף ים יבוצע בשנת 1997. במאי 2000 החליטה הממשלה, שמשרד האוצר ומשהב"ט יכינו "תכנית תקציבית" ולוחות זמנים לטיהור הקרקע. אולם, שני המשרדים לא סיכמו על תכנית, ולא הוחל בטיהור הקרקע. זאת ועוד, טיהור המבנים והריסתם במתחם החל במרס 2002, כשלוש שנים וחצי לאחר עריכת סקר הזיהומים. גורם מרכזי בעיכוב של תקצוב פעולות אלו היה משרד האוצר.
מיוני 1999 ועד לדצמבר 2000 עוכבה תחילת טיהור הקרקע במתחם מגן שבתל אביב עקב אי-קבלת אישור תקציבי ממשרד האוצר. בדצמבר 2000 לאחר תחילת הגשמים הוחל בטיהור. המינהל התחייב קודם לכן לכסות את הקרקע המזוהמת ביריעות מפני הגשם, אולם לא עשה כך, ולכן חלחל הזיהום למי התהום. תוכנן שהטיהור יסתיים בתוך כשנה עד שנה וחצי. בפועל, נוכח גילוי גורמי זיהום נוספים, התמשכו עבודות הטיהור עד לסוף שנת 2004.
בשנים 1988-1992 נסגרו ארבע בארות מים באזור רמת השרון בשל זיהומים שנתגלו בהן. דוחות, סקרים וחוות דעת של מומחים ציינו, כי ייתכן שמקור הזיהומים בפעילות תעש. משנת 1988 ובמשך כ-15 שנה ועד לשלהי 2003 לא פעלו המשרד לאיכות הסביבה, הנציבות, עיריית רמת השרון ותעש בתקיפות כדי לעצור את התפשטות הזיהום או לטפל בו. בשנת 1998 הגישה הנציבות לתעש תכנית לביצוע סקר מי תהום. התכנית לא מומשה. בעקבות תביעה נגד תעש, שהוגשה ביולי 1999 לבית משפט השלום בתל אביב, הודיע היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2000, כי החליט על ביצוע סקר זיהומים. רק כשלוש שנים מאוחר יותר הוחל בביצועו. העיכוב נבע בעיקר מכך שמשרד האוצר לא תקצב את ביצוע הסקר. במשך כחצי שנה במהלך שנת 2003 אסרה תעש על נציגי הנציבות להיכנס למתחם השרון.
במשך כ-13 שנה, משלהי שנת 1991 ועד לשלהי שנת 2004 (מועד סיום הביקורת), נמשכת הכנת תכניות המתאר למתחמי השרון ונוף ים. מגוון גורמים עיכבו את סיום התכנון. חלקם עדיין מעכבים אותו. גורם מרכזי בעיכוב הינו שינוי מהותי בדרישות התכנון של השלטון המקומי - עיריית הרצליה ועיריית רמת השרון, בדרך כלל לאחר חילופי ממלאי תפקידים, בנוגע להיקף הבנייה ולפתרונות התחבורה. זאת ועוד, השלטון המרכזי - המינהל ומשרד הפנים - לא קיבלו במשך שנים רבות את דרישת עיריית הוד השרון לשתפה בתכנון שטחיה המוניציפליים שבמתחם השרון.
בנוסף, סיום התכנון למתחם נוף ים התעכב בשל הגורמים שלהלן: שררה אי-התאמה בין תחום השיפוט של עיריית הרצליה לבין מרחב התכנון המקומי שלה; טרם הושלמה חפירת בדיקה ארכיאולוגית במתחם, שהחלה בשנת 1995; ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים טרם קבעה את גבולות הגן הלאומי. זאת ועוד, הליך התכנון לא תאם למגמות התכנון בתכניות מתאר אחרות.
בנוסף, סיום התכנון למתחם השרון התעכב בשל הגורמים שלהלן: לא מונו חברים לוועדה המחוזית המשותפת למחוזות תל אביב והמרכז במשך כארבע שנים וחצי; ונדרשו שינויים ועדכונים חוזרים לתכנון נוכח הימשכותו, וחוזר חלילה. זאת ועוד, התכנון בתכנית המתאר למחוז תל אביב "התעלם", כמצוין במסמכי המינהל, מתכניות מתאר שאושרו או מתכניות שהיו בתהליכי אישור, ובהן תכנית המתאר המקומית למתחם השרון.