המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים (להלן - המכון) שהוקם בשנת 1996 במשרד המשפטים (להלן - המשרד), נועד להכשיר את הפרקליטים והמשפטנים בשירות המדינה ולהעשירם מקצועית תוך הידברות בין מערכתית בנושאים משפטיים.
המכון מקיים השתלמויות לחבריו, פרקליטים ומשפטנים מהמשרד, ולמשפטנים ממשרדי ממשלה אחרים או מגופים אחרים בשירות הציבורי (להלן - משרדים אחרים) וסמינרים המיועדים בעיקר לפרקליטים ולמשפטנים עובדי המשרד. בשנת 2005 היו רשומים במכון 2,494 חברים, מהם 1,084 (43%) מהמשרד, והיתר - (57%) מהמשרדים האחרים.
את המכון ליווה צוות היגוי המורכב מבכירים במשרד המשפטים ומנציגה אחת של משרד ממשלתי, ולא הנהלה פעילה המורכבת מאנשי ציבור ואנשי אקדמיה, כפי שנקבע בתקנון המכון בעת הקמתו.
כיוון שבמכון משתלמים גם משפטנים שאינם עובדי משרד המשפטים, חשוב שההשתלמות בו תיתן מענה גם לצורכיהם. על פי התקנון, אנשי קשר מהמשרדים האחרים אמורים לייצג את האינטרסים של המשרדים במכון ולהעביר אליו את הצעותיהם לפעילות. אנשי הקשר לא שותפו בקביעת תכניות הלימודים השנתיות, ובבחירת נושאי הלימוד לא נלקחו בחשבון צורכיהם והעדפותיהם של המשפטנים שאינם עובדי המשרד, בניגוד לתקנון ואף שהם רוב המשתלמים.
משוב על פעילות המכון חשוב להפקת לקחים על פעילותו. המכון לא הקפיד לקבל משוב על פעילותו מהמשתלמים ומאנשי הקשר שלו; טופסי משוב שמולאו לא עובדו.
סיכום שנת פעילות נועד לבחון את הנעשה במכון בהשוואה ליעדיו, להפיק לקחים ולסייע בגיבוש מדיניות לעתיד. בשנים 2002-2004 לא הכין המכון דוחות לסיכום פעילותו השנתית.
בהתאם לסיכום דברים שעליו חתמו ביולי 1996 הנהלת המכון ונציבות שירות המדינה (להלן - נש"מ), הוכרו הלימודים במכון לצורך קבלת גמול השתלמות. ואולם חודש לאחר מכן, באוגוסט 1996, פרסמה נש"מ הודעה אשר בה נקבע כי החל מ-24.9.96 יוכרו לצורך גמול השתלמות רק קורסים והשתלמויות שיעשו מוסדות לימוד שוועדה במשרד החינוך התרבות והספורט תכיר בהם. רק בפברואר 2005, שמונה שנים וחצי לאחר הודעת נש"מ, פנה המכון אל הוועדה בבקשה שתבחן את האפשרות להכיר בהשתלמויות שהוא מעביר.
בנוהלי הוועדה יש כללים שעמידה בהם מקנה למוסדות שמקיימים אותם פטור מקבלת אישור לקיום קורסים לגמול השתלמות. הוועדה גם קבעה קריטריונים לניהול הקורסים, ואלה חלים גם על מוסדות שפטורים מקבלת האישור האמור; הוועדה שמרה לה את הזכות לפקח על אותם מוסדות ולקיים בהם ביקורת. המכון לא עמד בקריטריונים אלה, ועד מועד סיום הביקורת, יולי 2005, הוועדה או נש"מ לא פיקחו עליו.
בהתבסס על חישוב העלויות של פעילות המכון בשנת 2002 הורה מנהל אגף ארגון ותקצוב במשרד המשפטים במאי 2003 לגבות ממשתלמי המשרדים האחרים דמי השתתפות (להלן - תעריף) בסך 250 ש"ח, לעומת 125 ש"ח שנגבו עד אז. הועלה כי בחישוב תעריף ההשתלמויות נכללו גם העלויות של הפעלת הסמינרים, המיועדים כאמור בעיקר לעובדי משרד המשפטים. בשנת 2002 היו ההוצאות בגינם כ-21% מהוצאות המכון. מתחשיב שעשה משרד מבקר המדינה עולה, כי בשנת 2004 הייתה עלות הסמינרים כ-30% מהוצאות המכון. לכן בשנת 2004 הייתה העלות בגין ההשתתפות ביום השתלמות שהמשרדים היו צריכים לשאת בה צריכה להיות לכל היותר 167 ש"ח. תשלומי המשרדים האחרים סבסדו למעשה את הסמינרים המיועדים בעיקרם לעובדי המשרד.