תכנון הפיתוח של משק החשמל מתבסס על שורה של גורמים, שהעיקריים שבהם - תחזיות הביקוש לחשמל ורמת אמינות האספקה הרצויה. אחד המרכיבים העיקריים של אמינות אספקת החשמל הוא רציפותה. מדד מקובל בארץ ובעולם לרציפות האספקה (המודד את משך ההפסקות באספקת חשמל בתקופה מוגדרת) הוא ממוצע דקות אי-אספקה בשנה לצרכני מתח נמוך כתוצאה מהפסקות באספקת חשמל (להלן - דקות אי-אספקה).
באוקטובר 2003 החליט צוות לתיקון ליקויים במשרד התשתיות הלאומיות, בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה מאפריל 2003 בנושא "תכניות לפיתוח משק החשמל", בין היתר, כי שר התשתיות הלאומיות יקבע את שיעור העתודה הנדרש למערכת ייצור החשמל ואת מדיניות פיתוח מקטעי ההולכה והחלוקה של רשת החשמל הארצית; וכי המשרד יבצע בהקדם בדיקת עלות אי-אספקת חשמל למשק, וימליץ על רמת האמינות הנדרשת למערכת החשמל. במועד סיום הביקורת, כשנתיים מאז קיבל הצוות לתיקון ליקויים את החלטותיו, לא הסתיים היישום של רובן.
משנות התשעים ועד שנת 2004 חלה ירידה במספר דקות אי-האספקה במשק. מרבית דקות אי-האספקה נבעו מהפרעות ברשת המתח הגבוה שבמקטע חלוקת החשמל. באמצע שנות התשעים יזמה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חח"י) פרויקט להקמת מערכת לשליטה ולבקרה ברשת זו (להלן - פרויקט ה-D.M.S). אחת ממטרות המערכת היא הורדה של מספר דקות אי-האספקה שמקורן בהפרעות ברשת מתח גבוה. בעת ייזום הפרויקט תוכנן, שחתימת החוזה עם ספק המערכת תהיה בסוף 1996, הפעלתה תחל בינואר 2000, ועלותה הצפויה הוערכה באותה עת בכ-75 מיליון דולר. בפועל, רק בספטמבר 2002 חתמה חח"י חוזה עם ספק למערכת. בדוחות הכספיים של חח"י לשנת 2004 צוין, שסיום פרויקט ה-D.M.S (כולל מימוש אופציות שנכללו בו) צפוי בשנת 2010.
עד למימוש פרויקט ה-D.M.S עשתה חח"י, בשנים 1996-2003 בעיקר, פרויקט נפרד (להלן - פרויקט הביניים). במהלך השנים נעשו שינויים בתצורה של כל אחד מהפרויקטים האמורים והוגדל ההיקף הכולל שלהם.
חח"י תכננה להשקיע בפרויקט הביניים כ-27 מיליון דולר. לפרויקט זה לא נקבע סעיף תקציבי רב-שנתי נפרד בספרי החברה, ובידי החברה אין ריכוז נתונים על עלותו. בעקבות הביקורת הודיעה חח"י כי היא החלה לבדוק במפורט את ההוצאות בפרויקט הביניים ובסיום הבדיקה יוגשו תוצאותיה למשרד מבקר המדינה. החברה צפויה להשקיע בשני הפרויקטים קרוב ל-150 מיליון דולר במחירים שוטפים, מהם - לפי נתונים שריכז משרד מבקר המדינה - כ-40 מיליון דולר בפרויקט הביניים. חח"י לא עשתה השוואה מפורטת של העלויות לעומת המתוכנן.
בשנת 2002 קבעה הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן - רשות החשמל), כי בסיסי התעריפים שנכנסו לתוקף ביולי 2002 "נועדו להשגת רמת אמינות כוללת לצרכן מתח נמוך" ברמה ממוצעת של 100 דקות אי-אספקה בשנה לצרכן כאמור. החלטת הרשות לא התבססה על בדיקה של ההשקעה הנדרשת להשגת היעד לעומת התועלת למשק ממנה. בסוף אותה שנה הגישה חח"י לרשות החשמל תכנית טכנית-כלכלית שבה הוצגה ירידה צפויה של כ-40 דקות אי-אספקה ברשת מתח גבוה בעקבות פרויקט ה-D.M.S, שתושג בהדרגה עד שנת 2009, ובאותה שנה יגיע מספר דקות אי-האספקה במערכת החשמל ל-141.
על פי דיווחי חח"י, בשנת 2004, לפני שהוחל בהתקנת יחידות ברשת במסגרת פרויקט ה-D.M.S, הגיע מספר דקות אי-האספקה ל-162. נוכח ההפרש בין היעד של מספר דקות אי-האספקה שהציגה חח"י ובין היעד שבבסיס התעריף שקבעה רשות החשמל, ובהתחשב בירידה שחלה במספר דקות אי-האספקה עד סוף שנת 2004, מן הראוי שחח"י תבחן את יעדיה לסוף העשור, במטרה להשיג את היעד שבבסיס התעריף.
בחח"י אין נהלים המסדירים תהליך של אישור ייזום וניהול פרויקטים המחייבים את כלל יחידותיה. בנובמבר 2005 הודיעה חח"י למשרד מבקר המדינה, שהיא מכינה נוהל בנושא. במהלך שנת 2003 החלה חח"י בתהליכים של ניהול סיכונים ושל הפקת לקחים, אך עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2005, פעולותיה לא הגיעו לידי סיום.
המועד המעודכן להפעלת המערכת, ללא מימוש אופציות שנכללו בפרויקט, הוא מאי 2008. אף אחד מהגורמים המעורבים - משרד התשתיות, רשות החשמל וחח"י - לא עשה הערכה של העלות למשק כתוצאה מדחיית ביצוע פרויקט ה-D.M.S. לפי אומדן שעשה משרד מבקר המדינה לצורך קבלת הערכה כללית, על בסיס נתוני חח"י, העלות למשק של 40 דקות אי-אספקה בשנה מגיעה לכ-17 מיליון דולר. בהנחה שפרויקט ה-D.M.S אמנם יביא להפחתת כ-40 דקות אי-אספקה בשנה, יוצא, שבהשוואה למועד שתוכנן לפי מסמך הייזום, התמשכות יתר של הפרויקט עד שנת 2008 - מועד בו הוא יופעל רק בחלקו - גרמה למשק אובדן של כ-136 מיליון דולר (במחירי 2005).