להקמת מתקנים להתפלת מי ים יש חשיבות לאומית בהיותם תשתית חיונית לאספקת מים. הממשלה קיבלה החלטות להקים עד שנת 2004, מתקנים שיספקו 315 מיליון מטר קוב (להלן - מלמ"ק) של מים מותפלים בשנה. בהחלטות הממשלה נקבע כי באשקלון ובחדרה יוקמו מתקנים גדולים בידי יזמים פרטיים, באשדוד יוקם מתקן בידי מקורות חברת מים בע"מ (להלן - חברת מקורות); ועוד מתקנים קטנים יותר, שאת מיקומם הממשלה לא קבעה, יוקמו בידי יזמים פרטיים.
כדי לבצע את החלטות הממשלה מינה החשב הכללי במשרד האוצר (החשכ"ל) בפברואר 2000 ועדת מכרזים בין-משרדית להתפלת מי ים, ובספטמבר 2001 מינה מינהלת להתפלת מי ים.
מבין שבעת המתקנים שהוחלט להקים, רק המתקן באשקלון, שהספקו השנתי 100 מלמ"ק, מספק מים מותפלים מסוף שנת 2005. מתקן בפלמחים, שהספקו השנתי 30 מלמ"ק, מצוי בשלבי הקמה וצפוי לספק מים מסוף שנת 2006.
בעקבות תביעות היזם של המתקן באשקלון נגד המדינה בשל עיכובים בקבלת היתרים חתמו נציגי משרד האוצר עם היזם על הסכם להקדמת רכישתם של 79 מלמ"ק מים ותשלום בסך 92 מליון ש"ח כמקדמה, וזאת בלי שהוכנה ונכתבה חוות דעת משפטית וכלכלית מסודרת הבוחנת את תביעות היזם.
השינויים הרבים שחלו בהחלטות הממשלה והמשרדים הנוגעים בדבר בעניין המכרז להקמת מתקן ההתפלה בחדרה, שפורסם לראשונה בינואר 2002, מעידים על תכנון לקוי ולא מגובש. בעקבות השינויים האלה פרסמה ועדת המכרזים בדצמבר 2004 מכרז חדש, ועד מועד סיום הביקורת טרם נבחר זוכה.
אגף החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר התנו את הקמת מתקן חברת מקורות באשדוד בכך שתבוצע בידי החברה-בת שלה, מקורות ייזום ופיתוח בע"מ. מאחר שחברה זו טרם הופעלה, לא בוצעה החלטת הממשלה, ומתקן ההתפלה של חברת מקורות באשדוד לא הוקם.
ניסיונות ההתקשרות עם שלוש חברות הפרטיות להקמת מתקני התפלה קטנים לא הצליחו, חלק מחוסר היכולת נובע מהיערכות לקויה של משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר ונציבות המים להקמת מתקני ההתפלה.
עד תחילת שנת 2006 לא יושמו החלטות הממשלה לספק 315 מלמ"ק מים מותפלים בשנה. טרם התקבלו החלטות בנוגע לדרכי הפעולה בהמשך בעקבות אי ההצלחה להגיע להתקשרות עם שלוש החברות ועם חברת מקורות.
על הממשלה להפיק לקחים מהכישלון שנחלה עד כה בניסיונות להביא להקמת רוב מתקני התפלת מי ים שהחליטה להקים כדי לוודא שמתקנים אלה יוקמו וכדי להבטיח אספקת מים סדירה במדינה בהתאם להחלטותיה.