איגוד הכדורסל בישראל

​איגוד הכדורסל בישראל

פעולות הביקורת

נבדקו כמה היבטים בפעילותו של איגוד הכדורסל בישראל. בין היתר נבדקו פעילות מוסדותיו, היחסים בינו לבין חברת מינהלת הליגה וכמה נושאים מינהליים. בדיקות השלמה נעשו במינהל הספורט שבמשרד החינוך, התרבות והספורט ואצל רשם העמותות שבמשרד המשפטים.

נבדקה פעילותם של עובדי מדינה ונושאי משרה בשירות המדינה במוסדות איגוד הכדורסל, ובכלל זה נבדק אם התפקידים שמילאו באיגוד הוסדרו כראוי, ואם פעילותם באיגוד נעשתה על פי ההוראות והכללים המחייבים ועל פי סדרי מינהל תקינים. בדיקות השלמה נעשו בהנהלת בתי המשפט, במינהל הספורט, ברשות המסים בישראל, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה.

איגוד הכדורסל בישראל

תקציר

איגוד הכדורסל בישראל (להלן - האיגוד) מרכז ומייצג את ענף הכדורסל בישראל, והוא עמותה על פי חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן - חוק העמותות). מטרותיו הן, בין היתר: פיתוח ענף הכדורסל בישראל, קידומו, ריכוזו וניהולו; ארגון תחרויות בין-ארציות ובינלאומיות בכדורסל; ייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות בכדורסל; הקמת בתי ספר והעברת קורסים והשתלמויות לכדורסלנים, למאמנים ולשופטי כדורסל; ארגון תחרויות ליגה וגביע ומפעלים אחרים בכדורסל; סיוע לאגודות המסונפות לאיגוד; השגת האמצעים הדרושים לביצוע מטרות האיגוד מגופים וממוסדות ממשלתיים, עירוניים ופרטיים. בשנת 2004 ניהל האיגוד 145 ליגות, ובהן 1,650 קבוצות ו-30,000 שחקנים.

במרבית זכויות ההצבעה באסיפה הכללית של האיגוד החזיקו נציגים של מרכזי ספורט שבידיהם ייפויי כוח מהקבוצות החברות באיגוד (להלן - האגודות או הקבוצות), ולא נציגי הקבוצות עצמן. לנציגים של שני מרכזי הספורט הגדולים "הפועל" ו"מכבי" רוב מוחלט באסיפה הכללית, ובנובמבר 2004 הם חתמו על הסכם עקרונות לניהול האיגוד. ההסכם הגדיל את מספר חברי הנהלת האיגוד, וקבע כי כל מרכז יוכל להחליף את חבריו בהנהלת האיגוד. מאחר שהאינטרסים של מרכזי הספורט אינם תואמים בהכרח את האינטרסים של אגודות הספורט, העובדה שהקבוצות נותנות למרכזי הספורט ייפויי כוח כלליים שלא למטרה מסוימת ובהיקף נרחב, יש בה כדי לעורר ספק אם המרכזים אכן מייצגים נאמנה את האינטרסים של האגודות שמסרו להם ייפויי כוח, ועולה חשש כי לא כל העמדות והאינטרסים של האגודות החברות באיגוד באים לידי ביטוי באסיפה הכללית.

לא נמצא שמינוי דירקטורים מן הציבור נדון במוסדות האיגוד, בעקבות המלצות שהגישו ועדות ציבוריות שדנו בעניין זה, ולא מונו דירקטורים מן הציבור להנהלתו.

על פי חוק העמותות, השינויים שחלו עקב חתימת ההסכם בין מרכזי הספורט לניהול האיגוד חייבו את שינוי תקנון האיגוד ואת רישום התקנון המעודכן אצל רשם העמותות. האיגוד יישם את השינויים לפני שהוועדה שהוטל עליה לעדכן את תקנון האיגוד סיימה את עבודתה, ולפני שהתקנון החדש אושר באסיפה הכללית ונרשם אצל רשם העמותות.

בעקבות מחלוקת בין שני מרכזי הספורט חדל האיגוד להפעיל את מוסד הנשיאות - שלפי תקנון האיגוד הוא הגוף האופרטיבי שלו, והחל לכנס במקומה פורום של בעלי תפקידים בכירים באיגוד. ספק אם דרך פעולה זו, ללא שינוי התקנון ורישומו אצל רשם העמותות, עולה בקנה אחד עם חוק העמותות.

ליגת העל לגברים היא הליגה החשובה בין הליגות שהאיגוד מנהל, מאחר שממנה באים שחקני נבחרת ישראל, והיא גם מקור חשוב להכנסות האיגוד. באוקטובר 2001 החליטה הנהלת האיגוד על הקמת חברת "מינהלת ליגת העל בכדורסל (2002) בע"מ" (להלן - המינהלת או חברת מינהלת הליגה), וקבעה שחבריה יהיו יושבי ראש של כל קבוצות ליגת העל ושני נציגים של האיגוד. בעת הקמת המינהלת נקבע כי בישיבתו הראשונה של דירקטוריון החברה יוקם צוות שיציג בפני האיגוד את תכניתה המפורטת לניהול ליגת העל; הצוות לא הוקם. מן הפרוטוקולים של דיוני נשיאות האיגוד וההנהלה, שבהם הוחלט על הקמת המינהלת, אי אפשר ללמוד מה היו שיקולי האיגוד שהביאו להקמת החברה.

ביוני 2002 נחתם בין האיגוד ובין המינהלת הסכם המסדיר את היחסים הכספיים ביניהם, לאחר שהניהול הכלכלי והמקצועי של ליגת העל לגברים הועבר מהאיגוד למינהלת. באוגוסט 2004 החליטה נשיאות האיגוד לאשר הפחתה במחויבות הכספית של המינהלת כלפי האיגוד, מעונת 2004/5 ואילך. משרד מבקר המדינה העלה כי בפועל כללי ההתחשבנות החדשים הוחלו גם בעונת 2003/4. אבדן ההכנסות שנגרם לאיגוד בשל כך הסתכם בכ-1,600,000 ש"ח. בין חברי הנשיאות שאישרו את ההקלה בהתחייבות הכספית של המינהלת לאיגוד היו שני דירקטורים במינהלת. בשל דלות התיעוד באיגוד אי אפשר לדעת אם להחלטה קדם דיון, ומהם הנימוקים לה.

בהסכם מיוני 2002 הסמיך האיגוד את המינהלת לשנות בתקנון האליפות של האיגוד, העוסק בצדדים המינהליים של משחקי הליגה, כמה סעיפים הנוגעים לליגת העל. בין היתר, למינהלת ניתנה זכות לקבוע את מספר השחקנים הזרים שקבוצות ליגת העל יכולות לרשום. להחלטה זו יש השפעה על זמן המשחק הניתן לשחקנים ישראלים, והיא עלולה לפגוע בהתקדמותם המקצועית. לכך יש השפעה ישירה גם על רמת נבחרת ישראל ששחקניה מגיעים בעיקר מקבוצות ליגת העל.

ביולי 2002 החליטה נשיאות האיגוד שדירקטורים בחברת מינהלת הליגה אינם יכולים לשמש חברי נשיאות האיגוד, אולם בהחלטה נקבע שהיא אינה תקפה לגבי הדירקטורים שהנשיאות מינתה בתור נציגי האיגוד בחברת מינהלת הליגה. החלטת הנשיאות לא יושמה, ובדיונים שהתקיימו בשנים שלאחר מכן בין האיגוד לבין המינהלת, בעניין היחסים בין חברת מינהלת הליגה לאיגוד, השתתפו גם חברים שמשמשים דירקטורים בשני הגופים, שלא מונו לנציגי האיגוד בחברה.

על אף שלאיגוד ולמינהלת אינטרסים שונים, ולעתים אף מנוגדים, הם התקשרו עם אותו יועץ משפטי, בלי שנבדקה כראוי הבעייתיות שבדבר.

לא הוקמה קרן שמטרתה מיגור האלימות בענף הכדורסל בישראל, שהאיגוד ומינהלת הליגה סיכמו להקים בהסכם שחתמו עליו עוד בשנת 2002.

ועדת שיבוץ השופטים, שאחראית לשיבוץ השופטים למשחקים, לא התכנסה, והשיבוץ נעשה בידי משבץ שמינתה הנהלת איגוד השופטים. איגוד השופטים לא ניהל רישומים בדבר ההנמקות לשיבוץ השופטים והשינויים שנעשו בו על דעת יו"ר איגוד השופטים. רישומים כאלה חשובים כדי לוודא שבשיבוצים לא יהיו מעורבים שיקולים זרים.

האיגוד בחר לנבחרת ישראל (גברים) מאמן שטרם השלים את הסמכתו לתפקיד. האיגוד לא קבע טווח זמנים שעל המאמן המיועד להשלים בו את הסמכתו, ולא בחר במועמד חלופי שימונה אם המאמן הנבחר לא ישלים את הסמכתו בפרק הזמן שנקבע. לאחר שהמאמן המיועד לא נקט את הצעדים הדרושים להשלמת הסמכתו על פי חוק הספורט, התשמ"ח-1988, נאלץ האיגוד לפנות בדחיפות למאמן אחר, והזמן שנותר למאמן החדש להכנת הנבחרת לקראת משחקי אליפות אירופה היה קצר ביותר.

נוהלי האיגוד בדבר נסיעות לחו"ל נוגעים רק לנסיעות של נבחרות ישראל, ואינם עוסקים בנסיעות של בעלי תפקידים באיגוד.

לאיגוד אין נוהל לרכישת טובין ושירותים, וזה כמה שנים הוא לא פנה למשרדי נסיעות ולמשרדי רואי חשבון כדי לקבל את הצעותיהם.

לאיגוד אין נוהל בדבר חלוקת כרטיסי חינם למשחקים שהוא מארגן וכרטיסים שהוא מקבל מקבוצת מכבי תל אביב למשחקי הליגה והיורוליג שהיא משתתפת בהם.

ועדת הכספים של האיגוד דנה פעם בשנה במסים ובתשלומים בגין שירותים שהאיגוד משית על האגודות והשחקנים החברים בו; לא נמצאו מסמכים המפרטים לפי מה ועדת הכספים קובעת את הסוגים והסכומים של התשלומים. הנהלת האיגוד לא ביקשה מוועדת הכספים להמציא לה אסמכתאות כלשהן לביסוס הסוגים והסכומים של התשלומים שקבעה.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה של פעילות הספורט לסוגיה בחיי המדינה ונוכח התפקיד המרכזי והמשמעותי של איגודי הספורט בפעילות הזאת, על משרד החינוך, התרבות והספורט, בשיתוף רשם העמותות שבמשרד המשפטים, להוסיף לפעול ליישום ההמלצות של הוועדות הציבוריות שבדקו את מצב הספורט בישראל והתייחסו לאיגודי הספורט. בין ההמלצות: הגבלת השימוש בזכות ההצבעה באמצעות ייפויי כוח; הקטנת מעורבותם של מרכזי הספורט בניהול התאחדויות הספורט ואיגודי הספורט; הקטנת התלות והזיקה שבין הפוליטיקה ובין הספורט; ומינוי של נציגי ציבור להנהלות מוסדות ספורט. כמו שקבעו הוועדות, נקיטת הצעדים האלה היא תנאי להבאת כוח אדם מקצועי לניהול, לאימון ולמשחק, ולהפעלת הספורט על פי אמות מידה מקצועיות.