בהוראה של משטרת ישראל מינואר 2002 הוגדר ייעודו של משמר הגבול (להלן - מג"ב) כ"כוח רב תכליתי של המשטרה לפעולות אבטחה ושיטור וללחימה בטרור". לצד תפקידיו בתחומי הסיוע ליחידות המשטרה בלחימה בפשיעה בערים ובמגזר הכפרי וכן באבטחת יישובים במגזר הכפרי ומתקנים חיוניים שבאחריותו, הוטל על מג"ב גם "לאבטח את גבולות המדינה בשיתוף עם צה"ל".
במועד הביקורת כלל סדר הכוחות (להלן - סד"כ) של מג"ב אלפי שוטרים. כשליש ממנו פעל תחת פיקוד (להלן - ת"פ) צה"ל במסגרת פעילות הביטחון השוטף (להלן - בט"ש) של צה"ל. מדובר בשוטרים בשירות קבע ובשירות חובה המשולבים בסד"כ המיבצעי של הפיקודים המרחביים - מרכז ודרום, ופועלים על פי פקודותיהם והנחיותיהם המיבצעיות. היקף כוח האדם של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל מהווה כ-10% מסד"כ משטרת ישראל בכללותו.
מאז העימות עם הפלסטינים ברחבי אזור יהודה והשומרון (להלן - איו"ש) ואזור חבל עזה (להלן - אזח"ע), שפרץ בספטמבר 2000, עסקו הכוחות של מג"ב ת"פ צה"ל בפיקוד המרכז ובפיקוד הדרום בפעילות מיבצעית ענפה, שבמסגרתה הוקמו במהלך השנים הללו מסגרות לחימה נוספות של מג"ב. במהלך שנת 2001 הוחלט לפרוס יחידות של מג"ב, שהיו ערוכות באזח"ע, לאורך הגבול עם מצרים. במרס 2003 קיבלה מפקדת חטיבה של מג"ב ושלוש פלוגותיה את האחריות המיבצעית לאורך גבול זה, כמפקדה משימתית, ת"פ אוגדה מרחבית של פיקוד הדרום.
בדצמבר 2000 נחתם בין צה"ל ומשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) לבין משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים מסמך, שכותרתו "נוהל העבודה בין צה"ל לבין משטרת ישראל". המסמך המכונה ה"אמנה" (וייקרא כך להלן) נועד לסכם נוהלי עבודה משותפים בין שני הגופים בתחומי פעילותם המשותפת, בעיקר בהקשר להפעלת יחידות מג"ב ת"פ צה"ל.
בשנת 2005 עמד סך התקציב המיועד לפעילות יחידות מג"ב ת"פ צה"ל, המועבר מתקציב הביטחון למשטרת ישראל, על כ-218 מיליון ש"ח. התקציב כולל את עלות השכר שמשלמת משטרת ישראל לחיילי מג"ב בשירות קבע ובשירות חובה, וכן תקציב המיועד לעלויות קיום שוטפות של כוח זה ולהכשרתו.
מאוגוסט עד דצמבר 2005 בדק משרד מבקר המדינה בצה"ל ובמשטרת ישראל את שילובם של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש ובגזרת הגבול עם מצרים.
הבסיס החוקי להפעלת כוחות מג"ב ת"פ צה"ל
נמצא, שלהכפפת כוח משטרתי - כוחות מג"ב ת"פ צה"ל - בשטחי מדינת ישראל שלא בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת, אין מסד חוקי המעוגן בדיני מדינת ישראל (לעניין זה אין הביקורת מתייחסת לדין החל באיו"ש). מדובר בהפעלה מיוחדת של שני גופים ביטחוניים בעלי ייעוד שונה, אשר כל אחד מהם כפוף לדינים שונים. זאת סוגיה עקרונית ומעשית אשר ראוי לעגנה ברמה החוקית באופן ברור ומפורש. מאחר שהפעלת יחידות מג"ב ת"פ צה"ל היא דפוס קבוע בתפיסה הביטחונית-מיבצעית, והיקפה אף צפוי להתרחב בעתיד, על שני הגופים לפעול בדחיפות כדי ליצור תשתית חוקית הולמת להפעלה כזו של כוחות מג"ב במסגרת פעילות הבט"ש של צה"ל.
קביעת הצורך המיבצעי ביחידות של מג"ב ת"פ צה"ל ומשמעות המונח "תחת פיקוד" צה"ל
א. אגף המיבצעים במטכ"ל לא הוציא סיכום עקרוני ברמת המטה הכללי, שמנתח, מגדיר ומפרט את הצורך המיבצעי המיוחד בכוחות מג"ב ת"פ צה"ל בגזרות הפיקודים המרחביים - מרכז ודרום. זאת, לשם השגת התכלית המיבצעית המיטבית שלשמה הוכפף כוח מג"ב לצה"ל בגזרות אלה. גם בקובץ פקודות הקבע של חטיבת המיבצעים שבאגף המיבצעים לא נמצאה פקודה העוסקת ביחידות מג"ב ת"פ צה"ל.
ב. במשטרת ישראל ובצה"ל אין מסמך משותף המסכם את מהות המונח "תחת פיקוד" צה"ל, לרבות יחסי הכפיפות ותחומי הסמכות והאחריות בין שני הגופים. כמו כן, עלתה אי-בהירות בהבנת המונח בקרב מפקדים ביחידות מג"ב ת"פ צה"ל. העמימות והשוני שבהבנת המונח, עלולים לגרום לכשלים מיבצעיים בהפעלת הכוח, ולמצער - לתקלות ולמינהל לא תקין.
ג. שעה שמטה מג"ב עסק בבחינת הסוגיות הנוגעות להמשך תכנון הפעלת כוחותיו ת"פ צה"ל, אשר, כאמור, מהווים כ-10% מסד"כ משטרת ישראל בכללותו, נושא זה לא נכלל בהצעת התכנית הרב-שנתית למשטרת ישראל מיולי 2005, הממוקדת ככלל, וגם בפרק הנוגע למג"ב, לתחום הפשיעה.
ד. ברבות השנים נוצר טשטוש הולך וגובר בין תפקידי כוחות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש ובגבול עם מצרים לבין תפקידי חיילי צה"ל למשימות הבט"ש. בתהליך מתמשך שולבו כוחות מג"ב ת"פ צה"ל יותר ויותר גם למשימות בט"ש, שנוכח מאפייניהן הן מוטלות על יחידות צה"ל, שעה שיתרונם היחסי של כוחות מג"ב הוא בעיקר למשימות בתחום שבו רב המגע עם האוכלוסייה האזרחית.
תחקירים משותפים
א. ב"אמנה" שסוכמה בין צה"ל לבין משטרת ישראל בשנת 2000 נקבע, כי אירועים מיבצעיים יתוחקרו בהתאם לנוהל התחקיר החל בצה"ל. נמצא, כי כוחות מג"ב ת"פ צה"ל נדרשים לבצע בתום פעילות מיבצעית בנוסף לתחקיר המיבצעי הצבאי גם תחקיר על פי הנוהל המשטרתי לאותו אירוע, השונה מבחינה מתודולוגית מהתחקיר הצבאי. שילוב המתודולוגיות הצבאית והמשטרתית, כך שניתן יהיה למצות טוב יותר את התחקירים המשותפים הנוגעים לשני הארגונים, טרם הסתיים.
ב. באוקטובר 2001 קיים היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר אלייקים רובינשטיין, דיון במטרה ליישב את ההבדלים בין חיסיון התחקירים לפי הדינים החלים על הצבא לבין הדינים החלים על משטרת ישראל בנוגע לפעילות מיבצעית של שוטרי מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש ובאזח"ע. היועץ המשפטי לממשלה סיכם, כי חיסיון התחקיר המיבצעי על פי חוק שיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, יוחל גם על תחקירים בנוגע לפעילות מיבצעית כזאת. במכתבים מאוקטובר ומדצמבר 2003 הנחה היועץ המשפטי לממשלה לפעול בהתאם. על פי ההנחיה, חומר התחקיר היה אמור לעבור ממשטרת ישראל לפרקליט הצבאי הראשי (להלן - הפצ"ר) על מנת שיחליט אם יש מקום להורות על חקירת מצ"ח. נמצא, כי משטרת ישראל לא מימשה הנחיה זו בכך שלא העבירה לפצ"ר תחקירים על פעילות מיבצעית של אירועי ירי של שוטרי מג"ב באיו"ש, בפעילות שנעשתה הן בשילוב כוחות צה"ל והן בפעילות מיבצעית שביצעו שם שוטרי מג"ב בלבד.
ההסדר בין צה"ל לבין משטרת ישראל להפעלת כוחות מג"ב ת"פ צה"ל (ה"אמנה")
א. בדצמבר 2003 פג תוקף ה"אמנה". שני הגופים לא הצליחו לסכם "אמנה" חדשה בשל חילוקי דעות עקרוניים ביניהם בסוגיית האחריות לבניין הכוח של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל. ההסדרים שנקבעו ב"אמנה", שאינם נותנים מענה מספק להסדר המינהלי שבין צה"ל לבין משטרת ישראל, ממשיכים להיות בתוקף. בשל אי-חידוש ה"אמנה", נפגע המענה המשותף לצה"ל ולמשטרת ישראל בתחום בניין הכוח של מג"ב ת"פ צה"ל ובתחום הפעלתו המיבצעית.
ב. נמצא, שאין סיכום עקרוני משותף ברמת המטכ"ל להסדרת שילוב יחידות מג"ב ת"פ צה"ל בתחום הבטיחות, וקיימת התייחסות שונה בפיקוד הדרום ובפיקוד המרכז בנוגע למעורבותם של הפיקודים המרחביים בתחומי הבטיחות של כוחות מג"ב הכפופים להם. היעדר הנחיה משותפת לצה"ל ולמג"ב בתחום רגיש זה, עלול לגרום לתקלות בטיחותיות, שתוצאתן פגיעה בנפש וברכוש.
ג. לא נערך תיאום לנושאי הביקורות שעורכים צה"ל ומשטרת ישראל על כוחות מג"ב ת"פ צה"ל, ובפועל אין ככלל העברה של סיכומי הביקורות ביניהם במישור זה.
ד. אגף התכנון (אג"ת) של משטרת ישראל, אשר ריכז במשטרה את עבודת המטה לגיבוש ה"אמנה", לא הוציא הוראה מטעמו לגורמי המטה הארצי בנוגע לתפקידים ולמשימות של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל, ובנוגע לחלוקת האחריות בין גורמי המטה השונים במשטרה לטיפול השוטף בבניין הכוח במישור מיוחד זה, כמסוכם ב"אמנה". אג"ת של משטרת ישראל גם לא עדכן את פקודות הארגון של חלק ניכר מיחידות ומפקדות מג"ב ת"פ צה"ל.
ה. על אף שאחד מתפקידי מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (להלן - מז"י) נקבע כ"קביעת טכניקות הלחימה של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל", היא לא עסקה בכך וממילא היא לא בחנה נושא זה מול הפיקודים המרחביים. תהליכי העבודה וממשקי העבודה של מז"י עם בסיס ההדרכה (להלן - הבה"ד) של מג"ב בנושאי ההכשרה של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל אינם ממוסדים, ואין העברה הדדית סדורה של מידע רלוונטי להכשרת כוחות מג"ב ת"פ צה"ל בין הבה"ד של מג"ב לבין מז"י.
ו. תהליך תקינת האמצעים עבור יחידות מג"ב ת"פ צה"ל נשען על צורך מיבצעי, שאינו מעודכן. יחידות צה"ל השאילו ליחידות מג"ב ת"פ צה"ל גם אמצעים אשר אינם משמשים לפעילות מיבצעית. חלק מאמצעים אלה לא הוחזרו לצה"ל בתום תקופת ההשאלה, כנדרש. לפי נתוני אגף התקציבים של משהב"ט, בדרך זו נגרעים מצה"ל אמצעים בסדר גודל של כ-10 מיליון ש"ח בשנה.
היבטים במיצוי כוח מג"ב בפיקוד המרכז ובפיקוד הדרום
א. במהלך השנים עברו פלוגות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש שינויים ארגוניים רבים נוכח צרכים מיבצעיים משתנים, בלי ששינויים אלה מוסדו בפקודות ארגון ובתקנים. עיקר המאמץ שהשקיעו מפקדת פיקוד המרכז, מפקדת אוגדת איו"ש והמפקדה של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש בתקופת הביקורת כוון לביצוע שינויי היערכות שנקבעו נוכח צרכים צה"ליים מיבצעיים חדשים, ובד בבד נמשך המאמץ לאחזקת הקיים, כאשר הפערים באמצעים, שהולכים וגדלים, מקשים יותר ויותר על הפעלת הכוח.
ב. ארבע מפקדות של מג"ב באיו"ש פועלות לצורכי בניין הכוח של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש. לא נערך ניתוח לגודלן של המפקדות ביחס להיקף הסד"כ של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל באיו"ש; שלוש מהן הוקמו בלי שמשטרת ישראל פרסמה פקודות ארגון להקמתן; ובשתיים מהן היה עודף גדול במצבת כוח האדם ביחס לתקן שלהן. העודף במצבה לעומת התקן באותן מפקדות הוא על חשבון תקני כוח האדם של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל.
ג. ליחידת המסתערבים של מג"ב באיו"ש, הפועלת זה כ-15 שנים, פקודת ארגון משנת 1994, שאינה מעודכנת ואינה משקפת את השינויים הרבים והיסודיים שנעשו בה בשנים האחרונות. הצורך בקביעת תקן מעודכן ליחידה עלה שוב ושוב לאורך השנים, במיוחד נוכח חוסר באמצעי לחימה, אך עד מועד סיום הביקורת לא הושלמה עבודת התקינה; תיק היסוד להכשרת לוחם ביחידת המסתערבים אינו מאושר על ידי מז"י, ותהליך השלמת ההכשרה המבוצע ביחידה עצמה ובאחריותה אינו ממוסד. גם היחידה לליווי עצירים ביטחוניים במג"ב, הפועלת בפיקוד המרכז מעל עשר שנים, טרם מוסדה וטרם נקבע לה תקן, דבר הפוגע בתפקודה השוטף.
ד. נמצאו ליקויים בכשירות המיבצעית של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל הפועלים בפיקוד הדרום בגזרת הגבול עם מצרים, וביניהם: חוסר משמעותי בכוח אדם מקצועי וחוסר באמצעי לחימה; לא קיימת התאמה מספקת בין הכשרת שוטרי מג"ב לבין הצרכים המיוחדים המאפיינים את הגזרה; מערך המודיעין המשטרתי-צבאי המשולב אינו נותן מענה מספק לצורכי המשימות המודיעיניות במרחב הגבול שבו הוא פועל; על אף מרכזיותם בפעילות המיבצעית בגזרה של צוותי לחימה מיוחדים של מג"ב, טרם נקבע להם תקן כנדרש.
ניהול ומיצוי כוח האדם ביחידות מג"ב ת"פ צה"ל
א. נהלים חסרים ונהלים בלתי מעודכנים בחלק מנושאי כוח האדם, הנוגעים לקשרי העבודה שבין צה"ל לבין משטרת ישראל ומג"ב ולכל גוף לעצמו, מביאים משך שנים רבות למענה לא מספק בשיתוף הפעולה וביחסי הגומלין המקצועיים ביניהם בתחום זה. היעדר נהלים מוסכמים ומחייבים מטעם צה"ל, משטרת ישראל ומג"ב לצורך פיקוח, שליטה ובקרה על כוח האדם של מג"ב ת"פ צה"ל, גורם למסד נתונים לא מעודכן ולדיווחים לא מהימנים בכל הנוגע לניהול כוח האדם של מג"ב ת"פ צה"ל הן במג"ב, הן במשטרת ישראל והן בצה"ל, ועלולות להיות לכך גם השלכות מיבצעיות.
ב. במג"ב קיימת לאורך זמן רב תופעה של הצבת שוטרים לתפקידים השונים מאלה שהם רשומים בהם על פי תקן ("פיקציות"). תופעה זו נובעת, בין היתר, משינויים תכופים במציאות המיבצעית, שבעקבותיהם עולה הצורך לאייש תפקידים שאין להם תקנים, אולם אין יכולת להביא בפרק זמן סביר לידי סיכום ומימוש את עבודה המטה הארגונית שנערכה לשם קביעת תקנים אלה ופרסומם. תופעה פסולה זו, אשר הפכה לכלי שגרתי בניהול השוטף של משק כוח האדם של מג"ב, גורמת לדיווחים מוטים, להצגת נתונים לא מהימנים, לתמונת כוח אדם מוטעית, וכן לעיוותים ארגוניים הנמשכים לאורך זמן רב. הדבר מביא לאי-יכולת לקיים שליטה ובקרה נאותים בכוח האדם של יחידות מג"ב ת"פ צה"ל הן במפקדת מג"ב, הן במשטרת ישראל והן בצה"ל.
ג. הפערים המשמעותיים והמתמשכים במפקדי מחלקות בכוחות מג"ב ת"פ צה"ל מציפים בעיה הקיימת בכלל יחידות מג"ב, שעלולה להיות בעלת השלכות מיבצעיות ולהביא לפגיעה במיצוי הכוח הלוחם.
ד. מג"ב חרג באופן משמעותי באיוש התקנים של חיילים בשירות חובה במערך המנהלה. איוש עודף זה, שנעשה ברובו על חשבון מערך הלחימה, גרם לפערי איוש במערך הלחימה של מג"ב.
ה. במג"ב קיים נוהג של העברת לוחמים ותיקים וכשירים מתפקידי לחימה לתפקידי מנהלה מסיבה שמוגדרת כ"צורכי מערכת", ואשר הפכה למקובלת במג"ב. נוהג זה הוא בלתי תקין הן בהיבט הנורמטיבי-ערכי; הן בהיבט הכשירות המיבצעית של הפלוגה והמיצוי המקצועי של הלוחם; והן בהיבט של "בזבוז" לוחם שעבר הכשרה למשימתו העיקרית והצורך להכשיר במקומו בעלות גבוהה לוחם אחר. דפוס פעולה זה אינו תואם למדיניות שנוקט צה"ל בנושא ביחידותיו הלוחמות.
היבטים תקציביים
א. קביעת התקציב להפעלת יחידות מג"ב ת"פ צה"ל מתבססת על מפתחות שאינם מעודכנים, ולא מתקיים הליך של תכנון תקציבי, המשקף את נפח הפעילות האמיתי. בפועל עובר התקציב אוטומטית משנה לשנה. כך יוצא, שסך תקציב מג"ב ת"פ צה"ל אינו תואם את מלוא עלות התשומות להפעלתו, וכתוצאה מכך חלק מהמשימות והאמצעים הנדרשים לכוחות מג"ב אינם מתוקצבים.
ב. אגף התקציבים במשהב"ט אינו מקיים חלק מהסעיפים שהוסכם עליהם בסיכום התקציבי בין צה"ל לבין משטרת ישראל, ולעתים הוא משנה את חלקם באופן חד-צדדי.
ג. למשטרת ישראל אין כלי ניהול ובקרה המאפשרים מעקב שוטף ומפורט על התקציב המועבר למג"ב, לרבות עבור כוחות מג"ב ת"פ צה"ל. מצב זה גורם לחוסר פיקוח, בקרה וידיעה של פיקוד המשטרה וגם של צה"ל על היקף ההוצאה התקציבית להפעלת כוחות אלה. היעדר ההבחנה בין התקציבים השונים שמעבירה המשטרה לאגפיה השונים לבין התקציבים המועברים למג"ב, לרבות עבור כוחות מג"ב ת"פ צה"ל, אינו מאפשר למשהב"ט שקיפות לגבי התקציבים המועברים לצורכי כוחות אלו, אשר הוא משלם את אחזקתם.
ד. בהיעדר תמחור כלכלי מפורט, מלא ועדכני של אחזקת כוחות מג"ב ת"פ צה"ל, חסרים לצה"ל ולמשטרת ישראל מרכיבים מהותיים לתהליך קבלת ההחלטות על היקף העבודה המשותפת עם מג"ב.
לסיכום, משמר הגבול, המאורגן במסגרת משטרת ישראל, מהווה כוח משטרתי חשוב ואפקטיבי במאמץ המושקע בתחומי ביטחון הפנים, הלוחמה בטרור והלחימה בפשיעה. מאז מלחמת ששת הימים ובעיקר משלהי שנות השמונים הכפיל ואף שילש משמר הגבול את כוחו, ומשימותיו ופריסתו הורחבו מאוד. בפעולותיו המיבצעיות הרבות והמגוונות, שבהן עושים במלאכה זה בצד זה בני עדות ודתות שונות, הוא תורם רבות לביטחונה של מדינת ישראל.
ממצאי הביקורת העיקריים מצביעים על כך, שאופן הפעלתם הקבועה של שוטרי מג"ב ת"פ צה"ל ושל חיילי צה"ל ת"פ מג"ב לאותן המשימות בשטחי מדינת ישראל אינה מעוגנת בתשתית חוקית הולמת. ברבות השנים נוצר טשטוש הולך וגובר בין תפקידי שוטרי מג"ב לבין תפקידי חיילי צה"ל בתחומי הלחימה הצבאיים. התברר, כי חלק מההחלטות להפעלתם ולבנייתם של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל התקבלו בעיקר נוכח צרכים מיבצעיים דחופים שעלו והשתנו ברבות השנים חדשות לבקרים, והובילו למצב התפתחותי-תוצאתי של החלטות מפקדים, שאינן נשענות על רעיון מערכתי מסודר ומעודכן. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בהיעדר סיכום עקרוני של צורך מיבצעי מעודכן ובחוסר תכנית פעולה רב-שנתית לבניין כוח זה למשימותיו הצה"ליות בתחומי כוח האדם (לרבות הכשרתו ואימונו), הארגון, האמצעים ובתחום הכלכלי. ניכר, כי הקושי לטפל ביסודיות בליקויים הקשורים בסד"כ מג"ב ת"פ צה"ל נובע ומושפע גם מבעיות הנוצרות כתוצאה מחילוקי דעות מהותיים בין צה"ל לבין משטרת ישראל בנוגע לתחומי האחריות על בניין כוח זה.
נוכח המשך הפעלת סד"כ גדול של כוחות מג"ב למשימות צה"ל במרחב איו"ש, בגבול עם מצרים וייתכן שגם בגזרות אחרות בעתיד, מצביע משרד מבקר המדינה על הצורך לקיים בחינה מערכתית על אופן הפעלת כוח משטרתי במישור זה, ובמסגרתה:
א. על משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צה"ל, משטרת ישראל ומג"ב לפעול במשותף בדחיפות, ביחד עם הגורמים המקצועיים המופקדים על כך, כדי ליצור תשתית חוקית הולמת להפעלת כוחות של מג"ב ת"פ צה"ל ולהפעלת כוחות צה"ל, שאותם מפעיל מג"ב תחת פיקודו בשטחי מדינת ישראל.
ב. לסכם בצה"ל בשיתוף עם משטרת ישראל ומג"ב צורך מיבצעי מעודכן ומפורט להפעלת כוחות מג"ב לצורכי צה"ל, שיביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שבהפעלת כוחות מג"ב לעומת יחידות צה"ל, ולבטא הפעלה זאת באופן בהיר ומדויק. ראוי, שהצורך המיבצעי המשותף שיגובש יובא לאישורם של שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
ג. כנגזרת מסיכום הצורך המיבצעי המעודכן, יש להגיע בהקדם למערכת נהלים מוסכמים, בדרך של "אמנה" חדשה או באופן אחר שייקבע, שבה יסוכמו דרכי הפעלתם ובניינם של כוחות מג"ב ת"פ צה"ל בתחומי תורת הלחימה, כוח האדם, הארגון, ההכשרה, האימונים, אמצעי הלחימה, הבטיחות, הביקורות, התחקירים, הפיקוח והבקרה - ולתרגמם לנהלים פנימיים בהתאמה. על מנת שניתן יהיה לפעול במהימנות גבוהה לאור נוהל משותף כזה לאורך זמן, מן הראוי לקבוע מנגנון מעשי מוסכם ליישוב חילוקי דעות אפשריים בין צה"ל לבין משטרת ישראל ומג"ב.
ד. במצב שבו לא הצליחו צה"ל ומשטרת ישראל משך שנים להגיע ליישוב ה"אמנה" ביניהם, ראוי כי הנושא יעלה בפני שר הביטחון והשר לביטחון הפנים לצורך יישוב המחלוקת, כדי להגיע לפתרון בזמן קצר, על מנת למנוע נזק מיבצעי.
ה. לסכם את המשמעויות התקציביות הנוגעות לסד"כ מג"ב ת"פ צה"ל הנובעות מכל האמור לעיל, וכן את עקרונות הניהול, הפיקוח והבקרה המשותפים על התקציב.
ו. לקבוע במשטרת ישראל תהליך רב-שנתי לבניין הכוח של כוחות מג"ב המופעלים למשימות צה"ל. בד בבד, לסכם את ההשלמות הדרושות לכך גם בתכנית הרב-שנתית של צה"ל, ולקיים תהליכי מעקב ובקרה הדוקים על אופן מימושן של תכניות אלה ועל איכותן.