הטיפול של צה"ל ושל משרד הביטחון בנושא השמירה על איכות הסביבה בצה"ל

במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) פועלת "הוועדה לשמירת איכות הסביבה" (להלן - הוועדה), ונציגים של אגפי המטה הכללי והזרועות בצה"ל משתתפים כחברים בוועדה. אגף התכנון בצה"ל (להלן - אג"ת) מרכז את עבודת המטה המטכ"לית של צה"ל בנושא איכות הסביבה באמצעות המדור לאיכות הסביבה. בפברואר 1999 אישר סגן הרמטכ"ל את מדיניות צה"ל בתחום איכות הסביבה.

בדוח זה הועלו ליקויים, חלקם יסודיים, המצביעים על תמונת מצב מדאיגה בקשר לטיפול של צה"ל ומשהב"ט בנושא איכות הסביבה. להלן עיקרי הליקויים:

א.  בין צה"ל לבין המשרד לאיכות הסביבה קיימת זה מספר שנים מחלוקת בנוגע לסיווג הפעילות של צה"ל לצורך פירוש חוקים בתחום איכות הסביבה וקביעת היקף תחולתם על הצבא.

ב.  לא נקבעו מבחנים להבחנה בין פעילויות בתחום החומרים המסוכנים המחייבות קבלת היתר, ובין אלה שלא. כמעט כל פעילות הצבא בתחום זה נעשית ללא קבלת היתרים מהמשרד לאיכות הסביבה.

ג.  למשרד לאיכות הסביבה חסר מידע רב הנוגע לצה"ל, שנחוץ לו לצורך מילוי תפקידים שהוטלו עליו על פי הוראות דינים שונים בתחום איכות הסביבה.

ד.  במצב הקיים, הפיקוח שמקיים המשרד לאיכות הסביבה על צה"ל בתחומים מרכזיים שבאחריותו היה מצומצם, ונעשה שלא על פי תכנית פיקוח תקופתית, הקובעת את סדר העדיפויות.

א.  אגף הבינוי במשהב"ט, האמון על התכנון, הביצוע והאחזקה של פרויקטים של בנייה במערכת הביטחון, הוא גם הגוף הנושא באחריות מטה כוללת לשמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון, ונציגיו עומדים בראש הוועדה שהוזכרה לעיל, המופקדת על קביעת המדיניות בנושא.

ב.  במשהב"ט לא הקפידו להוציא ולעדכן כתבי מינוי מטעם מנכ"ל משהב"ט לממלאי תפקידים שכיהנו כחברים בוועדה, כנדרש בהוראת משהב"ט.

ג.  הוועדה פעלה בלא שהיה בידיה מידע בסיסי על פעילות צה"ל בנושא השמירה על איכות הסביבה, שאותו הייתה צריכה לקבל מחבריה על פי הוראת משהב"ט.

ד.  במערכת הביטחון ובצה"ל קיימות מערכות ניטור סביבתי מקומיות. לוועדה אין מידע על פריסתן של מערכות אלו, והיא אף לא פנתה לצה"ל על מנת לקבל דיווחים של תוצאות ניטורים שנעשו בתחומים שונים.

ה.  הוועדה לא קיימה מעקב אחר הטיפול בחלק מהנושאים שהועלו לדיון בישיבותיה, ואף לא עקבה אחר יישום החלטות שקיבלה.

א.  גופים מרכזיים בצה"ל וביניהם: פיקוד הצפון, פיקוד המרכז, פיקוד הדרום ואגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א), לא שלחו בשנתיים האחרונות נציג מטעמם לדיוני ועדת ההיגוי המטכ"לית המרכזת את פעילות צה"ל בנושא השמירה על איכות הסביבה. אגף התקשוב, אשר הוקם במרס 2003, טרם קבע מיהו הנציג מטעמו.

ב.  העבודה על הכנת הוראת פיקוד עליון בנושא איכות הסביבה החלה באג"ת לפני כשש שנים, בסוף שנת 1997. נכון למועד סיום הביקורת (מרס 2004), טרם אישר צה"ל הוראת פיקוד עליון בנושא איכות הסביבה.

ג.  צה"ל או משהב"ט לא ערכו סקר בכל יחידות צה"ל במטרה למפות את המפגעים והסיכונים הסביבתיים הקשורים בכל אחד מהמחנות והמתקנים של הצבא.

ד.  צה"ל טרם הניח את התשתית הדרושה לשילוב נושא השמירה על איכות הסביבה בביקורות מקצועיות ומטכ"ליות הנערכות בגופים השונים. טרם הוגדרו הגופים האחראים לביצוע ביקורות אלה, מהות הביקורת, תכולתה ואפיונה.

ה.  צה"ל לא קבע נוהל לטיפול באירועי חירום בתחום איכות הסביבה, המגדיר עקרונות לפעולה שיבטיחו טיפול מיטבי באירוע, לרבות בשלבי הטיפול הראשוני והמאוחר, החקירה והפקת הלקחים.

ו.  אג"ת לא הנחה את כלל הגופים בצה"ל בדבר חובת דיווח על אירוע של זיהום או על מפגע בתחום איכות הסביבה. כתוצאה מכך, המידע שמגיע אליו על מפגעים ומעורבותו בטיפול בהם תלויים ביוזמתם של גופים שונים לשתף אותו בנושא.

ז.  עד אמצע שנת 2003 לא ביצעה מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (מז"י) פעילות ממשית וכוללת כדי ליישם את מדיניות צה"ל בנושא איכות הסביבה, שנקבעה כבר בשנת 1999.

ח.  הטיפול של פיקוד המרכז ופיקוד הדרום בשנים האחרונות בנושא איכות הסביבה היה לקוי, ולא נעשה בהתאם לדרכי הפעולה שנקבעו במסמך המדיניות של סגן הרמטכ"ל. פיקודים מרחביים אלה לא קבעו תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות, לא שלחו, כאמור, נציגים לוועדת ההיגוי המטכ"לית ועוד.

א.  ממצאים שהועלו בבדיקה של מינהלת הכינרת שבנציבות המים משנת 2001 בדבר עשרות מקרים שבהם זוהמו קרקעות בבסיסים בפיקוד הצפון בשמנים ובדלקים, חזרו על עצמם בבדיקות שקיימה המינהלה בשנים 2002 ו-2003. המדובר, בין היתר, בממצאים בדבר קרקעות ספוגות בדלקים ושמנים, משטחי טיפול ללא הסדרה של ניקוז ואיסוף השמנים והדלקים, וגלישת דלקים ושמנים ממכלים כתוצאה ממילוי עודף.

ב.  התשתיות והטיפול בתחנות הדלק של צה"ל, שרובן פרוסות ברחבי המדינה באזורים רגישים מבחינה הידרולוגית, נעשו שלא על פי תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997. בין השאר, צה"ל אינו עומד בדרישות הנוגעות למשטחי התדלוק, להתקנת מפרידי דלק ולהתקנת אמצעים לניטור דליפות.

א.  חלק ניכר ממערך הטיפול והסילוק של השפכים בצה"ל מושתת על בורות ספיגה, ופעילותו של צה"ל להתנתקות מבורות אלה והתחברות למערכות ביוב או לבורות רקב אטומים, מאז כניסתן לתוקף של התקנות בנושא זה בשנת 1992, הייתה מצומצמת.

ב.  הטיפול בליקויים שנמצאו בפיקוח ובבקרה שקיים הצבא במהלך השנה האחרונה בנושא בריכות האידוי, היה לקוי.

הטיפול של משהב"ט בשני זיהומים נרחבים - זיהום אקוויפר חצור, ותחמושת בקרקעית הים מול חופי תל-אביב - התאפיין בעיקרו בקבלת החלטות בדבר קיום בדיקות והערכות בנוגע להיקף הזיהום ולגורמים האחראים ליצירתו. דרך טיפול זו, שנמשכה למעלה מ-20 שנה בנוגע לזיהום האקוויפר בחצור ומספר שנים בנוגע לזיהום בסמוך לחוף הים בתל-אביב, לא הניבה כל החלטה בדבר הטיפול הדרוש בנוגע לזיהומים אלו וביצוע פעולות ממשיות להסרתם.

א.  פעילותו של צה"ל בכל הנוגע לבדיקה ולחקירה של מפגעים סביבתיים שגרמו יחידות צה"ל, ובכל הנוגע לאכיפת הדינים לשמירת איכות הסביבה בצה"ל - הייתה מצומצמת ביותר.

ב.  נוהל שאישר היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2001 בעניין אכיפת חוקי איכות הסביבה בצה"ל, שמטרתו לקבוע כללים לתיאום אכיפתם של דיני איכות הסביבה בצה"ל בין המשרד לאיכות הסביבה לבין צה"ל - לא יושם הלכה למעשה.