שכר עידוד לעובדי ביקורת החשבונות אצל עוסקים - אגף המכס ומע"מ

על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, על עסקה בישראל ועל יבוא טובין מוטל מס ערך מוסף (להלן - מע"מ) בשיעור אחיד ממחיר העסקה או הטובין. מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ומי שעשה עסקת אקראי חייב לשלם מע"מ. לאחר רישום אצל רשות מע"מ, על העוסקים לנהל פנקסים ורשומות ולהגיש דוח תקופתי על עסקאותיהם. בישראל רשומים כ-373,000 עוסקים; בשנת 2002 הסתכמו ההכנסות ממע"מ בכ-63 מיליארד ש"ח. כדי לוודא שהעוסקים שילמו את סכומי המע"מ שהיה עליהם לשלם וכדי להרתיע מהעלמות מס, עושה אגף המכס והמע"מ (להלן - האגף) ביקורות מסורגות אצל עוסקים. הביקורות נעשות על ידי מבקרי חשבונות העובדים ב-18 משרדי מע"מ אזוריים. בשנת 2002 עשו המבקרים כ-3,700 ביקורות.

1. באגף נהוגה שיטת שכר עידוד לתגמול מבקרי החשבונות המבוססת במידה רבה על החיובים במס בעקבות ביקורות שהם עשו אצל עוסקים. השיטה הנהוגה עלולה להביא להטיה מהוראות האגף בקשר לבחירת העוסקים שייבדקו ולפגיעה באיכות ביקורת החשבונות; שכן שיטת שכר העידוד מעמידה את המבקרים במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בשימוש בסמכותם לבין האינטרס האישי שלהם הקשור בתוצאות הביקורת.

2. רוב רובם של העוסקים נבחרים להיבדק על פי שיקול דעתם של מבקרי החשבונות, והשאר לפי בחירת הנהלת האגף. המבקרים העדיפו לבחור בעוסקים אשר נראה להם שגדול הסיכוי לחייב אותם בסכום המזכה בתגמול, לאחר שהשקיעו עבודה מועטה. בשל כך נמנע טיפול בסוגים אחרים של עוסקים ונפגם כוח ההרתעה מהעלמת הכנסות.

3. על פי הנחיות הנהלת האגף, כאשר נעשית ביקורת חשבונות של עוסק, יש לבקר במקום העסק שלו. אולם נמצא שהמבקרים ממעטים לבקר במקום העסק, ועולה החשש שהסיבה לכך היא שביקור אינו מזכה בשכר עידוד.