הפיקוח על מפעלי מזון מן החי - משרד הבריאות

בנובמבר 1966 החליטה הממשלה, למזג את הרשויות הממשלתיות המטפלות בפיקוח על המזון למערכת ארגונית אחת. בהחלטה נאמר, כי יוקם שירות לפיקוח על המזון, שיהיה מופקד על עיצוב המדיניות בתחום המזון בעניינים כלכליים, טכנולוגיים ובריאותיים-תברואיים, בתיאום ובשיתוף פעולה עם המשרדים הנוגעים בדבר, ויהיה הרשות העליונה לפיקוח בתחום המזון. כמו כן הוחלט, להכין הצעת חוק מזון, שיסדיר את פעולות הפיקוח על המזון, ולהקים מועצה בין-משרדית שתקבע את המדיניות של השירות לפיקוח על המזון, את דרכי פעולתו ואת תכנית העבודה שלו.

1. בעקבות ההחלטה האמורה הוקמו בשנת 1968 במשרד הבריאות (להלן - המשרד) השירות לפיקוח על המזון והתזונה (להלן - שירות המזון) ויחידות אזוריות שפועלות בשבע הלשכות המחוזיות של המשרד ומופקדות על הפיקוח על מפעלי מזון (להלן - המחוזות). ואולם עד ספטמבר 2003 לא נחקק חוק שיסדיר את הפיקוח על המזון; המועצה הבין-משרדית אמנם הוקמה, אך הפסיקה לפעול בסוף 1972; והפיקוח על ענף המזון עדיין מבוזר בין כמה משרדי ממשלה ובין הרשויות המקומיות.

2. על פי נתוני שירות המזון מספטמבר 2003, 89 (כ-20%) מ-441 מפעלי מזון מן החי פעלו בלא רישיון יצרן לשנת 2003. רק לשבעה מפעלים הוכן תיק משפטי בשל ייצור ללא רישיון יצרן.

3. לפי נוהל משרד הבריאות, על מפקחי המזון לבקר לפחות ארבע פעמים בשנה במפעלים המייצרים מוצרי מזון מן החי, המוגדרים מוצרים רגישים. הביקורת העלתה, שב-34 מ-37 מפעלים בענף החלב ומוצריו הפועלים במחוז המרכז ביקרו מפקחי המחוז בשנת 2002 פחות מארבע פעמים בשנה, ומהם ב-15 אף פחות מפעמיים בשנה. לא היו בידי המחוז נתונים על מספר הביקורות שנעשו באותה שנה במפעלים בענפי הבשר והדגים. גם במחוז תל אביב היה מספר הבדיקות קטן מהנדרש.

4. המשרד לא קבע תקן מחייב בעניין מספר המפעלים שיהיו בפיקוחו של כל מפקח. מספר המפקחים המועסקים בכל אחד מהמחוזות נקבע לפני שנים רבות; מאז חלו תמורות במספר המפעלים הפועלים בכל מחוז, אולם מספר המפקחים לא הותאם למספר המפעלים, גודלם, מורכבות התהליך הטכנולוגי בהם, היקף השיווק של מוצריהם ועוד.

5. המחוזות אינם מתאמים ביניהם את תכניותיהם לדגימת מוצרים לבדיקה במעבדה; תיאום כזה עשוי להביא לפיזור יעיל יותר של הבדיקות בין המוצרים שיש לבודקם.

6. אין אחידות בדרכי הפעולה של המחוזות, ולכל מחוז יש נוהגי עבודה משלו בכל הקשור לביקורת במפעלי מזון, לתנאים להנפקת רישיון יצרן, לדגימת מוצרים לבדיקות מעבדה, לבדיקת איכות המים במפעלים, לטיפול בעבירות מינהליות ועוד.

7. ברשות שירות המזון מידע רב על מפעלי המזון הנחוץ כדי לזהות ליקויים חוזרים במפעלים ולעשות מעקב אחר פעולות הפיקוח ותיקון הליקויים, וכדי לאתר מוצרים שיש בהם כמות חריגה של חיידקים שעלולה לגרום לזיהומים ולמחלות. המשרד לא הקים מאגר נתונים ממוחשב כדי לנצל מידע זה למילוי משימותיו.

8. על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960, (להלן - צו הפיקוח), יש לשלם אגרה בעד הנפקה של רישיון יצרן חדש ובעד חידוש הרישיון. בתיקון לצו, שהתפרסם באוגוסט 1987, נקבע שסכום האגרה ישתנה במועדים שנקבעו, לפי שיעור העלייה במדד המחירים לצרכן. אולם מאז דצמבר 1995 לא עודכן סכום האגרה השנתית. על פי תחשיב שהכין משרד מבקר המדינה, אבדן ההכנסה שנגרם מאי-עדכון האגרה מאז אפריל 1996 הוא כ-1.3 מיליון ש"ח (במחירי אפריל 2003).

9. יש חוסר אחידות בין המחוזות במדיניות האכיפה של חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985. לפי חוק זה, משרד הבריאות מוסמך להטיל קנס מינהלי על מפעלים שעברו על צו הפיקוח. מאז שנת 1988 לא עודכן סכום הקנס, אף שהחוק מאפשר זאת; סכום הקנס בעת הביקורת היה 1,000 ש"ח. אי-עדכון סכום הקנס מחליש את כוח ההרתעה של הקנס.