תקציב המדינה לשנת 2002 וביצועו

באגף החשכ"ל ובאגף התקציבים שבמשרד האוצר; באגף לחינוך מוכר, במינהל  לכלכלה ולתקציבים ובאגף התקשוב שבמשרד החינוך; ובחשבות של מרכז החינוך העצמאי נבדקו התקצוב והמימון של מוסדות החינוך של החינוך העצמאי: ההקצבות לסוגי הפעילות השונים של מוסדות החינוך המוכרים של הרשת (בעיקר שעות הוראה והסעות); ההקצבות לתלמודי התורה, שהם מוסדות פטור; והפיקוח על הפעילות הכספית של הרשת ועל מוסדות החינוך שלה.

באגף החשכ"ל שבמשרד האוצר נבדק הטיפול בניהול ההתחייבות שמשרדי ממשלה נטלו על עצמם במסגרת התקשרויות עם גופים חיצוניים. הבדיקה כללה את אופן רישומן במערכת החשבונות ובמאזן המדינה, תקצוב הרשאה להתחייב בגין התקשרויות כאמור, תזרים התשלומים בגינן ומערך הפיקוח והבקרה על ביצוע תשלומים הנובעים מהתקשרויות אלה. לצורך הדגמה נבדקו נושאים אלה גם בחשבויות של משרד התחבורה, מחלקת עבודות ציבוריות ומשרד הדתות.

באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר נבדק מערך הפיקוח על השקעות קופות הגמל. במסגרת זו נסקרו גם הנושאים המבניים של הריכוזיות בענף קופות הגמל בפרט ובמערכת הבנקאות בכלל ובעיית ניגודי העניינים שנובעת משליטתם של הבנקים בתחומים רבים של שוק ההון. בירורים בנושאים אלה נעשו במחלקת הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל.

ברשות ניירות ערך נבדקה המחלקה לרישוי ופיקוח על יועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות; נעשו בדיקות גם במחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות. בירורים בעניינים אלה נעשו במחלקת הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל.

באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נבדקו הפעולות הנוגעות לגביית חובות מס מחברות הנמצאות בתהליך של פירוק.

באגף המכס ומע"מ נבדקה השפעתה של שיטת שכר העידוד הנהוגה בו על התכנון והביצוע של ביקורות בחשבונות עוסקים.

הצעת התקציב לשנת הכספים 2002 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה באוקטובר 2001. ההצעה כללה הרשאה להוצאה נטו בסך 254,837 מיליון ש"ח, בתוספת הרשאה להוצאה מותנית בהכנסה בסך 12,154 מיליון ש"ח. ההרשאה להוצאה בתקציבי המפעלים העסקיים (שאינם כלולים בסכום הכולל של התקציב, אלא מוצגים בתוספת נפרדת לחוק התקציב) הסתכמה ב-10,815 מיליון ש"ח, וכנגדה הוצגה תחזית הכנסות באותו סכום.

בטרם התקבל חוק התקציב, עודכנה התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר: תחזית הצמיחה הוקטנה מ-4% ל-1.9%; תחזית ההכנסות שנכללה בהצעת התקציב הוקטנה בכ-7 מיליארד ש"ח, תחזית התקבולים ממלוות פנים הוגדלה בכ-4 מיליארד ש"ח, וההרשאה להוצאה בהצעת התקציב הוקטנה בכ-3 מיליארד ש"ח.

1. חוק התקציב לשנת הכספים 2002, התשס"ב-2002 (להלן - חוק התקציב), אושר בכנסת ב-30.4.02 - ארבעה חודשים לאחר תחילת השנה. בפרק הזמן, שמ-1.1.02 עד מועד אישור חוק התקציב, חלה על הממשלה הוראת סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), ולפיה היא הייתה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מתקציב השנה הקודמת, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן - המדד); הכספים שיוצאו כאמור ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה אך ורק לשם הפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם.

2. ההרשאה הכוללת להוצאה, שנכללה בחוק התקציב, הייתה קטנה ב-3,037 מיליון ש"ח מזו שנכללה בהצעת התקציב המקורי: ההרשאה להוצאה נטו הייתה בסך 251,638 מיליון ש"ח, וההרשאה להוצאה מותנית בהכנסה - 12,316 מיליון ש"ח.

3. בשנה הנסקרת לא נחקק חוק תקציב נוסף. במהלך השנה התיר שר האוצר (להלן - השר) להשתמש בשנת 2002 לפי סעיף 13(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, (להלן - חוק יסודות התקציב), בעודפי הרשאה להוצאה נטו, משנת 2001, בסך כ-11,196 מיליון ש"ח. כמו כן הוגדלה במהלך השנה, לפי סעיף 11(א)(3) לחוק יסודות התקציב, ההרשאה להוצאה מותנית בהכנסה, בכ-5,663 מיליון ש"ח. ההרשאה הכוללת להוצאה בתקציב הגיעה, אפוא, בסוף שנת 2002, לכ-280,813 מיליון ש"ח.

4. בסעיף 11(ה) לחוק יסודות התקציב נקבע, שהשר רשאי להעביר, בהודעה לוועדת הכספים של הכנסת, כל סכום או כל מספר משרות מכל תכנית שנקבעה בחוק, לסעיף תקציב הרזרבה הכללית או לסעיף הרזרבה להתייקרויות. בשנת 2002 הועברו מסעיפי הוצאה לסעיפי רזרבה סכומי הרשאה להוצאה בסך 1,569 מיליון ש"ח.

הוראת סעיף 11(ה) משמשת לעתים לקיצוץ ההרשאה להוצאה במהלך השנה. העברת סכומי ההרשאה מסעיפי הוצאה לסעיף הרזרבה הכללית יכולה להקטין את סך ההרשאה להוצאה בתקציב, במידה שסכומי ההרשאה המועברים לרזרבה אינם מועברים שוב לסעיפי הוצאה, אלא נשארים ברזרבה עד תום השנה. בתום שנת 2002 נותרה בסעיף הרזרבה הכללית הרשאה להוצאה בסך כמיליון ש"ח.