חוקי עזר - משרד הפנים

במחלקה המשפטית, במינהל לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות ובארכיב חוקי עזר שבהנהלה הראשית של משרד הפנים נבדק טיפול המשרד בהתקנתם של חוקי עזר.

בהנהלת מינהל האוכלוסין נבדקו התכנון והביצוע של פעולות לשיפור השירות לציבור ושל פעולות מרכז המידע הארצי. במדורים למרשם ודרכונים שבלשכות מינהל האוכלוסין בתל אביב, ברחובות ובחולון נבדק השירות הניתן למבקשי תעודות זהות ודרכונים; במדורי האשרות באותן לשכות נבדק השירות למבקשי אשרות שהייה לעובדים זרים (ראו "השירות לציבור", עמ' 111).

נבחנו במשרד הפנים היבטים עיקריים של עבודת המטה לקראת החלטות ממשלה, לרבות: ביצוע החלטות הממשלה סדרי מעקב אחר ביצוע ההחלטות והדיווח לממשלה.

כן נבדקו מעמד המנכ"ל, תפקידיו, כלי הניהול והאמצעים העומדים לרשותו; קיום תורת הניהול ופעילות המשרד על פיה; תכנון אסטרטגי ותכנון שנתי; תהליכים לפיתוח וארגון של עבודות המטה בתחומי מידע, נהלים והנחיות, בקרה והפקת לקחים; תיאום בין יחידות המשרד ותיאום בין-משרדי (ראו "עבודת המטה במשרדי הממשלה" עמ' 5).

במשרד הפנים נבדקו סדרי האישור של הקמת מיזמים לטיהור שפכים במתכונת של שותפות ציבורית-פרטית וסדרי הפיקוח והבקרה על מיזמים אלה. (ראו "שיתוף המגזר הפרטי בפיתוח תשתיות ציבוריות" עמ' 229).

בחוקי עזר מסדירה הרשות המקומית עניינים מקומיים הנוגעים לחיי היומיום של תושביה או של הנזקקים לשירותיה.

עד שנת 1988 כל חוק עזר שהותקן מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] ומכוח פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] היה טעון אישור מפורש של שר הפנים כתנאי לכניסתו לתוקף. בחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם), התשמ"ח-1988, שונתה הוראה זו, כך שכל חוק עזר נכנס לתוקף מיום פרסומו, אלא אם כן החליט שר הפנים לעכבו בתוך שישים ימים מן היום שבו הובא חוק העזר לידיעתו. התיקון נועד לקצר ולפשט את הליך התקנתם של חוקי עזר וליצור מנגנון יעיל לאישורם ולפרסומם שיאפשר לרשויות המקומיות למלא את תפקידיהן.

בהליך ההתקנה של חוקי עזר מעורבים גורמים אחדים, ואלה העיקריים: מועצת הרשות המקומית המאשרת את חוק העזר; משרד הפנים שלו מוגש חוק העזר לבדיקה, בין היתר כדי לבחון אם יש מקום להפעיל את סמכותו לעכב את פרסומו; משרד המשפטים, שבגמר הטיפול במשרד הפנים מועבר אליו חוק העזר לבדיקה בידי הממונה על חקיקת משנה ולעריכה לשונית של חוק העזר והתקנתו לדפוס במערכת "רשומות".

בין משרד הפנים ובין משרד המשפטים קיימת מחלוקת בשאלת אופן טיפולו של משרד הפנים בחוקי עזר. מן הראוי כי היועץ המשפטי לממשלה יקבע הנחיה מחייבת בסוגיה זו, ותוסדר חלוקת העבודה בין שני המשרדים.

משחלף המועד לעיכוב פרסומם של חוקי עזר, אין משרד הפנים מתיר לרשויות המקומיות לפרסם את חוקי העזר שלא עוכבו תוך שישים יום, אלא אם כן שלח להן הודעה מפורשת המתירה להן לעשות כן (להלן - הודעת "אי-עיכוב"). בדיקת 50 הודעות "אי-עיכוב" ששלח המשרד במהלך שנת 2001 העלתה, כי ב-96% מחוקי העזר נשלחה ההודעה לאחר שישים יום; תיקים אלה עוכבו אפוא עוד 9 עד 133 ימים, ובממוצע - עוד 30.06 יום. במצב זה מוכשל המנגנון שקבע המחוקק לקיצור הליכי ההתקנה של חוקי עזר.

לפי פקודת העיריות ולפי פקודת המועצות המקומיות, רשאית מועצת הרשות המקומית להחליט לאמץ ללא שינויים חוקי עזר לדוגמה שפרסם שר הפנים ב"רשומות". אימוץ חוק עזר לדוגמה הוא דרך קצרה ויעילה להתקנת חוקי עזר, ובהנחיותיו המליץ היועץ המשפטי לממשלה לנקוט אותה, אלא אם כן נסיבות מיוחדות מונעות זאת. מרבית חוקי העזר לדוגמה פורסמו במהלך שנות השבעים של המאה הקודמת בנושאים שהיו בעלי חשיבות בעת התקנתם. מאז לא נעשה בהם כל שינוי, ואף לא נוספו להם חוקי עזר בעניינים אחרים שראוי להסדירם בחוקי עזר.

בחוקי עזר רבים נעשים במהלך השנים תיקונים. אין חובה חוקית לפרסם נוסח מעודכן של חוקי עזר שבו שולבו כל התיקונים שנעשו בחוק העזר המקורי, אולם בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה הומלץ שכל רשות מקומית תכין עוקדן של חוקי העזר שלה ותקפיד לעדכנו מעת לעת. לא בכל הרשויות המקומיות מצוי נוסח מעודכן של חוקי העזר שלהן. בכמחצית מן העיריות לא היה קובץ חוקי עזר למכירה לציבור, כדרישת פקודת העיריות, וברוב המועצות המקומיות והמועצות האזוריות (75%) לא עמד לרשות הציבור עותק מחוקי העזר שלהן בספרייה הציבורית, כדרישת תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999.