פעולות הממונה על התקינה - משרד התעשייה והמסחר

נבדקה פעילות יחידת הממונה על התקינה שבמשרד. נבחנו בעיקר הפעולות לאכיפת תקנים, מתן אישור למעבדות לבצע בדיקות התאמה לתקן וביטול תקנים רשמיים. הבדיקה נעשתה ביחידת הממונה ובלשכה לייעוץ משפטי שבמחוז תל אביב של המשרד.

במינהל לסחר פנים, ביחידת הממונה על הגנת הצרכן ובמועצה הישראלית לצרכנות נבדקו הטיפול בתלונות הציבור והפעולות שנעשו לשיפור השירות לציבור (ראו "השירות לציבור" עמ' 111).

חוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן - החוק), מסדיר את התקינה בישראל. השר הממונה על ביצוע החוק הוא שר התעשייה והמסחר (להלן - השר). החוק מקנה למכון התקנים הישראלי (להלן - המכון) סמכות לקבוע תקנים. תקן שקבע המכון מתפרסם ב"רשומות"; תקן כזה מנחה אך אינו מחייב. אולם השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז ולפרסם ב"רשומות" כי תקן מסוים, כולו או חלקו, הוא תקן ישראלי רשמי (להלן - תקן רשמי). משהוכרז שתקן מסוים הוא תקן רשמי, חל איסור לייצר, למכור, לייבא, לייצא, ולהשתמש בעבודה כלשהי, בכל מוצר או תהליך שאינם מתאימים לדרישות התקן. הסמכות לאכיפת התקנים הישראלים הרשמיים הוקנתה לממונה על התקינה (להלן - הממונה) שבמשרד התעשייה והמסחר (להלן - המשרד).

הממונה אינו מכין תכנית עבודה תקופתית, שאמורה לסייע לו לייעל את עבודת יחידתו ולפקח עליה. ביחידה אין מאגר נתונים על בתי עסק, שישמש בסיס לתכנית עבודה.

ביחידת הממונה אין נתונים מרוכזים על תיקים שנפתחו, התפלגותם לפי שלבי טיפול, ועל תיקים שהטיפול בהם משתהה בשלב מסוים. הביקורת העלתה, כי הטיפול בתיקים שבהם נמצא שנעברה לכאורה עבירה על החוק נמשך זמן רב ללא הצדקה, דבר המקטין את כוח ההרתעה ומעודד מכירת מוצרים פגומים, ולעתים אף מסוכנים, לציבור.

המשרד לא קבע בנוהל באיזו תדירות יש לעשות בדיקת עמידה בתקן לכל אחד מהתקנים הרשמיים. ביחידת הממונה אין רישום של התקנים שנבדקו בכל שנה, מספר הפעמים שנבדק כל תקן ותוצאות הבדיקות. נמצא, כי לשליש מהתקנים לא נעשתה אפילו פעם אחת בדיקת התאמה במהלך השנים 1999-2001.