לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

משטרת ישראל – מחוז שומרון ויהודה

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מימון; תקציבים; הפרות סדר; מעצרים; אבטחה

תקציר

בספטמבר 1994 הקימה משטרת ישראל את מחוז שומרון ויהודה (להלן - מחוז ש"י). מחוז ש"י מנוהל על ידי מפקדת המחוז שבירושלים; במחוז פועלות ארבע תחנות משטרה - מעלה אדומים, חברון, שומרון ובנימין - וארבע נקודות משטרה ביישובים: ורד יריחו, גבעת זאב, דותן וגריזים. בתשעה יישובים באזור מספקת משטרת מחוז ש"י שירותי משטרה באמצעות שוטרים קהילתיים. בנוסף על כך, פועלים במפקדת המחוז כוחות משטרה מיבצעיים ואחרים. בפברואר 2001 שירתו במחוז ש"י 1,107 שוטרים. 

משטרת מחוז ש"י כפופה מקצועית למשטרת ישראל ומתוקצבת על ידיה; בתחום המיבצעי הפיקודי כפופה משטרת מחוז ש"י למפקד כוחות צה"ל באזור. ביולי 1967 הוציא מפקד כוחות צה"ל באזור צו בדבר כוחות משטרה הפועלים בשיתוף עם צה"ל (אזור יהודה והשומרון) (מס' 52), התשכ"ז-1967. על פי הצו, הוענקו לכל שוטר באזור, הנמנה עם כוחות משטרת ישראל, הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי הצו בדבר הוראות ביטחון, ועל פי צו או מנשר, שניתנו או שיינתנו על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. כמו כן, ניתנו לשוטרים הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ"ח באייר תשכ"ז ( 7.6.67 ) , על פי כל דין שחל באזור באותו יום.

בתקופה אוקטובר 2000 עד פברואר 2001, לסירוגין, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על פעילותו של מחוז ש"י. נבדקו, בין היתר, אגף המיבצעים (להלן - אג"ם), אגף החקירות, אגף התנועה, בתי המעצר בחברון ובשומרון ומתקן המעצר שבתחנת בנימין. בדיקות משלימות נערכו אצל היועץ המשפטי למינהל האזרחי ביהודה והשומרון (להלן - היועמ"ש) ובתביעה הצבאית בשומרון, בית אל ואדוריים. ביקורת אחרונה של מבקר המדינה על פעילות המשטרה באזור פורסמה בדוח שנתי 35 (עמ' 1141).

אגף החקירות במחוז ש"י

על תושבי יהודה והשומרון, שאינם אזרחים ישראליים (להלן - המקומיים), חלים החוקים הירדניים, שהיו תקפים באזור עד מלחמת ששת הימים, וכן החקיקה הצבאית. המקומיים נשפטים, על פי הצורך, בבתי המשפט הצבאיים באזור. ישראלים העוברים עבירה באזור מובאים לדין בבתי משפט ישראליים במדינת ישראל, בכל הקשור לתחום הפלילי בהתאם לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, הקובעות, בין היתר, כי "בנוסף לאמור בכל דין, יהיה בית משפט בישראל מוסמך לדון, לפי הדין החל בישראל, אדם הנמצא בישראל, על מעשהו או מחדלו שאירעו באזור, וכן ישראלי על מעשהו או מחדלו שאירעו בשטחי המועצה הפלסטינית, והכל אם המעשה או המחדל היו עבירות אילו אירעו בתחום השיפוט של בתי המשפט בישראל". כמו כן קובע החוק, כי "לבית המשפט בישראל יהיו כל הסמכויות הנתונות לו על פי הדין החל בישראל בקשר לעבירות שהוא מוסמך לדון בהן על פי כל דין, גם לעניין צווים שיש לבצעם באזור, או שיש לבצעם בשטחי המועצה הפלסטינית לפי פרק ג' סימן ב'". בנוסף על כך, הדין המקומי ותחיקת הביטחון חלים על ישראלים באותם נושאים הנידונים בפני בתי משפט לעניינים מקומיים, שהוקמו על פי צווי אלוף בתחום הרשויות המקומיות הישראליות באזור.

אגף החקירות שבמחוז ש"י פועל מול שלושה גופי תביעה - התביעה הצבאית, יחידת התביעות המשטרתית של המחוז ותובעים בבתי משפט לעניינים מקומיים באזור. התביעה הצבאית מכינה כתבי אישום נגד מקומיים מהאזור על בסיס תיקי החקירה שהכינו חוקרי מחוז ש"י, והיא מייצגת את הצבא בבתי המשפט הצבאיים. יחידת התביעות של מחוז ש"י פועלת באמצעות תובעים משטרתיים בבתי משפט השלום, המעמידים לדין עבריינים ישראליים על בסיס תיקי החקירה שהכינו חוקרי מחוז ש"י. 

1.   התביעה הצבאית

(א)    הופעת שוטרים למתן עדות בבית משפט צבאי - מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עלה, כי קיימת תופעה, שחוקרי משטרה, העוסקים בחקירת פעילות חבלנית עוינת (להלן - פח"ע), אינם מופיעים למתן עדות בבית משפט צבאי. להלן דוגמאות:

(1) ביוני 2000 כתב הממונה על התביעה בנפת יהודה אל קצין אגף החקירות במשטרת חברון על תופעה מדאיגה שחזרה, לטענתו, על עצמה זה כשלוש שנים, והיא אי-הופעתם של שוטרי חוליית הפח"ע של משטרת תחנת חברון למתן עדות בבית משפט. לדבריו, באחד התיקים לא הופיעו שוטרי חוליית הפח"ע פעמיים לעדות, ועקב כך נדרש בית המשפט לפסוק לתביעה תשלום הוצאות בסך  של 50,000 ש"ח. בהחלטתו קבע נשיא בית המשפט בעניין זה, בין היתר, כי התנהגותם של העדים חמורה עד מאוד, והיא מהווה זלזול בוטה במערכת המשפטית וקריאת תיגר על הוראות החוק.

(2) במקרה אחר זומן חוקר משטרה לעדות בבית המשפט ארבע פעמים, בארבעה מועדים שונים, אך לא הופיע למסירת עדות ואף לא נתן לבית המשפט או לתביעה כל הסבר להיעדרותו.

(ב) גביית הודאות בשפת הנאשם - פקודת קבע של משטרת ישראל בנושא "הודאות נאשמים, הודעות עדים - רישומן ותרגומן" קובעת, בין היתר, כי הודאת נאשם תירשם במלואה וכלשונה, כפי שיצאה מפי הנאשם ובשפה שבה ניתנה; נאשם או חשוד שאינו שולט בשפה העברית, ייחקר בשפתו הוא או בשפה זרה אחרת המובנת לו, ואם החוקר אינו שולט באותה שפה - תנוהל החקירה באמצעות מתורגמן; הודאה או הודעה תירשם, ככל האפשר, בשפתו של הנחקר, על ידי החוקר או על ידי מתורגמן; ככלל, יש להעדיף מתרגם שהוא איש משטרה, אך אם לא נמצא איש משטרה השולט בשפת הנאשם, יכול החוקר להיעזר במתורגמן שאינו איש משטרה. בביקורת עלה, כי בכל תיקי החקירה באזור, למעט בתיקי חקירה של צוות חוקרי הפח"ע, נרשמו האמירות בעברית ולא בשפה בה ניתנו.

(ג) הצלבת נתוני חקירה - לעתים, חשודים שותפים לעבירה קושרים זה את זה לדבר העבירה ומפלילים זה את זה בשלב החקירה. תופעה זו שכיחה בעבירות של גניבת רכב, שבהן מעורבים רבבות עבריינים. בביקורת עלה, כי ביחידות החקירה של מחוז ש"י אין תוכנת מחשב המאפשרת הצלבת מידע של שמות בתיקים שונים, וכך נפגעה יכולת החקירה של המשטרה, כשאין בפניה תמונה שלמה על כל עבריין והתיקים שנפתחו נגדו.

(ד) שלמות תיקי החקירה - עלה בביקורת, כי תיקי חקירה שהכינה המשטרה לתביעה הצבאית היו חסרים לעתים פרטים חיוניים. עקב כך ביקשה התביעה מהמשטרה במקרים רבים להשלים תיקי חקירה, דבר שגרם לעיכובים ממושכים. תקלות אלה קרו עקב העדר יועץ משפטי בתחנות המשטרה שיסייע בהכנת כתבי אישום.

בהתייחסותה לממצאים שבפרק זה הודיעה משטרת ישראל למשרד מבקר המדינה ביוני 2001 כדלקמן:

1. קיימת בעיה עם זמינות החוקרים בעלי יכולת רישום בשפה הערבית. המשטרה ממשיכה במאמציה לגייס דוברי שפות זרות. עם זאת, יחודדו ההנחיות לכלל יחידות החקירה כדי להביא לשיפור המצב.

2. מחוז ש"י פועל בתנאי מציאות המקשים על איסוף החומר הנדרש להשלמת תיקי החקירה.

3. המעקב אחרי פרטי החשודים נעשה ביחידות ההערכה שבמשרדי המודיעין, ואף לא באחת מיחידות החקירה של משטרת ישראל קיימת תוכנת מחשב המאפשרת הצלבת מידע של שמות חשודים בתיקים שונים. במהלך שנת 2002, אמורה להיכלל תוכנה לניתוח נתונים ולהצלבתם.

4. מתבצעת עבודת מטה בנושא העסקתו של קצין חקירות משפטן בכל תחנת משטרה באיו"ש. עמדת אגף החקירות היא, כי אכן יש צורך בהצבת משפטן בתחנות, כדי לסייע בהכנת כתבי אישום.

צה"ל הודיע למשרד מבקר המדינה ביוני 2001, כי בעקבות הביקורת חל שיפור בנושא הופעת שוטרים למתן עדות בבתי משפט. עם זאת עדיין קיימת בעיה בהגעה של השוטרים לבתי המשפט באזור, זאת בשל הסיכון הביטחוני הכרוך בכך. בנושא גביית עדות בשפת הנאשם, חל שיפור ביחידת התביעה בשומרון. עם זאת, עדיין נגבות עדויות שלא בשפת הנאשם באזור יהודה, וזאת עקב מחסור בחוקרים היודעים לכתוב בשפה הערבית.

2.   יחידת התביעות המשטרתית

יחידת התביעות במחוז ש"י הוקמה ביוני 1995. ייעודה המקורי של היחידה, כפי שהוגדר בעת הקמתה, היה לנהל את הליכי התביעה בעבירות של הפרות סדר באזור מצד ישראלים ובסכסוכי  קרקעות, שכן סעיף 447 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע, כי העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:

(1) נכנס לנכס או על פניו;

(2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

נעברה עבירה לפי זה, כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר ארבע שנים. 

מאמצע יוני 1996 החלה היחידה לטפל גם ביתר התיקים הפליליים בעבירות של ישראלים באזור. יחידת התביעות כפופה לקצין אגף החקירות שבמחוז ש"י, והיא פועלת באמצעות שתי שלוחות: שלוחת ירושלים, המנהלת את התביעות באזור יהודה, ושלוחת אריאל, המנהלת את התביעות באזור השומרון. בעת הביקורת, פברואר 2001, נמנו ביחידה עשרה שוטרים: ראש היחידה, שתי מזכירות, אחת בכל שלוחה, ושבעה תובעים. היחידה מטפלת בממוצע בכ-2,000 תיקים פליליים בשנה, מתוכם כ-200 תיקי הפרות סדר וסכסוכי קרקעות. היחידה מגישה לבתי המשפט שבתחום שיפוטה כ-800 כתבי אישום בשנה.

(א) הטיפול בתיקי הפרות סדר 

בסקירתה של ראש היחידה מאוגוסט 1999 היא ציינה, כי " הניסיון מלמד, שתיקי הפרות סדר של ישראלים באיו"ש הם מסוג התיקים הצורך זמן תביעתי ושיפוטי רב, מאחר שאינם מסתיימים בהודאות ובעסקות טיעון בבית המשפט". "התיקים והאירועים הקשורים אליהם רגישים מאוד, וניהול לא נכון של התביעה עלול להסיט את הדיון מדיון משפטי פלילי לדיון פוליטי ציבורי". כמו כן, ציינה ראש היחידה, כי הטיפול באותם תיקים חייב להיעשות בדחיפות, ויש חשיבות רבה בהגשת כתבי אישום בעניינם במהירות, וברוב המקרים אף כשהחשודים עדיין במעצר; היחידה עומדת בקשר הדוק עם גורמים בכירים בפרקליטות המדינה.

משרד מבקר המדינה העלה כדלקמן:

(1) מנתונים על תיקי הפרות סדר שהתקבלו ביחידת התביעות בשנים 1998-2000 עולה, כי למעלה מ75%- מתיקים אלה, שהיו פתוחים בשנים 1999 ו-2000, נסגרו בעיקר מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור, בלי שהוגש בהם כתב אישום. כ49%- מתיקי החקירה הפתוחים בתקופה זו המתינו לייעוץ עם הגורמים המשפטיים בפרקליטות המדינה. יש לציין, כי לדברי ראש היחידה, מרבית תיקים אלו, העוסקים בסכסוכי קרקעות, נסגרים בסופו של דבר ובלי שמוגשים בהם כתבי אישום.

(2)  בביקורת נמצא, כי תובע מתחיל את הטיפול בתיק החקירה 6-18 חודשים לאחר שהתיק התקבל ביחידה; לכן, כאשר נדרשת המשטרה לבצע השלמת חקירה, היא נתקלת בקשיים רבים עקב הזמן שעבר מאז תחילת החקירה.

(3) בשנים 1995-2000 נפתחו נגד ישראלים עשרות תיקי חקירה בנושא הסגות גבול ופגיעה במקרקעין, בעקבות תלונות של תושבים מקומיים. באוקטובר 2000, במהלך עריכת הביקורת, הנחה מפכ"ל המשטרה את מחלקת חקירות ותביעות במשטרת ישראל לעשות בדיקה ביחידה, וזאת עקב בעיות שהתגלו בטיפול בתיקי היחידה, במיוחד בתיקי הפרות סדר וסכסוכי קרקעות. בדיקה זו נערכה בהמשך לביקורת של קצין אגף החקירות שבמחוז ש"י, שהצביעה על ליקויים בתפקוד היחידה. הממצאים התייחסו בעיקר לליקויים בניהול היחידה, ובעבודת התובעים במיוחד, וציינו את השיעור הגבוה (כ90%-) של תיקי הפרות סדר שנסגרו עד אוקטובר 2000 מתוך כלל התיקים שנפתחו מתחילת השנה.

(4)  משרד מבקר המדינה העלה, כי אף לא תיק חקירה אחד בנושא סכסוכי קרקעות הגיע לכדי הגשת כתב אישום. במארס 2001 נמצאו במשרדי היחידה 52 תיקי חקירה העוסקים בסכסוכי קרקעות, שטרם הוחלט בעניינם. 

המשטרה הודיעה למשרד מבקר המדינה ביוני 2001, כי הליקויים שנמצאו ביחידת התביעות בטיפול בהפרות סדר וסכסוכי קרקעות נובעים בעיקר: מאי-שיתוף פעולה מצד הנאשמים, שכן מדובר בעבירות על רקע אידאולוגי; ומבעיות משפטיות בהוכחת הבעלות על הקרקע, מאחר שחלק גדול מן המסמכים שמציגים המקומיים הם ישנים מאוד והבדיקות אורכות זמן רב.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתחשב בקשיים בהעמדתם לדין של עבריינים כתוצאה מסכסוכי קרקעות, אין להתעלם מכך, כי היחידה הוקמה במיוחד לטפל גם בנושא זה, וכי עד מועד סיום הביקורת, לא הצליחה היחידה להעמיד לדין אף לא באחד מהתיקים.

(ב)    תנאי העבודה ביחידה

בביקורת במשרדי היחידה עלו הממצאים הבאים:

(1) ביחידה חסרים אמצעים בסיסיים לביצוע עבודת התובעים. כך לדוגמה, אין החוק הירדני נמצא ברשות היחידה, ואין ברשותה ספרות מקצועית נוספת, הדרושה לתובעים.

(2) לרשות התובעים ביחידה לא היו מחשבים, בין היתר כדי להדפיס כתבי אישום וחומר חיוני אחר; כתבי אישום נכתבים ידנית ומועברים למזכירת היחידה להדפסה; המזכירה אינה מסוגלת לעמוד בעומס הרב של ההדפסות, וכתוצאה מכך מצטברים עשרות רבות של כתבי אישום הממתינים להדפסה זמן רב, והטיפול בהם מתעכב.

(3) יחידות התביעה של המשטרה בישראל משתמשות בתוכנה ממוחשבת לניהול תיקים ולאיסוף נתונים המאפשרים לה דיווח והפקת דוחות סטטיסטיים. במועד עריכת הביקורת, מארס 2001, לא הייתה ליחידה תוכנה כזו.

משטרת ישראל הודיעה למשרד מבקר המדינה ביולי 2001, כי לאחרונה מונתה ראש יחידה חדשה, ולאחר כניסתה לתפקיד ערכה בחינה כוללת של תהליכי עבודת היחידה והוכנסו בהם שינויים ושיפורים.

בתי מעצר במחוז ש"י

תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997 (להלן - התקנות), קובעות, בין היתר, כי עצור זכאי במשך שעה מדי יום ביומו, בשעות היום, להליכה באוויר הפתוח במקום המעצר, אם תנאי מקום המעצר מאפשרים זאת; לא יוחזק עצור למעלה משבעה ימים במקום מעצר, שלא ניתן לממש בו זכות זו מטעמים הנוגעים לתנאי מקום המעצר, והוא יועבר למקום מעצר אחר, שתנאיו מאפשרים את מימוש הזכות, כאמור. 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, (להלן - חוק המעצרים) קובע, בין היתר, כי עצור זכאי להיפגש עם עורך דינו ולהיוועץ בו. פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועות העצור.

חוות הדעת של עוזרת היועץ המשפטי של משטרת ישראל מאפריל 1999 קובעת, כי בהיבט הפורמלי, הוראותיו של חוק המעצרים, ובכלל זה ההוראות הנוגעות לתנאי החזקה במעצר, אינם חלים על החזקת עצורים ישראלים באזור. עם זאת, נראה לה, כי בהיבט הענייני, אין כל מקום לאבחנה לעניין תנאי המעצר בין עצורים שנעצרו מכוח הדין הישראלי ומוחזקים באיו"ש לבין עצורים שנעצרו מכוח אותו דין עצמו ומוחזקים בישראל. לאור זאת אומרת העוזרת ליועץ המשפטי, כי "גם אם אין הדבר מתחייב מכוחו של חוק המעצרים, לגופו של עניין יש לאפשר לעצורים המוחזקים באיו"ש מכוח צווי מעצר שניתנו בישראל תנאים זהים לאלה שהיו מקבלים לו היו מוחזקים בישראל, קרי, תנאי החזקה שנקבעו בחוק המעצרים".

נוהלי משטרת ישראל קובעים, כי בבית מעצר שבו חצר טיולים, יש להוציא את העצורים לטיול יומי שלא יפחת מחצי שעה ביום. בנושא אמצעי חילוץ והצלה בבתי המעצר נקבע, כי יש לצייד את בתי המעצר באמצעי מיגון מיוחדים לצורך חילוץ והצלה, וזאת עקב חשש להצתת ציוד ומזרנים על ידי עצורים. בנושא פגישת עצור עם עורך דינו נקבע, כי המפגש ייערך בחדר נפרד, תוך כדי שמירה על הפרטיות ובתנאים נוחים לניהול שיחה בין העצור לבין עורך דינו. בנושא צילום עצורים בבתי המעצר, נקבע, כי כדי לסכל בריחת עצורים באמצעות החלפת זהויות בזמן שחרורים מבית המעצר, יש לצלם את העצורים לפני כליאתם במצלמה המסופקת לכל בית מעצר מרחבי.

במחוז ש"י פעלו בעת הביקורת שני בתי מעצר ומתקן אחד עם שני תאי מעצר. בתי המעצר והמתקן מיועדים לאכלס 76 עצורים. להלן התייחסות לכל אחד מהם:

המשך קריאה בקובץ המצורף